חישוב קצבת תלויים על בסיס משכורת חודשית ממוצעת

למען שלמות התמונה ועל מנת להבהיר את הדרך בה חושבה קצבת המנוח, נוסיף כי בהחלטת פקידת תביעות מיום 15.2.16 נימסר מטעם הנתבע כך – "... במקרה שלפנינו לא שולמו דמי פגיעה מאחר ומדובר בתיק מחלת מיקצוע והתשלום לראשונה הוא בעצם מועד התחולה אשר נקבע על ידי הועדה הרפואית דהיינו 01/06/2014. חודשי רבע השנה הם: 3,4,5/2014 ובתאריך 16/08/2015 היתקבל מכתבך בדואר "רשום" בו ביקשת לחשב הבסיס לתשלום הגימלה לפי הנתונים הקיימים במערכת המל"ל. מבדיקה נמצא כי המבוטח אינו עובד מאז 1999 לפיכך אין שכר לחודשים הרלוואנטיים ובמקרה כגון אלה, נילקח שכרו ממקום העבודה האחרון בו עבד הנפגע שנה ברצף.

בשנת 1998 עבד הנפגע שנה מלאה והשכר הממוצע לחודש הוא 3,468 ₪, לפיכך על מנת להטיב עם הנפגע זה הנתון שנלקח בחישוב הבסיס.

ביום 30.5.16 התובעת הגישה לנתבע טופס תביעה לתשלום גמלת תלויים לנפגעי עבודה.

בשל חשיבות הדברים לענייננו, נצטט להלן את הנימוקים שהביאו לדחיית טענתו של זרה (הדגשה הוספה-ש.ט.) - "השכר הרגיל לצורך חישוב שיעור דמי הפגיעה של מבוטח, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסתו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה. (סעיף 98 לחוק). על פי הוראות אלה של חוק הביטוח הלאומי, המענק נקבע על בסיס הקצבה, הקצבה נקבעת על בסיס דמי הפגיעה, ודמי הפגיעה מחושבים על בסיס השכר שלפני היום שבו מגיעים לראשונה דמי פגיעה.

...

בהעדר התייחסות בעובדות המוסמכות לשנת 1997, ובשים לב לטענת הנתבע כי על מנת להטיב עם המנוח בסיס השכר חושב על פי ההכנסות בשנת 1998 הואיל ובשנת 1999 המנוח לא עבד באופן מלא, אנו דוחים את הטענה.

כן נדחית טענת התובעת לפיה הנתבע פועל בשרירותיות ובאופן שונה כלפי כל מבוטח.

נוכח כל האמור, התביעה נדחית.

] 405,790 ₪ ובמעוגל לאחר שערוך - 424,500 ₪ גם כאן הפסדיה של התובעת הם בשיעור של 80% מסך הישתכרותה הצפויה ובסה"כ במעוגל 424,500 *80% = 339,600 ₪ סך הפסדיה של התובעת בגין הפסד שכר לעבר עומד איפוא על – (35,000 ₪+198,000 ₪ + 455,500 ₪ + 339,600 ₪) 1,028,100 ₪ מסך זה יש להפחית את הפנסיה המוקדמת ששולמה לתובעת בפועל מיום 9/13 ועד היום (99 חודשים) 3828 ₪ [footnoteRef:6]לחודש *99 = 378,972 ₪ ובמעוגל לאחר שערוך מאמצע תקופה (391,700 ₪ -) [6: ראו חוות דעת בוכבינדר מיום 15.5.20 בסע' 1.5 לעניין חישוב הגימלה החודשית הממוצעת .

] 2930 ₪ * 0.78 (הוון כפול ל 94 חודש)* 144.8 (הוון למשך 15 שנה) במעוגל- סה"כ אובדן פנסיה לעתיד 330,950 ש"ח אובדן בגין השנים האבודות כעולה מחוות דעתו של פר' רפפורט לתובעת והתחשיב שבצענו מעלה הרי שלתובעת קיצור בתוחלת החיים של כשלוש שנים בתקופה זו היא זכאית לפי שיטת הידות ל2/3 מהתשלומים שהיו משולמים לה אילמלא התאונה היינו פנסיה וקיצבת זיקנה (וראו, כדוגמה, ע"א 8488/08 עיזבון המנוחה רננה סושרד ז"ל נ. מד"י (2012) המתייחס לאופן הפצוי בגין שנים אבודות למי שהקים מישפחה ואין זה משנה אם התאלמן או התגרש ואף אם ילדיו כבר אינם תלויים בו, התחשיב על בסיס שיטת הידות כאשר הידות הן ידת הנפגע, ידתה חיסכון וידת הבית, שעה שמפחיתים את ידת הנפגע).

...

אינני מקבל לעניין זה את טענת ב"כ התובעת.

לעניין זה אני מקבל את טענת הנתבעים.

לעניין זה אני מקבל את תחשיב קצבת הנכות לעבר ולעתיד העדכני שנערך ע"י הגב' ספיר לפיו הוערכה הקיצבה בעבר והקצבה העתידית בשיעור כולל של 545,515 ₪ וזאת לאחר קיזוזים מתאימים של קצבת הזיקנה המגיעה ע"פ חוק.

לעניין זה אני מקבל את חוות דעתה העדכנית של האקטוארית הגב' ענת ספיר מיום 16.11.21 באשר להערכת שיעור הקצבה בכללותה במעוגל לאחר שיערוך בשיעור של (63,300 ₪-) כאמור, לא מצאתי לקבל את דרישת הנתבעים לניכוי קצבת שר"ם מעבר לתקופה בה היא שולמה בשל הטענה שהתובעת לא ערערה על החלטת המוסד לביטוח לאומי הדוחה בקשתה לגמלה, שכן לא נמצאתי כי מוטלת על התובעת כל חובה לערער על החלטה זו. בסה"כ יש לנכות מסך הפיצוי המגיע לתובעת ניכויים בגין קצבאות ששולמו לה בסך כולל במעוגל של (608,800 ₪-).

המוסד טען כי לצורך חישוב קצבת התלויים של המערערת נילקחה בחשבון הכנסתו של המנוח בחודשי רבע השנה האחרונים שבהם עבד המנוח.

אולם, לטענת המערער, יש לחשב את הגימלה על בסיס שכרו מחברת נשר, שם חלה לאחר שעבד מספר שנים ברציפות בחשיפה לשמש.

המוסד טען כי לעולם יהא גובה קצבת הנכות והמענק עקב הפגיעה בעבודה קשור קשר הדוק בממוצע השכר של המבוטח עת נקבעה לראשונה הנכות, וכי המבחן אינו קשור לתשלום בפועל של דמי פגיעה או גמלת נכות.

המוסד הוסיף וטען כי אין מקום להיבנות מענין הררי שכן באותו מקרה המבוטח היה מובטל מספר חודשים קודם לגילוי המחלה ולכן חישב המוסד את הגימלה על בסיס שלושת החודשים בהם עבד.

...

בחוזר המוסד משנת 2016 עוגנו עקרונות לתחשיב שכר הבסיס תוך שנשלל הסדר הבחירה ותחת זאת נקבע כי התחשיב יהא "לפי שלושה החודשים שקדמו למועד בו מגיעה לראשונה דרגת נכות". בעניין שקולניק קבענו כי: "59. ... לצורך הדיון נניח כי חוזר 2016 בא בעקבות האמור בפסק הדין בענין זרה (אשר הוא אף נזכר בו), וכי הוא נועד לשקף את הדברים שנאמרו בפסק הדין האמור. בכך לא מצאנו טעם לפגם בהתנהלות המוסד. נהפוך הוא, טוב עשה שהתאים את המדיניות בחוזרים היוצאים תחת ידו להלכה הפסוקה בענין. משכך, לטעמנו, המיקוד הראוי אינו בחוזרים אלא בדרך פרשנות סעיף 98(א) לחוק, כשמלאכת פרשנות הדין ממילא נתונה לבית הדין (השוו בהיקש: דנא 4960/18 ש‏ולמית זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (31.5.18))". לאור האמור לעיל, יש להגדיר את המועד הקובע, אשר בזיקה לו יחושב בסיס השכר, כמועד תחילת הנכות, ולא המועד בו נרכשה הנכות, ולכן דין טענה זו בשני הערעורים להידחות.

סוף דבר – דין הערעורים להידחות.

בנסיבות הענין, ומשהערעורים העלו שאלה הראויה לדיון – לא מצאנו מקום לחייב בהוצאות.

טענות הנתבע לצורך חישוב הגימלה של התובע נילקח בחשבון השכר החייב בדמי ביטוח בלבד, קרי השכר ברוטו המופיע בתלושי השכר שעל בסיסם שולמו דמי ביטוח בהתאם להוראות סעיפים 98(א) ו- 98(ב)(1) לחוק.

הגימלה המשולמת לתובע חושבה על בסיס השכר הרבע שנתי ששולם לתובע ערב פגיעתו ושעמד על סך של 20,788 ₪, דהיינו השכר ששולם לתובע בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2015.

שכרו החודשי הממוצע של התובע עמד על 7,000 ₪ (תלושי שכר צורפו כנספח 1 לכתב ההגנה של צד ג' 1).

עו"ד יקטר: זאת אומרת, אתה מאשר לי שכשעובד שמסופק לחברה על ידי חברת כוח אדם החברה משלמת ישירות לעובד? העד, מר גבאי: לא תמיד, לפעמים, תלוי אם יש לו בונוס, או אין לו בונוס.

...

טענות מקדמיות התובע פנה אל הנתבע בבקשה לעדכן את שכרו הקובע ב- 60,000 ₪ ולהעמידו על 80,788 ₪ בשל שכר נוסף שקיבל התובע מצד ג' 2 (מכתב מיום 2.3.2017, מיום 6.3.2017 ומיום 5.6.2017) הנתבע לא השיב לתובע כך שדין טענת הנתבע בסיכומיו כי אין לביה"ד סמכות עניינית לדון בתביעה בשל העדר החלטה של הנתבע - להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

ההודעה כנגד צד ג' 1 נדחית.

לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות כנגד הנתבע כיוון שהשכר לא דווח לו ולכן, לא יכול היה לשלם את גמלתו של התובע במלואה.

הנתבע קבע את גמלת התלויים של התובעת על בסיס שכר רבע שנתי של 45,117 ₪ של המנוח.

. ש.: עכשיו אני רוצה להפנות אותך לסעיף 3 לתצהיר שלך, תראה איך אתה מסביר את זה, אתה אומר על פי הניירת ת.: איזה סעיף? ש.: סעיף 3 לתצהיר, ת.: סעיף 3 לתצהיר ש.: אתה אומר על פי הניירת שהומצאה למשרדים, עולה כי במהלך חודש אוגוסט 2019 התקבלו הכנסות עבור חודש קודם בסכום של 245 ת.: כן ש.: לעומת חודשים קודמים אשר עמדו על הכנסות בין 100000 ל-120000 שקל ממוצע.

לסיכום בשים לב להוראות החוק ובשים לב לעדויות ששמענו ולראיות שהונחו לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי צדק הנתבע באופן בו חישב את בסיס השכר לפיו משולמת גמלת התלויים של התובעת וזאת הואיל והאחרונה לא הצליחה להוכיח כי רכיב ה"פרמיה" שהוסף בדיעבד לתלוש חודש 7/19 של המנוח לא היה פקטבי ו/או שגילם תמורה כלשהיא לעבודה אמיתית שהוא ביצע וכן הואיל והתובעת לא הצליחה לסתור את שנירשם על החשבוניות שצורפו לתע"צ ושעליהן התבסס הנתבע וכן את קביעת האחרון כי ההכנסה הנטענת הנוספת הנה הכנסה פאסיבית שאין לכלול אותה במסגרת השכר הקובע לצורך חישוב גמלת תלויים.

...

גם מעיון בחשבונית 0076 מיום 28/1/19 (נספח 6 לתצהירי עדי התובעת) ובחשבונית 0077 מאותו תאריך (נספח 7 לתצהירי עדי התובעת) לא ניתן להבין מה היו העבודות שבגינן הונפקו שתי החשבוניות הנ"ל. לסיכום הכנסות המנוח כעצמאי בחברה - לא מצאנו כי הנתבע טעה עת לא הביא בחשבון גם את הכנסות המנוח כעצמאי בחברה הואיל והתובעת לא הוכיחה כי ההכנסות/התקבולים שקיבל המנוח היו בבחינת הכנסה אקטיבית ולא הכנסה פסיבית כפי שקבע הנתבע על סמך הדו"חות, החשבוניות ושאר המסמכים שהונחו לפניו.

לסיכום בשים לב להוראות החוק ובשים לב לעדויות ששמענו ולראיות שהונחו לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי צדק הנתבע באופן בו חישב את בסיס השכר לפיו משולמת גמלת התלויים של התובעת וזאת הואיל והאחרונה לא הצליחה להוכיח כי רכיב ה"פרמיה" שהוסף בדיעבד לתלוש חודש 7/19 של המנוח לא היה פיקטיבי ו/או שגילם תמורה כלשהי לעבודה אמיתית שהוא ביצע וכן הואיל והתובעת לא הצליחה לסתור את שנרשם על החשבוניות שצורפו לתע"צ ושעליהן התבסס הנתבע וכן את קביעת האחרון כי ההכנסה הנטענת הנוספת הינה הכנסה פסיבית שאין לכלול אותה במסגרת השכר הקובע לצורך חישוב גמלת תלויים.

הוצאות משפט למרות שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי החלטנו שיש מקום לחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪ וזאת לא בגלל שהיא לא הצליחה להוכיח את טענותיה אלא בשל הרושם הפתלתל והבלתי אמין שהתקבל אצלנו למשמע חלקים לא מבוטלים בעדויות חלק מהעדים שהיא בחרה להביא לחיזוק טענותיה.