חישוב עמלות ניהול בקרנות נאמנות

עוד מיפרט מר אידן על בעלי התפקידים בקרנות גידור: מנהל הקרן – האחראי על קבלת ההחלטות בדבר ההשקעה וניהול הסיכונים בקרן; אדמיניסטרטור – שהנו גוף חצוני לקרן אשר אחראי על הניהול האדמיניסטרטיבי של הקרן, על קשר עם בנקים, ברוקרים ולקוחות הקצה, על חישוב התשואה ומחיר יחידות הקרן, גובה את העמלה בעבור מנהל הקרן ומעדכן את המשקיעים על שינויים בקרן ובתשקיפה; קסטודיאן – בנק או חברת נאמנויות שמהווים אכסניה לנכסי הקרן; רו"ח מבקר – תפקידו העקרי הוא לבצע ביקורת על נהלי החשבונאות של הקרן באמצעות דו"ח שנתי; ויועץ משפטי.

במסגרתו מפורט כי לסופיריור ישנה זיקה לקרנות פורום לאור בעלות משותפת בנכסים הפינאנסיים – Forum International Equity Fund ו- Forum Global Fixed Income Fund, וכי בית ההשקעות רשאי להעדיפן על פני נכסים פינאנסיים אחרים הדומים מבחינת התאמתם ללקוח (להלן: "נספח הגילוי הנאות") (יצוין כי גם במסגרת הסכם הניהול עצמו ישנה היתייחסות לבצוע פעולות בתאגידים קשורים; בסעיף 11 להסכם הניהול נקבע כי מנהל התיקים יהיה רשאי להשקיע בקרנות נאמנות הקשורות למנהל התיקים).

...

תוכן עניינים הצדדים 3 עיקרי התביעה 5 טענות הצדדים 8 טענות התובעים בסיכומיהם 8 פירוט הנזק ואחריות הנתבעים לנזק 16 טענות הנתבעים בסיכומיהם 17 סיכומי תשובה 27 הודעות לצדדים שלישיים 28 מר רונן מנדזיצקי – טענות הצדדים 28 מר ירון פיטארו – טענות הצדדים 32 ד"ר רם וילנר – טענות הצדדים 36 חוות דעת מומחים 40 דיון 60 רקע – קרנות פורום והקשר בין התובע לבין מר עמי סגל 60 התביעה נגד הבנק הבינלאומי 65 התביעה נגד בנק הפועלים 86 התביעה נגד סופיריור ונושאי המשרה (הנתבעים 1-4) 125 התביעה נגד הפניקס 153 התביעה נגד רו"ח יורי אביאל 164 הודעות צד ג' 185 מר רונן מנדזיצקי 185 מר ירון פיטארו 194 ד"ר רם וילנר 203 אשם תורם 213 הנזק שנגרם לתובעים והיקף החבות של הנתבעים האחראים לו 223 סוף דבר 232 הצדדים התובע 1, מר שמואל מנדזיצקי (להלן: "התובע" או "שמואל"), הינו איש עסקים אשר כפי שהצהיר עיקר עיסוקו בתחום מוצרי החשמל והאלקטרוניקה.

על כן, סבורני כי פסיקה על דרך האומדן היא המתאימה למקרה דנן.

כמו כן קבעתי כי אחריותו של אביאל רלוונטית ביחס לכלל ההשקעות שביצעו התובעים בקרנות פורום בהתאם לתביעתם זו. מצאתי לנכון לקבוע כי לאחר הפחתת אשמו התורם של התובע, מתוך סך השקעות התובעים בקרנות פורום, שעמד על סכום של 26,192,992 ש"ח, חב רו"ח אביאל בפיצוי התובעים בסכום של 1,500,000 ש"ח. סוף דבר הנתבע 1, בית ההשקעות סופיריור, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 2, ערן נוטע, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 3, שי פיימן, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 4, רן שחר, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. מתוך הפיצוי האמור אותו נדרשים לשלם הנתבעים 1-4 לתובעים תישא חברת הפניקס, הנתבעת 5, ב-60% מהסכום שבו חבים כל אחד מהנתבעים 1-4 וזאת בהתאם לחלוקה שקבעתי לעיל.

נוסף על כך אני מחייב את הנתבעים 1-4 לשאת, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של הצדדים השלישיים בהליך זה בסכום כולל של 45,000 ש"ח, באופן שכל אחד משלושת הצדדים השלישיים יזכה בסכום של 15,000 ש"ח (כולל מע"מ).

