להלן תמצית טענות התובעת:
לתובעת שולמו מדי חודש עמלות, בגובה 5% מהכנסות לקוחותיה, שנדרשה לעמוד ביעד או תנאי כדי לקבלן, ועל כן הן משכרה הקובע לצורך חישוב פצויי פיטורים.
...
אשר על כן, התביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, נדחית.
הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה ברכיב זה, כיוון שהתובעת הייתה מודעת לתנאי העסקתה והיעדרו של חוזה כתוב לא פגע בזכויותיה.
סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
הפרשי פיצויי פיטורים בסך 139,969 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2018 ועד התשלום בפועל;
הפרשים בגין תמורת הודעה מוקדמת בסך 30,740 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2018 ועד התשלום בפועל;
הפרשי פדיון חופשה בסך 13,119 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2018 ועד התשלום בפועל;
הפרשי שכר בסך 13,821 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.9.2015) ועד התשלום בפועל;
פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.