חישוב קצבת נכות לפי תקנון קרן פנסיה

עם זאת במישור המעשי, מפנה הממונה לכך שחישוב מחדש של קצבת זקנה לנכה דוגמאת התובע, עשוי בעת שינוי התקנון להפחית את קצבת הזיקנה שתשולם לנכה, והדבר רלוואנטי לגבי נכה שהחל לקבל קצבת נכות מקרן הפנסיה לפי שיטת השנים האחרונות, כאשר השכר הקובע לפי התקנון האחיד נמוך מהשכר הקובע לפי תקנון הקרן הקודם.

...

אי לכך, משמעות קבלת תביעת התובע באופן ששיעור קצבת הזקנה שלו תתוקן ותחושב מחדש בהתאם להוראות התקנון האחיד, עשויה במקרים מסוימים להפחית קצבאות זקנה של מבוטחים אחרים, ולאור האמור עמדת הממונה היא כי יש להותיר את קצבת הנכות ששולמה לתובע על כנה, בהתאם להוראות "הלכות הגמלאות" ולחשב את קצבת הזקנה המשולמת לו בהתאם לסעיף 38 לתקנון האחיד, קרי: בגובה קצבת הנכות המשולמת לו, ועל כן יש לדחות את התביעה.

סוף דבר – אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, תביעת התובע – נדחית.

בהקשר זה נטען עוד (בהסתמך על הנפסק בפרשת אלחנתי), כי אין לבחון את שאלת חישוב קצבת הנכות כחלק ממכלול הזכויות על פי תקנון קרן הפנסיה.

...

לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה מאחר שהוראות התקנון תואמות את הוראות חוק גיל פרישה ואת סעיף 78(ט)(ב)(8) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א – 1981.

לפיכך מקובלת עלינו טענתה של מבטחים, לפיה מקום בו המחוקק מצא להבחין בין נשים לגברים בהקשר של גיל הפרישה, אין מקום להכריז על בטלות הוראה דומה בתקנון קרן הפנסיה (סעיף 105 לסיכומי הנתבעת).

אלא שלשיטת הנתבעת, המקובלת עלינו, מקום בו עצם גיל הפרישה השונה בין גברים לנשים, מקים זכויות שונות לגברים ולנשים, ובהתייחס לגיל הפרישה המוקדם, אף הטבה לנשים (לעומת גבר שיבקש לפרוש לפני גיל 65/ 67), שינוי גיל הפרישה אך ורק בהקשר של חישוב קצבת הנכות לא יתקן את חוסר השוויון, אלא ייצור עיוות נוסף בזכויות שהן תלויות בגיל פרישה.

סוף דבר - מכל הנימוקים שהובאו לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הקביעה לפיה יחושב שיעור קצבת הנכות לפי הותק המזכה עד למועד הזכאות לקיצבת זקנה, אינה נובעת לפיכך מקביעה תקנונית שרירותית המובילה אגב כך להפלייתן לרעה של עמיתות הקרנות, אלא היא חלק בלתי נפרד מהתפיסה החברתית של בטחון סוצאלי העומדת בבסיס תקנוני קרנות הפנסיה הותיקות, לפיה לא תיפגע קצבתם של עמיתים המקבלים קצבת נכות מלאה עקב הגעתם לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, ויש לה קשר ישיר לגילאי הפרישה השונים הקבועים בתקנון הקרן.

...

טענה נוספת שלא מצאנו לקבלה, היא כי המערערת משכה כספים מהקרן בגין תקופת החברות הראשונה ואלמלא כן היתה מגיעה לקצבת נכות של 70%.

מהנימוקים שפורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי והודגשו לעיל, תוך מתן משקל לרציונל של הקשר שבין שיעור קצבת הזקנה לבין שיעור קצבת הנכות הנגזר ממנה ולהיעדר התוחלת של תביעת המערערת לסעדים בעניינה, הגענו לכלל מסקנה כי בית הדין האזורי צדק בקביעתו לפיה יש לדחות את התביעה לגופה.

סוף דבר – דין הערעור להידחות.

לדבריהם קיבלו שכר יומי גבוה מהרשום בתלוש במכפלת ימי העבודה שיעבדו, ולבד זאת לא קיבלו דבר; הם פוטרו בסוף חודש מרץ בסיום פרויקט בגרנות וללא התראה או קיום שימוע; הם מכחישים כי הסכום ששולם בסוף חודש מרץ 2018 היה עבור גמר חשבון, ולדבריהם מדובר בתמורה עבור עבודת קבלנות בשכר שביצעו; התובע 1 טוען שעקב העדר הפקדות לקרן פנסיה לא היה מבוטח במועד התאונה ומשכך נגרם לו נזק כספי שהנתבע חייב בו. מנגד, טוען הנתבע כי התביעה טורדנית, חסרת תום לב ומהוה שימוש שלא כדין בהליכי משפט, בשים לב לגובה התביעה ולתקופת העבודה; כי רכיבי התביעה נטענו בעלמא וללא ביסוס, אגב סתירה עצמית; כי תקופת העבודה קצרה מהנטען; כי תלושי השכר מהוים ראיה לנכונותם, וחזקה זו לא נסתרה; הקף משרת התובעים היה חלקי, שכרם בהתאם לתלושים; בגמר חשבון ביום 29.03.2018 שולמו לתובעים זכויותיהם לפי חישוב התובע 1; עוד טען כי אף אם היה מפקיד עבור התובע 1 לפנסיה האחרון לא היה זכאי לקיצבת נכות מטעמים שונים שיפורטו בהמשך.

