חישוב ימי חופשה לעובדים חודשיים

בהתאם לותק של התובע ולצווי ההרחבה שעמדו בתוקף בתקופות הרלוואנטיות, בשלוש השנים האחרונות לעבודתו בצרוף שנת העבודה השוטפת, התובע היה זכאי ל 41.6 ימי חופשה לפי הפרוט הבא: 2014 - 12 ימי חופשה.

בנסיבות מקרה זה יחושב ערך יום החופשה לפי שכר התובע עבור החודשים ינואר עד אפריל 2017, כשבחישוב יילקחו שעות עבודתו הרגילות לרבות שעות רגילות שביצע בימי המנוחה השבועית.

...

סיכומו של דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן: הפרשי שכר עבודה בסך 5,514 ₪.

בשים לב להליכים בתיק, לכך שהתובע תבע סכומי כסף שכלל אינם מגיעים לו מחד, ומאידך בשים לב שנפלו לכך כשלים בחישוב השכר והזכויות של התובע, באופן שאילץ אותו להגיש את התביעה ולנהלה, אנו קובעים כי הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

יחד עם זאת, לא נעלמה מעינינו העובדה כי אכן היו חודשים שבהם התובע שהה בחופשה בפועל (כמו למשל בחודש 10/2016, ר' תלוש שכר ודו"ח נוכחות לחודש) איך בו אי כך שהתובע זכאי לתשלום בגין 15 ימי חופשה בנכוי 5 ימים בחודש זה המתיישבים עם דו"חות הנוכחות של התובע.

שיעור דמי חופשה של העובד יש לעשות לפי האמור בסעיף 10 (ב)(2): (2)   לגבי עובד בשכר – שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.

...

בנסיבות אלו, לטעמנו, העלאת טענות הקיזוז, בסכומים גבוהים משמעותית מסכום התביעה, הגיעה לעולם רק בעקבות כתב תביעתו של התובע ואין לקבלן.

לאור האמור לעיל – טענת קיזוז נדחית במלואה.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

בהתאם לסעיף 3(ג)(2) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן – חוק חופשה שנתית), התובע עבד 225 ימים (25*9), חלקי 240, ובמכפלת 16 ימים, וזכאי ל-15 ימי חופשה.

ואולם בהתאם לסעיף 10(ב) לחוק חופשה שנתית, החישוב לגבי עובד בשכר הוא "שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד". בהתאם לכך: 14,456/90=160 ₪.

...

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את שופרסל לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 1,500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

כמו כן, אנו מחייבים את שופרסל בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לתובע בסך 3,000 ₪.

עם זאת, הואיל ולא זה המצב בכל הנוגע לבונוסים, הרי שאין בידנו לקבל את תחשיב התובעת בהקשר זה. על פי סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951: "... שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד." הדברים אמורים ביחס לעובד בשכר והם יפים גם לצורך חישוב ערך יום במסגרת תחשיב פדיון ימי החופשה לעובד חודשי.

בהתאם לתלוש השכר לנובמבר 2020, במועד זה נותרו לזכות התובעת 5.43 ימי חופשה לפדיון.

...

הפגיעה הגלומה בכבודה של התובעת כאדם וכעובדת כפועל יוצא מההתנהלות המתוארת, לאחר שקילת מכלול הנסיבות המתוארות לעיל, מצדיקה לטעמנו פיצוי בסך 30,000 ₪.

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 5,000 ₪ פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקה; 1,318 ₪ בגין עמלות אישיות לחודש אוגוסט 2020; 3,832 ₪ בגין בונוס לחודש אוגוסט 2020; 5,288 ₪ בגין הפרש פיצויי פיטורים; 4,799 ₪ בגין יתרת דמי הודעה מוקדמת; 5,000 ₪ בגין פיצוי מכוח חוק הגנת השכר; 30,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים שלא כדין.

אלא שמאחר שבדיקת דוחות הנוכחות של כלל חברי הקבוצה לכל אורך תקופת העסקתם, תביא להארכת ההליך ולסרבול הבדיקה, יקבע הקף המשרה לפי ממוצע שעות עבודתו של כל חבר קבוצה במהלך כל תקופת העסקתו, בשים לב להיות העובדים שעתיים או חודשיים (לפי הנפסק בע"ע (ארצי) ) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ - ADHENOM BERH TEAMI (נבו 04.06.2017) אשר לחישוב שכרו האחרון של עובד בשכר לטובת תשלום פיצוי פיטורים).

אין להקיש בין אופן חישוב שווי יום חופשה לבין שווי יום חג. הפרישי הצמדה וריבית – הסכום שמגיע לכל אחד מחברי הקבוצה, לפי דוח חברי הקבוצה שתערוך הנתבעת, אותו יבדוק המומחה, יישא הפרישי הצמדה וריבית מתחילת העסקתם ועד ליום 1.6.2024 בהמשך, יתוספו הפרישי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל לכל עובד.

...

בהלכת רייכרט נפסק כי יש לפסוק את שכר הטרחה לפי שיטת האחוזים כאשר לאחר שקילת כלל השיקולים "מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן." לאחר שבחנו כלל השיקולים המפורטים לעיל, החלטנו אפוא שיש לפסוק לב"כ התובעות שכר טרחה שייקבע כנגזרת אחוזית של הסכומים שישולמו לחברי הקבוצה.

כל האמור, בצירוף מע"ם. מצאנו לפסוק לתובעות גמול בשיעור של 5% לכל אחת מהן מהסכומים שישולמו לחברי הקבוצה בפועל (ולא מהסכומים שיועברו לקרן), עד לגובה של 50,000 ₪ לכל אחת.

לא מצאנו מקום לפסוק לזכות ב"כ התובעות שכר טרחה נוסף עבור הוצאות תפעול, כי את מרבית פעולות מימוש פסק הדין, הטלנו על הנתבעת.