ההחלטה להמשיך ולהתקשר עם הבנק לצורך קבלת שירותי ברוקראז' נבע הן משקולי נוחות והן בשל היותו של בנק דיסקונט גוף המקושר היטב עם בנקים זרים אמינים ובסדר גודל עולמי, לצורך פעילות בתחום הסליקה והמשמורת בחו"ל. הבנק הבנלאומי מודה כי בהסכם המכירה של קרנות הנאמנות אשר היו בבעלותו לחברה לשירותי בורסה, אכן התחייב מנהל הקרנות בחברה לשירותי בורסה להמשיך ולקבל שירות ברוקראז' מהבנק, ואף צורף להסכם נספח עמלות.

עוד יצוין כי היתייחסות רצינית באמצעות חוות דעת מומחה הייתה מונעת טעויות ברורות וקשות בחישוב הנזק, כפי שנעשה למשל בעיניינו של הבנק הבנלאומי – חישוב המבקשים שנעשה כאמור על פי חודשיים אקראיים, הביא אותם לטעון כי הבנק גבה בתקופה הרלוואנטית לבקשת האישור עמלות ברוקראז' בשיעור של כ- 54 מיליון ₪ מקרנות דקלה, כאשר באותה תקופה העמלות שנגבו בפועל על ידי הבנק עמדו על כ- 19 מיליון ₪ בלבד, כשליש מהעמלות הנטענות על ידי המבקשים.

...

באשר להוצאות, הרי שמגמת הפסיקה היא כי על בית המשפט להיזהר מפני הרתעת תובעים ייצוגיים מהגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ועל כן, לנהוג מתינות בהטלת הוצאות על מבקשים שנדחתה בקשתם לאישור, ככל שאין מדובר בבקשת סרק אשר הוגשה בחוסר תום לב. ראו לעניין זה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן בע"א 7928/12‏ אי. אר. אמ טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (22.1.2015), פסקה 32 לפסק הדין: "מכשיר התובענה הייצוגית הוא מכשיר דיוני בו אמורים להיות מיוצגים האינטרסים של הציבור הרחב. על הגנת אינטרסים אלו אמון בית המשפט. במסגרת השאיפה לשמר ולקדם את השימוש במכשיר התובענה הייצוגית, על בית המשפט לנהוג במתינות בבואו לחייב בהוצאות מבקשים שבקשתם נדחתה (להרחבה בסוגיית חשיבות התובענות הייצוגיות והחסמים שבהן, לרבות חסמים כלכליים, ראו: אסף פינק 'תובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי' מעשי משפט, כרך ו 157 (2014)). ככל שלא מדובר בתובענת סרק שהוגשה בחוסר תום לב, אני סבור כי יש מקום להימנע מהטלת הוצאות אשר עלולות להרתיע תובעים פוטנציאליים מלנסות להגן על אינטרסים ציבוריים (לעמדה דומה ראו: פרשת אולסייל, בפסקה 7 לפסק דינה של השופטת א' חיות)". בענייננו, כפי שתיארתי בהרחבה בפרק העוסק בטענות הסף, נפלו פגמים חמורים בהתנהלות המבקשים משלב הגשת בקשת האישור באפריל 2007 ועד מועד הגשת הסיכומים מטעמם, בתחילת שנת 2015.

מחמת מצבו הקוגניטיבי של המבקש 2 אשר כפי הנראה נמשך כבר מספר שנים ואשר בשלו לא התאפשרה חקירתו על תצהיריו (ראו פירוט בפרק העוסק בכך), החלטתי שלא לחייבו בהוצאות.

אני מחייב את המבקש 1 לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין והוצאות בסכום של 5,000 ₪.

ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 2013): לעניין זה נפסק, כי "אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טירחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)).

כך, לעניין סוגיית "ההוצאות הכלליות" והחובה בדבר הצגת מחיר כולל, טען המבקש במסגרת עמדתו מיום 27.8.2020 כי "מצד אחד צודקת המשיבה כי המחיר ניתן היה לחישוב מתוך הנספח להסכם המכר..." וכן הוסיף בהמשך כי :"...בחוזה עצמו קיים גילוי ברור יותר מאשר בטופס ההצעה..." באשר לטענה לעניין גביית "עמלת מינימום" ציין המבקש במסגרת עמדתו מיום 27.8.2020 כי אכן קיימת במסגרת הסכם המכר אפשרות להמנע מתשלום עמלה זו, אך יחד עם זאת לטענתו ככל שיש חיוב בעמלה הרי שהמשמעות היא ייקור מחיר הדירה באופן שאינו שקוף מספיק לרוכשים.

...

וכך נקבע בסעיף 7א(4)(ב): "...(4)ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט –

(א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; (ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

. אחוז (מאכסימום) (1) לא ניתן לגבות דמי ניהול פקדון ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה לאחר שנמחקו מהרישום למסחר, למעט במקרה שהלקוח הוא בעל עניין בחברה שניירות הערך שלה נמחקו מהמסחר בעקבות הצעת רכש מלאה, כמשמעותה בסעיף 336 לחוק החברות, התשנ"ט–1999 (2) לא ניתן לגבות דמי ניהול פקדון ניירות ערך בעבור מלווה קצר מועד או בעבור קרן כספית כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המירביים), התשנ"ה–1994 מהדוח עולה כי הגם שנימצא כי ראוי לבצע הסדרה עתידית בנושא (כפי שאכן נעשה לימים), גם בנקים נוספים (כמפורט בטבלה שבעמ' 107) קבעו כי העמלה תחושב לפי שיעור נייר הערך, כפוף למינימום לנייר וכפוף למינימום לפקדון, ולדברי המְאסדר, המפקח, הוראת ההתחשבות באה לאזן את עמלת המינימום לנייר ואת עמלת המינימום לפקדון לרבעון.

...

כאמור, הדגש היום הוא בעילת התביעה של הקבוצה, ולא שוכנעתי כי עניינם של חבריה במקרה זה לא יזכה לייצוג בדרך הולמת או בתום לב. כפי שעולה מהדוח, אופן חישוב העמלה היה מבלבל, ונטיית הלקוחות היא לסמוך על התאגידים הבנקאיים, אשר מצדם חבים להם חובות אמון ותום לב. אשר-על-כן טענת הבנק כי המבקש אינו ראוי לשמש תובע מייצג נדחית.

ס ו ף - ד ב ר משנוכחתי כי מתקיימים התנאים הדרושים לשם אישור התובענה כתובענה ייצוגית, הבקשה מתקבלת.

המשיב ישלם למבקש את הוצאות הבקשה, ובשים לב למורכבות ההליך ולהיקפו ישלם לו שכר טרחת עורך-דין בסך 60,000 ₪, בתוספת מע"מ. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

התובעת ידעה ואף הוסבר לה אופי עיסוקה של התובעת כמי שהתמחותה בניהול תיקי אופציות ואף חתמה על סוג השקעה זה. התובעת נתנה הסכמתה להשקעה בקרן נאמנות שלחברה ולמולקנדוב יש קשר אליה ובכל מקרה לא הוכח שנגרם כל נזק בהשקעה זו. הטענה כי התובעת לא הרשתה בהסכם הניהול ביצוע פעולות רבות באופציות נטענה לראשונה בסיכומים וזו הרחבת חזית אסורה.

מחקירת שטיינר אף עלה כי תוצאת הפעילות בתאריך 30.3.04 שצויינה בסעיף 13 לחוות דעתו, שאותה הביא כדוגמא לפעילות מרובה אגב גביית עמלות בסכום גבוה, הביאה לרווח של 7,800 ₪ לפני ניכוי העמלות (משום מה שטיינר ציין בעדותו כי לא בדק ענין זה ורק לאחר שנתבקש לחשב ציין הסכום הנ"ל (ש' 683-685) דבר שתואם לאמור בסעיף 9.4 לחוות דעתו של קפטס).

בסעיף 25 לחוות דעתו מציין שטיינר כי "בימים אלו, מינהלי הקרן (רעם 90 – א.א.) מצויים בחקירת הרשות לניירות ערך, בגין חיבוץ עמלות, ואף הנתבע 2 נעצר למספר ימים,בגין האמור". כשנשאל על כך השיב שלא יודע תאריכים והוא ניזון מהעיתונות בעיקר ונושא חיבוץ עמלות בהקשר זה הוא פרי מסקנתו לאחר ששמע שמדובר בעמלות (ש' 804-814) וזאת ללא כל מיסמך מאמת.

...

" בהיעדר הוכחה באשר לחוסר מקצועיותו ו/או רשלנותו ו/או פזיזותו של מנהל התיקים אין לתובעת להלין אלא על עצמה אם הפעילות בתיק גרמה בסופו של דבר להפסד, הפסד שבא למעשה לידי מימוש בשל יוזמתה של התובעת להפסיק ההתקשרות.

כאמור בחוות דעתו של קפטס בהמשך עלה השער של קרן הנאמנות רעם 90 בעשרות אחוזים ויותר, מה שמלמד שיש חשיבות גם לעיתוי היציאה מהשקעה ונחוץ אורך רוח וקור רוח שעה שמשקיעים בשוק זה. סיכום לאור כל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה.

הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים 1-2 ולכל אחד מן הנתבעים 3 ו-4 הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצרוף מע"מ. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ניתן היום י"ח חשון תש"ע 05/11/2009 בהעדר הצדדים.