בין ב"כ גב' ארסנייב ובהמשך וכאמור ב"כ המערערת והמשיבה הוחלפו מכתבים ומסמכים, שהתמקדו בנכוי מהשכר לקרן אירועים, בנכוי מהשכר לרכיב אובדן כושר עבודה, ובטענה שחישוב הקף המשרה שנעשה על ידי מתן אינו כולל ימי חופשה, מחלה וחגים.
כך או אחרת, אין לנו צורך בשלב זה של הדיון, לקבוע מסמרות בדבר הדרך הנכונה לחישוב ימי החופשה לעובדים שקיימת תנודתיות בהקף משרתם, מאחר והיא מעוררת שאלות נכבדות הן בהיבט של עצם הצבירה והן בהיבט של התשלום ודי לנו בקביעה שהמערערת הוכיחה קיומה של עילת תביעה אישית וקבוצתית בהתאם לתלושי השכר שהוצגו על ידי המשיבה.
...
אנו סבורים כי ללא קשר לחישובים, תלושי השכר, שהם חומר הגלם לחישובים, מגלים על פניהם את הבעיות שמנינו לעיל והם מציפים את הקשיים באופן הצבירה והחישוב של ימי החופשה.
על כן ולסיכום פרק זה וכפי ששנינו בפרק הקודם ביחס לקרן הרווחה ניתן לקבוע כי המערערת הוכיחה קיומה של עילת תביעה אישית, ועל פי הנתונים שהוצגו על ידי המשיבה התובענה מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות המשותפות לכלל העובדים, שיש אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה, ושהתובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
סוף דבר
הערעור מתקבל והבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת.