חישוב תקופת אכשרה לקבלת דמי אבטלה

טענות הצדדים התובע חזר במסגרת סיכומיו על טענותיו ולפיהן יש לכלול בתקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה, את כל חודשי ההודעה המוקדמת אשר התובע קיבל ממעסיקיו במעמד פיטוריו בתקופות הרלוואנטיות.

בבחינת תקופת האכשרה לא נילקחו בחישוב החודשים בהם ניתנה תמורת הודעה מוקדמת מעבר לתקופה שנקבעה על פי הוראות חוק הודעה מוקדמת.

...

מקובלת עלינו טענת הנתבע, לפיה ההלכה בעניין זפרני עסקה בשעתו בשאלה "האם "תקופת אכשרה לגבי תקופת עבודה פלונית", לפי הוראת סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, כוללת בתוכה פרק זמן של "תקופת הודעה מוקדמת" לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001, שמעסיק ויתר על עבודת העובד במהלכה? (ההדגשה אינה במקור, מ.ש)". זו הייתה השאלה המדויקת שהוגדרה בפתח פסק דינו של בית הדין, שעליה הושב בחיוב, אולם איננו סבורים כי בית הדין ביקש בקביעתו זו, להרחיב את הפרשנות בדבר הכללת תקופת ההודעה המוקדמת בגדר תקופת האכשרה, מעבר לחובה הסטטוטורית הקבועה בחוק.

בגדר כך התייחס בית הדין להכללת תקופת ההודעה המוקדמת כתקופה נוספת, שכן ההיעדרות נבעה "מסיבות שאינן תלויות בו": "בפרשת זפרני עמדנו על כך ש"מתוך ההסדר שבחוק עולה, כי המחוקק ער למגוון אפשרויות, שבגינן אפשר שלא יעלה בידי העובד, מסיבות שאינן תלויות בו, להשלים את מניין ימי תקופת האכשרה כפי שנקבעה בו. כך למשל, נקבע בחוק כי בתקופת אכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג המובטל לא עבד בהם, ימי מחלה שבהם היה זכאי לדמי מחלה כמשמעם בחוק דמי מחלה התשל"ו-1976 וכן ימי שירות סדיר או ימי שירות מילואים בצה"ל אף ער המחוקק לתקופות נוספות שבהן נמנע מן העובד לעבוד ובגינם לא השלים את תקופת האכשרה ". בפרשת זפרני הצבענו על תכלית ההסדר לעניין צבירת ימי האכשרה כפי שהיא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי "ומן המבנה הפנימי שלו, שהוא מכוון לאפשר למי שנפלט ממעגל העבודה קיום בכבוד, וכל זאת תוך מתן משקל מיוחד לעבודתו של המובטל בסמוך לפני תקופת האבטלה. משזו תכלית ההסדר, אין המחוקק זוקף לחובתו של המובטל היעדרויות שלו מן העבודה מסיבות שאינן תלויות בו". מתוך ההסדר הזה, כפי שהוא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי הגענו באותה פרשה למסקנה כי מקום שעובד מפוטר מן העבודה על אתר, מבלי שהמעסיק מאפשר לו להוסיף ולעבוד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, כך שהיעדרותו מן העבודה הינה מסיבות שאינן תלויות בו, יש למנות את ימי ההודעה המוקדמת כחלק מתקופת האכשרה לעניין הזכאות לדמי אבטלה" (שם בפסק דינה של כבוד השופטת רונית רוזנפלד).

פסק הדין האמור אינו מחייב את בית דין זה ואנו סבורים כי התוצאה המשפטית צריכה להיות כפי שקבענו לעיל.

סוף דבר - התביעה נדחית.

יחד עם החישוב שנערך, לא צברה התובעת תקופת אכשרה מזכה בדמי אבטלה.

הנתבע "אינו רשאי לשלם למבוטח קצבה בנגוד להוראות החוק, היינו כאשר הוא אינו זכאי לקבלם מכוח הוראות החוק" (ראה: עב"ל 20243/97 עזר מיטרני נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו]), לפיכך, מאחר והתובעת לא צברה תקופת אכשרה של 12 חודשים בתוך 18 חודשים בתכוף לתאריך הקובע, דחיית תביעתה לקבלת דמי אבטלה על ידי הנתבע, הנה כדין.

...

בנסיבות אלה, הגענו למסקנה כי התובעת לא הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההריון ועל כן, דין תביעתה להידחות.

על כן, גם מטעם זה, דין התביעה לגמלת שמירת הריון – להידחות.

מכל מטעמים המפורטים לעיל, מצאנו כי בדין נדחו תביעותיה של התובעת ועל כן, דין התביעות להידחות.

להלן עקרי טענות הנתבע: הנתבע הכחיש את כלל טענות התובעת, והודה כי במכתבו מיום 3.6.2020 הוא הודיע לה על דחיית בקשתה לחישוב הבסיס לדמי אבטלה לפי חודשי עבודתה שקדמו ליציאתה לחל"ת נוספת ביום 15.3.2020, וזאת בשל היותה בשנת אבטלה קיימת; הנתבע טוען כי עוד ביום 5.8.2019, קרי כחצי שנה טרם תחילתו של משבר הקורונה, הגישה התובעת לנתבע תביעה לדמי אבטלה לתאריך קובע של יום ה-1.8.2019, וזאת בשל הוצאתה לחל"ת על ידי מתנ"ס קריית ביאליק לתקופה שמיום 1.8.2019 ועד יום 31.8.2019; זכאותה של התובעת נבדקה בהתאם להוראות פרק ז' לחוק, ממנו עולה כי התובעת צברה תקופת אכשרה בת 12 חודשים, החל מהתאריך הקובע של יום ה-1.8.2019 ועד ליום 31.7.2020; השכר היומי הממוצע של התובעת עמד על סך 183.15 ₪, והוא חושב לפי ההכנסה שהתקבלה בששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע, קרי, נכון לחודשים 2/2019 עד 7/2019 (כולל), וכל זאת – בהתאם להוראות סעיף 170 לחוק; תביעת התובעת אושרה ביום 27.8.2019 בגין חודש 8/2019, ולאחר הפחתת 5 ימי המתנה, לפי הוראות הדין; ביום 1.9.2019 חזרה התובעת לעבוד, והופסק רישומהּ כמחוסרת עבודה; ביום 20.3.2020 שוב נרשמה התובעת בלישכה התעסוקה כמחוסרת עבודה, החל מיום 15.3.2020.

...

אשר לטענתה הנוספת של התובעת, כי לייחוס סכומים שהתקבלו לאחר שהמבוטח כבר שהה בדמי אבטלה, לגבי התקופה שלפני הזכאות לתשלום דמי אבטלה, הרי שגם טענה זו דינה להידחות.

ולבסוף, ואשר לטענה אחרת של התובעת, כי לא ייתכן שמבוטח שמצא עבודה בשכר גבוה יותר, יפגע בגובה דמי האבטלה המשולמים לו, בעוד שיתר האזרחים זוכים להטבות שונות עקב משבר הקורונה, הרי שגם כאן, אנו דוחים את הטענה, בשל הנימוקים הבאים: - ראשית, לתובעת שולמו דמי אבטלה במשך 17 חודשים, בעוד שתקופת הזכאות המקורית שלה היא בת 175 יום.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

בהתאם לכך, התובע עודכן טלפונית כי ייתכן שייוצר לו חוב בגין קבלת דמי אבטלה; הנתבע טוען עוד, כי עוד הוסבר לתובע, כי לא ניתן לחשב מחדש ולעדכן את גובה דמי האבטלה שלהם הוא זכאי, היות שחישוב השכר היומי הממוצע של התובע נעשה בהתבסס על ההכנסה שהתקבלה בששת החודשים הקלנדריים האחרונים, שבעדם שולמו דמי ביטוח, לפני התאריך הקובע שהנו ביום 1.9.2019; עוד טוען הנתבע, כי אין לראות בתובע כמי שזכאי לתשלום דמי אבטלה מכוח תיקון 216, כמי שצבר תקופת אכשרה חדשה של 6 חודשים, בשל כך שהוא כבר קיבל תשלום דמי אבטלה; לשיטת הנתבע, התובע היה זכאי לדמי אבטלה בתקופה שקדמה למשבר הקורונה.

...

בהקשר שבנדון, אנו מקבלים את תגובתו של הנתבע, כי הכוונה למילה "פיצוי" בסעיף 170(ד) לחוק היא לעדכון שכר בשל שינויי מדד שנועד לצמצם את השחיקה בשכר.

ולבסוף, ואשר לטענה אחרת של התובע, כי לא ייתכן שמבוטח שמצא עבודה בשכר גבוה יותר, יפגע בגובה דמי האבטלה המשולמים לו, בעוד שיתר האזרחים זוכים להטבות שונות עקב משבר הקורונה, הרי שגם כאן, אנו דוחים את הטענה, בשל הנימוקים הבאים: - ראשית, לתובע שולמו דמי אבטלה במשך 10 חודשים, בעוד שתקופת הזכאות המקורית שלו היא בת 67 יום.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

משעה שמדובר בתביעה בתקופת הקורונה בה היו הקלות ביחס לדמי אבטלה במהלכה קוצרה תקופת האכשרה לשישה חודשי עבודה מתוך 18 חודשי העבודה האחרונים , יש לקבל את התביעה.

. (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור בסעיף 161 בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובילבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

...

יש לקבל את התביעה משעה שהתובע עבד ב- 18 החודשים האחרונים טרם הגשת התביעה ואף עבר הכשרות מקצועיות בחודשים יוני עד ספטמבר 2019 וכן בחודשים נובמבר 2019 ועד ינואר 2020 על כן , זכאי הוא לקבלת דמי אבטלה בתקופה הרלוונטית לתביעה.

משעה שמדובר בתביעה בתקופת הקורונה בה היו הקלות ביחס לדמי אבטלה במהלכה קוצרה תקופת האכשרה לשישה חודשי עבודה מתוך 18 חודשי העבודה האחרונים , יש לקבל את התביעה.

משעה שגם אם ניתן היה להאריך את התקופה הנבחנת ל- 21 חודשים לא היה בכך לסייע לתובע אשר לא עבד תקופה ממושכת מתוך התקופה הנבחנית, התוצאה היא כי דין טענות הנתבע ביחס להוראת סעיף 162 לחוק להתקבל.

סוף דבר לאור כל המקובץ אין בידי לסייע לתובע ובהתאם לכך, דין התביעה להידחות.