מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חישוב חיוב כספי במטבע חוץ

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי מחיר המייצג "שווי הוגן" מוצא ביטויו בתעריפון המלא (התעריפון הסטאטוטורי) בנוגע להמרת מטבע חוץ וכללי הבנקאות (עמלות) מציינים במפורש את ה"שער יציג" כבסיס לחישוב עמלת החליפין.
לדבריהם קיימות הוראות דין המחייבות את המשיבים לפרסם בציבור את שערי המכירה והקנייה של מט"ח מול לקוחותיהם ואין מניעה להציג את שער העסקה באמצעות "לוח" או "באנטרנט" ולצד זאת לפרט בתעריפון את הקף החיוב או לגלות בתדפיס העסקה את עלות השרות (ר' גם נספח 48 בהקשר של בנק הדואר).
כבר ברישת פסק הדין ובהתייחסו לתוצאת פסק הדין, קבע בית המשפט, בין היתר, כי: הוכח בפני, שכל המשיבים, פעלו כדין, הן באשר ל"קנייה או מכירה של מטבע חוץ" והן באשר להצגתם "במקום בולט לעין" בבנק וגם באנטרנט של "שערי החליפין לקנייה ולמכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות והמחאות" כדי לאפשר לרוכש/קונה המט"ח לכלכל את צעדיו בטרם ביצוע הפעולה.
...
סוף דבר בפרשת רוזנפלד לעיל נקבע: משהתמודד הנתבע בהצלחה עם בקשה לאישור בסוגיה מסויימת, אין הצדקה לחשוף אותו פעם נוספת, ואולי פעמים רבות נוספות, לאותה התמודדות, על כל ההשלכות הכרוכות בכך, מבחינתו, אלא אם כן קיים הבדל ממשי ומשמעותי בין הבקשה לאישור שנדחתה בעבר ובין הבקשה הנוספת.
סבורני כי הגשת בקשת האישור החדשה בחלוף כחודשיים מאז נדחה הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בגין אותו עניין וטענות, יש בה לכאורה הפרה של חובת תום הלב כלפי בית המשפט והמשיבים, ואולי אף כלפי הציבור בכללותו.
אשר על כן ובהינתן כל הטעמים שהובאו לעיל, הנני מורה על דחיית בקשת האישור על הסף.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית-המשפט שמע עדים רבים, כולל מספר מומחים, ובפסק דין מקיף, המחזיק 144 עמודים, דחה את טענות המבקשים לגופן, תוך שהוא קובע כי הנחות המבקשים בנוגע לפעולות הבנקים שגויות מעיקרן, כי "הבנקים הגדולים בישראל הם 'עושי שוק' ואינם מתווכים במט"ח – כפי שסוברים המבקשים" וכי "אילו הייתה מתקבלת ה'תיזה' של עו"ד דביר לנגר וד"ר מיכאל שראל, היה יוצר הדבר אי וודאות והעדר יכולת ללקוח לכלכל את צעדיו ואת כדאיות עסקת המט"ח (מעמ' 84 לפסק הדין, ההדגשות במקור), וכי "הוכח בפני, שכל המשיבים, פעלו כדין, הן באשר ל'קנייה או מכירה של מטבע חוץ' והן באשר להצגתם 'במקום בולט לעין' בבנק וגם באנטרנט של 'שערי החליפין לקנייה ולמכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות והמחאות' כדי לאפשר לרוכש/קונה המט"ח לכלכל את צעדיו בטרם ביצוע הפעולה" (עמ' 15 לפסק הדין, ההדגשות במקור).
ות"צ (מחוזי מרכז) 57079-01-17 לנגר נ' מזרחי טפחות ואח', בה שימש עו"ד לנגר במבקש וכמייצג גם יחד, ועניינה כאמור ברישא התביעה "להגדיר את שווי עסקת החליפין, שלפיו יש לחשב, לפרט, ולגלות את 'עמלת החליפין' שהותר למבקשים לגבות. נטען כי על המשיבים לחשב את עמלת הפעולה (שהם משיתים במסגרת שירות החליפין) לפי "השווי ההוגן" של "עסקת החליפין", כפי שהמושג מוגדר באסדרה – מחיר שמשקף שוק פעיל" (כל ההדגשות במקור).
כאמור בפסק הדין בעיניין ים עניינה של התביעה "'היא פעולת המרה של מטבע חוץ', כאשר לדברי המבקשים, השאלה המרכזית מושא הבקשה היא האם 'ההפסד' בו נשא הלקוח בעת ובגין שירות המרת המטבע מהוה 'עלות שירות' או 'תשלום' הטעונים גילוי נאות. עוד נטען כי עולה שאלה נפרדת, והיא האם התשלום הוא סוג של עמלה או חיוב שנידרש לפרט בתעריפון/חוזה באופן מסוים כתנאי מקדמי להשתת החיוב עת גביית העמלה" (סעיף 1 לפסק הדין ההדגשות במקור).
