מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב פיצויי פיטורים בעקבות שינוי תנאי עבודה ומשכורת

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ככל שיפסק כי מגיע לתובע הפרשים בגין פיצוי פיטורים, יש לחשב את הזכאות בגין תקופת עבודת התובע בפועל וכן הקף עבודתו החלקי בפועל ולקזז מהסכום המתקבל את הסכומים שהתובע משך; התובע חייב לנתבעת הודעה מוקדמת להתפטרות אותה יש לקזז מכל סכום שיפסק לתובע; תחשיב התובע בגין הפרשות לפנסיה שגוי- התובע עבד בהקף חלקי ולמשך 33 חודשים בלבד; התובע לא פירט בכתב התביעה כי עומד בתנאי הזכאות לקבלת דמי חגים- התובע לא פירט את ימי החג שנפלו בתקופת עבודתו ולא טרח לציין אם עבד בסמוך להם ולא בכדי.
הנתבעת שילמה לתובע את שכרו בהתאם לטבלאות שכר המינימום; הנתבעת מסרה לתובע הודעה על תנאי עבודתו עם תחילת עבודתו, בהודעות שנתלו באתרי הבנייה וממילא יש לראותה כלולה בתלושי השכר שנמסרו לו. לא היו שינויים בתנאי עבודתו של התובע והנתבעת לא נדרשה ליתן הודעה על שינויים בתנאי העבודה; תלושי השכר שהופקו לתובע משקפים את הקף עבודת התובע בפועל (ימי עבודה ושעות עבודה).
...
סיכומו של דבר- בית הדין סבור כי לא עלה ביד התובע להביא ראשית ראיה להוכחת התביעה באופן כללי (למעט רכיב מתנות לחג המתייחס לתקופת העבודה ממאי 2016 עד מרץ 2019 שסכומו נמוך ואינו מצדיק פטור מהפקדת ערובה בגין תביעה בסכום של כ-159,000 ₪ ).
על כן, הבקשה מתקבלת, אך בית הדין מחליט לחייב את התובע בהפקדת סכום ערובה בסך 3,000 ₪ על מנת שלא להכביד יתר על המידה על התובע לבירור תביעתו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משכך, אנו סבורים כי התובע לא פוטר מעבודתו כי אם התפטר בדין מפוטר בשל שינוי בתנאי העסקתו.
חישוב פצויי פיטורים לטענת התובע, בחודשים האחרונים לעבודתו משכורתו החודשית עמדה על סך של 5,600 ₪ ומשכך, על הנתבע לשלם לו פצויי פיטורים בסך של 26,000 ₪.
...
כללו של דבר, הנתבע ישלם לתובע דמי הבראה בסך כולל של 3,719 ₪.
כללו של דבר, הנתבע ישלם לתובע פדיון חופשה בסך של 667 ₪.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקתו בסך של 1,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

על פי תצהירה זה, לצורך שינוי תנאי העסקתו, נדרשה לקבל את הסכמתו של התובע לשינוי זה. לצורך כך, הסבירה לתובע את ההשלכות של שינוי תנאי העסקתו, בין היתר, כי במועד פרישתו יחושבו פצויי הפיטורים בהתאם לשתי תקופות העסקתו – האחת, לפי שכר שעתי, והשנייה כעובד במשכורת חודשית גלובאלית.
" בית הדין הארצי, בעיניין נגריית שירן, עוד מפנה לפסיקותיו הקודמות, בהן חושבו פצויי הפיטורים על בסיס שתי תקופות העסקה או יותר: "בעיניין גוטרמן [דב"ע (ארצי) שנ/ 107 – 3 מנפאואר (ישראל) בע"מ נ' צפריר גוטרמן, פד"ע כב 138 (1990), פסק בית הדין הארצי לעבודה כי יש לחשב את פצויי הפיטורים המשולמים לעובדת בנפרד לכל אחת מתקופות העסקתה, עקב השינוי המהותי שחל במתכונת העסקתה - העסקה במשרה מלאה בשכר חודשי בתקופה הראשונה לעומת העסקה בשעות בלתי קבועות על בסיס שכר שעתי בתקופה השנייה. בעיניין איסר מזר  [דב"ע (ארצי) נו/269 – 3  איסר מזר  הסתדרות מדיצינית הדסה (25.2.1997)] דן בית הדין בזכאותו של עובד לפצויי פיטורים אשר במהלך תקופת עבודתו הועסק כאח, כסטאז'ר וכרופא בבית החולים. בית הדין אישר את קביעתו של בית הדין האיזורי כי "בין תקופות ההעסקה השונות של המערער כאח, כסטאז'ר וכרופא, חל שינוי יסודי, המחייב חישוב נפרד של פצויי הפיטורים בגין כל אחת מתקופות ההעסקה". תקנה 1(א) לתקנות פצויי פיטורים קובעת אילו רכיבים יובאו בחשבון שכר העבודה לצורך חישוב פצויי הפיטורים, כאשר התשלום בגין שעות נוספות אינו אחד מרכיבים אלו: "(1)   שכר יסוד;
...
למעלה מן הצורך, סבורים אנו שיש מקום לדון בנושא בקצרה.
סוף דבר שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, הינו 10,000 ₪.
באשר להוצאות, בשים לב לכך כי תביעת התובע התקבלה במלואה, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתקופת עבודתו של התובע בנתבעת 1, מנהל המפעל, מהנדס המפעל או המנהל הטכני של המפעל, היו ממונים ופיקחו על התובע ועל עבודתו, שכרו, תנאי עבודתו, שעות עבודתו והמשימות שנמסרו לו לבצוע והיה בסמכותם לשנות את תנאי עבודתו של התובע, שכרו, הקף עבודתו וכן לפטר את התובע.
בסיס השכר לחישוב פצויי הפיטורין של התובע בגין התקופה הראשונה הנו 27,900 ₪ (186 שעות נוספות X 150 ₪) או לחילופין 26,040 ₪ (186 שעות X 140 ₪) הותק של התובע לחישוב פצויי הפיטורים בגין התקופה הראשונה (החל מיום 1.2.81 עד מיום 31.8.2013) הוא בשיעור 32.60 שנים.
...
אין בידינו לקבל טענה זו. הנתבעת הראתה כי ממוצע קריאות הפתע לתובע עמד על 1.28 לחודש אשר חלקן ארכו כשעה עד שעתיים (נספח 3 לתצהיר המשלים של לוי, נספח ב' לסיכומי הנתבעות).
מצאנו כי הנתבעות התנהלו בתום לב ואין מקום לפסוק לתובע בגין פיצוי בגין נזק לא ממוני.
סוף דבר התביעה נדחית ברובה.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (25,000 ₪), פצויי פיטורים (10,543 ₪), הפרשות לפנסיה (9,118 ₪), פדיון חופשה (590 ₪), ודמי חגים (2,809 ₪).
במכתב זה מדגישה הנתבעת, כי לא יחול כל שינוי בתנאי העבודה, לרבות שכר ושעות עבודה כאשר מקומות העבודה שהוצעו לתובע הם תנובה (בשכר של 28.5 ₪ לשעה) והבנק הבנלאומי (בשכר של 28 ₪ לשעה).
הן בכתב התביעה והן בתצהירו לא פירט התובע כלל את חישוביו כאשר לטענת הנתבעת לקח התובע בחשבון שעות עבודה שאינן מהוות בסיס להפרשות וכן תקופה של 6 חודשים ראשונים שבה לא היה זכאי להפרשות כלל.
...
בפרשת איליאסייב נקבע: "מצאנו לקבל את טענתה המשנית, הנוגעת להוכחת מספר ימי החג שבגינם קמה זכאות לדמי חגים. בתביעה לדמי חגים יש לבחון קיומה של זכאות לדמי חגים לגבי כל חג וחג, בשים לב להוראות המקור הנורמטיבי שחל. משכך, הנטל המוטל על העובד התובע דמי חגים הוא לפרט את ימי החג שבגינם הוא תובע, על מנת להראות כי מדובר ביום חג שעשויה לקום לו זכאות בגינו - למשל כי החג לא חל בשלושת חודשי העבודה הראשונים או ביום שבת (במקרים אלה, הן לפי ההסדר הכללי לדמי חגים והן לפי הסכם 2008, אין זכאות לדמי חגים). אין מקום לנקוט תביעה גורפת שהיא מכפלה של הוותק במספר ימי החג השנתיים, אלא יש לפרט במדויק את ימי החג המזכים. במקרה זה המערער לא פירט את ימי החג שבגינם תבע. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהמערער אינו מיוצג ועל אף בקיאותו היחסית בזכויות, לא מצאנו שיהיה זה מוצדק לדחות את התביעה לדמי חגים רק מטעם זה" (ע"ע 47268-07-13 איליאסייב אלכסנדר - כפיר, בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ (19.2.2017); הדגשה שלי - י.א.ש; ראו גם ע"ע(ארצי) 56816-05-16 חדד טאס עבודות עפר ופיתוח בע"מ (5.7.17)).
עוד נקבע בסעיף 19(ב) לצו ההרחבה הנ"ל, שיעור התגמול שישולם לעובד שעבד בחג וכן "למען הסר ספק, עובד שיועסק בחג לא יהיה זכאי לדמי חגים כאמור בסעיף קטן (א) לעיל (אשר חל על עובד שלא יועסק בחג) אלא לזכויות על פי סעיף קטן זה בלבד". העולה מכל האמור, על רקע העובדה שהתובע כלל לא טרח לפרט מהם ימי החג שבגינם הוא תובע תשלום דמי חג ומהם הימים שבהם עבד לפני ואחרי החג כאשר התובע עצמו טוען כי לעיתים עבד ביום החג ובגינו קיבל תשלום, לא מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח את זכאותו לתשלום דמי חגים ודין תביעתו ברכיב זה – להידחות.
אחרית דבר על יסוד כל האמור, כל תביעות התובע נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו