חישוב שכר עובדים על פי עלות העסקתם

הצדדים קבעו את גובה שכרו של התובע על פי עלות מעביד.

] מתוקף ההסכמה כי התובע מועסק במשרת אמון ולא ניתן לפקח על שעות עבודתו, הצדדים הסכימו לקבוע את גובה "השכר הראוי" לתובע, שלא באמצעות חישוב אריתמטי של שעות עבודתו.

...

נוכח האמור, שוכנענו כי התובע הפר את ההסכם וחוות הדעת שניתנה מכוח ההפרה כאמור איננה יכולה לחייב את הנתבעת.

משכך הם פני הדברים ברי כי לא ניתן להיעתר לסעדים שנתבעו – אכיפה, פיצויים ופיצוי בגין עגמת נפש.

סוף דבר התביעה נדחית על כל מרכיביה.

התובע ביקש לחשב את התמורה הקבלנית אותה יקבל, על בסיס תלוש השכר של אייל בנתבעת באותה עת. התובע הגיע לפגישה כשהוא מצויד בניירות ובתחשיבים המדגימים כיצד "עלות העסקתו" מתורגמת לתמורה הקבלנית אותה הוא דורש, לפני תשלומי מע"מ: 20,000 ₪ משכורת חודשית + 7,000 ₪ עלויות סוציאליות + 4,000 ₪ נסיעות (250 ₪ ליום * 16 ימי עבודה), סה"כ 31,000 ₪ עלות העסקה חודשית, שתשלום לתובע כתמורה קבלנית.

שיעור ההשבה על פי האמור צריך להיקבע, לא על פי ההפרש בין השכר החודשי שקבל העובד עת סברו הצדדים שאין ביניהם יחסי עובד ומעסיק בהשוואה למשכורת החודשית שהיה מקבל כעובד, אלא שיעור ההשבה, במקרה שיש נתונים מוכחים של שכר העובד התובע אילו נחשב לעובד מלכתחילה, תלוי בהפרש שבין עלות השכר המופחת בתוספת כלל הזכויות המגיעות בהשוואה לעלות השכר הכולל שבה נשא המעסיק בפועל עת סברו הצדדים, כי לא מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעסיק.

לתמיכה בטענות אלה צרפה הנתבעת לתצהירה של מירב תרשים בכתב שנערך לטענתה על ידי אייל ביום 15.2.13 (נספח 4) ואשר משקף את הבסיס לחישוב שכר התובע על פי דרישתו כמפורט לעיל.

...

בעקבות כך, ובהתאם לסיכום שהציע התובע, נחתם בין הצדדים הסכם "מבנה עבודה ומסגרת תשלום – דודי גורין (החל מאפריל 2013, כולל)" (להלן: "הסכם 2013") אשר צורף כנספח 8 לתצהיר התובע.

אי לכך, הנתבעת תשלם לתובע דמי הבראה בסכום של 10,584 ₪ לפי חישוב של 28 * 378 = 10,584 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6.9.17 ועד לתשלום בפועל.

הפרשות לגמל משקבענו כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעסיק החל מחודש 4/2013, לפי שכר קובע בסך של 29,000 ₪ כי אז חלה על הנתבעת החובה לשאת בחלקה בגין הפרשות לגמל בהתאם לשכרו הקובע של התובע כמפורט לעיל ובסך כולל של 89,250 ₪ לפי הפירוט הבא: שנת 2013: 261,000 ₪ x 5% = 13,050 ₪ שנת 2014: 348,000 ₪ x 6% = 20,880 ₪ שנת 2015: 348,000 ₪ x 6% = 20,880 ₪ שנת 2016: 348,000 ₪ = 6% x 20,880 ₪ שנת 2017: 226,000 ₪ x 6% = 13,560 ₪ סה"כ 89,250 ₪ אי לכך, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי הפרשות לגמל בסכום של 89,250 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6.9.17 ועד לתשלום בפועל.

סוף דבר לאור כל האמור התוצאה היא כי על הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 יום מהמועד שיומצא לה פסק-דין זה, את הסכומים כדלהלן: סך של 128,083 ₪ בגין פיצויי פיטורים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 6.9.17 ועד למועד התשלום בפועל.

עידכון רכיב השכר בגין הסכמי שכר ייחודיים לסקטורים רלוואנטיים יחושב על פי משקל הסקטור המקצועי בתימחור רכיב השכר, בהתאם למפורט בנספח ב'.

בכל הנוגע לשעור העידכון, טען בא כוח התובעים, כי עידכון שכרם של העובדים הסוצאליים על פי צו ההרחבה שניתן, כרוך בנסיבות אישיות הנוגעות לכל עובד ועובד.

על פי דו"ח זה (נספח ז' לתצהיר נ/6), ועדת התעריפים הגיעה למסקנה, כי עלות העסקתו של עובד סוצאלי מגיעה כדי סכום של 11,732.49 ₪.

...

לטענת בא כוח התובעים, התנהלות משרד הבריאות, האחראי לעדכון התעריפים, אינה ראויה, שכן בסופו של דבר, לצד חסרון הכיס הנגרם לספקי השירותים, אי עדכון התעריפים פוגע בשיקום נכי הנפש.

על כן, בסכומם של דברים, הנני מחליט לדחות את התביעה, ועדכון התעריפים יעשה על פי מסקנות ועדת התעריפים, הן לעניין שיעורי העדכון והן לעניין מועדי העדכון.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל הנני מחליט לדחות את התביעה.

הגם שהיה ראוי לחייב את התובעים בתשלום הוצאות המשפט שנגרמו לנתבעת, הנני מחליט שלא לעשות צו להוצאות, וזאת מתוך ההנחה, שהסכום שהיה משולם למדינה כהוצאות משפט, ישמש, במישרין או בעקיפין, לשיקום נכי הנפש בקהילה.

בשיקלול מלוא הנתונים, כשהראיות אינן תומכות בטענות התובעת מחד אך מצביעות על שינוי בהיקפי ההעסקה מאידך; כיוון שניכר כי עיקר השינוי בהיקפי התשלום לעובדים היה בשנת 2017 ובהיתחשב בכך שבשנת 2017 השקיעה התובעת כוחות וזמן במיזם אותו הקימה, נוכח העובדה שכבר בשנת 2016 עוד טרם נפגעה בתאונה, עלו מספרי המועסקים אצל התובעת באופן משמעותי וכך גם שכרם, על בסיס הנכות הרפואית שנקבעה לה ובשים לב למשמעותה של הנכות הרפואית, כמפורט בהרחבה לעיל, מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי בראש נזק זה על פי החישוב דלהלן: בשנת 2017 פיצוי על פי הפסד בשיעור של 20% (כשיעור הנכות הרפואית) מן הפער בעלויות העסקת העובדים (105,000 ₪) ובסה"כ: 21,000 ₪; ומשנת 2018 ואילך פיצוי המגלם גריעה משעור ההישתכרות בשיעור של 10% משכרה של התובעת עובר לתאונה (11,500 ₪) במכפלת החודשים (55 חודשים) ובסה"כ: 63,000 ₪.

...

ויובהר, אין בידי לקבל את טענות התובעת כאילו סגרה את גן הילדים אותו ניהלה אך מפאת פגיעותיה בתאונה.

לפיכך, אני מקבלת את טענותיה של התובעת בעניין זה ופוסקת לה את מלוא הסכום שנתבקש על ידה.

סיכום הנזקים הפסד השתכרות לעבר - 80,000 ₪ הפסד השתכרות לעתיד- 228,000 ₪ כאב וסבל - 32,000 ₪ עזרת הזולת והוצאות - 50,000 ₪ ------------- סה"כ 390,00 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 390,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 59,319 ש"ח ואגרת משפט כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

בטבלה הבאה ריכזתי את נתוני השכר שלעיל, הבאים ממקורותיה של הנתבעת, וזאת כדי שייקל עלינו להשוותם למסקנה אליה הגיעה הגב' יושביוף בחוות דעתה: המקור מוצג שכר העובד עלות העסקה הפרש שיעור ההפרש דו"ח על הוצאות השכר בגופים הציבוריים בשנת 2018 נ/1 13,190 דו"ח על שכר ממוצע חציוני לשנת 2018 ת/10 12,373 18,052 5,679 46% דו"ח על שכר ממוצע חציוני לשנת 2019 ת/10 13,328 19,321 5,993 45% דו"ח ועדת התעריפים 21.5.2019 12,480 חוות דעת רו"ח יושביוף נובמבר 2018 16,939 כיוון שמנתוני אגף השכר במשרד האוצר עולה, שעל המעביד להוציא סכום נוסף, המהוה 45% מהשכר שעליו לשלם לעובד הסוצאלי, כי אז ניתן לחשב, שהשכר לעובד הסוצאלי, על פי דו"ח ועדת התעריפים, עומד על סך 8,606 ₪.

...

על כן, הנני מחליט לקבל עתירת התובעים להצהיר, כי יש לעדכן התעריפים בעקבות צו ההרחבה בעניין קיצור שבוע העבודה.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מצהיר, כי בעקבות פרסום צו ההרחבה לעובדים הסוציאליים המועסקים לפי התקשרויות של המדינה, שכאים התובעים לכך שתעריפי הדיור לספקי השירותים יעודכנו, לפי עלות ממוצעת בסך 16,000 ₪ לעובד סוציאלי (במקום הסכום 12,480.65 ₪ שנקבע על ידי "ועדת התעריפים").

(ו) הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט (כולל שכ"ט ומע"מ) בסכום כולל של 23,400 ₪.