...
דיון הסוגיות העולות בבקשה ובתשובה הן אמנם סוגיות כבדות משקל, אך נוכל לקצר, שכן הן נדונו והוכרעו בפסקי הדין בעניין ים שעסק, כאמור, בתביעה דומה נגד בנקים אחרים, וקבע כי חרף ההלכות המחמירות והזהירות בעניין סילוק על הסף, ולמרות המגבלות הקשורות במעשה בית דין והשתק, יש לדחות את התביעה על הסף שכן "המבקשים, לרבות בא כוחם אשר מעורב מעורבות אישית עמוקה בתובענה ייצוגית זו כמו גם בקודמותיה, לא השכילו להצביע בטיעוניהם על הבדל ממשי ומשמעותי המצדיק שמיעה מחדש של בקשת האישור דכאן, וזאת על רקע פסק דינו המפורט (והחלוט) של בית המשפט המחוזי בת"צ (מאוחד) 41639-09-13 ועל רקע הדיון ופסק הדין שניתן בבית המשפט העליון במסגרת ע"א 2260/18" וכי "המעיין בבקשת האישור דנן ומשווה אותה לארבע הקודמות לה, שנדונו בפסק הדין המנומק באריכות, פסק דין שערעור עליו בבית המשפט העליון נדחה, יימצא מסיק נוכח כל המובא לעיל ולהלן כי בגדרי בקשת האישור (החדשה) מנסים המבקשים (ועו"ד ד' לנגר בכללם) להגיש בדרך עקיפה 'ערעור על פסק הדין'". דברים אלו, שנקבעו לאחר סקירה רחבה של הפסיקה בנושא והשוואה מפורטת של הטענות בתביעת ים מול הטענות שנדונו והוכרעו בתיק המאוחד, אושרו, כאמור, בבית המשפט העליון שקבע, במילים קצרות, כי "דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להידחות בשל מעשה בית דין. הדבר נכון במיוחד נוכח זיקת בא כוח המערערים להליכים קודמים שהוכרעו זה מכבר, ואף בהינתן התנאים המיוחדים של הליך אישור התובענה הייצוגית. בראייה זו, לא מדובר במקרה גבולי. יש משמעות לסופיות הדיון, לרבות בקשות לאישור תובענה ייצוגית". הקביעות המשפטיות שנקבעו בעניין ים חלות במקרה הנוכחי שנסיבותיו זהות.
לכן דין התביעה להידחות.
בנסיבות אלו התובענה נדחית, ועמה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הבנק יהיה רשאי: (1) בהיעדר חשבון מט"ח של הלקוח או אישור להמרת הכספים למטבע ישראלי, להחזיר את הכספים במטבע חוץ לשולח, ללא קבלת הוראות בעיניין מהלקוח; (2) לשמור עבור הלקוח את הכספים שהתקבלו במט"ח, מבלי לקבל הוראות מהלקוח, למשל באמצעות פתיחת חשבון מט"ח, שיהיה כפוף להוראות כל דין ולהסכמים בין הלקוח לבין הבנק.
הבנק לא יישא באחריות או חבות בגין גיבוש הרשימה כאמור ולא יהיה חייב לבדוק את נכונות המידע המפורט בה. ב"כ הקבוצה יחזירו לבנק כל סכום שהועבר אליהם ולא שולם על ידם לחברי הקבוצה.
גמול ושכר טירחה במסגרת הסדר הפשרה המליצו הצדדים לשלם למבקשת גמול בשיעור של 6.4% משווי ההטבה לציבור, בתוספת מע"מ (אם יחול), ולב"כ הקבוצה שכ"ט בשיעור של 16% משווי ההטבה לציבור בתוספת מע"מ. עוד הסכימו כי כדי להביא בחשבון את ההסדרה וההטבה לעתיד, שווי ההטבה לציבור יחושב לפי שיעור של 130% מסכום ההשבה בפועל, כלומר מהסכום שיושב בפועל לחברי הקבוצה ולקרן.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בהסדר הפשרה, אני סבורה כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר שגובש על ידי הצדדים נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית ומפצה את חברי הקבוצה בפיצוי כספי ישיר בשיעור מסוים מן הנזק שנגרם להם.
בהתחשב באמור לעיל החלטתי לאשר למבקשת ולבאי כחה גמול ושכר טרחה כמבוקש על ידם, 6.4% ו-16% בתוספת מע"מ ככל שהוא חל, בהתאמה.
על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מאשרת את ההודעה שהצדדים נסחו, אך יהיה עליהם להוסיף עליו פסקה בדבר שכר הטרחה והגמול, כפי שנפסקו.

בהליך ע"ר (ע"ר) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

על פי גישה זו, שינוי במחירים במשק לא צריך להשפיע על הגדרתם של חיובים כספיים .בהתאם לגישה זו הריבית שנקבעה בעת חקיקת החוק הייתה ריבית נומינלית, אחידה וללא הצמדה לאורך כל חיי החוב ממועד הווצרות העילה או ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל .הריבית חלה על סכומים שנקבעו בפסקי דין של בתי המשפט.
עקרי השינוי בעקבות כניסת התיקון לתוקף: חלוקת התקופה האחידה לשתי תקופות ויצירת נקודת זמן חדשה "מועד הפרעון" ,לטובת חישוב הריבית על החוב .להלן חלוקת התקופה האחידה: תקופה 1 - התקופה שחלה החל מיום הווצרות העילה או מועד הגשת התביעה ועד המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב ,לפי המאוחר) להלן: "מועד הפרעון ") .
מנגנון הריבית על תשלום במטבע חוץ לפי סעיף) 4 א (לחוק.
...
אני סבור כי בנסיבות העניין היה מקום לשקול את השימוש בסמכות המוקנית לרשם בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק להפחית מגובה הריבית הנצברת בגין החוב.
אשר על כן אני מקבל את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור .
הערעור מתקבל בחלקו , באופן בו נקבע בזה, כי חיובי מזונות שנצברו בתקופה בה המערער עומד בהחלטות פריסה שנתן בית המשפט , וכל עוד המערער עומד בתנאי החלטת הפריסה האחרונה (הפסיקתה מיום 0.1.31 וכל החלטת פריסה שתינתן בעתיד , ככל שתינתן ), יישא ריבית פיגורים מופחתת בשיעור של 25% מריבית הפיגורים הרגילה .

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאמן מציע אפוא לחשב, ביחס לכל משקיע, אך ורק את ההשקעות בפועל שהועמדו על ידו, לרבות תוספות שהושקעו בפועל מעבר לסכום ההשקעה המקורי (Top Ups), ולנכות מהסכום הכולל של ההשקעה את הכספים שחולקו לאותו משקיע בפועל, בין בכסף ובין בשווה כסף.
כמו כן, כספים שהושקעו או נמשכו במטבע זר, יומרו לש"ח לפי שערו היציג של המטבע הזר, במועד ההשקעה או המשיכה.
באשר להתנגדותם של קבוצת הנושים המאורגנים, הרי שבסופו של דבר הסכים הנאמן עם חלק מהערותיהם ובעקבות כך תיקן את המתוה המוצע על ידו בהתאם לאותן הערות (בנוגע למנגנון ההצמדה של ההשקעות למדד וכן בנוגע להמרת השקעות ומשיכות במט"ח לשער היציג).
על כן, אין בכוונתי להדרש לשאלה האם דינו של נוכל שהתכוון מראש לרמות את משקיעיו במובן זה שאת כל כספי ההשקעה נטל לכיסו ולשימושו האישי מבלי שהתכוון להשקיעם בדרך כלשהיא, כמוהו כדינו של נוכל כמו החייב כאן, ש"רק" רימה את המשקיעים בכך שהבטיח להם להשקיע את כספם באפיק מסויים, ובפועל עשה בו ככל העולה על רוחו, לרבות השקעה באפיקים נסתרים ושונים מאלה שעליהם הצהיר ולרבות שימושים פרטיים.
...
אף אם היינו מגיעים למסקנה שלא מדובר בחוזה פסול לפי סעיף 30 לחוק החוזים, הרי שעדיין אין לאכוף התחייבות לרווחים פיקטיביים במקרה דנן, וזאת מכח הוראותיו של סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע כי "הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה: ... אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין." בע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' אלי בלום בפסקה 16 (נבו 29.01.2015)‏‏ נפסק כי: "יישומו של סייג הצדק דורש הכרעה ערכית בהתאם לחוש הצדק של השופט ... בגדרי סייג הצדק ישקול בית המשפט את התנהגותם של הצדדים ואשמתם המוסרית ("מאזן האשמה"), לצד בחינת האינטרסים שלהם והנזק שייגרם לכל אחד מהם אם ייאכף החוזה אם לאו ("מאזן הנזק").
טענה זו דינה להידחות.
סיכומו של דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, המתווה המתוקן שהוצע על ידי הנאמן- מאושר כמבוקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו