מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חישוב גידול הון בהצהרות הון

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המשיב הוסיף, כי לו היו המערערים מבקשים לדחות עמדה זו של המשיב, לפיה, הצהרת ההון ב-2001 תוקנה לטובתם, היה עליהם להסביר היכן נעלמו 470,000 ₪ שבין השנים 1993-2001, לגביהם התבקשו לתת הסברים, אך, המערערים לא נתנו ולא היה בידם לתת הסברים, זולת העובדה שגידול ההון בוטל למעשה על ידי המשיב לאחר שהוקטנה הצהרת ההון משנת 2001.
הוצאות המחיה של המערער מחלוקת עובדתית נוספת בין הצדדים עוסקת בשיעור הוצאות המחייה בתקופה שבין שתי הצהרות ההון, ואופן חישוב ההוצאות.
...
המסקנה היא כי יש לדחות את טענות המערערים לעניין הוצאות המחיה.
סוף דבר הערעור נדחה, להוציא לעניין ההכרה בחובות הספקים בהצהרת ההון לשנת 2005.
המערערים ישלמו למשיב שכר טרחת עורך דין בסך של 12,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען ע"י מומחה התובע כי עמדה בפני הנתבעים דרך חלופית שלא נקטו בה, ולפיה היה עליהם לטעון כי הצהרת ההון לשנת 1991 הייתה שגויה ונשמט ממנה בטעות סך של 2,000,000 ₪ שהחזיק התובע במזומן, וכפועל יוצא לא חל שום גידול בהון נשוא ההצהרה משנת 1996.
אף מצאתי טעם בטענת הנתבעים לפיה לאור הסדר הפשרה והמנעות מדיונים לא נתגלתה טעותו של פקיד השומה משלא חישב את התשלומים הנוספים ששילם התובע למס ההכנסה בשנים הקודמות שמשמעותם היא הכנסה נוספת מעבר לגידול בהון ב- 3.6 מליון ₪, שלא נילקחה בחשבון.
...
אני מקבלת את גרסת הנתבעים באשר לסיבה בגינה המשיכו לנהל את ההוכחות בתיק הפלילי למרות שורת העדים הנכבדה שהופיעה מטעם התביעה, ואשר עדותם הוכיחה נדבך אחר נדבך את מעשי ההונאה השיטתיים של התובע בדרך בה נהג כלפי העולים החדשים ששכרו את דירותיו.
מקובלת עלי גרסת הנתבעים לפיה סרב התובע לכל עסקת טיעון שכללה רכיב של עונש מאסר בפועל, ונוכח מעלליו של התובע ניתן להבין מדוע לא הצליחו הנתבעים לשכנע את נציג הפרקליטות להסכים לעונש של עבודות שירות.
התביעה נדחית התובע ישלם לנתבעים שכר טרחה בסך 75,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן את הוצאות חוות הדעת של עו"ד דורון לוי + שכר עדותו לפי קבלות, בתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

ערעור שהגיש המערער על שומה זו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נדחה ברובו ובפסק הדין מיום 18.7.2005 קבע בית המשפט המחוזי כי המערער לא הרים את הנטל המוטל עליו בנסיבות העניין ולא סיפק הסברים משכנעים לגידול בהון הנובע מהשוואת הצהרות ההון שהגיש.
משכך קבע בית משפט קמא כי "בעיניין זה ניתן להנות את המערער מן הספק ולצאת מהנחה שהפוליסה החלה במחצית התקופה שבין שתי ההצהרות ולחשב את תוספת ההון בהתאם". הסבר נוסף לעניין הפרש ההון שהשמיע המערער ונדחה על ידי בית המשפט המחוזי נוגע להלוואות בסכום מיצטבר של 48,000$ אותן קיבל לטענתו מאחיו המתגורר בדרום אפריקה במהלך השנים 2000-1993.
...
טענותיו החלופיות של המערער הן טענות משולבות של עובדה ומשפט שאת השמעתן אין לאפשר בשלב הערעור בהעדר תשתית ראייתית מוכחת.
הנה כי כן שומה על פי מיטב השפיטה נועדה להטיל מס אמת על הכנסת אמת ואף שהנישום רשאי להשיג על השומה ולתקוף אותה ואת כל רכיביה, אין לאפשר לו התנהלות מניפולטיבית (ראו והשוו: ע"א 9541/04 שרפיאן נ' פקיד שומה ת"א 3, פיסקה 11 (טרם פורסם, 29.6.2008) (להלן: עניין שרפיאן)) ועליו לבחור בקו הטיעון העובדתי והמשפטי אותו הוא חפץ להציג כנגדה.
בשל כל הטעמים המפורטים לעיל אציע לחברי לדחות את הערעור, בכפוף לתיקון ברכיב הוצאות המחייה אותו יש להעמיד, בהסכמה, על סך של 326,054 ₪ במקום סך של 360,370 ₪ .

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

משכך, המערער טען כי החלטת המשיב לפסול את סעיף ההלוואה אינה סבירה וכי היה צריך להסביר רק גידול בהונו עפ"י הצהרות ההון שהגיש והוצאות מחייה שהם לפי לוחות 5-6 , בסך כולל של 273,773 ₪ וכי מקורותיו בשנים 2003-2008 שהסתכמו בסך 320,810 ₪, בתוספת תמיכת אמו שחיה איתו באמצעות קיצבאות נכות שקבלה מביטוח לאומי בסך 144,000 ₪, מספקים הסברים מספיקים ונאותים למחייתו ומשפחתו בכל השנים.
בעקבות הניתוח דלעיל להלן הסבר לטענות המשיב: הגידול בהון מסתכם בסך של 20,132 ₪ ולא בסך של 370,132 ₪, שכן קבענו שסכום של 350,000 הוא הלוואה; תשלום למס הכנסה בסך 1,081 ₪; הוצאות מחיה בסך 256,532 ₪ (חישוב לפי טבלאות 5-6 ועוד 50,000 ₪ בגין הרכב).
...
אשר על כן ולאור המקובץ, התוצאה היא שדין הערעור להתקבל.
הערעור מתקבל אפוא.
המשיב ישלם למערער בתוך 30 יום מהיום והוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור של 25,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2000 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט דחה את טענותיו של המערער נגד חישוב זה וקבע כי "לא עלה בידו להוכיח כי הסכום המוצהר (עליו הצהיר המערער בהצהרת ההון - י' ט') אינו הסכום הנכון" וכי לא מצא יסוד לטענותיו "באשר לחשובי גידול ההון בתקופה השניה". לפיכך קבע בית המשפט כי מאחר שנפסלו שתי הדרכים שעל פיהן חישב המשיב את השומה לשנת 1981, תחושב השומה לפי הצהרתו המקורית של המערער, שאותה פסל המשיב.
...
הואיל והשומות לשנים 1979 ו1980- נערכו ו"נסגרו" הרי שחזקה שהרווח הבלתי מוסבר לא הופק באותן שנים; ומכאן המסקנה שאת יתרת גידול ההון הבלתי מוסבר שנבע למערער בתקופה זאת יש לייחס לשנת המס האחרונה - 1981.
זכות הטיעון של המערער כאמור קבע בית המשפט כי "לא נתקיים כלל דיון בשלבי הברור אצל המשיב לגבי הצהרת ההון של המערער ל31/3/82-. נראה לי על כן כי מן הדין לפסול את השומה לשנה זו". על אף קביעה זאת, טוען המשיב כי ניתנה למערער זכות טיעון כנדרש.
גם אחרי בירורים נוספים אלה לא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט בענין זה. אחרי הדיון שהתקיים לפנינו ביקש בא כוח המערער להגיש העתק תלונה שהגיש ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטת המדינה על דרך טיפולו של בא כוח המשיב בערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו