חישוב פיצויים כאשר חסרים נתונים

כאשר פנתה התובעת לנתבעת בחודש מרץ 2018 ודרשה כי הנתבעת תשלים את מרכיב הפיצויים בקופות הגמל עד לסך כל פצויי הפיטורים המגיעים לה על פי התחייבות הנתבעת, הובהר לה, כי "אין כל חובה לקבל את דרישתה להשלמת ההפרשות לקופות" וכי "חישוב פצויי הפיטורים בנסיבות העסקתה הנו לפי הכלל הקבוע בתקנה 7 לתקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964" (ר' סעיף 13 לכתב ההגנה).

התקופה השניה שנת 2012 ינואר 118.52 פברואר 99.03 מרץ 91.33 אפריל 24.04 מאי אין נתונים יוני אין נתונים יולי אין נתונים אוגוסט אין נתונים ספטמבר 72 אוקטובר 84.34 נובמבר 99.3 דצמבר 105.17 סה"כ: 693.73 שעות שהן בממוצע: 86.7 שעות לחודש שנת 2013 ינואר 78.54 פברואר 69.5 מרץ 74.22 אפריל 83.37 מאי 87.56 יוני 92.09 יולי 102.13 אוגוסט 79.52 ספטמבר 88.03 אוקטובר 118.52 נובמבר 99.03 דצמבר 91.33 סה"כ: 1,063.84 שעות שהן בממוצע 88.6 שעות בחודש שנת 2014 ינואר 79.04 פברואר 69.4 מרץ 84.02 אפריל 70.25 מאי 89.29 יוני 98.44 יולי 89.07 אוגוסט 75.28 ספטמבר 100.18 אוקטובר 101.1 נובמבר 94.28 דצמבר 84 סה"כ: 1,034.35 ששעות שהן בממוצע 86.19 שעות בחודש שנת 2015 ינואר 71.31 פברואר 84.41 מרץ 87.05 אפריל 108.59 מאי 109.2 יוני 100.46 יולי 104.4 אוגוסט 79.29 ספטמבר 114.36 אוקטובר 80.42 נובמבר 93.48 דצמבר 97.53 סה"כ 1,130.5 שעות שהן בממצוע 94.2 שעות בחודש שנת 2016 ינואר 91.59 פברואר 105.54 מרץ 99.26 אפריל 69.55 מאי 115.41 יוני 102.58 יולי 87.2 אוגוסט 78.49 ספטמבר 77.52 אוקטובר 97.29 נובמבר 98.04 דצמבר 91.49 סה"כ: 1,113.96 שעות שהן בממוצע 92.83 שעות בחודש שנת 2017 ינואר 92.23 פברואר 81.59 מרץ 93.28 אפריל 83.53 מאי חסרים נתונים יוני 76.02 יולי 136.03 אוגוסט 123.67 ספטמבר 81.32 אוקטובר 80.08 נובמבר 139.28 דצמבר 63.10 סה"כ: 1,050.13 שעות שהן בממוצע 95.46 שעות לחודש סיכומו של דבר: בתקופה השניה, בין השנים 2017-2012, עבדה התובעת בממוצע 91 שעות בחודש מספר זה – 91 שעות בחודש – מציין את שעות העבודה של התובעת במשרדי הנתבעת, מקום בו יכולה היתה להחתים את כרטיס הנוכחות.

בהודעת הדוא"ל שכתבה התובעת ביום 4.3.2018 (ר' נספחים "ה" – "ו" לתצהירה) ציינה כי התברר לה שהנתבעת מסרבת להפקיד בקופת הגמל את סכום הפיצויים החסר – ההפרש בין הסכום המגיע לה, לטענתה, בהתאם למכפלת השכר האחרון בותקה לבין הסכום הצבור בקופה, הפרש אותו אמדה ב 100,000 ש"ח – וכך אף למדה כי לדידה של הנתבעת חישוב פצויי הפיטורים לא יעשה על פי סעיף 12 לחוק.

...

לפיכך נדחית אף בקשתה זו. סיכום ומסקנות לאור כל האמור לעיל נדחית תביעת התובעת לקבלת פיצויי פיטורים משמצאנו כי האופן בו חישבה הנתבעת את פיצויי הפיטורים ששולמו לתובעת, עולה בקנה אחד עם העובדות שהתבררו לנו והפסיקה.

מקבלים אנו את חישובי הנתבעת ביחס לסכום פיצויי הפיטורים ששולם לתובעת, חישוב אשר בוצע בהתאם לתקנה 7 לתקנות, הן משהתובעת לא חלקה על האריתמטיקה שבבסיסו והן לאור קביעתנו כי בתקופה הראשונה עבדה התובעת שלושה ימים בשבוע ואילו בתקופה השניה עבדה חמישה ימים בשבוע (מהם יום אחד מביתה), כאשר בתקופה הראשונה עבדה 84 שעות בממוצע בחודש ואילו בתקופה השניה עבדה 113.68 שעות בחודש ומכאן כי חל שינוי מהותי ויסודי בהקף עבודתה בין שתי תקופות העבודה.

משלא זכאית התובעת להשלמת פיצויי פיטורים אף תביעתה לפיצויי הלנה נדחית.

וכך נקבע בהילכת שיא משאבים:  "לאחר בחינה חוזרת של הדברים דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר הקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהקש מתקנה 7 דוקא. העיקרון העולה מתקנה 7 הוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד. עיקרון זה ניתן ליישמו גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש בחודשו. שיטה זו מבטיחה כי פצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את הקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסויים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד. למשל, במקרה שהיקף ההעסקה של העובד השעתי עלה דוקא ב- 12 החודשים האחרונים הוא יזכה לפצויי פיטורים בעד התקופה שקדמה לשינוי בשיעור העולה על הקף העסקתו בפועל. ואילו עובד שב- 12 החודשים האחרונים חלה הפחתה בהקף העסקתו יקבל פצויי פיטורים בחסר.

אך לא מן הנמנע כי במקרה אחר, בעת חישוב פצויי הפיטורים, לא יהיו בידי הצדדים כלל נתוני ההעסקה של עובד שעתי בתקופות עבר.

בבואנו לבדוק את אופן חישוב פצויי הפיטורין, איננו יכולים לקבל את חישובי התובעים, כאשר אין חולק שהמנוח עבד על בסיס שעתי, עם שעות משתנות, כעולה בבירור מהתלושים.

...

גם אם נפלה טעות מינורית פה ושם לא מצאנו כי התלושים היו פגומים, באופן המצדיק פיצוי כספי.

גם העובדה שמצאנו כי יש סכומים המגיעים לתובעים – אין בה כדי לקבוע כי נפלו פגמים בתלושים המצדיקים פיצוי נוסף מעבר לתשלומים דלעיל.

סוף דבר: אלמנתו של המנוח – תובעת 2, זכאית להשלמת פיצויי פיטורין בשיעור של 11,159 ₪, עבר לסכומים שבקופות ששוחררו לה. כל יורשי המנוח, כולל האלמנה, יקבלו בסה"כ את הסכומים הבאים (כאשר החלוקה ביניהם תיערך ע"פ החלוקה שנקבעה בצו הירושה שצורף לתיק): קרן השתלמות – 2,816 ₪ הפרשי פנסיה – 301 ש"ח חופשה – 11,042 ש"ח הבראה- 10,300 ₪ כל הסכומים יישאו ריבית והצמדה מיום 1/9/17 ועד ליום התשלום בפועל.

כך טען קורן: "קומפליט יצאה לדרך לספק את SBO כמערכת ראשית + מודול (be.as) כתוספת, ובדרך עשתה תפנית לספק את מודול (be.as) כמערכת הראשית כאשר לצדו SBO כמערכת משנית. כל זאת כאשר הידע העקרי של חברת קומפליט הוא בתחום ה- SBO, הידע שלה (ככל שהיה) ב- be.as לאחר עזיבת טרוחיו נגוז והיה כלא היה" (סעיף 89 לתצהיר קורן).

בכלל זה יכול הנפגע לתבוע פצויי קיום: "נפגע שבחר לבטל את החוזה זכאי, בנוסף להשבה, לתבוע פיצויים אשר יעמידו אותו במצב בו היה נתון אילו קוים החוזה" (רע"א 1099/21 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ, פסקה 27 (17.11.2021); ע"א 1846/92 לוי נ' מבט ובנייה בע"מ, פ"ד מז(4) 49, 57-56 (1993); ע"א 277/89 צ'אם מוצרי מזון ישראל בע"מ נ' טעימקו בע"מ, פ"ד מו(3) 288, 298 (1992)).

