חישוב דמי לידה לעובדת בשכר בסיס ועמלות

] עיון במסמך מעלה שהוא כולל את האופן שבו יש לחשב פצויי פיטורים לעובדים לפי אופן העסקתם – עובד שכר חודשי, עובד בשכר יומי או שעתי, עובד בשכר קבלני, עובד בשכר בסיס בתוספת עמלות, עובד שעבר ממשרה חלקית למישרה מלאה ולהיפך ועוד.

בנסיבות אלה, התובעת אינה זכאית לפצוי בגין הפסד שכר לתקופה שמיום 16.11.2015 ועד למועד הלידה, לפצוי בגין אובדן זכויות ואי הפרשה לפנסיה לתקופה שמיום 16.11.2015 ועד לתום 60 ימים ממועד הלידה, לפצוי בגין הפסד דמי לידה, לפצוי בגין 60 ימים לאחר מועד הלידה שבהם אסור לפטרה, לתמורת הודעה מוקדמת, לפצויי פיטורים, לפדיון ימי חופשה, לדמי הבראה ולדמי חגים ולפצוי בגין נזק לא ממוני.

...

] נבהיר כי משקבענו שהתובעת נטשה את העבודה וקיבלה אישורי מחלה ללא סיבה רפואית אמיתית, אנו סבורים שהנתבעת פעלה כדין עת קיזזה את רכיב ההודעה המוקדמת.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

להלן תמצית טענות התובעת: החלטת הנתבע מבוססת על הודעת המעסיקה, גב' טולדנו, אולם גם היא הודתה בהליך המקביל שמשכורתה של התובעת עמדה על 7,500 ₪ בסיס וכן עמלה מכל ההכנסות נטו, כולל הכנסות שנעשו על ידי עובדות אחרות.

מאחר שהרבעון הרלוואנטי לחישוב דמי הלידה הוא 12/13 עד 2/14, התובעת זכאית שבבסיס השכר הקובע לחישוב דמי הלידה יכללו הסכומים הבאים (בהתאם לנתונים המפורטים בסעיף 56 לתצהיר טולדנו): בשנת 2013, היו לעמותת "מנוף לבית היהודי" הכנסות בסך 248,195 ₪.

...

זאת משום שלא מצאנו כל הצדקה להגדלה בשכרך.

בנסיבות אלה, כאשר נטל ההוכחה לגבי מהות הבונוסים ששולמו לתובעת מוטל עליה, בשים לב למעמדה בעמותות ולעדותה המתחמקת והבלתי מהימנה בבית הדין, שהיא עדות יחידה בהליך, נדחית גרסת התובעת לפיה היתה זכאית לבונוסים בהתאם לרשום בתלושי השכר, על פי הכנסות בלבד של העמותות.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שבבסיס השכר לחישוב דמי הלידה לתובעת יש לכלול גם הפרשים בגין בונוסים בסך 4,267 ₪.

בטופס התביעה פירט המעסיק את הכנסותיה בעשרת החודשים שקדמו ללידה הן בגין שכר חודשי והן בגין הסכומים הנוספים שיכונו "בונוס". הנתבע שילם לתובעת דמי לידה בסך 46,231 ₪ זאת על פי חישוב ההכנסות שדיווח המעביד בגין "שכר החייב דמי ביטוח" ובהתעלם מהתשלומים שפורטו כ"בונוס".

מסקנה זו של בית הדין ברורה ונהירה היא, שכן מקום שמדובר בבונוס ריבעוני אותנטי, דהיינו כזה המשולם לתובעת בגין עבודתה במהלך ריבעון , הרי שחלוקתו ל -12 מפלה לרעה את העובדת שחלק משכרה משולם על בסיס עמלות שכן יש בתחשיב זה כדי להקטין בלא הצדקה את סך ההכנסה הרגילה של המבוטחת ולגרוע מזכותה כי הכנסתה הרגילה לא תיפגע.

כך בטופס שצרף המעביד לעניין מהות הבונוסים צויין : לאור כל האמור לעיל אנו סבורים כי בנסיבות העניין, על מנת שלא לגרוע מזכותה של התובעת כי דמי הלידה ישולמו לה על פי שכרה הרגיל, ומנגד, על מנת שלא להביא למצב בו התובעת תזכה לתשלום החורג משכרה הרגיל בגין חלוקה שרירותית של סכומי הבונוס על פני השנה, יש מקום להיתחשב בסכומי הבונוס על בסיס ממוצע שנתי.

...

יובהר מיד, כי אין בידינו לקבל את טענת התובעת לפיהן לא ניתן היה לשלם לה בונוס בחודש ספטמבר 2019 משום שילדה בראשית אותו החודש.

כך בטופס שצירף המעביד לעניין מהות הבונוסים צויין : לאור כל האמור לעיל אנו סבורים כי בנסיבות העניין, על מנת שלא לגרוע מזכותה של התובעת כי דמי הלידה ישולמו לה על פי שכרה הרגיל, ומנגד, על מנת שלא להביא למצב בו התובעת תזכה לתשלום החורג משכרה הרגיל בגין חלוקה שרירותית של סכומי הבונוס על פני השנה, יש מקום להתחשב בסכומי הבונוס על בסיס ממוצע שנתי.

לנוכח האמור לעיל, ומאחר שאין יסוד להניח כי הכנסותיה של התובעת מבונוס ירדו, אנו קובעים כי יש לחשב את דמי הלידה של התובעת בהתאם לשכרה החודשי הקבוע, ובתוספת בונוס חודשי / רבעוני ממוצע (לפי נתוני שנת 2016).

חישוב דמי הלידה של התובעת הוא הסוגיה הדורשת הכרעה בהליך זה. הרקע העובדתי והמחלוקת התובעת ,אשת שווק, קיבלה שכר ששולם על בסיס שכר + עמלות.

...

בטרם נעמוד על המחלוקת המשפטית נציין כי לא שוכנענו כי התשלום שקבלה התובעת בחודש 7/16 היה תשלום חריג בהיקפו.

סוף דבר דמי הלידה (ברכיב העמלות) שלהם זכאית התובעת צריכים להיות מחושבים גם על בסיס עמלה ששולמה בחודש 7/16- כעולה מתלוש השכר לאותו חודש .

בית הדין הארצי לעבודה קבע כדלקמן: " חישוב דמי הלידה אמור לפיכך להתבצע על סמך אופיים של התשלומים מבחינה מהותית - וללא קשר לשם שניתן להם, לדרך הטכנית בה הנם משולמים (אחת לחודש, אחת לרבעון או בכל תדירות אחרת), או לדרך ההתייחסות אליהם בהסכם העבודה (לרבות הקביעה במקרה זה, שלא נשמטה מעינינו, כי המענק הרבעוני לא יילקח בחשבון לצורך חישוב פצויי הפיטורים). דרך הבדיקה המהותית נכונה בעת בחינת אופיו של רכיב שכר במסגרת מערכת היחסים שבין עובד למעסיקו, ומכוח קל וחומר – גם בעת בחינתו לצורך חישוב זכאות לגימלה מהמוסד." על יסוד דברים אלו, מצא בית הדין הארצי באותו עניין כי מענק ריבעוני ששולם בעד עבודתה הרגילה של העובדת שעניינה נדון שם, היוה למעשה חלק משכרה החודשי הרגיל, אף ששולם (מטעמי המעסיק) אחת לרבעון ותחת הכינוי "מענק", הואיל ומצא כי לא הותנה בכל תנאי.

יתרה מכך, צוין כך: " ... דרך חישוב אחרת עלולה להביא להפלייתן לרעה של עובדות המקבלות את שכרן או חלקו בדרך של עמלות. במקרים אחרים שדנו בעובדים המקבלים את שכרם על בסיס עמלות, ננקטה על ידי בית דין זה פרשנות תכליתית על מנת להגיע לתוצאה שויונית. כך, וכדוגמא, בהתייחס לחישוב תגמולי מילואים לעובדים המועסקים על בסיס עמלות – הותוה על ידי בית דין זה פיתרון, תוך לקיחה בחשבון של סכומי העמלות, גם בהיעדר תקנות מתאימות (עניין גימלשטיין). כך נעשה, טרם שהיה פיתרון חקיקתי לכך, גם בעיניין החלת חוק שכר מינימום על עובדים שהכנסתם נגזרת מעמלות (דב"ע שן/3-171 פלתורס נסיעות ותיירות בע"מ – יהודה פדן, פד"ע כב 356 (1990)).

] המבקשת תשמש כתובעת מייצגת של: כל עובדי החברה בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשתה ואילך (לרבות עובדים שיעבדו בחלק מתקופה זו ו/או סיימו עבודתם בחברה), שעבורם לא בוצעו הפקדות לתגמולים בגין מלוא השכר, לרבות העמלות במלואן, בשיעורים הקבועים בהסכם הענפי; כל עובדי החברה בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשתה ועד לחודש דצמבר 2016 (לרבות עובדים שיעבדו בחלק מתקופה זו ו/או סיימו עבודתם בחברה), אשר שולמו להם עמלות – לעניין אי הכללתן בחישוב דמי החופשה ודמי המחלה.

...

בייצוגם המשותף של חברי הקבוצה מצאנו אף מזור לניסיונו המצומצם יחסית, לכאורה, של ב"כ המבקשת בכל הנוגע לייצוג בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות במשפט העבודה ו/או בירורן (טענות החברה בהקשר זה לא הוכחשו או נסתרו).

אלא שפסק הדין בהליך המקביל ניתן ביום 30.8.20 ולא מצאנו כי המבקשת טענה מאז, בהליך הנוכחי, כי בוצעו בעניינה הפקדות בשיעור הנמוך מ-5% על ידי החברה.

סוף דבר הבקשות לאישור תובענה ייצוגית מתקבלות בחלקן, בתנאים המפורטים להלן: חברי הקבוצה: כמפורט לעיל; התובעים המייצגים: גב' שני ויסלבט מזרחי ומר מאיר ספיר; באי כוח המייצגים: עוה"ד משה וקרט ועוה"ד אריק שלו; עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה הייצוגית: אי ביצוע הפקדות לתגמולים מכוח ההסכם הענפי באיזה מששת חודשי העבודה הראשונים (מר ספיר); אי ביצוע הפקדות לתגמולים בגין מלוא השכר, לרבות העמלות במלואן, ולגבי התקופה שבין 2011-2013 – אי ביצוען גם בשיעורים המתחייבים מן ההסכם הענפי (גב' ויסבלט מזרחי); אי הכללת עמלות בחישוב דמי החופשה ודמי המחלה עד לחודש דצמבר 2016 (כולל) (גב' ויסבלט מזרחי); אי הכללת עמלות בחישוב ההפקדות לפיצויי פיטורים מכוח הצו המשקי עד לחודש יולי 2017 (כולל) (גב' ויסבלט מזרחי).