לצורך בחינת אפשרות ההכרה בו כנכה על פי תקנות קרנות הפנסיה יש למנות מומחה רפואי תעסוקתי אשר ידון בשאלת ההכרה בתובע כנכה.

עוד טוען הנתבע שנסיבות התאונה מחריגות אותה מתחולת תקנון קרן הפנסיה, משמדובר בתאונת דרכים, שלא חל עליה כסוי בטוחי פנסיוני ועל התובע למצות את זכויותיו לפי חוק הפלת"ד – היינו מגיע לטענתו לתובע זכויות ממקור אחר ואינו זכאי לקיצבת נכות.

...

לסיכום הנתבע ישלם לתובע 2 את הסכומים שלהלן: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה – סך 2,500 ₪.

הנתבע ישלם לתובע 1 את הסכומים שלהלן: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה – סך 2,500 ₪.

בפסק הדין הסופי ובכפוף להכרעה ברכיב פיצוי בגין אובדן קצבאות נכות יוחלט אם להותיר את ההחלטה לחלוקת העלות על כנה או לשנותה בהתאמה להכרעה ברכיב תביעה זה. נוסף לסכומים בסע' ‎97 ישלם הנתבע לתובע 2 את הוצאות ההליך בסך 3,000 ₪ תוך שלושים יום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

באופן דומה נקבעו בתקנון האחיד הסדרים מפורטים שמתייחסים לזכויות עמית המבוטח במספר קרנות בעיניין זכאות וחישוב קצבת זקנה (סעיפים 9, 11 ו- 51 לתקנון האחיד), זכאות לקיצבת שאיר מבוטח (סעיפים 21,55 ו-56), זכאות וחישוב קצבת נכות (סעיפים 30, 34 ו-57), ניכוי הכנסת נכה מעבודה (סעיפים 36 ו-58) ועוד.

לנוכח הגירעונות האקטוארים אליהם נקלעו חלק מקרנות הפנסיה הותיקות החליטה ממשלת ישראל על גיבוש תוכנית הבראה לקרנות הפנסיה הותיקות הגרעוניות, אשר עוגנה במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג, באופן שהוסף לחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח), תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הפיקוח על הביטוח") פרק ז'1, שעניינו: "קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכנית הבראה וסיוע ממשלתי". מטרת השינוי החקיקתי, כפי שהובאה בסעיף 78א לחוק הפיקוח על הביטוח הנה: "78א. מטרתו של פרק זה לטפל בגרעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קיצבאות לעמיתיהן, והכל בהיתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות". הרפורמה שהונהגה במסגרת פרק ז'1 לחוק הפיקוח על הביטוח, כללה את הצעדים העקריים הבאים: "הלאמתן" של קרנות הפנסיה הותיקות ומינוי מנהלים מיוחדים; הנהגת מערך זכויות אחיד ושוויוני לפי תקנון אחיד, שהחליף את תקנוני הקרנות; ביטול ההסכמים החריגים וההטבות שניתנו על ידי הקרנות לקבוצות חזקות; מעבר לשיטת חישוב פנסיה אחידה, על פי שיטת הממוצעים; הוספת תיקרת עלייה ריאלית לשכר הקובע לפנסיה - החל מהמועד הקובע; גביית דמי ניהול, בשיעור מסוים, מכל תשלום שהקרן משלמת לעמית; הגדלה מדורגת של שיעור הפרשותיהם של העמיתים והמעסיקים לקרן (דמי הגמולים) בתקופת העבודה; מתן סיוע ממשלתי לקרנות, במטרה להביאן לכדי איזון אקטוארי; קביעת מנגנון איזון אקטוארי, שיבטיח יציבות ויכולת עמידה של הקרן בהתחייבויותיה לעתיד, ויופעל במקרה הצורך.

...

בפנינו בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שבמרכזה דרישת המבקשים, עמיתי המשיבות, אשר בוטחו בהן ברציפות זכויות, לקבל "החזר דמי גמולים". לאחר שעיינו בטענות הצדדים החלטנו לדחות את הבקשה, מן הטעמים שיפורטו להלן.

כפי שפורט לעיל, אנו סבורים שלא הונחה תשתית מספקת לקיומה של שאלה משותפת לחברי הקבוצה שיש אפשרות סבירה שתוכרע לטובת הקבוצה.

סוף דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל הגענו לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.