מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב ימי חופשה בהתאם להיקף המשרה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

כך גם איננו מקבלים את תחשיבה של הנתבעת אשר חישבה את זכאות התובע לימי חופשה בהתאם להקף המשרה וגם זאת שלא בהתאם לחוק חופשה שנתית.
...
אמנם נכון הוא שהעד לא המתין להיחקר על תצהירו עם זאת לא מצאנו שיש בכך כדי להוביל לתיקון הפרוטוקול.
סוף דבר – על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת בחלקה והרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים מטה: [א] הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות בסך 12,157 ₪ (מעוגל) ברוטו.
אשר להוצאות המשפט – בשים לב לכלל נסיבות העניין ובהן העובדה שיריעת ההתדיינות הורחבה לטעמנו מעבר למתבקש, בין היתר, לנוכח סירובה של הנתבעת לעשות לצמצום יריעת המחלוקת גם מקום שמדובר היה בתחשיבים פשוטים; העובדה שהתברר כי מרבית טענות הקיזוז לא היוו אלא 'משקל נגד' לתביעה העיקרית וקביעותנו כי הנתבעת לא הקפידה במהלך יחסי העבודה על קיום חקיקת המגן הרינו מחייבים אותה בשכר טרחת בא כוח התובע ובהוצאות בסכום כולל של 9,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בין ב"כ גב' ארסנייב ובהמשך וכאמור ב"כ המערערת והמשיבה הוחלפו מכתבים ומסמכים, שהתמקדו בנכוי מהשכר לקרן אירועים, בנכוי מהשכר לרכיב אובדן כושר עבודה, ובטענה שחישוב הקף המשרה שנעשה על ידי מתן אינו כולל ימי חופשה, מחלה וחגים.
כך או אחרת, אין לנו צורך בשלב זה של הדיון, לקבוע מסמרות בדבר הדרך הנכונה לחישוב ימי החופשה לעובדים שקיימת תנודתיות בהקף משרתם, מאחר והיא מעוררת שאלות נכבדות הן בהיבט של עצם הצבירה והן בהיבט של התשלום ודי לנו בקביעה שהמערערת הוכיחה קיומה של עילת תביעה אישית וקבוצתית בהתאם לתלושי השכר שהוצגו על ידי המשיבה.
...
אנו סבורים כי ללא קשר לחישובים, תלושי השכר, שהם חומר הגלם לחישובים, מגלים על פניהם את הבעיות שמנינו לעיל והם מציפים את הקשיים באופן הצבירה והחישוב של ימי החופשה.
על כן ולסיכום פרק זה וכפי ששנינו בפרק הקודם ביחס לקרן הרווחה ניתן לקבוע כי המערערת הוכיחה קיומה של עילת תביעה אישית, ועל פי הנתונים שהוצגו על ידי המשיבה התובענה מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות המשותפות לכלל העובדים, שיש אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה, ושהתובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
סוף דבר הערעור מתקבל והבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 1.5.17 התקבלה תגובת ב"כ המשיבה שלפיה: "בהתאמה, ימי החופשה של מרשך מחושבים בהתאם להקף משרתו זו ובהתאם להקף שעות העבודה בפועל של מרשך אצל מרשתי. ברי כי לא יתכן כי מרשך שעובד במשרד חלקית יצבור ימי חופשה כעובד שעובד ימי עבודה מלאים". הטיעון המשפטי של ב"כ המבקש סעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית קובע את אורך החופשה השנתית שניתנת לעובד, המשתנה לפי הוותק שלו.
פרשנות זו אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 324/05‏ ‏ ריבה אצ'ילדייב נ' עמישב שרותים בע"מ (27.3.06) ,שבו נקבע: חישוב פדיון חופשה כאשר המערערת עבדה משרה חלקית - עוד קבע בית הדין, כי חישוב ימי החופשה יעשה לפי הקבוע בסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, מוכפל בחלקיות משרתה המהוה 87.5% מהקף משרה מלא, באשר המערערת עבדה 5 ימי עבודה של 7 שעות, בשבוע.
...
נראה לנו כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב על ידי התובע וב"כ התובע, השייכים לשני משרדים שונים, בעלי רקע בתחום של דיני עבודה (עו"ד מורוז) ובתחום של תובענות ייצוגיות (עו"ד בליטשטיין).
לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי מתקיימות הדרישות שבחוק ובפסיקה על למנת לאשר את תביעתו של המבקש כתובענה ייצוגית.
לסיכום נוכח האמור לעיל, התובענה הייצוגית מאושרת כדלקמן: התובע המייצג יהיה מר דוד בריגה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התביעה לפדיון חופשה - התובע עתר לתשלום סך 2,100 ₪ עבור פדיון 7 ימי חופשה שנצברו לו, לשיטתו, במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת.
טענת הנתבעת בכתב ההגנה היא שיש לחשב את ימי החופשה בהתאם להקף משרתו של התובע ובהתייחס לכך שהתובע לא הועסק כעובד בתקופה הראשונה.
...
לאור האמור, ומשאין מחלוקת כי הנתבע לא העסיק את התובע באופן ישיר, התביעה כנגדו נדחית.
סוף דבר - הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד פסק דין זה, את סכומים הבאים: א. שכר עבודה תקופה שניה (שכר ומענק עליה): בסך 37,000 ₪.
התביעה כנגד הנתבע – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת למרות שבסעיף 9.1 להסכם העבודה [נספח א' לתצהיר גורביץ] צויין כי "העובדת תהא זכאית לימי חופשה על פי חוק ובהתאם להקף משרתה". נוסח זה מלמד על כך שלא היתה הסכמה בין הצדדים להענקת זכות למיכסת ימי חופשה מעבר לקבוע בחוק חופשה שנתית, תשי"א 1951.
חוק חופשה שנתית התשי"א-1951 (להלן יכונה בפרק זה – החוק), קובע בסעיף 3 את חישוב ימי החופשה לעובד שאינו עובד בהקף משרה מלאה, באופן הבא: "(ב) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים כל שנת העבודה, והעובד עבד באותה שנה –
...
לאחר ששקלנו את מלוא העדויות שנשמעו בפנינו ואת כלל הראיות שהוצגו סבורים אנו שלא הוכח כי התובעת הסבה לגולדמרקט נזק בלתי הפיך ביחסיה המסחריים עם פליפ מוריס ובוודאי לא נזק שניתן לכמתו.
מטעמים אלה ומשלא הורם הנטל מצאנו לדחות גם את רכיב התביעה האמור.
סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעה התובעת מתקבלת בחלקה ואילו התביעה שכנגד נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו