סעיפים 36-35 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מעגנים את עוולת הרשלנות.
התובעת השיבה לכך:
"בחיים לא. מה שנאמר לרופא זה שאני לא מסוגלת לגשת לטיפולים באוטובוסים כי הנהגים נוסעים כפראי אדם ואין לי מקום לשבת. איזה שטויות הסיבה שבגלל שאני לא עולה לאוטובוסים אני לא הולכת לעבוד. אני לא והלכת לעבוד בגלל המצב ובגלל כאבי התופת שאני סובלת. בגלל שאני לא ישנה בלילה. בגלל שאני בחרדה תמידית מרוב הכאבים האלה, כל הטיפולים שעשיתי כימעט ולא עוזרים." (עמ' 19, שו' 18-9).
הפסדי פנסיה
בסיכומיה טענה התובעת כי יש לחשב הפסדי הפנסיה לפי 12.5% מהפסד שכר בעבר ואובדן הישתכרות בעתיד והתייחסה להלכה הפסוקה ולדין בעיניין זה (פרק ח' לסיכומי התובעת תחת הכותרת הפסדי הישתכרות).
למעלה מן הצורך אציין, כי איני מקבל את טענת התובעת כי היתנתקות מענף נפגעי עבודה תימנע מהתובעת לקבל טיפולים רפואיים, החזרים על הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים, שקום רפואי ומקצועי על פי סעיף 86 (א) לחוק הביטוח הלאומי שכן מפסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 9804-09-17 צור נ' המל"ל (4.12.19) סעיפים 26 ו -29 עולה לכאורה לגבי הוון קצבת נכות מעבודה, כי מענק הוון שמשולם במקום קצבה אכן מנתק את הקשר בין הנכה למוסד אולם מודגש ש"נתוק" זה מתייחס לקיצבת הנכות בלבד להבדיל מיתר הגימלאות להן זכאי הנפגע בעבודה, גמלאות בעין או גמלאות מיוחדות, שלגביהן במקרה של הוון קצבה לא חל הנתוק, כשסעיף 26 לפסק הדין מיפרט את אותן גמלאות בעין: ריפוי, החלמה, שקום רפואי ושקום מקצועי כאמור בסעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי שהכותרת הרשומה בצדו היא "זכות לגימלאות בעין".
סוף דבר
סיכום הנזקים:
א. הפסדי שכר לעבר - 235,700 ₪
ב. אובדן כושר הישתכרות לעתיד - 398,600 ₪
הפסדי פנסיה - 79,300 ₪
ד. ניידות ונסיעות לעבר ולעתיד - 30,000 ₪
ה. עזרת הזולת לעבר - 120,000 ₪
ו. עזרת הזולת לעתיד - 375,000 ₪
ז. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - 40,000 ₪
ח. נזק שאינו נזק ממון - 250,000 ₪
סה"כ 1,528,600 ₪
ט. לאחר הפחתת אשם תורם של 5% - 1,452,170 ₪
בנכוי:
ט. תגמולי המל"ל -347,789 ₪
לסיכום
התביעה נגד הנתבעות מתקבלת וההודעה לצד שלישי נדחית.
...
למעלה מן הצורך אציין, כי איני מקבל את טענת התובעת כי התנתקות מענף נפגעי עבודה תמנע מהתובעת לקבל טיפולים רפואיים, החזרים על הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים, שיקום רפואי ומקצועי על פי סעיף 86 (א) לחוק הביטוח הלאומי שכן מפסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 9804-09-17 צור נ' המל"ל (4.12.19) סעיפים 26 ו -29 עולה לכאורה לגבי היוון קצבת נכות מעבודה, כי מענק היוון שמשולם במקום קצבה אכן מנתק את הקשר בין הנכה למוסד אולם מודגש ש"ניתוק" זה מתייחס לקצבת הנכות בלבד להבדיל מיתר הגמלאות להן זכאי הנפגע בעבודה, גמלאות בעין או גמלאות מיוחדות, שלגביהן במקרה של היוון קצבה לא חל הניתוק, כשסעיף 26 לפסק הדין מפרט את אותן גמלאות בעין: ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי כאמור בסעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי שהכותרת הרשומה בצידו היא "זכות לגמלאות בעין".
סוף דבר
סיכום הנזקים:
א. הפסדי שכר לעבר - 235,700 ₪
ב. אובדן כושר השתכרות לעתיד - 398,600 ₪
הפסדי פנסיה - 79,300 ₪
ד. ניידות ונסיעות לעבר ולעתיד - 30,000 ₪
ה. עזרת הזולת לעבר - 120,000 ₪
ו. עזרת הזולת לעתיד - 375,000 ₪
ז. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - 40,000 ₪
ח. נזק שאינו נזק ממון - 250,000 ₪
סה"כ 1,528,600 ₪
ט. לאחר הפחתת אשם תורם של 5% - 1,452,170 ₪
בניכוי:
ט. תגמולי המל"ל -347,789 ₪
לסיכום
התביעה נגד הנתבעות מתקבלת וההודעה לצד שלישי נדחית.
7נוכח האמור לעיל, הנתבעות ישלמו לתובעת פיצוי בגין נזקיה עקב התאונה ולאחר ניכוי אשם תורם בסך של 1,180,811 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% וכן הוצאות משפט בגין חוות דעת המומחים מטעם התובעת וחלקה בחוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט כנגד קבלות.
כן ישלמו הנתבעות לצד שלישי שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 30,000 ₪.