(ב) בעיניין הפרשות לקופת גמל לקיצבה יהיה על המעסיק לנהוג בהתאם לאמור להלן:
(1) שיעור ההפרשות בעד רכיבי השכר המובאים בחשבון לחישוב פצויי פיטורים, לפי חוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים) (לרבות שכר יסוד, תוספת ותק, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום בגין חגים, מילואים, דמי לידה וכיוצ"ב) ובעד רכיב דמי הבראה, יהיה כדלקמן:
(א) בעד תקופת העבודה מיום כניסתו לתוקף של צו זה ועד ליום 30.6.2015 –
שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 7% לתגמולים ו-8.33% לפיצויים (סה"כ 15.33%); מוסכם כי ההפרשות לפיצויים (8.33% כמאור) יבואו במקום מלוא החבות בפיצויי פיטורים; לעניין זה, יחולו כללי האישור הכללי שניתן מכוח סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, למעט הצורך בחתימה על הסכם בכתב;
שיעור הפרשות העובד יעמוד על 6.5% לתגמולים, אשר ינוכו ממשכורתו;
(ב) בעד תקופת העבודה מיום 1.7.2015 ואילך –
שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 7.5% לתגמולים ו-8.33% לפיצויים (סה"כ 16.33%); מוסכם כי ההפרשות לפיצויים (8.33% כאמור) יבואו במקום מלוא החבות בפיצויי פיטורים; לעניין זה, יחולו כללי האישור הכללי שניתן מכוח סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, למעט הצורך בחתימה על הסכם בכתב;
שיעור הפרשות העובד יעמוד על 7% לתגמולים, אשר ינוכו ממשכורתו;
(2) שיעור ההפרשות בעד הגמול בעד עבודה בשעות נוספות או ביום המנוחה (ככל שהעובד זכאי להם), יהיה כדלקמן:
(א) בעד תקופת העבודה החל ממועד כניסתו לתוקף של צו זה ועד ליום 30.5.2015 –
שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 7% לתגמולים ו-6% לפיצויים;
שיעור הפרשות העובד יעמוד על 6.5% לתגמולים, אשר ינוכו ממשכורתו;
(ב) בעד תקופת העבודה מיום 1.7.2015 –
שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 7.5% לתגמולים ו-6% לפיצויים;
שיעור הפרשות העובד יעמוד על 7% לתגמולים, אשר ינוכו ממשכורתו;
(2) שיעור ההפרשות בעד קצובת נסיעה, יהיה כדלקמן:
שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 5% לתגמולים;
שיעור הפרשות העובד יעמוד על 5% לתגמולים, אשר ינוכו ממשכורתו.
בגמר חשבון שילמה הנתבעת 2 לתובעת סך של 4,690 ₪ עבור פדיון ימי חופשה, על כן נותרה הנתבעת 2 חייבת לתובעת 462 ₪ בגין רכיב זה.
בסעיף 10 (ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית") נקבע ביחס לעובד בשכר, שהשכר היומי הממוצע "הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים".
בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק חופשה שנתית ערך יום עבודה של התובעת עמד על 211.1 ש"ח (8 שעות x 25.94 ש"ח לשעה).
...
בסיכומו של דבר, טוענת התובעת, כי היא זכאית מהנתבעות 1-3 לפיצוי בגין חוק עבודת נשים, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חוק הודעה לעובד וחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, וכן לפיצוי בגין שעות נוספות, לפיצויי בגין פיטורים שלא כדין, לפיצוי בגין ניכויים שלא כדין ולזכויות סוציאליות.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה בחלקה וקובעים כי על הנתבעת 2, לשלם לתובעת סכום של 17,386 ₪ לפי הפירוט הבא:
סך של 281 ₪ בגין פיצוי בשל אי הפרשה לפנסיה (חלק מעסיק);
סך של 2,796 ₪ בגין פיצוי בשל אי הפרשה לקרן השתלמות;
סך של 1,756 ₪ בגין פדיון חופשה;
סך של 1,907 ₪ בגין דמי הבראה;
סך של 2,218 ₪ בגין דמי חגים;
סך של 2,500 ₪ בגין הפרת חוק הודעה לעובד;
סך של 928 ₪ בגין אי תשלום תוספת ותק;
סך של 5,000 ₪ בגין הפרת חוק עבודת נשים.
לאור קביעתנו כי יש לראות בנתבעת 1 כמי שאחראית ביחד ולחוד עם הנתבעת 2, לאותן זכויות לפי הוראות החיקוק שנמנו בתוספת השלישית לחוק להגברת האכיפה ואלה שבסעיף 25(ב) לחוק להגברת האכיפה, אנו קובעים כי על הנתבעת 1 לשלם לתובעת, ביחד ולחוד עם הנתבעת 2, את הרכיבים הבאים: הפרשות לפנסיה, דמי חופשה, דמי חגים ודמי הבראה וזאת בהתאם לסכומים המופיעים לעיל.
לעניין תשלום שכ"ט עו"ד – בשים לב לכך שהתביעה התקבלה בחלקה הקטן החלטנו שלא לחייב את הנתבעות 1-2 בתשלום שכ"ט עו"ד וכל צד יישא בעלויותיו בהליך זה, לרבות הנתבעת 3.
