חישוב הפסדי השתכרות אדם החי בתביעת נזיקין

סעיפים 36-35 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מעגנים את עוולת הרשלנות.

התובעת השיבה לכך: "בחיים לא. מה שנאמר לרופא זה שאני לא מסוגלת לגשת לטיפולים באוטובוסים כי הנהגים נוסעים כפראי אדם ואין לי מקום לשבת. איזה שטויות הסיבה שבגלל שאני לא עולה לאוטובוסים אני לא הולכת לעבוד. אני לא והלכת לעבוד בגלל המצב ובגלל כאבי התופת שאני סובלת. בגלל שאני לא ישנה בלילה. בגלל שאני בחרדה תמידית מרוב הכאבים האלה, כל הטיפולים שעשיתי כימעט ולא עוזרים." (עמ' 19, שו' 18-9).

הפסדי פנסיה בסיכומיה טענה התובעת כי יש לחשב הפסדי הפנסיה לפי 12.5% מהפסד שכר בעבר ואובדן הישתכרות בעתיד והתייחסה להלכה הפסוקה ולדין בעיניין זה (פרק ח' לסיכומי התובעת תחת הכותרת הפסדי הישתכרות).

למעלה מן הצורך אציין, כי איני מקבל את טענת התובעת כי היתנתקות מענף נפגעי עבודה תימנע מהתובעת לקבל טיפולים רפואיים, החזרים על הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים, שקום רפואי ומקצועי על פי סעיף 86 (א) לחוק הביטוח הלאומי שכן מפסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 9804-09-17 צור נ' המל"ל (4.12.19) סעיפים 26 ו -29 עולה לכאורה לגבי הוון קצבת נכות מעבודה, כי מענק הוון שמשולם במקום קצבה אכן מנתק את הקשר בין הנכה למוסד אולם מודגש ש"נתוק" זה מתייחס לקיצבת הנכות בלבד להבדיל מיתר הגימלאות להן זכאי הנפגע בעבודה, גמלאות בעין או גמלאות מיוחדות, שלגביהן במקרה של הוון קצבה לא חל הנתוק, כשסעיף 26 לפסק הדין מיפרט את אותן גמלאות בעין: ריפוי, החלמה, שקום רפואי ושקום מקצועי כאמור בסעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי שהכותרת הרשומה בצדו היא "זכות לגימלאות בעין". סוף דבר סיכום הנזקים: א. הפסדי שכר לעבר - 235,700 ₪ ב. אובדן כושר הישתכרות לעתיד - 398,600 ₪ הפסדי פנסיה - 79,300 ₪ ד. ניידות ונסיעות לעבר ולעתיד - 30,000 ₪ ה. עזרת הזולת לעבר - 120,000 ₪ ו. עזרת הזולת לעתיד - 375,000 ₪ ז. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - 40,000 ₪ ח. נזק שאינו נזק ממון - 250,000 ₪ סה"כ 1,528,600 ₪ ט. לאחר הפחתת אשם תורם של 5% - 1,452,170 ₪ בנכוי: ט. תגמולי המל"ל -347,789 ₪ לסיכום התביעה נגד הנתבעות מתקבלת וההודעה לצד שלישי נדחית.

...

למעלה מן הצורך אציין, כי איני מקבל את טענת התובעת כי התנתקות מענף נפגעי עבודה תמנע מהתובעת לקבל טיפולים רפואיים, החזרים על הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים, שיקום רפואי ומקצועי על פי סעיף 86 (א) לחוק הביטוח הלאומי שכן מפסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 9804-09-17 צור נ' המל"ל (4.12.19) סעיפים 26 ו -29 עולה לכאורה לגבי היוון קצבת נכות מעבודה, כי מענק היוון שמשולם במקום קצבה אכן מנתק את הקשר בין הנכה למוסד אולם מודגש ש"ניתוק" זה מתייחס לקצבת הנכות בלבד להבדיל מיתר הגמלאות להן זכאי הנפגע בעבודה, גמלאות בעין או גמלאות מיוחדות, שלגביהן במקרה של היוון קצבה לא חל הניתוק, כשסעיף 26 לפסק הדין מפרט את אותן גמלאות בעין: ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי כאמור בסעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי שהכותרת הרשומה בצידו היא "זכות לגמלאות בעין". סוף דבר סיכום הנזקים: א. הפסדי שכר לעבר - 235,700 ₪ ב. אובדן כושר השתכרות לעתיד - 398,600 ₪ הפסדי פנסיה - 79,300 ₪ ד. ניידות ונסיעות לעבר ולעתיד - 30,000 ₪ ה. עזרת הזולת לעבר - 120,000 ₪ ו. עזרת הזולת לעתיד - 375,000 ₪ ז. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - 40,000 ₪ ח. נזק שאינו נזק ממון - 250,000 ₪ סה"כ 1,528,600 ₪ ט. לאחר הפחתת אשם תורם של 5% - 1,452,170 ₪ בניכוי: ט. תגמולי המל"ל -347,789 ₪ לסיכום התביעה נגד הנתבעות מתקבלת וההודעה לצד שלישי נדחית.

7נוכח האמור לעיל, הנתבעות ישלמו לתובעת פיצוי בגין נזקיה עקב התאונה ולאחר ניכוי אשם תורם בסך של 1,180,811 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% וכן הוצאות משפט בגין חוות דעת המומחים מטעם התובעת וחלקה בחוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט כנגד קבלות.

כן ישלמו הנתבעות לצד שלישי שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 30,000 ₪.

להלן חישוב הפסד ההישתכרות של התובע.

אכן, יש מקום לאבחנה בין תביעות בהם מעורב המל"ל ויש נכויי מל"ל הכוללים גם את הקיצבאות המהוונות, שאז סביר מאוד לאחד את שעורי ההוון בין קיצבאות המל"ל, שבהתאם לתיקון משנת 2017 הריבית היא 2%, לבין ריבית ההוון בתביעה הנזיקית, על מנת ליצור הרמוניה בחישוב הפצוי, לבין מצב כשלנו שהמל"ל אומנם מעורב, אך אין תגמולים לעתיד, ובמילא אין את שאלת ההוון העתידי.

התובע דורש בגין עזרה סך של 19,000 ₪ בגין התקופה הראשונה של אי הכושר שנמשכה 9.5 חודשים מאז התאונה , סך נוסף של 18,000 ₪ מתום תקופת אי הכושר ועד היום, ולעתיד ועד תום תוחלת החיים לפי 800 ₪ לחודש, סך של 180,668 ₪.

...

אשר על כן, אני דוחה את דרישת התובע לקבלת שכר טרחת עו"ד מהליך המל"ל. סיכום נזקי התובע: הפסד השתכרות בעבר, תקופת אי הכושר 84,350 ₪ הפסד השתכרות מתום אי כושר ועד היום 80,430 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד 237,600 ₪ הפסד פנסיה 50,300 ₪ עזרת הזולת עבר ועתיד 30,000 ₪ הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד 6,000 ₪ כאב וסבל ___ סך הכל: 488,680 ₪ ובמעוגל: 489,000 ₪.

סוף דבר, סכומי פנסיית הנכות שקיבל התובע ממנורה מבטחים, הינה במסגרת "חוזה ביטוח" ולפיכך הם אינם ברי ניכוי, מסך ניזקו כפי שנפסק לעיל.

לסיכום: על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 377,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ובתוספת מע"מ ואגרת בית המשפט, וזאת בתוך 30 יום, שאם לא כן הם יישאו ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

להלן חישוב הפסד ההישתכרות של התובע.

אכן, יש מקום לאבחנה בין תביעות בהם מעורב המל"ל ויש נכויי מל"ל הכוללים גם את הקיצבאות המהוונות, שאז סביר מאוד לאחד את שעורי ההוון בין קיצבאות המל"ל, שבהתאם לתיקון משנת 2017 הריבית היא 2%, לבין ריבית ההוון בתביעה הנזיקית, על מנת ליצור הרמוניה בחישוב הפצוי, לבין מצב כשלנו שהמל"ל אומנם מעורב, אך אין תגמולים לעתיד, ובמילא אין את שאלת ההוון העתידי.

התובע דורש בגין עזרה סך של 19,000 ₪ בגין התקופה הראשונה של אי הכושר שנמשכה 9.5 חודשים מאז התאונה , סך נוסף של 18,000 ₪ מתום תקופת אי הכושר ועד היום, ולעתיד ועד תום תוחלת החיים לפי 800 ₪ לחודש, סך של 180,668 ₪.

...

אשר על כן, אני דוחה את דרישת התובע לקבלת שכר טרחת עו"ד מהליך המל"ל. סיכום נזקי התובע: הפסד השתכרות בעבר, תקופת אי הכושר 84,350 ₪ הפסד השתכרות מתום אי כושר ועד היום 80,430 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד 237,600 ₪ הפסד פנסיה 50,300 ₪ עזרת הזולת עבר ועתיד 30,000 ₪ הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד 6,000 ₪ כאב וסבל ___ סך הכל: 488,680 ₪ ובמעוגל: 489,000 ₪.

סוף דבר, סכומי פנסיית הנכות שקיבל התובע ממנורה מבטחים, הינה במסגרת "חוזה ביטוח" ולפיכך הם אינם ברי ניכוי, מסך ניזקו כפי שנפסק לעיל.

לסיכום: על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 377,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ובתוספת מע"מ ואגרת בית המשפט, וזאת בתוך 30 יום, שאם לא כן הם יישאו ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

רקע בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. התובע, יליד 1990, נפגע בתאונת דרכים ביום 13.04.15, כשנהג באופנועו.

ההגנה טוענת כי יש לקבוע נכות תפקודית נמוכה מהנכות הרפואית מהטעמים הבאים: לפי סירטון שצילם החוקר מטעם הנתבעת בו נראה התובע מקיים אורח חיים רגיל, מרים את ביתו על הידיים, מהלך על רגליו מרחק רב, ואף רכש דירה לא מכבר בבנין בו מדרגות רבות בחזיתו.

הנתבעת אינה חולקת בדבר גובה ההישתכרות של התובע לעבר או לעתיד אלא על אופן חישוב הפסדי ההישתכרות.

הפסדי הישתכרות לעתיד לגבי העתיד טוענת התביעה כי התובע נמצא בתחילת דרכו התעסוקתית יכול היה להישתלב בעבודה כמהנדס ביצוע בשטח וצרפה חוות דעת אקטואר מטעמה שהעריך את הפסדי ההישתכרות של התובע בסך 2,876,390 ₪.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורני כי יש להעמיד ראש נזק זה על סכום גלובלי של 45,000 ₪.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את סוג וטיב הנכות ממנה סובלת התובע הנתבעת תפצה את התובע בסך 50,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, י"ג חשוון תשפ"ב, 19 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

רקע בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. התובעת, ילידת 1951, נפגעה בתאונת דרכים ביום 24.03.17 כנוסעת באוטובוס הנהוג בידי נתבע 1.

חישוב הנזק הנכות נוירולוגיה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנורולוגי קבע בחוות הדעת כי לתובעת נותרה מהתאונה נכות צמיתה בשיעור של 7.5% בגין תיסמונת בתר חבלתית - כאבי ראש וסחרחורות שהיו קיימות לפני התאונה אך התגברו לאחריה.

הפסדי הישתכרות התובעת טוענת כי נאלצה לעבוד עד גיל מאוחר וכך בגיל 66 עדיין עבדה במרץ וזאת בשל העובדה שהיה עליה לשלם עבור טיפולים ואחזקת ביתה הבכורה שנפטרה בינואר 2022.

התובעת הישתכרה סך של 5,367 ₪ לחודש וסביר שהייתה ממשיכה לעבוד לפחות כל עוד ביתה הייתה בחיים דהיינו עד לגיל 70 לפחות.

...

אני מקבל את טענת ב"כ הנתבעת על כי עולה מחקירת המומחה שיש להפחית 1/4 מהנכות בשל מצב קודם וקיימת נכות החופפת לנכות הראומטולוגית.

בע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 82-81 (2004) נקבע ש: "בית המשפט רשאי להעריך את סכום הגימלאות שלהן היה זכאי הנפגע אילו היה ממצה את זכויותיו אילו פנה למל״ל ולנכות את סכום זה מהפיצויים שנפסקו או שבכוונתו לפסוק. אותו הדין חל גם בנוגע לנפגע שחלה החמרה במצבו: ״על הניזוק לשוב ולפנות את המל״ל בבקשה להגדיל את הגימלאות שלהן הוא זכאי. עם זאת חובתו של הנפגע למצות את זכויותיו מול המל״ל צריכה להיעשות בסבירות ובתום-לב. אם פעל כך אין דורשים ממנו שימשיך ויתדיין עם המוסד כתנאי לכך שהתנהגותו תיחשב סבירה." לפיכך לדידי, טענות אלו דינן להידחות, שכן על הנתבעת להוכיח את הניכויים שהיא טוענת להם (ראו ע"א 121-85 דן ליאור נ' טובה פרי (08.04.98) ומשלא נסמכו טענות הנתבעת בחוות דעת אקטואריות אין מקום לקזז סכום ניכוי רעיוני.

גם טענת הנתבעת שיש לנכות את עלות שכ"ט המומחה בתחום הנפשי דינה להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים דלעיל ובניכויי תגמולי המל"ל שקיבלה התובעת, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.