חישוב גמול שעות נוספות: דוגמאות ונוסחאות

השעות המדווחות 186 שעות חודשיות {אם נבדוק את השעות לפי השעון נמצא שזה לא תואם} שעות העבודה המדווחות ליום 8 שעות {הלוואי זה מה שנעשה מתאים לי} השכר המדווח לביטוח לאומי, 10000 ₪ לקרה"ש 8500 ₪ שכר מבוטח 5000 ₪ מה השכר הנכון {האם מה שנוח למעביד?} קרה"ש- כפי שידוע לי שליש ושתי שליש לפי החישוב- יורד ממני 200 ₪ והמעביד 200 ₪ לא רואה שזה מתאים לנוסחה.

יש לך דוגמאות או מסמכים, התכתבויות לגבי פניות שלך לקבל שעות נוספות? יש לי מייל.

כפועל יוצא, הגמול עבור עבודה בשעות נוספות יחושב לפי החוק, כשהוא מיטיב עם העובד שקופח כאמור (תוך הפחתת הסכומים ששולמו במסגרת גמול השעות הנוספות הגלובאלי)"[footnoteRef:86]. [86: ע"ע (ארצי) 10341-12-20 לאוניד גל נ' סיסמופ טכנולוגיות בע"מ (ניתן ביום 22.11.21, פורסם בנבו) (להלן: "פס"ד לאוניד גל").

...

יתירה מכך, כפי שעולה מקביעותנו לעיל, שוכנענו, כי הנתבעת אכן אפשרה לתובע לנהל את זמנו.

מכל האמור לעיל עולה, כי עקרונות התחשיב הם כדלקמן: התובע עבד במתכונת עבודה של שישה ימים בשבוע.

סוף דבר הצדדים יפעלו כאמור בסעיף 95 לעיל.

במסגרת פסק דין ריעני, אבחן בית הדין הארצי 4 מצבים כיצד יש לחשב את שעות הנוספות במצבים שונים אשר מובאים לפתחו של בית הדין (ר' סעיף 11 לפסק הדין): "המצב הראשון, כאשר בית הדין, לאחר בחינת כלל הראיות בתיק קובע כי עלה בידי אחד הצדדים – בין אם זהו העובד ובין אם זהו המעסיק – לשכנע בקיומה של עבודה נוספת בהקף מסוים. במקרה כזה ייפסק גמול השעות הנוספות על יסוד ההקף שהוכח. המצב השני, כאשר  ניתן לקבוע פוזיטיבית שהעובד עבד שעות נוספות, ולכן מיתקיים התנאי לחזקה, אך לא ניתן להוכיח את הקף עבודתו בהן מפאת העידר עריכת רישום בידי המעסיק כנדרש. במקרה זה תחול החזקה הקבועה ותוצאתה תהא  חבות המעסיק "בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על חמש עשרה שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות". המצב השלישי, כאשר כפות המאזניים בתום ההליך השפוטי נותרו מעויינות בנוגע לשאלת התקיימות התנאי, קרי העבודה בשעות נוספות.

ויודגש, מסקנה זו אינה מכרסמת בדעת הרוב בעיניין בוסקילה, שכן גם שם נאמר כי "על מנת שתדחה התביעה לפי תיקון 24 לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, נידרש כי המעסיק ישכנע את בית הדין כי יש לדחות את התביעה. מתי ואיך יקרא הדבר, אין לקבוע נוסחות וכל מקרה יוכרע עובדתית לפי חכמתו של בית הדין היושב בדין"." (ההדגשות לא במקור).

מן הכלל אל הפרט מעיון בתלושי השכר של התובע עולה כי הנתבעת נכתה ימי חופשה מצבירת ימי חופשה של התובע, ר' לדוגמה תלוש השכר מ־5/2018, וצברה גם ימי החופשה כאשר התובע היה במינוס ימי החופשה.

...

לסיכום הדברים, טענה הנתבעת שלוש טענות משלימות ביחס לאמדן שעות נוספות של התובע: 1) יש לדחות את תביעתו של התובע עובר לתקופת ההתיישנות דהיינו עד לחודש אוגוסט 2012; 2) יש לחשב את שעות העבודה בניכוי שעה הפסקה וכך יש להביא בחשבון ימים שבהם התובע לא השלים יום עבודתו; 3) התובע לא ניכה 123.28 ימי עבודה, 5.8 חודשים, שבהם הוא נעדר מהעבודה וקיבל תמורת תקופה זו חלף שכר; 4) באשר לזכאותו של התובע לתשלום תמורת שעות הנסיעות, התובע לא הוכיח כי הוא נסעה כל יום 50 קילומטר לכל כיוון, ממקום עבודתו לביתו ובחזרה או כי איסופי העובדים העריכו את משך הזמן עד להגעה לאתר העבודה, בין היתר משום שהתובע לא הוכיח כי אסף את העובדים כל יום.

לפיכך, לא מצאנו הצדקה לקבוע לתובע פיצוי הרכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

אי מתן הודעה על תנאי העבודה – נדחית, עקב אי תחולת פיצוי עונשי בתקופה הרלוונטית לתביעה.

עוגמת נפש, נזק לא ממוני – נדחית.

יצוין כי עיון בסעיף 35 לפסק הדין מעלה כי לאחר הציטוט מפסק הדין בעיניין **** כהן, אשר לקוח מפסיקתו של בית הדין האיזורי לעבודה, הושמטה בטעות קביעתו של בית הדין הארצי לפיה הוא סבור כי בית הדין האיזורי טעה בחישובו, כמצוטט: "נוסחת החישוב שלפיה ערך בית הדין האיזורי את חישוב גמול השעות הנוספות בשעות המנוחה השבועית טעונה שינוי, אך מאחר שהעירייה לא ערערה בנקודה זו – נשארת קביעה זו חלוטה, על אף שאנו מדגישים שדרך החישוב צריכה היתה להיות שונה." כשבהמשך הבהיר בית הדין הארצי כי דרך החישוב הנכונה היתה צריכה להיות כדלהלן: "על-פי נקודת מוצא זו, מי שעבד שעתיים נוספות בשעות המנוחה השבועית בנסיבות, בהן "השכר הרגיל", לדוגמה, הוא 100% יסתכם ערך שעת העבודה שלו ב-175% על-פי החישוב הבא: 125%=125% (גמול שעה נוספת אחת) X 100% (השכר הרגיל).

...

הבסיס לפיו יש לחשב את מענק המשמרות המחלוקת ביחס לרכיב זה נוגעת להפרה שנידונה בפסק הדין תחת הכותרת "ד3 – מענק משמרות", ביחס אליה קבענו בסעיף 110 לפסק הדין כי: "משכך שוכנענו כי יש לקבל את תביעת התובעים בנדון ויש לקבוע כי המדינה לא שילמה לתובעים את מלוא המגיע להם בגין מענק המשמרות המגיע להם וכי יש לבצע תחשיב זה בהתאם לכלל רכיבי השכר ששולמו לתובעים בגין כל המשמרות שעבדו בהם בפועל." תמצית טענות הצדדים לטענת התובעים, לצורך תחשיב מענק המשמרות יש לקחת בחשבון את כל תוספות המשמרות שקיבלו העובדים, לרבות בגין שעות עודפות ונוספות, בשבתות ובחגים, לפי מה שעבדו בפועל, ללא 'תקרה'.

ובאופן דומה קבענו בסעיף 108 לפסק הדין כי: "יובהר כי את תשלום מענק המשמרות יש לבצע לפי הסכומים ששולמו לתובעים בפועל בגין המשמרות שבוצעו על ידם, ללא קשר להיקף המשרה הפורמלי המוגדר להם במערכת השכר, כדי שהמענק ישקף שיעור השתכרות בפועל". עם זאת, אין בידינו לקבל את פרשנות התובעים כי יש לכלול בחישוב מענק המשמרות גם תוספות ששולמו בגין שעות שמחוץ לשעות התקן של העובדים, שעה שמענק המשמרות נועד לפצות את העובד על רכיבי שכר שאינם משולמים בעת חופשה ולמעשה להגדיל את רכיב דמי החופשה המשולם לעובדים, ומשטענת הנתבעת לפיה יום חופשה משולם בהתאם לתקן היומי של העובד, ללא שעות נוספות - לא נסתרה, ואף לא הועלתה על ידי התובעים טענה לפיה יש לכלול רכיבים אלו במסגרת חישוב דמי החופשה.

לפיכך, מקבלים אנו את טענת הנתבעת לפיה יש לכלול במסגרת תחשיב מענק המשמרות רק את התוספות ששולמו בגין שעות התקן של העובד, ללא הכללת תוספות ששולמו במסגרת שעות נוספות.

ביה"ח טוען מנגד שד"ר היימן ידע את תנאי עבודתו; תעריף התורנויות שיקף תשלום שכר בסיס, שעות נוספות ותוספת עבודת לילה; ולאחר 28 שנות עבודה יש לראות בד"ר היימן כמי שהסכים לתנאים אלו בהתנהגותו; פצויי הפיטורים צריכים להיגזר משכר הבסיס בלבד ולא מהשכר הכולל; וגמול השעות הנוספות שולם במסגרת התמורה הגבוהה לתורנות; ביה"ח הכחיש את זכאותו של ד"ר היימן גם ליתר הרכיבים.

] "התובע אינו מבקש בתביעתו לכלול בחישוב פיצוי הפיטורים תוספות ו/או בונוסים, אלא כי יש לחשב את זכאותו לפצוי הפיטורים על פי הקף משרתו הנכון ומשכורתו הקובעת המשולמת כסכום אחיד ושאינו מורכב מתוספות... ויובהר, עבור כל סוג תורנות קיבל התובע תעריף קבוע המתאים לסוג התורניות הרלוואנטי. משכורתו של התובע לא הופרדה לרכיבים ולתוספות כאלו ו/או אחרות מלבד סוג התורניות... הסכום הקבוע נקבע בהתאם למשא ומתן בין הצדדים, כסכום גלובאלי שאינו תלוי בכמות השעות אלא בהתאם לסוג התורניות...".[footnoteRef:6] [הדגשות לא במקור ש.א] [6: יושם לב שטענתו של ד"ר היימן כי שכרו נקבע כתעריף אחיד, עבור סוג תורנות ובמנותק למספר השעות שביצע, עומד בסתירה מסויימת לטענתו בדבר זכאותו לתשלום שעות נוספות.

כפועל יוצא מכל האמור, הגעתי למסקנה כי יש לחשב את פצויי הפיטורים לפי הנוסחה הקבועה בתקנה 9 לתקנות וכפי שזו התפרשה בפסיקה.

כך לדוגמא, במכתב מיום 5.12.12 הוא כתב לביה"ח שהוא שוקל לעבור לעבוד במקום אחר וכי אם ברצונם להשאיר אותו כעובד שלהם עליהם להעלות לו את התעריף שהוא מקבל עבור התורנויות: "בהמשך לשיחתנו, ההצעה שלכם נדיבה, אם כי פחות מהמצופה לפי הדרגה והוותר שלי. בשרותי בריאות כללית אני מקבל על 3 תורנויות ראשונות 2,435 ₪ ומעבר לכך 2,637 ₪... לעניות דעתי, התעריך של יום חול צ"ל 2,500 ₪ ולא 2,159 ₪. תאריך שישי בכללית = 2,968 ₪. במכבי – 3,146 ₪ (החל מ-1/13 התעריך יעלה ל-3,382 שקלים). תעריף שבת בכללית = 3,710 ₪. במכבי = 5,070 ש,ח (מ-1/13 יעלה ל-5,450 שקלים). כלומר, סוף-שבוע מלא במכבי = 8,210 ש,ח (מ-1/13 התעריך יעלה ל-8,832 ₪).

...

אשר לדעתי יאמר כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: א. הפרשי פיצויי פיטורים בסך 579,971 ₪.

לאור תוצאת ההליך, הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.

לדוגמה – בהנחה כי תעריף שכרו השעתי הבסיסי הנו X - האם גמול השעות הנוספות בסך 25% ו-50% ייגזר מתוך X או מתוך X+50%, קרי יחושב על גמול שכר שעתי רגיל בתוספת תעריף הלילה מכוח צו ההרחבה בענף האפייה? בעיניין זה, מצאנו כי יש לקבל את טענת התובע.

אשר על כן, בכל הנוגע לחודשים בהם לא מופיע שכר שעתי בתלושי השכר של התובע, יש לחשבו בהתאם לנוסחת שכר בסיס / 186 שעות.

...

התובע אף לא הצביע על מקור נורמטיבי כלשהו המעגן את הזכות לפיצוי בגין אי מסירת אישור על תקופת העסקה להבדיל מהסנקציה הפלילית הקבועה בסעיף 8 לעיל, ולא הצביע על מהות הנזק שנגרם לו בגין אי מתן אישור זה. נוכח האמור, התביעה ברכיב זה – נדחית.

לאור האמור, טענת הקיזוז של הנתבעת בעניין דמי המחלה, נדחית.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.