חישוב עלות אשראי מרבית בהלוואה חוץ-בנקאית

עוד באותו עניין, נטען כי רובן ככולן של החברות שעסקו בעת הרלוואנטית במתן הלוואות חוץ-בנקאיות גם הן לא חישבו תשלומים שקבלו בגין שירותים שסופקו ללווים בגדר העלות הממשית של האשראי – ובנסיבות אלה ברי כי קידום ממילא לא מנעה מחברי הקבוצה את האפשרות להשוות בין התנאים שמציעות החברות השונות.

...

לעניין התשלום החד הפעמי – בית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה כי תשלום זה לא נגבה בגין שירות נפרד שסופק ללווים מאת קידום או צדדים שלישיים כנטען על ידה, אלא שמדובר בתשלום הקשור בטבורו לעצם מתן ההלוואה.

בהקשר זה הובהר כי "מאחר שבשלב זה אין צורך לכמת את הנזק הנטען, איננו נדרשים לקבוע כלה ונחרצה מהו סכום ההוצאות הנטענות שתיחשבנה ריבית מוסווית. די ששוכנעתי כי מרבית ההוצאות יכולות להיחשב כאלה." (בפסקה 13).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה למתן רשות ערעור ובתשובה לה, על נספחיהן, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית, וקידום תישא בהוצאותיו של ששון בסך 25,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏כ"ג בתשרי התש"ף (‏22.10.2019).

אומנם העד העיד כי מי שנוטל הלוואות מהמשיבה יכול לשלם בהמחאות דחויות (עמ' 58, שורות 23–24), אך הוא לא הראה כי רוב הלקוחות נוהגים כך. להפך: המשיבה אישרה כי הרוב המכריע של הלווים בוחר לפרוע את ההלוואה בהוראת קבע.

השאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן, בין היתר, האם החיוב בעמלות או באיזו מהן הוא בגדר ריבית מוסווית; האם העמלות הן בבחינת תוספת שיש להביאה בחשבון בחישוב שיעור העלות הממשית של האשראי; האם מתקיימות עילות התביעה של הפרת חובת הגילוי לפי חוק הלוואות חוץ-בנקאיות, הטעה לפי חוק הגנת הצרכן, עשיית עושר ולא במשפט, פעולה בחוסר תום לב והיתר; האם חברי הקבוצה זכאים לסעד הנתבע בתובענה הייצוגית: ביטול הסעיפים שמכוחם נגבו העמלות, השבת העמלות שנגבו בצרוף הפרישי הצמדה וריבית חוקית וצו מניעה קבוע.

...

הטענה כי עניינם של חברי הקבוצה לא יזכה לייצוג נאמן בדרך הולמת ובתום לב – נדחית.

ס ו ף ד ב ר אשר-על-כן התוצאה היא שהבקשה מתקבלת.

המשיבה תשלם למבקש את הוצאות הבקשה, וכן תשלם לו שכר טרחת עורך-דין על סך 100,000 ₪, בצירוף מע"מ. בתוך שלושים יום מהיום (הפגרה תבוא במניין הימים) יגישו הצדדים לאישורו של בית המשפט נוסח הודעה בדבר אישור התובענה הייצוגית.

אם ייקבע כי לא הוצג שיעורה האמתי של הריבית משום ששעור מסוים שלה הוסווה כעמלות, נוכל גם לומר שלכאורה הופר גם חוק הלוואות חוץ-בנקאיות, שסעיף 3(ב)(4) לו מחייב לגלות את „שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פירעון ההלוואה“.

בע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עזבון ראבי, פסקה 32 (פורסם באר"ש, 04.12.2011), הדגים בית המשפט העליון שיש יסוד בפסיקה לגישה הדוגלת בהתאמת הכלל של זוטי הדברים לנזק – הקטן על-פי רוב, מטבע הדברים – שנטען כי נגרם לכל חבר בקבוצה בתובענה ייצוגית (וראו פרשת אביב שירותים משפטיים, פסקה 10).

השאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן, בין היתר, האם החיוב בעמלות או באיזו מהן הוא בגדר ריבית מוסווית; האם שיעור העלות הממשית של האשראי שהמשיבה מציגה הוא השעור הנכון, או שמא הוא נמוך מהשיעור בפועל; האם מתקיימות עילות התביעה, ובהן הפרת חובת הגילוי לפי חוק הלוואות חוץ-בנקאיות, הטעה לפי חוק הגנת הצרכן, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חוזה ההלוואה ופעולה בחוסר תום לב; האם חברי הקבוצה זכאים לסעד הנתבע בתובענה הייצוגית, לפי חלוקתו זו: ביטול הסעיפים שמכוחם נגבו העמלות, פיצוי כספי – השבת העמלות שנגבו, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית חוקית, וצו מניעה קבוע.

...

(סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות) גם לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא יזכה לייצוג נאמן בדרך הולמת ובתום לב, והיה עדיף אילולא הועלתה טענת המשיבה בעניין זה. ס ו ף ד ב ר אני מקבלת את הבקשה.

] כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט אלה: (1) ריבית פיגורים; (2) הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור בסעיף 7א; (3) הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה במועד העמדתה, מסוג ובסכום שקבע שר המשפטים, ובכלל זה, סכום כולל, לפי הצעת המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות שונות כאמור לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע[] (ההדגשה אינה במקור) נמצאנו למדים שעם כניסת התיקון לחוק לתוקפו יחליט שר המשפטים, על-פי הצעתם של הגורמים במערכת הבנקאית, מה יהיה סוג ההוצאות שיגבו המלווים על העמדת ההלוואה ומה יהיה סכומן.

המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה.

בחוק הסדרת הלוואות מצא המחוקק לעגן חובות שונים על המלווה החוץ בנקאי, לרבות חובת עריכת חוזה ההלוואה בכתב (סעיף 2 לחוק), החובה לגלות ללווה גילוי מלא של כל פרטי ההלוואה (סעיף 3 לחוק), קביעת עלות אשראי מרבית (סעיף 5 לחוק), הגבלת ריבית הפיגורים (סעיף 6 לחוק) ועוד.

(ב) בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נידרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה: (1) כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב); (2) התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום; (3) יתרת החוב במועד הגשת התובענה; (4) התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה; (5) כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה; (6) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר".

...

אין בידי לקבל את טענת התובע כי יש לראות בהצעת הנתבע, ככל שהייתה, בשיחה ביניהם, לשלם לתובע סכום כלשהו, כהודאה של הנתבע בקיומה של הלוואה או בקיומה של חובה, מצדו, להשיבה.

סיכום: על כל האמור, דין התביעה להידחות.

התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 13,000 ₪.

כלומר, המחוקק התיר למלווים חוץ-בנקאיים לגבות סכומים מסוימים בגין העמדת ההלוואה בלי שסכומים אלו יחושבו כתוספת לעניין חישוב העלות הממשית של האשראי (ראו להרחבה: יהונתן גבעתי "חוק אשראי הוגן: חישוב שיעור עלות ממשית של אשראי" חוקים ד 233, 237-236 (2020)).

עוד עולה ממסקנות הבודק ומטענות הצדדים, כי רוב ההליכים הללו הם הליכים שנקטה קידום נגד אותם חברי קבוצה בטענות לחוב של הלווה לזכותה, בגין פגור בתשלומי הלוואה וכיו"ב. יש להבחין בין קזוז דיוני המהוה טענת הגנה בהליך אזרחי ובין טענת קזוז כסעד עצמי מכוח סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, המשמש דרך לפרעון חוב (ראו: ע"א 1232/12 דוד צלאח ובניו בע"מ נ' ארז, פס' 19 (21.1.2016)).

...

אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן על כל תנאיו ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה מהווה גם סילוק וויתור של התובע הייצוגי ושל חברי הקבוצה כלפי קידום, להוציא חברי הקבוצה שהם תאגידים.

מינוי ממונה: אני ממנה את השופטת (בדימוס) הילה גרסטל לשמש כמפקחת כאמור בסעיף 65 להסדר הפשרה וככל שיהיה צורך בהכרעה בסוגיות כאמור בסעיף 65 לעיל, וזאת נוכח תרומתה ומעורבותה בעיצוב תנאי ההסדר והיכרותה עם הצדדים כמגשרת.