חישוב דמי נסיעה לעבודה

האם התובע הועסק על ידי החברה או על ידי עבדללה (למעט במקרים המעטים בהם מודה החברה בהעסקת התובע?) מה היה שכרו היומי של התובע והאם הדיווחים על שכרו של התובע בשירות התעסוקה משקפים את שכרו האמתי? האם התובע פוטר או התפטר בחודש 5/11? בהתאם לכך – האם זכאי התובע לפצויי פיטורים ולפיצויי הלנתם? האם התובע זכאי לדמי נסיעות? האם התובע זכאי לפצוי בגין הפרשות לפנסיה בחסר? האם התובע זכאי לפצוי בגין אי הפרשה לקרן הישתלמות החל מ-8/10? האם התובע זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות? העדים התובע העיד לעצמו.

נציין כי אין מקום להפחית מסכום זה בגין כעשרים פעמים בהן הודה התובע שהוסע על ידי עבדללה, שכן גם בהנתן עובדה זו חישוב דמי הנסיעות לפי "חופשי חודשי" הנו נמוך מחישוב לפי ימי עבודה לפי התעריף היומי המכסימלי שבצווי ההרחבה.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעים ישלמו לתובע, יחד ולחוד, את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.11: דמי נסיעות בסך 11,214 ₪.

בשים לב לתוצאה, ישלמו הנתבעים לתובע שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

לטענת הנתבעת באם תתקבלנה טענות התובעים יש לחשב את קצובת הנסיעה שלהם לפי הסך של 97 ₪ לחודש, למשך עשרה חודשים בשנה וזאת לאור העובדה כי זהו גובה תשלום כרטיס "חודשי חופשי" באיזור הנידון ולאור העובדה כי התובעים עובדים בפועל משך עשרה חודשים בשנה בלבד.

סעיף 26.902 לחוקת העבודה קובע את שיעור החזר דמי הנסיעה, כך: "שיעור הקצובה המרבית החודשית לעובד, היא בשיעור של נסיעה אחת, הלוך וחזור, באוטובוס צבורי ממקום מגורי העובד למקום עבודתו כדלקמן:

מכאן, כי התובעים זכאים לתשלום הוצאות נסיעה לעבודה וחזרה בהתאם לכרטיס מסוג "חודשי חופשי". זאת אף אם ערכו שימוש לצורך נסיעותיהם לעבודה וממנה ברכבים הפרטי, ברכבת או במונית.

...

בכל הנוגע לתקופת העסקה, אין אנו מקבלים את טענת הנתבעת כי מדובר בתקופת העסקה של 8 חודשים בלבד.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים 1,2,4,5,6,7, את הסכומים הבאים: בגין קצובת נסיעה סך של 7,469 ₪ לכל אחד (ובסה"כ 40,740, ₪) בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע התקופה (1.6.2009) ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד והוצאות בגין תביעה זו בסך 8,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לפי עדות התובע שלא נסתרה בראיה כל שהיא על ידי הנתבעת, משמרת נמשכה בין 5 ל 6 שעות ולצורך החישוב נעמיד זאת על 5 שעות (עמוד 6 שורות 24-25).

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרישי פצויי פיטורים בסך 4,208 ש"ח. פצויי הלנת פצויי פיטורים בסך 5,000 ש"ח. דמי נסיעות בסך 17,348 ש"ח. דמי חגים בסך 3,240 ש"ח. פדיון חופשה בסך 4,620 ש"ח. פיצוי בשל אי מסירת הודעה בדבר תנאי עבודה בסך 3,000 ש"ח. הסכומים יישאו הפרישי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה ועד למועד התשלום בפועל.

...

מכל מקום, משלא נתבע כל סעד בנדון לא מצאנו כי עניין זה מעלה או מוריד לצורך ההכרעה שלפנינו.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 4,208 ש"ח. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 5,000 ש"ח. דמי נסיעות בסך 17,348 ש"ח. דמי חגים בסך 3,240 ש"ח. פדיון חופשה בסך 4,620 ש"ח. פיצוי בשל אי מסירת הודעה בדבר תנאי עבודה בסך 3,000 ש"ח. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה ועד למועד התשלום בפועל.

עוד תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 4,000 ש"ח אשר יישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל.

עובד אשר נידרש גם לכרטיס חופשי חודשי וגם לנסיעות בין עירוניות קצובתו תחושב על בסיס חופשי חודשי ועלות הנסיעות הבין עירוניות בהתאם למספר ימי העבודה בפועל.

בהתאם להסכמה "בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ב) - החל ביום 1.9.11 ועד ליום 31.8.12 - יחזור המצב, לגבי החזר הוצאות נסיעה או תעריפי נסיעה, לקדמותו, יחידת החשב משרד החינוך תפעל ליישם האמור (לפי שיטת התשלום שהיתה נהוגה בשנת תשע"א)". בהתאם ההסתדרות ביטלה את סיכסוך העבודה והודעת השביתה.

...

כמו כן אין מקום לטענות הנתבעת באשר לקו 568 ולבחינת שעות הפעילות של הקו (כטענת התובעים) משבתקופה הרלבנטית הקו לא פעל בתוך העיר והנתבעת לא ערכה את תחשיב הוצאות הנסיעה של התובעים בהתאם לקו זה. המסקנה הינה כי הוכח כי התובעים נזקקים לתחבורה מביתם ועד לתחנת האוטובוס ויש להוסיף גם חלק זה לתחשיב.

טענה זו נדחית על ידינו מהטעמים הבאים: ראשית, התובעים לא הוכיחו את עלות הנסיעה במונית השירות, משהקבלות שהומצאו על ידם מתייחסות לנסיעות בשעות הערב ובעלויות שונות.

המסקנה הינה כי תשלום קצובת הנסיעה בגין קטע זה של הדרך צריך להיערך על בסיס תחבורה עירונית בכל עיר אחרת שבה קיימת תחבורה ציבורית, ובהתאם למספר הימים בפועל שעבד כל אחד מהתובעים בתקופה הרלבנטית או על בסיס חופשי חודשי עירוני, לפי הזול מביניהם (וזאת בנוסף להחזר בגין קו 13).

לאור האמור לעיל, ובהעדר ראיה לסתור, ומאחר והחישוב שהתובע עשה מקובל עלי, אני פוסק לו דמי נסיעות בסך 12,633 ₪.

לאור האמור לעיל, תביעתו של התובע מתקבלת ואני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לו את הסכומים הבאים: בגין פצויי פיטורים – 46,583 ₪; הפרשות לפנסיה – 31,884 ₪ אי מתן הודעה מוקדמת – 8,600 ₪; עבודה בשעות נוספות – 67,621 ₪; דמי הבראה – 13,576 ₪; פדיון דמי חופשה – 17,724 ₪; דמי חגים – 15,535 ₪; דמי נסיעות – 12,633 ₪; פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע – 10,000 ₪; אי מתן הודעה לעובד – 5,000 ₪; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר – 65,000 ₪.

...

לאור האמור לעיל, ובשל חומרת העניין, אני מקבל את תביעת התובע ברכיב זה ופוסק לו פיצוי בסך 1,000 ₪ בגין כל חודש בו לא הונפק לו תלוש שכר, ובסה"כ 65,000 ₪.

לאור האמור לעיל, תביעתו של התובע מתקבלת ואני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לו את הסכומים הבאים: בגין פיצויי פיטורים – 46,583 ₪; הפרשות לפנסיה – 31,884 ₪ אי מתן הודעה מוקדמת – 8,600 ₪; עבודה בשעות נוספות – 67,621 ₪; דמי הבראה – 13,576 ₪; פדיון דמי חופשה – 17,724 ₪; דמי חגים – 15,535 ₪; דמי נסיעות – 12,633 ₪; פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע – 10,000 ₪; אי מתן הודעה לעובד – 5,000 ₪; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר – 65,000 ₪.

בנוסף לאמור לעיל, ולאור התוצאה אליה הגעתי, ומתוך רצון להוקיע את דפוס העסקתו הפסול של התובע, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לו הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, ובנוסף מחייב אותם לשלם לו השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.