כפי שציינתי ראיתי לקבל את מימצאי רו"ח אביטל שמדבריו והסבריו התרשמתי בנקודה זו ואני מעדיפה בעיניין זה את חוות דעתו על פני חוות הדעת של רו"ח שניר שדעתה בעיניין זה היתה כוללנית וציינה במפורש כי "חסרים נתונים כדי לבצע חישוב מלא ומדויק" (סעיף 3.10 לחוות דעת רו"ח שניר), הערה שממנה עולה כי לא ברור על מה נסמכת הקביעה הכוללנית כי מימצאי רו"ח אביטל שגויים.

...

כל אלו ביחד הן נסיבות בעלות משקל ממשי המביאות לכלל מסקנה כי סאפ ישראל אכן הציגה מצג של 'שותפות עסקית' עם קומפליט וכי אלמלא אותו מצג, לא היתה המשבב מתקשרת עם קומפליט.

בהתאם למסקנתי כי בנסיבות העניין יש להחיל את דוקטרינת ההשתק מכוח מצג, אני קובעת כי סאפ ישראל מושתקת מלטעון כי בינה ובין קומפליט לא מתקיימים יחסי שותפות שמכוחם היא אחראית בגין הנזק שנגרם למשבב.

סוף דבר התביעה של המשבב מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד התקבלה במלואה באופן שלאחר קיזוז החיוב בתביעה שכנגד על קומפליט וסאפ לפצות את המשבב בסכום כולל של 1,375,000 ₪.

החוסר בנתונים, נובע בעקרו מפרשת התביעה, ומהעובדה שלא ברור באיזה אופן התובע עבד אחרת (כטענתו) לאחר התאונה, ובעיקר מכך שהתובע לא פעל להקטנת הנזק באורח סביר, מה שהיה מאפשר אומדן יותר מדויק של הפגיעה התפקודית.

מאידך, כפי שנפסק לא פעם, המציאות מורכבת, וכאשר לא ניתן לחשב את הפסדי ההישתכרות בעבר מטעמים אובייקטיביים של העידר נתונים מדויקים וחד-משמעיים, אין מניעה לפסוק בגין ראש נזק זה פיצוי בהתאם לאומדן המתיישב עם הנתונים שהוכחו.

...

אשר על כן, דין התביעה הנדונה להתקבל, כך שישולמו לתובע פיצויים בסך של 178,000 ₪ [208,000 ₪ פחות 30,000 ₪].

סוף דבר אשר על כן, אני פוסק בזאת כי: התביעה הנדונה מתקבלת כך, שהנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך של 178,000 ₪.

עוד תשלם הנתבעת לתובע – החזר שכר טרחת עורך דין בסך של 27,073 ₪, וכן, בגין החזר הוצאות אגרה בסך של 703 ₪, כשלסכום האגרה יש להוסיף ריבית והצמדה מיום 7.5.2017.

בשולי פסק הדין החלקי נקבעו הוראות נוספות, ובכלל זה כי החישוב האמור יתבצע בעבור התקופה שממועד תפיסת החזקה במקרקעין על ידי המדינה ועד ליום הגשת התביעה לבית המשפט, כאשר על סכום זה יתוספו הפרישי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: חוק פסיקת ריבית), וזאת ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלום הפיצויים בפועל (פסקה 70 לחוות דעתי בפסק הדין החלקי).

ואולם, הדרך באמצעותה ניתן לגשר על הפער בין מועד הגשת חוות הדעת השמאית לבין מועד פסק הדין על ידי הערכאה הדיונית היא על ידי חישוב ערכי הקרקע החסרים על בסיס ממוצע של 3 השנים האחרונות לגביהן נקבעו ערכי קרקע – דרך לה הסכימו באי-כוח הנפקעים (פרוטוקול דיון 24.10.2023, עמ' 5 ש' 41-34).

ככל שקיים חסר בנתונים המתייחסים לערכי הקרקע בשנים מאוחרות לאלה שלגביהן נקבעו ממצאים על ידי הערכאה הדיונית, יושלמו הנתונים הללו על בסיס ממוצע של 3 השנים האחרונות לגביהן נקבעו ערכי קרקע על ידי הערכאה הדיונית.

...

בהינתן האמור, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים במסגרת הדיון הנוסף, הגעתי לכלל מסקנה כי הקביעה בעניין הגדרת תקופת תשלום דמי החכירה האבודים הכלולה בפסק הדין החלקי היא שגויה, וכי ראוי להעמיד דברים על מכונם.

טענות אלה אין בידי לקבל.

מסיבה זו, אף אין באפשרותנו להיעתר לבקשת הנפקעים להסדיר סוגיות שונות שהועלו במסגרת הצעת הפשרה, ואשר חורגות מהשאלה שהוגדרה לדיון נוסף.