רקע:
המערערת, כיום עורכת דין במקצועה, הייתה במועדים הרלוואנטיים להליך אשת חינוך, שהועסקה במשיבה במשך כ-35 שנים כמורה ובתפקידים נוספים (מחנכת כיתה, יועצת, מדריכה) החל מיום 1.9.1975 ועד לפרישתה לגימלאות בפרישה מוקדמת ביום 31.8.2010.
בכל הנוגע לאי הכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת טענה המערערת בכתב התביעה כי ניתנה לה הבטחה של מנהלת בית הספר ומפקחת בית הספר שיתקבל אישור להעסקתה בשלושה תפקידים (סעיף 7 לכתב התביעה); כי הפסקת עבודתה כמחנכת כיתה נעשתה בחוסר תום לב כדי למנוע ממנה הכללת גמול חינוך ב"משכורת הקובעת" לתשלום הגימלה המשולמת לה על פי חוק הגימלאות, וכי אלולא ידעה המשיבה על פרישתה היה ניתן לה אישור כפי שניתן שנה קודם לכן (סעיפים 7, 8, 9, 10 ו- 11 לכתב התביעה); המשיבה פגעה באוטונומיה של המערערת לבחור בין שלושת התפקידים; אילו הייתה המערערת יודעת כי היא עלולה להפסיד את הכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת לפנסיה אזי המערערת הייתה בוחרת להמשיך לשמש בתפקיד מחנכת כיתה ומדריכה ומוותרת על תפקיד היועצת, כיוון שהייתה זכאית בכל מקרה לגמול ייעוץ נוכח העובדה שצברה ותק של מעל 9 שנים בתפקיד ייעוץ (סעיף 13 לכתב התביעה); לא הודע למערערת כי לא תהיה זכאית להכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת אם לא תשמש כמחנכת כיתה ערב פרישתה, ואף נימסר לה מידע שגוי כי היא זכאית להכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת אם שימשה בתפקיד מחנכת כיתה שנה קודם לפרישתה, ובכך נהגה המשיבה בחוסר תום לב (סעיפים 12, 14 ו- 15 לכתב התביעה).
המשיבה הגישה בקשה למחיקת סעיפים מתצהירה של המערערת, וטענה כי בסעיפים מסוימים נכללות טענות עובדתיות חדשות שלא הוזכרו בכתב התביעה והן מהוות שינוי חזית, וכי בסעיפים 14 ו- 20 לתצהיר טענה המערערת לעילות ולסעדים שכלל לא נתבעו בכתב התביעה – טענות בעיניין אופן חישוב "משרת אם", "פגיעה בזכות האוטונומיה, פגיעה בשם הטוב", "עגמת נפש", "אי תשלום שכר".
ביום 18.11.2018, היתקיים דיון ההוכחות במעמד הצדדים, שבו בית הדין דן בבקשת המשיבה, לפיה, יש למחוק סעיפים מתצהיר המערערת בשל הרחבת חזית.
לעניין סכויי בקשת רשות העירעור נטען כי ההחלטה למחוק סעיפים מתצהיר העדות הראשית של המערערת שמתייחסים ל"עילות פיטורין שהם לב ליבה של התובענה ובוודאי שלא מדובר בטענה להרחבת חזית", וכבר נקבע בפסיקה שאין במונח הרחבת חזית כדי למנוע הרחבת טענות של עובדות שאינן כלולות בכתב התביעה ובילבד שהן מתיישבות עם קו החזית; הטענות והעובדות שנכללו בתצהיר המבקשת מתיישבות עם קו החזית של המערערת ולעילות פיטורין שלא כדין, להפסקת עיסוקה ופיטוריה מלשמש כמחנכת כיתה ט' חודשים ספורים לפני שיצאה לגימלאות מבלי שתנתן לה הודעה מוקדמת, ותוך הפרה של הסכם ההעסקה שהוסכם בינה לבין מנהלת בית הספר והמפקחת במאי 2009; הסעיפים שנמחקו עוסקים בעילות פיטוריה מלעסוק כמחנכת כיתה 3 חודשים לפני תום שנת הלימודים ונועדו לפרוש את המחלוקת האמיתית, גם אם תוך הזכרת עובדות נוספות ואין בהן כדי ליצור שינוי חזית; עילות התביעה של המערערת קופחו עת בית הדין לא התיר לה לחקור בעילות של פיטורין והורה למחוק מתצהיר העדות הראשית את כל עילות הפיטורין, בעוד שעילות הפיטורין מהוות את ליבת התובענה; בהחלטת בית הדין האיזורי נימנע ממנה לידון בטענות רבות שעולות מכתבי הטענות – פיטורין שלא כדין, חוזה שנחתם בין המערערת למשיבה שתשמש מחנכת כיתה, פגיעה באוטונומיה שלה כאשר לא ניתנה לה האפשרות לבחור בין 3 תפקידים; על פי הנחיית בית הדין הארצי, קודם צריכה להתברר סוגיית פיטוריה שלא בתום לב ובהתאם תקבע זכאותה של המערערת להכללת גמול חינוך במשכורת הקובעת לפנסיה; לחלופין, היה על בית הדין להתיר למערערת לתקן את תביעתה; החלטת בית הדין האיזורי יצרה למשיבה יתרון בלתי הוגן; נוכח האמור, ובנגוד להחלטת הרשמת, סכויי בקשת רשות העירעור טובים, ועל כן היה מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות העירעור על החלטות בית הדין האיזורי.
...
בהחלטה מיום 6.6.2016 בהליך הראשון (שהיא במהותה פסק דין) קבע בית הדין האזורי כי תביעתה של המערערת לסעד הצהרתי בעניין אי הכללת גמול חינוך כיתה במשכורת הקובעת ומקדם משרה הם בגדר ערעור על החלטתו של הממונה על הגמלאות; המועד להגשת ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות הוא שישים יום ממועד מתן ההחלטה; משמועד זה חלף, והתביעה הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר מתן ההחלטה, דין התביעה להידחות על הסף.
אין בידינו לקבל טענה זו של המערערת.
לאחר בחינת פרוטוקול הדיון והחלטות בית הדין האזורי בעניין מצאנו כי אין לקבל את טענתה הגורפת של המערערת כי נוכח החלטת בית הדין האזורי נמנע ממנה להוכיח את טענותיה שבכתב התביעה בהליך הראשון.
כללו של דבר: לאחר בחינת בקשת רשות הערעור שביקשה המערערת להגיש על החלטות בית הדין האזורי ופרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי צדקה הרשמת בהחלטתה כי לא היה מקום להאריך את המועד להגשתן.
