חישוב דמי פגיעה לתובע שנפגע בתאונה בשבוע הראשון לעבודה

[1: הפרישי שכר; פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים בשל פיטורים שלא כדין, העידר שימוע ועוגמת נפש; זכויות סוציאליות: דמי פדיון חופשה, דמי מחלה, דמי הבראה ופיצויי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה; פיצוי בשל אי מסירת תלושי שכר, פיצוי בכוח חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) בשל אי מתן הודעה לעובד ופצוי בשל שלילת הזכות לדמי פגיעה.

בשלב הראשון נבחן את זכותו של התובע לסעדים הכספים המבוקשים ברכיבי התביעה השונים - פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופצוי על פיטורים שלא כדין/בהעדר שימוע/עוגמת נפש; רכיבי התביעה שעניינם זכויות נילוות אותן תבע התובע – דמי פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה ופצוי בשל אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה; ובשאלת זכותו של התובע לפצוי בשל אי מתן טופס הודעה לעובד והנפקת ומסירת תלושי שכר, ופצוי בגין הפגיעה בזכות לדמי פגיעה.

[36: על בסיס החישוב הבא: (שכר לחודש - (ערך יום עבודה – 186 ₪ X 3 מספר ימי המשמרת בשבוע X 4.5 שבועות, מספר שבועות ממוצע בחודש = 2,511 ₪ X 27 מספר החודשים ) / 12] על תקופה של 42 חודשים (מדצמבר 2011 ועד ליוני 2015) בהם הועסק התובע בשתי משמרות בשבוע ועל בסיס שכר המינימום נכון למועד סיום הקשר (יוני 2015), זכאי התובע לפצויי פיטורים בסך של 5,859 ₪[footnoteRef:37].

בהתאם לסעיף 5 לחוק דמי מחלה "דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה, אילו המשיך בעבודתו". נכון למועד התאונה הועסק התובע בהקף של שלוש משמרות בשבוע.

...

לטעמנו, המציאות שהתגלתה בפנינו בתביעה זו, היא של העסקה פוגענית המאופיינת באי מתן זכויות לתובע המגיעות לו כחוק – שכר מינימום; זכויות נלוות כגון הזכות לחופשה, הבראה ודמי מחלה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים 10,562 ₪; הפרשי שכר מינימום 67,396 ₪; דמי פדיון חופשה 2,916 ₪; דמי מחלה 2,645 ₪; קצובת הבראה 1,693 ₪; פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה 5,084 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד 10,000 ₪; פיצוי בשל אי מסירת תלושי שכר 25,000 ₪.

משהתקבלה התביעה ישלם הנתבע שכר טרחת התובע בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

רקע וטענות הצדדים תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין ארוע תאונת דרכים מיום 25.6.14, נדחתה בהחלטת הנתבע מיום 2.6.16 בנימוק של העידר קיום יחסי עובד מעסיק בין התובעת לבין מר ראני רושרוש – הצד השלישי.

התובעת לא עבדה בימי ראשון ושישי בשבוע.

התובעת בסופו של יום, ביקשה לקבוע כי שכרה יחושב "לפי תעריף מינימום של שלושת החודשים שקדמו לפגיעה בעבודה, היינו בהתבסס על נתוני חודשים 3.2014 + 4.2014 + 5.2014..." (סיפא לטענות התובעת בסכומי טענתיה).

...

יחד עם זאת, ובשים לב לפסיקת בית הדין הארצי באשר למערכת היחסים בין המוסד לביטוח לאומי לבין הצד השלישי, אנו סבורים שיש לקבל את הודעת הצד השלישי באופן הצהרתי בעניין קיומה של חובת השיפוי המוטלת עליו (ראו לעניין זה את שנפסק בעבל 45183-01-16 רן שלמה קאושינסקי – המוסד לביטוח לאומי, 12.2.18).

סיכום לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כי התובעת עבדה עד חודש 7/14 (כולל) ושכרה היה כפי שנקבע בסעיפים 12 ו-13 לעיל.

בכל הקשור להודעה לצד שלישי, ניתן בזה צו הצהרתי לפיו, על הצד השלישי לשפות את הנתבע, וזאת בכפוף לאמור בסעיף 14 סיפא לפסק דין זה. בשים לב לתוצאה ולמכלול נסיבות העניין, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪, זאת בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. כמו כן, אנו מחייבים את הצד השלישי לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪, תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. כל אחד מן הצדדים רשאי לערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין.

במסגרת דיון ההוכחות תיאר מר אמין את מתכונת עבודתו של התובע באופן הבא: "אנו עבדנו 6 ימים בשבוע, יום ב', ג', משעה 08:00 עד 17:00, יום ד' בדרך כלל עד 15:30-16:00, ה', ו' עד 17:00 ויום שבת חצי יום. יום ראשון יום מנוחה".[footnoteRef:14] בנוסף, אישר מר אמין במסגרת חקירתו כי היתה לנתבעת יכולת לפקח על שעות עבודתו של התובע,[footnoteRef:15] וכי התובע הגיש דו"חות נוכחות אך הם אינם מצויים בידה.

זאת ועוד, תקופת הנתק אינה באה בחשבון לצורך חישוב הותק לפצויי פיטורים, ואילו תקופת דמי הפגיעה ותקופת המחלה נלקחות בחשבון בהתאם לתקנה 10(4) לתקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן: תקנות פצויי פיטורים).

לביסוס טענתו מפנה התובע לסעיף 21 לצוו הרחבה בענף הזכוכית: "בתאונות עבודה ישולם שכר העבודה כל זמן שהפועל מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו של מושג זה בחוק הביטוח הלאומי, התשכ"ח-1968, עד כדי 80 אחוזים מהשכר היומי הכולל. במקרה של תאונה קצרת מועד (פחות מ-12 יום) ישלם המעביד לפועל עבור היומיים הראשונים לאחר הפגיעה 50 אחוזים. בעד יום הפגיעה ישולם השכר המלא בהתאם לחוק". אין לקבל את טענתו של התובע כי הוא זכאי לכפל תשלום בגין תקופת הפגיעה.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי פיטורים 26,339 ₪ הודעה מוקדמת 9,292 ₪ פיצוי בגין שימוע 25,000 ₪ הבראה 1,890 ₪ חופשה 4,620 ₪ חגים 2,940 ₪ דמי מחלה 18,480 ₪ הפרשות לפנסיה 15,769 ₪ שעות נוספות 75,448 ₪ פיצוי בגין העדר הודעה על תנאי עבודה 3,000 ₪ פיצוי בגין פגם שנפל בתלושים 5,000 ₪ סך הרכיבים לעיל הינו 187,778 ₪, ולאחר קיזוז סך של 15,000 ₪, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 172,778 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.12.16 ועד למועד התשלום בפועל.

נוכח המחלוקות בין הצדדים, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי, לא מצאנו כי יש לפסוק פיצויי הלנה.

לעניין ההוצאות, נוכח תוצאות פסק הדין ושאר נסיבות העניין לרבות התנהלות הצדדים במהלך ההליכים, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

חישוב דמי הפגיעה של התובע בוצע על יסוד משכורתו בשלושת ימי העבודה בהם עבד ובהיתחשב בהיעדר עבודה ברבע השנה שקדמה לתאונה מעבר לכך.דמי הפגיעה נקבעו ע "ס 7.78 ₪ ליום.

ברבע השנה היה כרגיל פחות מ7 שעות ליום או מ40 שעות לשבוע , וכן פחות מהמקובל לגבי עובד מסוגו באותה עבודה".

אף אם נניח כי כך הוא , אין לכך רלבאנטיות , שכן הרלבנטית לעניננו היא החלופה הראשונה (המודגשת לעיל) של תקנה 2(3).

...

סוף דבר, התביעה נדחית.

הליך חפיפה כזה נמשך כחודש אך הוא נקטע באמצעו לאחר כשבועיים בשל התאונה; ובעטיה לא הושלמה הסמכת התובע על-ידי מנהל בטחון איזורי לתפקיד ראש משמרת, וממילא התובע לא ביצע את קורס ראשי המשמרות שיש לעבור בשנה הראשונה לבצוע התפקיד בפועל של ראש משמרת (ראו: סעיפים 19-16 לתצהיר התובע ועדותו בפרוטוקול הדיון המוקלט מיום 4.3.20 (הוגש במצורף להודעה מיום 17.3.20) בעמ' 36 ש' 24 - עמ' 37 ש' 4, עמ' 43 ש' 25 - עמ' 45 ש' 23; סעיפים 6-3 לתצהיר יוסי עמר, ת/1, ועדותו בעמ' 50 ש' 9 - עמ' 51 ש' 12).

גם לאחר פגיעתו בתאונה בעטיה לא עבד תקופה ממושכת ונמנעה ממנו האפשרות להמשיך בעבודתו באבטחה אותה סיים ביום 6.12.15 (מוצגים 87-86 למוצגי התובע), התובע החל בחודש אפריל 2016 לעבוד בחברת כהן ה.ד.פ עבודות חשמל בע"מ בחיווט עמודי תאורה (סעיף 25 לתצהיר התובע ועדותו בעמ' 23 ש' 27-25).

כאב וסבל - התובע זכאי לפצוי על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976 על בסיס נכות בשיעור 20%, שמונה ימי אישפוז, ובצרוף ריבית מיום התאונה.

נכויים - על-פי חוות דעת אקטוארית עדכנית שהגישה הנתבעת מיום 9.3.20 יש לנכות מסכום הפיצויים את דמי הפגיעה וקצבאות נכות מעבודה ששולמו וישולמו לתובע על-ידי המל"ל העומדים על סך של 923,541 ₪ וזאת בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין.

...

אשר לעתיד - נוכח קביעתי שלפיה עבודתו של התובע בתחום האבטחה נועדה להיות זמנית בלבד למשך תקופת לימודיו לתואר הנדסאי חשמל, איני מקבלת את אופן חישוב התובע את הפיצוי לעתיד על בסיס הפער בין שכרו כראש משמרת מאבטחים (14,945 ₪) לבין שכרו כיום (כ-10,000 ₪).

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע 25% מסך כל הפיצויים שנפסקו בראשי הנזק השונים העומד על 1,164,700 ₪ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית עבור הפסדי העבר כמפורט לעיל.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.21% (כולל מע"מ) מהסכום המתקבל.