חישוב פדיון פיצויי פיטורים בפוליסת ביטוח מנהלים

עניין דורית לוי דן באופן חישוב ערך פדיון כספי פצויי הפיטורים שנצברו בפוליסת ביטוח מנהלים שהוצאה בשנים 2003-1992, בה הופקדו תשלומי המערערת והמשיבה בתקופת עבודת המשיבה במבקשת, ונפסק כי לפי הוראות הפוליסה חישוב ערך פדיון מרכיב הפיצויים במערכת יחסי עובד (מבוטח) – מעסיק (בעל הפוליסה), אינו כולל את התשואה הריאלית של הפקדות המעסיק למרכיב הפיצויים בפוליסה.

...

חרף האמור, אין אנו נדרשים להכריע בסוגיה שכן אף אילו זכאותו של התובע לא הוגבלה לחמש שנים, אין אנו סבורים שיש בכך בכדי לשנות מקביעתנו, שכן עת הגיש התובע את תביעתו, חלפו למעלה מעשור מהתכתבויות אלה, ובסך הכל למעלה מ- 20 שנים ממועד יציאתו של התובע לחל"ת, אשר, כפי שקבענו לעיל, אינו פרק זמן סביר, במסגרתו מוגשמת תכלית התחייבות למענק ההפקדות.

לפיכך, על יסוד הפסיקה שהובאה לעיל, הרי שפיצויי הפיטורים הצבורים בפוליסה באים "על חשבון" פיצויי הפיטורים ולא במקומם ודין טענותיו של התובע בעניין זה אפוא להידחות.

סוף דבר לאור כלל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

ראו לעניין זה את שנפסק בהילכת מוסדות חינוך, כי "הוראות פוליסות ביטוח מנהלים, שיש להן השלכה על הזכויות וההתחייבויות ההדדיות של המעסיק ושל העובד, כמו ההוראה הקובעת את אופן חישוב ערך פדיון הפיצויים בפוליסה, מחייבות לא רק את המבטח ביחסיו עם כל אחד מהצדדים להסכם העבודה אלא גם את הצדדים בינם לבין עצמם" (פסקה 42).

משמקרה דנן המעסיקה העבירה לפוליסת ביטוח מנהלים תשלומים לרכיבי פיצויים ותגמולים חלה כאמור הילכת מוסדות חינוך, לפיה ריווחי ההשקעות שייכים לעובד וזאת במובחן מפסק דין אריה סאלם[footnoteRef:27] בו היתנהלה קופת פיצויים בלבד ולכן הוחלט בה כי כספי הפיצויים הצבורים יסווגו ככספי פיצויים על חשבון פצויי הפיטורים המגיעים לעובד על פי חוק ובכן כל סכום מעבר לזכאות הסטאטוטורית שייך למעסיק.

...

אנו סבורים שאין לקבל טענה זו. המעסיקה לא טרחה להפנותנו לאסמכתא ו/או הוראת חוק המאפשרת לכלל ביטוח לשחרר כספים בנסיבות בהן לא הועברו אליה המסמכים הנכונים לפעולה זו ובפרט אישורי מס מלאים.

בכתב ההגנה לא מצאנו לטענת ההתיישנות כל זכר וממילא, אין אנו סבורים כי מכסת ימי החופשה של התובע התיישנה בנסיבות שיתוארו להלן.

סוף דבר על המעסיקה לשלם לעובד סך של 18,460 ₪ עבור פדיון ימי החופשה בתוספת הצמדה וריבית כדין מחודש 02/18 ועד לתשלום המלא בפועל.

הסוגיה שעמדה במוקד העירעור הנוסף היא "מתכונת חישוב פצויי הפיטורים לעובד הזכאי לפצויי פיטורים לפי חוק פצויי פיטורים, בגין כספים שהופקדו במרכיב הפיצויים בפוליסות ביטוח מנהלים שהוצאו בין השנים 1992 – 2003 ואשר בהן הופקדו תשלומי מעסיק למרכיבי הפיצויים והתגמולים ותשלומי העובד למרכיב התגמולים. המחלוקת מצטמצמת לנסיבות בהן לא הוחל הסדר מכוח סעיף 14 לחוק לפיו הפקדות המעסיק לפוליסה יבואו במקום פיצוי פיטורים" (המבוא לפסק הדין).

בהיבט העקרוני נפסק בפסק דין מוסדות חינוך, כי "הוראות פוליסות ביטוח מנהלים, שיש להן השלכה על הזכויות וההתחייבויות ההדדיות של המעסיק ושל העובד, כמו ההוראה הקובעת את אופן חישוב ערך פדיון הפיצויים בפוליסה, מחייבות לא רק את המבטח ביחסיו עם כל אחד מהצדדים להסכם העבודה אלא גם את הצדדים בינם לבין עצמם" (פסקה 42).

...

מכל האמור לעיל עולה אפוא כי דין הערעור שכנגד להתקבל.

סוף דבר ערעור העובד נדחה והערעור שכנגד שהגישה החברה מתקבל.

לא מצאנו לנכון, מהטעמים המוסברים בפסק דין מוסדות חנוך, לעשות צו להוצאות בערעורים.

השופט רועי פוליאק ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר אברהם דיאמנט וגב' ברקת שני; סע"ש 47735-05-15), אשר קיבל את טענות המשיבה לעניין אופן חישוב ערך פדיון כספי פצויי הפיטורים שנצברו בפוליסת ביטוח מנהלים בה הופקדו תשלומי המערערת (המעסיקה) והמשיבה (העובדת) בתקופת עבודת המשיבה במבקשת.

...

מצאנו, לפיכך, לקבל את ערעור המערערת ולבטל את פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים שהושתו עליה, באופן שהסכום של 30,863 ₪ יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום העבודה (31.3.2015) ועד למועד הפקדתו בחשבון המשיבה (27.5.2015).

סוף דבר ערעור המערערת נדחה, בכפוף להפחתת פיצויי ההלנה כאמור בסעיף 57 בפסק הדין.

בנסיבות העניין, ובהן תקדימיות הסוגיה וחשיבותה, לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות בערעור.

האם הרווחים שנצברו על כספי פצויי הפיטורים בפוליסת ביטוח המנהלים שניפתחה לתובע במגדל בשנת 1997 שייכים לעובד או למעסיק המסגרת הנורמאטיבית תקנה 46(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה"), קובעת כדלקמן: "ערך הפדיון של מרכיב הפיצויים בחשבון קופת ביטוח, יהיה סך כל התשלומים ששולמו למרכיב הפיצויים בחשבון קופת הגמל, בתוספת ריווחי הקופה, כפי שיוחסו למרכיב הפיצויים על פי תקנה 49ב, והכל בנכוי ההוצאות שיוחסו למרכיב זה (להלן – צבירת הפיצויים)." בע"ע 29744-11-18 חברת מוסדות חנוך ותרבות בהרצליה מיסודה הסוה"י לא"י נ' דורית לוי [פורסם בנבו] (31.3.2020) (להלן: "עניין לוי"), קבע בית הדין הארצי כי, בחישוב ערך פדיון כספי פצויי הפיטורים שנצברו בפוליסת ביטוח מנהלים שהוצאה בשנים 1992-2003, לא יובאו בחשבון הרווחים: "סיכום ביניים מלמד, איפוא, כי בהתאם להוראות הפוליסה, חישוב ערך פדיון מרכיב הפיצויים במערכת יחסי עובד (מבוטח) – מעסיק (בעל הפוליסה), אינו כולל את התשואה הריאלית של כספי הפיצויים – דהיינו: התשואה העולה על קרן ההפקדות בתוספת הפרישי הצמדה למדד – אשר "הוסטה" למרכיב התגמולים ואין לזקוף אותה על חשבון פצויי הפיטורים המגיעים לעובד ממעסיקו.

...

למעלה מן הצורך, סבורים אנו שיש מקום לדון בנושא בקצרה.

סוף דבר שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, הינו 10,000 ₪.

באשר להוצאות, בשים לב לכך כי תביעת התובע התקבלה במלואה, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.