חישוב משכורת קובעת לעמית קרן פנסיה

הינה כי כן, מתקנות הקרן עולה כי עמית בקרן, המסווג בדירוג מינהלי עבודה ומקבלי משכורת חודשית, אשר משכורתו המבוטחת עולה על השכר התעריפי המירבי, זכאי – בהעדר הסכם מפורש הקובע אחרת – כי שכרו הקובע לפנסית זקנה יחושב בגין השכר המבוטח שעד השכר התעריפי המירבי בהתאם לשיטת שלוש השנים האחרונות, ואילו בגין השכר העודף תחושב לעמית פנסית זקנה לפי שיטת הממוצעים.

...

כך נהגה הקרן בעניינו של המערער ולכן אין מנוס מדחיית הערעור.

בנסיבות אלה, אנו סבורים כי על הקרן לשאת בהוצאות ההליך המשפטי למימוש זכויות פנסיוניות, אף אם ההליך לא צלח.

סוף דבר – הערעור נדחה.

טוענת הנתבעת 2 ("מבטחים") כי יש להורות על מחיקת חלק מהתביעה, עקב שינוי מציאות משפטית ועל מחיקת חלק מסיכומי התובעת בכל הקשור והנובע מחישוב השכר הקובע לפנסיה של התובעת ברציפות זכויות, לפי המתוה שאושר על ידי ביהמש"ע (בג"צ 2940/10, 8692/11, מיום 25.10.18 "המתוה") כפי שצורף כנספח 1 לסיכומי התובעת – והכל, משהתביעה הוגשה, וכך אף כתבי הטענות (כמו גם הסכמת הצדדים לוותר על הליך הוכחות, שנסמכה על כתב הטענות המקורי) – נסמכו על הכתבים והמצב שהיו טרם קיומו של המתוה.

עיון בהחלטה (ס' 6) מעלה כי כלל לא קיימת אופציה אחרת לעמיתי קרנות הפנסיה, הטוענים עפ"י הסכם רציפות הזכויות, אלא בהליך "השגה פרטנית על סטייה מהמתווה", משמדובר בהסדר שלם ומלא בסוגית החישוב של הישתתפות קרנות הפנסיה בקיצבה המשולמת על ידי המדינה ברציפות זכויות, מתוה המחליף באופן מלא, שלם ומוחלט את הפסיקה בעיניין בג"צ קוריצקי.

...

כך, טענה בהמשך "על המדינה לקיים את החלטת בג"צ בענין קוריצקי לאלתר וליישם את הלכת קוריצקי על התובעת" ותוך שהפנתה לבקורת ביה"ד הארצי על המדינה וההסתדרות בהלכת תורה ובנין (ע"ע 31/08 מד"י נ' תורה ובנין, פס"ד מ- 18.6.17), משלא יושמה (שם) הלכת קוריצקי, ולא נמצא פתרון לחישוב הגמלה לגמלאים! "כמדומה", וכך לטעמנו, אין יכולה התובעת "לאחוז" במקל, אך "בקצה אחד" ולטעון בתגובה לבקשה, כי אין ליישם את המתווה, המאוחר לתביעתה ושניתן במסגרת בג"צ קוריצקי! בפועל, התובעת נסמכת על המתווה – וטוענת בסיכומיה ביחס אליו ולחישובים בהקשרו, ועל פיו, ובהיותה מודעת היטב לכך כי היא רותמת את העגלה לפני הסוסים (ראה טענותיה, רק לדוגמא, בעמ' 3-5, ה"ש 2 וכיוצ"ב טענות, גם בהמשך סיכומיה).

בנסיבות אלה – נעתרת הבקשה ונמחקת התביעה.

בפני בית הדין תביעת התובע לתיקון תאריך הלידה שלו ברשומי קרן הפנסיה מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד (להלן: הקרן או מבטחים) כך שיירשם ברשומי הקרן כי הוא יליד 26.11.1948 ולא כפי הרשום היום שנת 1951 ולקבוע את מועד זכאותו של התובע לפנסיה בהתאם לתאריך המתוקן.

תקנה 41כו לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד – 1964, קובעת: "(א) זכויות וחובות העמיתים בקופת גמל לקצבה לא ייקבעו אלא בתקנונה; לענין זה, "זכויות העמיתים" - לרבות הגדרת הזכאים והזכאויות, שיטת חישוב השכר הקובע, שיטת הצמדת הקיצבה, רכיבי שכר הנכללים בבסיס הקיצבה ומועד תשלום הקיצבה.

...

אין בידי לקבל טענה זו של הנתבעת שכן העובדה שהתובע הגיש תביעה לבית משפט השלום בשנת 1977 מעידה על כך כי התובע יזם והחל בהליכים לשינוי גילו שנים רבות טרם פרישתו לפנסיה.

בנסיבות אלו, עולה כי התובע הרים את הנטל המוגבר המוטל עליו לצורך הוכחת מועד לידתו אי לכך אני קובעת שהתובע נולד בתאריך 26.11.1948 בהלימה לרישום בתעודת הזהות המאוחרת שהוצאה לתובע.

סוף דבר בשל כל הנימוקים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת.

תחולת הילכת קוריצקי על עובדי הרשויות המקומיות הערה דיונית מקדימה ככלל, מתכונת חישוב "השכר הקובע" בקרנות פנסיה נערכת על בסיס דמי הגמולים שמשלם העמית במרוצת השנים או בשנים האחרונות לחברותו ("השיטה האגררטיבית" ככינויה בחלק מפסקי הדין; על ההבחנה בין שיטת ממוצע יחסי השכר ושיטת שלוש השנים האחרונות אשר כל אחת מהן שימשה בחלק מקרנות הפנסיה הותיקות, ראו: הפניה לבג"ץ פיורסט בפיסקה 32 לעיל).

...

סוף דבר הנה כי כן, כל הרחבה של מעגל הזכאים להטבות שאינן עולות בקנה אחד עם התקנון האחיד פוגעת בתכליות התיקון לחוק הפיקוח ובשוויון בין העמיתים.

מתן הזכות העודפת לעובדי המדינה מהווה פועל יוצא של הוראות חוק הגמלאות ממנו הסכם הרציפות במדינה "יונק את כוחו" ואין להרחיבה אלא מקום שאין מנוס לעשות כן מכוח החלה ישירה של הוראות חוק.

הערעור נדחה.

" · במענה לשאלה ב'2 השיבה בין היתר: "ב' 2 - לאחר פניות חוזרות ונישנות לקרן הפנסיה הותיקה ולאחר מאמץ של מר יהודה ברהום - אחראי מחלקת עמיתים קרנות הפנסיה הותיקות, הועברו לידיי מספר מסמכים בהם פירוט כללים עקרוניים ביחס לאופן חישוב המשכורת הקובעת, כאשר הוסבר כי לא קיים בידיהם מיסמך חישוב מפורט של המשכורת הקובעת מלבד סיכום גובה סכום המשכורת הקובעת...

...

לא מצאנו לפסוק לתובע הסעד הנתבע בגין עוגמת נפש, וזאת לנוכח הגעת הצדדים לפשרה, ועל יסוד הטעמים המפורטים בסיכומי הנתבעת (סעיף 4).

לסיכום: על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים כדלקמן: הפרשי השכר והפרשות המעסיק עבור התקופה 1.6.2017 – 31.3.2022 בין דרגה 14 לדרגה 14 + (כולל הפרשות סוציאליות ונלוות) בסך של 267,628 ₪.

בהינתן כי הצדדים השכילו להגיע להבנות כפי שהשתקף בהחלטה מיום 23.5.23, וחרף חילוקי הדעות הרבים ביניהם – אנו מורים כי כל צד יישא בהוצאותיו.