חישוב שכר ביטוח לאומי על פי הכנסה כעצמאי

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 18671-09-14 04 אוגוסט 2015 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה נציג ציבור (עובדים) מר רפאל אשכנזי נציג ציבור (מעסיקים) מר שמואל ריבלין התובעים 1. אורי בן שלמה ת.ז. 300503018 בעצמו הנתבע 1. המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494 ע"י ב"כ: עו"ד דנה תמר- פרבר פסק דין

(א)לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שרותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שרותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.חישוב ה (ב)עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המירבי לעובד עצמאי.

...

הכרעה במחלוקת שבין הצדדים, סבורים אנו , כי עם כל הצער שבדבר, אין הצדק עם התובע.

לטעמנו, הפרשנות שנותן התובע להוראות הסעיפים הרלבנטיים בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב),התשנ"ה-1995(להלן: החוק) מאולצת ,מוציאה את לשונם מידי פשוטה ואין לקבלה.

מסקנה זו מתחייבת מאלה: כאמור כותרת הסעיף מבהירה כי המדובר בשכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת- קרי מונחים שהוגדרו כבסיס לחישוב התגמול בקטגוריות הראשונה והשניה בלבד.

נוכח אלה נדחית התביעה.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 43144-07-15 18 מאי 2017 לפני: כב' השופט **** גולדברג – דן יחיד התובעת טליה בן יוסף ת.ז. 043111400 ע"י ב"כ: עו"ד אריאל בן יוסף הנתבע המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494 ע"י ב"כ: עו"ד אפרת לבנוני פסק דין

אין כל מחלוקת לעניין חישוב שכרה של התובעת כ"עובדת עצמאית".

התובעת טוענת כי בהתאם לרציונאל של פסק הדין בעיניין עבל 5280-04-15 המוסד לביטוח לאומי – טלי פלס (מיום 23.2.16), יש לחשב את "השכר הרגיל" של התובעת בהתאם להכנסותיה בחודשים טרם יציאתה לחופשת לידה.

...

אין במכתבה של קופת חולים מאוחדת מיום 30.3.14, בו פורטו שעות עבודתה של התובעת במרפאות הירושלמיות השונות של הקופה, דבר אשר יכול לבסס את המסקנה כי שכרה של התובעת שולם על בסיס יומי.

סוף דבר התביעה מתקבלת כאמור בסעיפים 22-23 לעיל.

הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

דיון והכרעה- סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) קובע כי דמי לידה ליום הם "שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב- 30". המונח "שכר עבודה רגיל" מוגדר בסעיף 54 לחוק כלהלן – "הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים...". המונח "הכנסה", במקרה של עובדת שכירה , מוגדר בסעיף קטן ב(1) כך – "ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, וכן הכנסה מדמי היסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד". לפי האמור, שכר העבודה הרגיל של התובעת בעיניינו מחושב על בסיס ההכנסה של התובעת, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו היא יצאה לשמירת הריון, קרי על פי חודשים מאי, יוני ויולי בשנת 2015.

כך נקבע, כי תכלית התקנה היא למנוע פגיעה בגובה דמי הלידה במקרה של הכנסה לא מלאה ברבע השנה הקובע בשל מצבים ש"נכפו" על העובדת (ראו – דב"ע 0-50/מז המוסד לביטוח לאומי נ' סמדר וקנין,פד"ע יט 197 ).

קרי, תנאי הסף להיכלל בגדרה של תקנה 2(ב) לתקנות הוא קיומה של הכנסה כתוצאה מהשתכרות בשלושת החודשים שקדמו למועד הקובע, כאשר החישוב הקבוע בתקנה כאמור (על פי "השכר המשוער") יעשה במקרה בו ההכנסה לא שולמה במלואה מסיבות שנכפו על העובדת.

...

לחילופין, התובעת טענה כי יש להיעתר לתביעתה מטעמי צדק וזאת נוכח מצבה הרפואי בתקופה הרלוונטית.

אשר לטענה כי יש לקבל את התביעה מטעמי צדק – טענה זו דינה להידחות אף היא, משנסיבות המקרה אינן נמנות על הסיבות המנויות בסעיף 387 לחוק, שעניינו הענקה מטעמי צדק.

לאור כל האמור, נוכח המסקנה כי עניינה של התובעת אינו חוסה תחת תקנה 2(ב) לתקנות, אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר – התביעה נדחית בלא צו להוצאות.

תכלית תקנה 11 היא תשלום דמי ביטוח המשקפים את ההכנסה בפועל ובזמן אמת, על כן בהתאם לפסיקה תקנה זו " יוצרת מה שמכונה 'גמלה חוסמת', שכן במקרה של פגיעה בעבודה של עצמאי – יחושבו דמי הפגיעה וקיצבת הנכות מהעבודה בהתאם לשומה שלפיה שולמו מקדמות דמי הביטוח בשנה השוטפת, וזאת אף אם הכנסת העצמאי על פי השומה הסופית הייתה גבוהה מההכנסה שלפיה שולמו המקדמות. בכך למעשה 'נחסמת' האפשרות לעשות שימוש בשומה הסופית של השנה השוטפת לצורך קביעת ההכנסה שתהווה בסיס לחישוב הגימלאות, הן כאשר השומה הסופית משקפת הכנסה גבוהה מההכנסה שלפיה שולמו המקדמות, והן כאשר השומה הסופית משקפת הכנסה נמוכה יותר" (ראו - עב"ל (ארצי) 46432 -10-20 אסי דהן – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 15.3.2021)).

מנספח נ/10 לתיק המוצגים שהגיש הנתבע, עולה כי התובעת פנתה לנתבע, וכתבה, כדלקמן: "במענה למכתבכם האחרון אנסה לברר את כל התמונה המלאה להבנת הבקשה. אני עובדת כשכירה אצל מעסיק עקרי שיח סוד. בשנת 2018 פתחתי תיק עצמאי לצורך עבודה נוספת כספקית קוח כללית. שלמתי ביטול לאומי כעצמאית בהצהרה על שכר של 4,000 ₪ בחודש. התברר שקוח כללית שילמה והפרישה במקור עבור ביטול לאומי כמו שניתן לראות במסמכים שצורפו. לסיכום, עבור שנת 2018,שלמתי מקדמות בטעות. (יודגש שאני מוגדרת כעצמאית לעניין מס הכנסה בעבודתי שם אבל לעניין ביטול לאומי מוכרת כשכירה ומכאן הייתה טעותי לשלם ביטוח לאומי באופן עצמאי). בשנת 2019 המשכתי לעבוד כשכירה בשיח סוד (מעביד עקרי) ובכללית (מוגדרת שכירה לעניין ביטוח לאומי ומנוקה בל במקור) לעבודות נוספות כשכירה שעליהם אמורה לשלם ביטוח לאומי כעצמאית. לכן אבקש לעדכן את עבודתי בכללית כמעסיק שמופרש במקור וכן להפחית מהחשבון דמי ביטוח שאני צריכה לשלם את כל מה שהופקד..." בחקירתה הנגדית, העידה התובעת לעניין מעמדה כעצמאית, כדלקמן: (עמ' 4 ש 12-28): תארי לנו באילו עבודות עבדת לפני שילדת ולפני קרות התאונה? עבדתי כשכירה בשיח סוד, במקביל פתחתי תיק ב 2017 כעצמאית, בגלל שקבלתי הרבה פניות להרצאות, ואז פנו אלי כללית ובקשו שאני אעבוד דרכם, שהם למעשה משלמים את הביטוח לאומי.

...

מנספח נ/10 לתיק המוצגים שהגיש הנתבע, עולה כי התובעת פנתה לנתבע, וכתבה, כדלקמן: "במענה למכתבכם האחרון אנסה לברר את כל התמונה המלאה להבנת הבקשה. אני עובדת כשכירה אצל מעסיק עיקרי שיח סוד. בשנת 2018 פתחתי תיק עצמאי לצורך עבודה נוספת כספקית קוח כללית. שילמתי ביטול לאומי כעצמאית בהצהרה על שכר של 4,000 ₪ בחודש. התברר שקוח כללית שילמה והפרישה במקור עבור ביטול לאומי כמו שניתן לראות במסמכים שצורפו. לסיכום, עבור שנת 2018,שילמתי מקדמות בטעות. (יודגש שאני מוגדרת כעצמאית לעניין מס הכנסה בעבודתי שם אבל לעניין ביטול לאומי מוכרת כשכירה ומכאן הייתה טעותי לשלם ביטוח לאומי באופן עצמאי). בשנת 2019 המשכתי לעבוד כשכירה בשיח סוד (מעביד עיקרי) ובכללית (מוגדרת שכירה לעניין ביטוח לאומי ומנוקה בל במקור) לעבודות נוספות כשכירה שעליהם אמורה לשלם ביטוח לאומי כעצמאית. לכן אבקש לעדכן את עבודתי בכללית כמעסיק שמופרש במקור וכן להפחית מהחשבון דמי ביטוח שאני צריכה לשלם את כל מה שהופקד..." בחקירתה הנגדית, העידה התובעת לעניין מעמדה כעצמאית, כדלקמן: (עמ' 4 ש 12-28): תארי לנו באילו עבודות עבדת לפני שילדת ולפני קרות התאונה? עבדתי כשכירה בשיח סוד, במקביל פתחתי תיק ב 2017 כעצמאית, בגלל שקיבלתי הרבה פניות להרצאות, ואז פנו אלי כללית וביקשו שאני אעבוד דרכם, שהם למעשה משלמים את הביטוח לאומי.

אני מקבל את מה שאתה אומר, אבל התובעת הצהירה שהיא מבקשת להמיר את ההכנסות שלה כעצמאית היות וקופת חולים, ואם תראה באישורים מקופת חולים, רואים שמנכים ממנה דמי ביטוח כיוון שהיא לא מקבלת הכנסה ממקום אחר, ויש מכתבים שהיא פנתה וביקשה לראות בהכנסה הזאת לא כעצמאית אלא כשכירה בקופת חולים (ההדגשות לא במקור – י.ש).

בנסיבות אלו - אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

המוסד לביטוח לאומי חישב את שכרו הקובע של התובע – 1,899 ₪ לרבעון שקדם לתאונה על פי חישוב הכנסתו כעצמאי בלבד משלא הוצגו לו תלושי שכר קודמים.

...

די בכך כדי לקבוע שהחלופה שהוצעה על ידי התובע מכוח תקנה 2(1) לתקנות נדחית.

סבורים אנו כי חלופה זו אינה יכולה לעמוד, בהתחשב בכך שהיא נשענת על הערכה שרירותית, שאינה נתמכת בראיות.

כללם של דברים – מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת.