מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב קצבת פרישה מנהל בית ספר בהתאם לחוק הגמלאות למורים

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

] אחר הדברים האלה, הגישה המערערת ביום 7.10.2007 את תביעתה הראשונה (עב 9135/07), שבה תבעה מהמדינה שכר בעד עבודתה במרפ"ד נתניה לתקופה ינואר 1998 עד יוני 1998; תשלום גמול ניהול בעד תקופת עבודתה בהדרכה בבית ספר קרול בפתח תקוה (1.9.1999 עד 31.8.2003); הכללת גמול ניהול במשכורת הקובעת לפנסיה; הגדלת שיעור הפנסיה ב- 8% (תוספת בשיעור 4% שניתנה לכל הפורשים ותוספת בשיעור 4% שניתנה לפורשים בדרגות ניהול בשנת 2003).
גמול ניהול: המערערת הועסקה בתפקיד הדרכה לפי בקשתה, והדבר לא נכפה עליה; הזכות לגרירת גמול ניהול בהתאם לתקנון עובדי הוראה שמורה לעובד "אשר ממשיך לעסוק בהוראה", והיא נשללת חד משמעית ממי שמועסק בתפקיד הדרכה כמו גם בתפקיד פקוח; מהראיות שהובאו לפני בית הדין האיזורי עולה כי בהיעדר הסכם מפורש, מנהל בית ספר שעבר לעבוד בהדרכה אינו זכאי לגרירת גמול ניהול.
זכאות המערערת לתשלום גמול ניהול בעד תקופת עבודתה בבית ספר קרול בפתח תקוה והכללת גמול ניהול ב"משכורת הקובעת" לחישוב הגימלה על פי חוק הגימלאות; לחלופין – 50% מגמול הניהול בהתאם להסכם הפשרה.
...
אין בידינו לקבל טענה זו. בפסיקתו של בית דין זה הובעו גישות שונות בנוגע לשאלה אם ניתן לשלול מנתבע את האפשרות להעלות טענת התיישנות בשל התנהלות הנגועה בחוסר תום לב [ראו לעניין זה דב"ע (ארצי) מח/120 – 3 אל על נתיבי אווי לישראל בע"מ – דליה רובינשטיין, פד"ע כ 493 (1989); ע"ע (ארצי) 1406/02 ברקוביץ – עיריית גבעתיים (4.10.2006); ע"ע (ארצי) 533/09 עפרה אילן – שירותי בריאות כללית (15.6.2011)].
סוף דבר הערעור מתקבל חלקית כמפורט להלן: 76.1.
מתקבל הערעור בעניין החלטת הביטול, ואנו קובעים כי החלטת משרד החינוך מיום 19.7.2009 לבטל את אישור החל"ת מבוטלת.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת: המבקש, מר שלמה אלנתן, יליד שנת 1934, בן 82 נכון למועד הגשת הבקשה, שימש במשך 33 שנים כעובד משרד החינוך ומנהל בתי ספר שונים ופרש לגימלאות בהקף גמלה של 70% בשנת 1988 בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל – 1970 (להלן: "חוק הגימלאות").
משהשיב בחיוב הוא התבקש להעביר תלוש גמלה לדוגמא והמבקש עשה כן. מספר ימים לאחר מכן, ביום 12.8.15, נשלח אליו מכתב בו הודע לו כי על פי תלוש הגימלה שהעביר, חל עליו סעיף 32(ב) לחוק הגימלאות בשל עבודתו בקק"ל ועל כן, עליו לשלם למנהלת הגימלאות סכום של 294,839 ש"ח. במכתב נוסף מאותו תאריך הודע לו כי בשל היות קק"ל קופה ציבורית, יש לבצע חישוב מחדש של תשלום גימלתו ולהפחית סך של 3,772.59 ש"ח מהגימלה.
המשיבה תתבצע השבה למבקש בהתאם ,תוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו. מעבר לאמור, לא ראיתי לנכון לתן צו המורה על השבת סכומים נוספים שנוכו מגימלת המבקש קודם לפתיחת ההליך בבית הדין.
...
המשיבה לא טענה וממילא לא הוכיחה לכאורה שפנתה קודם לכן למבקש בבירור באשר לקצבה הנוספת שקיבל במשך השנים ודיווח עליה לצרכי תיאום מס ולא הוכיחה כי שלחה לתובע במשך 17 שנים דרישה להצהיר על קצבה נוספת, מלבד הדרישה החד פעמית בשנת 2008, ואף זאת, 9 שנים לאחר פרישתו מקק"ל. בנסיבות אלו, המסקנה המתבקשת היא כי גם המשיבה התרשלה לכאורה ותרמה בהתנהלותה לאי הימצאותו של מלוא המידע הרלוונטי אצלה, כך שהאשם באי גילוי דבר קיומן של "גמלאות הכפל" קודם לכן רובץ לכאורה הן על המבקש והן על המשיבה.
עם זאת, בנסיבות העניין, אני סבורה כי בשלב לכאורי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש דווקא, וזאת בעיקר נוכח גילו המתקדם, מצב בריאותו והסתמכותו רבת השנים על סכום הגמלאות ששולם לו כאמור מבלי שהמשיבה פעלה באופן פוזיטיבי במשך שנים רבות לבירור ראוי של המידע הנדרש.
סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע: המערערת, כיום עורכת דין במקצועה, הייתה במועדים הרלוואנטיים להליך אשת חינוך, שהועסקה במשיבה במשך כ-35 שנים כמורה ובתפקידים נוספים (מחנכת כיתה, יועצת, מדריכה) החל מיום 1.9.1975 ועד לפרישתה לגימלאות בפרישה מוקדמת ביום 31.8.2010.
בכל הנוגע לאי הכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת טענה המערערת בכתב התביעה כי ניתנה לה הבטחה של מנהלת בית הספר ומפקחת בית הספר שיתקבל אישור להעסקתה בשלושה תפקידים (סעיף 7 לכתב התביעה); כי הפסקת עבודתה כמחנכת כיתה נעשתה בחוסר תום לב כדי למנוע ממנה הכללת גמול חינוך ב"משכורת הקובעת" לתשלום הגימלה המשולמת לה על פי חוק הגימלאות, וכי אלולא ידעה המשיבה על פרישתה היה ניתן לה אישור כפי שניתן שנה קודם לכן (סעיפים 7, 8, 9, 10 ו- 11 לכתב התביעה); המשיבה פגעה באוטונומיה של המערערת לבחור בין שלושת התפקידים; אילו הייתה המערערת יודעת כי היא עלולה להפסיד את הכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת לפנסיה אזי המערערת הייתה בוחרת להמשיך לשמש בתפקיד מחנכת כיתה ומדריכה ומוותרת על תפקיד היועצת, כיוון שהייתה זכאית בכל מקרה לגמול ייעוץ נוכח העובדה שצברה ותק של מעל 9 שנים בתפקיד ייעוץ (סעיף 13 לכתב התביעה); לא הודע למערערת כי לא תהיה זכאית להכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת אם לא תשמש כמחנכת כיתה ערב פרישתה, ואף נימסר לה מידע שגוי כי היא זכאית להכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת אם שימשה בתפקיד מחנכת כיתה שנה קודם לפרישתה, ובכך נהגה המשיבה בחוסר תום לב (סעיפים 12, 14 ו- 15 לכתב התביעה).
המשיבה הגישה בקשה למחיקת סעיפים מתצהירה של המערערת, וטענה כי בסעיפים מסוימים נכללות טענות עובדתיות חדשות שלא הוזכרו בכתב התביעה והן מהוות שינוי חזית, וכי בסעיפים 14 ו- 20 לתצהיר טענה המערערת לעילות ולסעדים שכלל לא נתבעו בכתב התביעה – טענות בעיניין אופן חישוב "משרת אם", "פגיעה בזכות האוטונומיה, פגיעה בשם הטוב", "עגמת נפש", "אי תשלום שכר". ביום 18.11.2018, היתקיים דיון ההוכחות במעמד הצדדים, שבו בית הדין דן בבקשת המשיבה, לפיה, יש למחוק סעיפים מתצהיר המערערת בשל הרחבת חזית.
לעניין סכויי בקשת רשות העירעור נטען כי ההחלטה למחוק סעיפים מתצהיר העדות הראשית של המערערת שמתייחסים ל"עילות פיטורין שהם לב ליבה של התובענה ובוודאי שלא מדובר בטענה להרחבת חזית", וכבר נקבע בפסיקה שאין במונח הרחבת חזית כדי למנוע הרחבת טענות של עובדות שאינן כלולות בכתב התביעה ובילבד שהן מתיישבות עם קו החזית; הטענות והעובדות שנכללו בתצהיר המבקשת מתיישבות עם קו החזית של המערערת ולעילות פיטורין שלא כדין, להפסקת עיסוקה ופיטוריה מלשמש כמחנכת כיתה ט' חודשים ספורים לפני שיצאה לגימלאות מבלי שתנתן לה הודעה מוקדמת, ותוך הפרה של הסכם ההעסקה שהוסכם בינה לבין מנהלת בית הספר והמפקחת במאי 2009; הסעיפים שנמחקו עוסקים בעילות פיטוריה מלעסוק כמחנכת כיתה 3 חודשים לפני תום שנת הלימודים ונועדו לפרוש את המחלוקת האמיתית, גם אם תוך הזכרת עובדות נוספות ואין בהן כדי ליצור שינוי חזית; עילות התביעה של המערערת קופחו עת בית הדין לא התיר לה לחקור בעילות של פיטורין והורה למחוק מתצהיר העדות הראשית את כל עילות הפיטורין, בעוד שעילות הפיטורין מהוות את ליבת התובענה; בהחלטת בית הדין האיזורי נימנע ממנה לידון בטענות רבות שעולות מכתבי הטענות – פיטורין שלא כדין, חוזה שנחתם בין המערערת למשיבה שתשמש מחנכת כיתה, פגיעה באוטונומיה שלה כאשר לא ניתנה לה האפשרות לבחור בין 3 תפקידים; על פי הנחיית בית הדין הארצי, קודם צריכה להתברר סוגיית פיטוריה שלא בתום לב ובהתאם תקבע זכאותה של המערערת להכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת לפנסיה; לחלופין, היה על בית הדין להתיר למערערת לתקן את תביעתה; החלטת בית הדין האיזורי יצרה למשיבה יתרון בלתי הוגן; נוכח האמור, ובנגוד להחלטת הרשמת, סכויי בקשת רשות העירעור טובים, ועל כן היה מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות העירעור על החלטות בית הדין האיזורי.
...
בהחלטה מיום 6.6.2016 בהליך הראשון (שהיא במהותה פסק דין) קבע בית הדין האזורי כי תביעתה של המערערת לסעד הצהרתי בעניין אי הכללת גמול חינוך כיתה במשכורת הקובעת ומקדם משרה הם בגדר ערעור על החלטתו של הממונה על הגמלאות; המועד להגשת ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות הוא שישים יום ממועד מתן ההחלטה; משמועד זה חלף, והתביעה הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר מתן ההחלטה, דין התביעה להידחות על הסף.
אין בידינו לקבל טענה זו של המערערת.
לאחר בחינת פרוטוקול הדיון והחלטות בית הדין האזורי בעניין מצאנו כי אין לקבל את טענתה הגורפת של המערערת כי נוכח החלטת בית הדין האזורי נמנע ממנה להוכיח את טענותיה שבכתב התביעה בהליך הראשון.
כללו של דבר: לאחר בחינת בקשת רשות הערעור שביקשה המערערת להגיש על החלטות בית הדין האזורי ופרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי צדקה הרשמת בהחלטתה כי לא היה מקום להאריך את המועד להגשתן.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי עובדי ההוראה במדינת ישראל נחלקים לשתי קבוצות: האחת, עובדי משרד החינוך, הנהנים מזכויות פנסיה עפ"י חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970 (להלן: "חוק הגימלאות").
הסדר 2008 קבע כי עובדי הוראה אשר בוטחו במהלך תקופת עבודתם בקרן ותיקה ובקרן חדשה, אשר פורשים בפרישה מוקדמת, יוכר להם גם הותק שצברו בקרנות החדשות, אם כי אופן חישוב הגימלה בגין שני סוגי הקרנות היה שונה.
התובע 7 פרש בשנת 2002 עם סיום תפקידו כמנהל בית ספר אלון ברמת השרון.
לטענתה, כל התובעים פרשו לפנסיה מוקדמת במסגרת מסלול המכונה קפ"מ, הממומן בידי המדינה, כשבעת פרישתם לגימלאות, קביעת הזכויות בפרישה מוקדמת נעשתה בהתאם לצבירת הזכויות בקרנות הפנסיה הותיקות.
איננו מקבלים טענה זו. כפי שעלה מעדותו של התובע 5, מר בורשטיין ז"ל, בבית ספר סיטרין בו עבדו התובעים 1-6 היה נוהג לפיו החלו לבטח את העובדים רק לקראת הגיעם לגיל 30, מתוך הנחה שגויה כי המורים ממילא יעבדו על גיל 65 ויצברו את מלוא זכויות הפנסיה בעת פרישתם, כשמורים צעירים יותר לא בוטחו (ר' סעיפים 3-4 לתצהירו).
...
לסיכום – העובדה שחלק מזכויות הפנסיה של התובעים נצברו בקרן פנסיה חדשה, אף אם במקביל לצבירה בקרן ותיקה, היא חסרת משמעות לזכאותם לפרוש פרישה מוקדמת ולקבל פנסיה בגין מלוא הוותק שצברו.
לאור האמור, אנו קובעים כי יש לחייב את המדינה בתשלום הפרשי פנסיה, לפי וותקם הכולל בקרנות הפנסיה הוותיקות והחדשות, ממועד פרישתם ועד למועד תחילת התשלומים על פי הסדר 2008, בכפוף לתקופת ההתיישנות, קרי מיום 15.6.07 ועד לחודש 9/08.
סוף דבר התביעה מתקבלת.

בהליך ע"ב (ע"ב) שהוגש בשנת 2001 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הוראת סעיף 14(א) לחוק הגימלאות קובעת: "הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או משרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד". בסעיף 8 לחוק הגימלאות נקבע כי: ""משכורת קובעת"-לגבי אדם פלוני בזמן פלוני-שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע באחד לחודש שבו חל אותו זמן, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות.
אף בפרשת לוקסנבורג דובר במנהל בית ספר אשר עבד בהקף שמעל למישרה אחת ודרש כי גמלתו תחושב בהתאם לכל שעות עבודתו.
באשר להכללת שעות הנסיעה ושעות הגיל שנצברו לזכות התובעים בבנק השעות בחישוב הפנסיה ומענק ההיסתגלות: קבענו כבר לעיל כי תשלום פנסיה לעובדי הוראה נעשה בהתאם לקבוע בסעיף 14 לחוק הגימלאות, ועל פי משרה אחת מלאה בלבד, אשר עמדה בבית הספר על 27 שעות שבועיות.
...
לאחר שעיינו בחומר הראיות ובחנו טיעוני ב"כ הצדדים, להלן החלטתנו: באשר ל"משכורת הקובעת" של התובעים לצורך תשלום גמלה, פיצויי פיטורים ומענק ההסתגלות-א. המשכורת הקובעת לתשלום גמלה: שאלת משכורתם הקובעת של התובעים לצורך תשלום הפנסיה הוסדרה בחוק הגמלאות, בהסכם עובדי הוראה ובהסכמים נוספים שנחתמו בין הצדדים.
הציטוט המופיע בסיכומי התובעים אינו לקוח מהוראת סעיף 85.125 כפי שתוקן ביום 1.10.89, קרי בסמוך למועד פרישתם של התובעים, ולא מצאנו בסעיף זה כל הוראה רלוונטית לענייננו.
אשר על כן לא מצאנו סימוכין לטענת התובעים בדבר זכאותם לגמול השתלמות, ודין רכיב זה של תביעתם להדחות.
סוף דבר, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו