כאשר פנתה התובעת לנתבעת בחודש מרץ 2018 ודרשה כי הנתבעת תשלים את מרכיב הפיצויים בקופות הגמל עד לסך כל פצויי הפיטורים המגיעים לה על פי התחייבות הנתבעת, הובהר לה, כי "אין כל חובה לקבל את דרישתה להשלמת ההפרשות לקופות" וכי "חישוב פצויי הפיטורים בנסיבות העסקתה הנו לפי הכלל הקבוע בתקנה 7 לתקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964" (ר' סעיף 13 לכתב ההגנה).
התקופה השניה
שנת 2012
ינואר
118.52
פברואר
99.03
מרץ
91.33
אפריל
24.04
מאי
אין נתונים
יוני
אין נתונים
יולי
אין נתונים
אוגוסט
אין נתונים
ספטמבר
72
אוקטובר
84.34
נובמבר
99.3
דצמבר
105.17
סה"כ: 693.73 שעות שהן בממוצע: 86.7 שעות לחודש
שנת 2013
ינואר
78.54
פברואר
69.5
מרץ
74.22
אפריל
83.37
מאי
87.56
יוני
92.09
יולי
102.13
אוגוסט
79.52
ספטמבר
88.03
אוקטובר
118.52
נובמבר
99.03
דצמבר
91.33
סה"כ: 1,063.84 שעות שהן בממוצע 88.6 שעות בחודש
שנת 2014
ינואר
79.04
פברואר
69.4
מרץ
84.02
אפריל
70.25
מאי
89.29
יוני
98.44
יולי
89.07
אוגוסט
75.28
ספטמבר
100.18
אוקטובר
101.1
נובמבר
94.28
דצמבר
84
סה"כ: 1,034.35 ששעות שהן בממוצע 86.19 שעות בחודש
שנת 2015
ינואר
71.31
פברואר
84.41
מרץ
87.05
אפריל
108.59
מאי
109.2
יוני
100.46
יולי
104.4
אוגוסט
79.29
ספטמבר
114.36
אוקטובר
80.42
נובמבר
93.48
דצמבר
97.53
סה"כ 1,130.5 שעות שהן בממצוע 94.2 שעות בחודש
שנת 2016
ינואר
91.59
פברואר
105.54
מרץ
99.26
אפריל
69.55
מאי
115.41
יוני
102.58
יולי
87.2
אוגוסט
78.49
ספטמבר
77.52
אוקטובר
97.29
נובמבר
98.04
דצמבר
91.49
סה"כ: 1,113.96 שעות שהן בממוצע 92.83 שעות בחודש
שנת 2017
ינואר
92.23
פברואר
81.59
מרץ
93.28
אפריל
83.53
מאי
חסרים נתונים
יוני
76.02
יולי
136.03
אוגוסט
123.67
ספטמבר
81.32
אוקטובר
80.08
נובמבר
139.28
דצמבר
63.10
סה"כ: 1,050.13 שעות שהן בממוצע 95.46 שעות לחודש
סיכומו של דבר:
בתקופה השניה, בין השנים 2017-2012, עבדה התובעת בממוצע 91 שעות בחודש
מספר זה – 91 שעות בחודש – מציין את שעות העבודה של התובעת במשרדי הנתבעת, מקום בו יכולה היתה להחתים את כרטיס הנוכחות.
בהודעת הדוא"ל שכתבה התובעת ביום 4.3.2018 (ר' נספחים "ה" – "ו" לתצהירה) ציינה כי התברר לה שהנתבעת מסרבת להפקיד בקופת הגמל את סכום הפיצויים החסר – ההפרש בין הסכום המגיע לה, לטענתה, בהתאם למכפלת השכר האחרון בותקה לבין הסכום הצבור בקופה, הפרש אותו אמדה ב 100,000 ש"ח – וכך אף למדה כי לדידה של הנתבעת חישוב פצויי הפיטורים לא יעשה על פי סעיף 12 לחוק.
...
לפיכך נדחית אף בקשתה זו.
סיכום ומסקנות
לאור כל האמור לעיל נדחית תביעת התובעת לקבלת פיצויי פיטורים משמצאנו כי האופן בו חישבה הנתבעת את פיצויי הפיטורים ששולמו לתובעת, עולה בקנה אחד עם העובדות שהתבררו לנו והפסיקה.
מקבלים אנו את חישובי הנתבעת ביחס לסכום פיצויי הפיטורים ששולם לתובעת, חישוב אשר בוצע בהתאם לתקנה 7 לתקנות, הן משהתובעת לא חלקה על האריתמטיקה שבבסיסו והן לאור קביעתנו כי בתקופה הראשונה עבדה התובעת שלושה ימים בשבוע ואילו בתקופה השניה עבדה חמישה ימים בשבוע (מהם יום אחד מביתה), כאשר בתקופה הראשונה עבדה 84 שעות בממוצע בחודש ואילו בתקופה השניה עבדה 113.68 שעות בחודש ומכאן כי חל שינוי מהותי ויסודי בהקף עבודתה בין שתי תקופות העבודה.
משלא זכאית התובעת להשלמת פיצויי פיטורים אף תביעתה לפיצויי הלנה נדחית.