הנפגע שימש כתפסן בחברת זבולון אבירם בע"מ ונפגע בעת שניסה לפרק טפסה בגובה רב. לתביעה צורף חישוב אקטוארי, שערך המלל המצביע על כך שתגמולי הנפגע מנכות בעבודה עומדים על סך 373,278 ₪.
ב"כ התובע מבקש ללמוד מהילכת זטולובסקי על דרך הקל וחומר שאם ניתן לקבל את קביעות המל"ל בענין נכות כללית כשהוועדות אינן אמונות על ענין הקשר הסיבתי הרי שמקביעות המלל בנכות מעבודה, שם ענין הקשר הסיבתי מצוי בליבת הדיון, הרי שללא ספק ניתן לקבלן כמחייבות, בתיק שבפניי.
המסגרת הנורמאטיבית
סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מקנה למל"ל סמכות לתבוע מצד שלישי שבוב בגין הגימלאות ששולמו לנפגע:
"היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.."
ובסעיף 328(ב):
"הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד ממושה; עבר הזכאי לגימלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה."
קביעת שיעור הנכות
בהילכת זטולובסקי דובר על נפגעת תאונת דרכים.
המבטחות שיגרו לנפגעת הודעת צד ג', במסגרתה היא נדרשה להשיב להן כל סכום בו תחויבנה כלפי המוסד בשל הקיצבאות, ששולמו לה בגין נכותה הכללית, שכן הסכם הפשרה החריג מחובת השיפוי רק את התשלומים, ששולמו במסגרת ענף נפגעי עבודה של המוסד.
שינוי המצב הקיים תוך קביעת אחוזי הנכות שנקבעו במל"ל לנפגע בתאונת עבודה כמחייבות בתיקי תאונות עבודה שאינן תאונות דרכים, אינה פוגעת פגיעה לא מידתית במזיק או בחברת הביטוח שלו, שעדיין יכולים, במצבים המתאימים לכך (כגון היתעלמות של וועדת המל"ל ממצב רפואי קודם של הנפגע המשפיע על אחוזי הנכות הנוכחיים וכדומה) לבקש מבית המשפט הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל ומינוי מומחה מטעם בית המשפט, כפי שהדבר מקובל גם בתביעות על פי חוק הפלת"ד.
דא עקא, ששינוי זה יכול לבוא רק מהמחוקק.
...
ניסיון החיים אף מלמד שבאחוזים גדולים של התיקים בסופו של דבר קביעתו של מומחה בית המשפט קרובה מאוד, אם לא זהה, לקביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל.
בזבוז הזמן הזה עומד בניגוד למגמה המבורכת, שהביאה עמה התקנת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפישוט ההליכים, ביעילותם ובגרימה לרווחה מצרפית לכלל ציבור המתדיינים, על ידי קיצור תורי ההמתנה למשפט.
במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע ללא פס"ד לגופו של עניין, וללא כל אינדיקציה על ניכויי המל"ל, למשל אם המזיק היה מספיק פיקח (או ערמומי, תלוי בנקודת המבט) בכדי לסיים את הפשרה ללא הגשת תחשיבי נזק ואף ללא כתב הגנה וללא אזכור ניכויי המל"ל בהסכם פשרה, אין מנוס מכך שהמל"ל יגיש חוות דעת לתמיכה בטענות הרפואיות של תביעת השיבוב מטעמו.
בנוסף, הנני מורה למזכירות להעביר העתק החלטה זו למנהל בתי המשפט בכדי שתישקל פנייה למחוקק בעקבות הערותיי דלעיל.