מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב משכורת עובדת בשמירת הריון

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

2.5 לאחר שהתקבלה מחליפה לתובעת לבצוע הנהלת החשבונות, התבקשה התובעת על ידי עידן וירון להגיע למשרדי הנתבעת לבצוע חישובי שכר מדי חודש וכך היא עשתה בתקופה בה היתה בשמירת הריון וחופשת לידה.
...
טענות הנתבעים 3.1 יש לדחות את התביעה נגד הנתבע בהעדר עילה.
משטענה התובעת להרעת תנאים (תנאי עבודה) הגם שטרם עבדה בתנאים השונים מתנאיה שטרם הלידה והגם שממכלול הראיות לא ממש עולה כי עסקינן בפגיעה בתנאים(הפיזיים) והגם שודאי לא היתה פגיעה בתנאי השכר ואף לא ברמת/בכירות תפקידה – מצאנו בשל ה"כתם" שמצאנו בהתנהלות הנתבעת, לקבוע פיצוי מוערך בסך 10,000₪.
(לא מצאנו להזקק לטענות בדבר קבילות תמלול ההקלטות הואיל ושני הצדדים הגישו תמלול שיחות ללא קלטות).
11.6 בשים לב לעובדה כי בתקופה שבה התובעת עבדה בנתבעת שכרה היה בסך 8,000 ₪ לחודש, ומששקלנו כל האמור, סבורים אנו כי יש לחייב הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני (לפי חוק שיווין הזדמנויות בעבודה), בשל אותן אמירות, בסכום של 10,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב"כ התובעת ביקש ליישם בעיניינה את התקנה דלעיל, מאחר שלגישתו הפחתת ההכנסה של התובעת בחודשי ההיריון (טרם הפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון) מהוה "סיבה אחרת שאינה תלויה בה". על כן, יש להביא בחשבון את הכנסותיה עובר להריון.
כך הוסבר בדברי הסבר של הצעת החוק – ה"ח 625, התשע"ו, 29.2.16: "כל עובדת זכאית לתשלום דמי לידה שחישובם מבוסס על הכנסתה החודשית לפני הלידה. ככלל, שכר העבודה של עובדת שכירה אינו משתנה בחודשי ההריון ועל כן דמי הלידה המשולמים לה, המבוססים כאמור על שכר עבודתה בחודשים שקדמו ללידה, משקפים נאמנה את שכרה. לעומת זאת, דמי הלידה של עובדת עצמאית מחושבים על בסיס הכנסתה בשנת המס שבה היתה בהריון. עובדות עצמאיות נאלצות על פי רוב לצמצם את פעילותן העסקית בשנת המס שבה הן יולדות, הן בתקופה שלפני הלידה ןהן לאחר חזרתן לעבודה. לפיכך, הכנסתן באותה שנת מס פוחתת בהתאמה, וחישוב דמי הלידה המשולם להן אינו שמקף נכונה את הכנסותיהן.
...
על כן הגענו למסקנה כי חישובי הנתבע הנוגעים לזכאות התובעת לדמי לידה נעשו כדין, ולא התגלה כל פגם שמצדיק התערבות בהחלטה.
לסיכום נוכח האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

השינוי בסעיף 6 לחוק עבודת נשים מחייב לכן לראות בחופשת לידה בת 26 שבועות ככזו שבאה בגדר חריגי 2(ב) לתקנות אימהות, ובהתאם התובעת זכאית כי יערך חישוב אחר של בסיס השכר שלא יפגע בזכאותה לגימלת שמירת הריון שבאה לפצות על הפסד ההכנסה שניגרם לה כתוצאה משמירת ההריון.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, י"א אדר תשע"ה, (02 מרץ 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לדידי התובעת, גמלת שמירת היריון מוכרת כגמלה המחליפה הכנסה ותכליתה להבטיח כי הכנסת המבוטחת השוהה בשמירת היריון לא תפגע בעקבות ארוע רפואי שמנע את המשך עבודתה, כאשר חישוב בסיס השכר של התובעת לפי גישת הנתבע לא יביא למימוש תכלית זו. עוד נטען, כי הנתבע מתייחס לעצמו בכתב הגנתו כאל חברת ביטוח פרטית וטוען, כי לא שולמו לו דמי הביטוח על השכר אותו התובעת החלה לקבל בחודש 09/2014 ומשכך אינו משלם גמלה לפיו – טיעון שאינו עולה בקנה אחד עם היות הנתבע מוסד לאומי לביטוח סוצאלי.
...
נוסיף, כי לא מצאנו פגם כלשהו בטענת הנתבע לפיה הכנסה תיחשב לפי נתון עובדתי אובייקטיבי של הכנסה ששולמו בגינה דמי ביטוח; נהפוך הוא – זוהי דרישה העולה במפורש מלשון הוראת סעיף 54(ב)(1) לחוק, ביחס לעובדת שכירה, מה גם שמדובר בדרישה סבירה שתכליתה מניעת מצב של הגדלת גובה הגמלאות בהסתמך על הכנסות עתידיות צפויות, ללא תשלום דמי ביטוח בצדן.
אף לא מצאנו בעניין פלס כדי לשנות ממסקנתנו, שכן באותו עניין מדובר היה במבוטחת שברבע השנה עובר להפסקת עבודתה בגין שמירת היריון, שהתה בחופשה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה שבתשלום ובית הדין הארצי קבע כי יש להשלים את שכרה לאותה תקופה, בה העדר השכר נכפה עליה.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה והיא נדחית בזאת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה השאלה המרכזית העומדת להכרעתנו, היא האם תקופה של שמירת הריון מהוה תקופה הנכללת בחישוב תקופת האכשרה לצורך בחינת הזכאות לדמי לידה לעצמאית, או במילים אחרות, מהו היום הקובע לצורך בחינת תקופת האכשרה המזכה בדמי לידה לעצמאית: האם זהו יום הלידה, כטענת התובעת, או שמא זהו היום שבו יצאה התובעת לשמירת הריון, כטענת הנתבע.
ברי כי הסעיפים הרלוואנטיים לענייננו ושצוטטו לעיל הם אלו הנמצאים תחת סימן ג' לחוק שכותרתו "דמי לידה" ואילו סעיפי החוק אליהם הפנה המוסד אינם רלוואנטיים לבחינת השאלה שבמחלוקת היות וסעיף 54 לחוק עניינו חישוב שכר העבודה ואילו סעיף 58 לחוק עניינו גמלה לשמירת היריון וההגדרות המופיעות בסעיפים אלו רלוואנטיים לנושאים אלו בלבד.
...
לאור כל האמור לעיל - מעדיפים אנו את פרשנות התובעת על פיה על המוסד להכליל בחישוב תקופת האכשרה את תקופת שמירת ההיריון של התובעת.
סוף דבר: לאור כל האמור - התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובעת דמי לידה כאמור בסעיף 50(א)(2) לחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו