חישוב מס קנייה לפי מחיר סיטונאי

כך, סעיף 4א(ד) לחוק קובע כי המחיר לצורך חישוב מס הקניה במכירת טובין בקמעונות (קרי על ידי קמעונאי) יחושב על פי המחיר הסיטונאי, כהגדרתו לעיל, או על פי המחיר המשתלם על ידי הצרכן בנכוי סכום כלשהוא המשקף את ההפרש בין המחירים.

...

סוף דבר אשר על כן, אם תשמע דעתי נקבע כי אמקור עמדה בתנאי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים, אין עוד צורך בהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי ויש לדחות את ערעור המנהל.

ת השופטת א' חיות: אני מסכימה עם חברי השופט א' גרוניס באשר למשמעות המונח "המחיר הסיטוני" בסעיף 4(א) לחוק מס קניה (טובין ושירותים) התשי"ב-1952 וכן מקובלת עלי מסקנתו כי בקביעת המחיר לצורך חישוב מס-הקניה יש להביא בחשבון הנחות שניתנו ללקוחות.

מטעם זה אף אני סבורה כי דין ערעור המנהל להידחות.

במעשיהם אלו התחמקו מתשלום מס קנייה של 2,919,592 ש"ח. כתב האישום חילק את העבירות שביצעו המבקשים לשלוש תקופות, התקופה מיום 22.9.1995 עד ל-30.6.1996 (להלן: התקופה הראשונה) בה הוגשו 215 רשומונים ובוצעו 215 עבירות, התקופה שמיום 1.7.1996 ועד 31.12.1996 (להלן: התקופה השנייה) בה הוגשו 117 רשומונים ובוצעו 117 עבירות, והתקופה מיום 1.1.1997 ועד 7.5.1997 (להלן: התקופה השלישית) בה הוגשו 136 רשומונים ובוצעו 136 עבירות.

המבקשים טוענים כי הרשעתם הייתה על בסיס חישוב תאורטי, וכי הרשעה זו מנוגדת לעקרון החוקיות.

בית המשפט ביסס את קביעתו על העובדה כי בתקופות אלו המחיר לקמעונאי היה גבוה מהמחיר שהוצהר ברשימונים כמחיר לצרכן, דבר שאינו סביר בעליל, וכן על העובדה כי ההפרש בין המחיר לצרכן לבין המחיר לסיטונאי זעום ביותר.

...

לעניין טענת ההסתמכות אותה טענו המבקשים קבע בית המשפט המחוזי כי אין ממש בטענה זו. גם בערעור המשיבה על הזיכוי לגבי התקופה הראשונה לא מצא בית המשפט המחוזי מקום להתערב וקבע כי נימוקיו של בית משפט השלום לעניין הזיכוי מקובלים עליו, וכי לא מצא עילה להתערבות.

בענייננו, חרף טענות המבקשים, לא מצאתי בבקשתם כל עילה שתצדיק מתן רשות ערעור, ומסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.

מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

מנגנון סיווג לצורכי מס, הנקבע בתחיקה שמכוחה מוטל המס, יהיה מבוסס אפוא על תכליתה של תחיקה זו. סעיף 4 לחוק מס קניה, שכותרתו "חישוב המחיר הסיטונאי", קובע מהו המחיר הסיטונאי של טובין, שהוא בסיס המס לצורך מס קנייה: המחיר הסיטונאי של טובין יהיה המחיר המשתלם במכירה בסיטונאות בעד אותם טובין או בעד טובין מאותו סוג, לפי הענין, במועד החיוב במס.

...

עם זאת - נקבע - מכיוון שאין לאפשר חיוב חוזר-ונשנה במס קנייה על בקבוקים שנעשה בהם שימוש חוזר, רשאי היה מנהל המכס והמע"מ ליצור הפרדה בין האריזה לבין התכולה מקום שהאריזות הוחזרו בפועל לשימוש חוזר.

והואיל ומס קניה מחושב על-פי המחיר הסיטונאי של המוצר, ממילא שילמה המערערת רק חלק ממס הקניה בו היתה חייבת.

על עשיה מלאכותית מעין-זו שלפנינו עמד בית-המשפט בע"א 734/74 ארנולד שפאר נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פ"ד לו(1) 271, ואמר על-כך השופט יצחק כהן (בעמוד 275): "...אכן בחוק מס רכוש אין הוראה המסמיכה את המשיב להיתעלם מעיסקאות מלאכותיות או בדויות, כדוגמת ההוראה שבסעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), אולם העידר הוראה כזו בחוק אינו מחייב את המשיב להיתחשב בעסקה שהיא בעליל מלאכותית ושהיא מחוסרת טעם כלשהוא זולת הטעם להמנע ממס. ...בתי המשפט באנגליה פסקו לא פעם שעיסקה, שאין בה תכלית מסחרית, אלא היא נובעת מטעמים פיסקאליים, היינו מהרצון להפחית החבות במס, הרי אפילו אם יש בה יסודות מסחריים מסויימים, אין להיתחשב בה כעיסקה מסחרית לצרכי מס הכנסה, אף כי בחוק מס הכנסה האנגלי אין הוראה בדומה לסעיף 86 לפקודת מס הכנסה." אשר לדרך חישוב המס: סמכותו של המנהל בחוק היא "לשום לפי מיטב שפיטתו את המס המגיע", ולא מצאנו הצדק להתערב בקביעתו של בית-משפט קמא כי המנהל פעל במסגרת סמכותו וכדין.

...

סוף דבר כללם של דברים: אציע לחבריי כי נדחה את ערעורה של המערערת ונקבל את ערעורו של מנהל מס קניה: נקבע כי מנהל מס קניה פעל כדין ועל-פי סמכותו בסעיף 5ג(א) לחוק מס קניה, וכי רשאי היה להחיל את חיובה של המערערת חמש שנים לאחור.

קיומה של הסמכות במקרה זה מחדיר לתודעתו של הנישום, כי בסופו של דבר עתידה הרשות להטיל עליו חבות במס אמת, ובדרך זו גם מקוימת מגמת ההרתעה כלפי כלל הנישומים.

המסקנה היא כי דרישת סעיף 3(2) אינה מושגת כאשר הנישום תיכנן את עסקותיו במיוחד כדי לחסוך במס, ולבסוף הסתבר לו שעיקר מטרתו, היינו החיסכון במס, נשען על כרעי תרנגולת.

מנוסח החוק נלמד כי על היבואן להצהיר על מחיר המכירה לצרכן, כך לטענת התביעה, והיא מוסיפה כי יש בפנינו מנגנון ברור לחישוב המס, מנגנון הקבוע בחוק, ומנגנון זה כולל את מתח הרווח שבין החוליות של שרשרת השיווק לפי מתח רווחים מקובל בענף, ואין אנו נתונים לקביעתו השרירותית של היבואן.

" אבל לא מחייב אותי בכמה למכור" עמ' 174 ש' 21) הוא עובד לפי המחיר המומלץ מאחר ו"מדובר במחיר המפורסם ברבים.

חשבוניות הרכישה של העד מהנאשם (ת/6, 1-35), מלמדות על מחיר מכירה אחיד של הנאשם לסיטונאים ועיון בפנקסי החשבוניות המתעדים את מחירי המכירה של העד לקמעונאים מראה כי המחיר לקמעונאי זהה למחיר בו מכרו הסיטונאים האחרים את הסיגריות לקמעונאים באיזור ההפצה שלהם.

...

טענה נוספת לב"כ הנאשמים והיא כי כל הקמעונאים שנחקרו ע"י חוקרי אגף המכס נחקרו לאחר המועד הקובע ועל כן, הוא מאמץ את החלטתי כי עדות כזו "אינה מעלה ואינה מורידה" (עמ' 79 ש' 17-19).

שוכנעתי כי הנאשם באופן אישי, סובייקטיבי, ידע ברמה גבוהה של היסתברות, רמה השקולה כנגד כוונה, כי הצהרתו למכס אינה הצהרת אמת.

סוף דבר.

אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום לגבי התקופה שמיום ביום 1.7.96 ועד ליום 7.5.97 ומחמת הספק, מזכה אותם לגבי התקופה שמיום 22.9.95 עד ליום 30.6.96.