המסגרת הנורמאטיבית
הסמכות הקבועה בסעיף 108 לחסד"פ
במסגרת ההליך הפלילי רשאי בית המשפט לצוות על המצאת מסמכים הנמצאים ברשותו של עד או של כל אדם אחר, כפי שקובע סעיף 108 לחסד"פ:
"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".
כאן המקום להוסיף כי, כידוע, על פי סעיף 74 לחסד"פ, "רשאים הנאשם וסנגורו" לעיין בכל חומר החקירה – למעט בראיות חסויות, כל עוד לא התקבלה עתירה שהוגשה לגילוי הראיות החסויות.
בעיניין מקור ראשון הרחיב בית המשפט העליון את החיסיון שנקבע כאמור בעיניין ציטרין והחילו גם על מידע שעלול להוביל לחשיפתו של מקור, תוך שהותיר בצריך עיון את השאלה האם החיסיון העיתונאי חל על כל מידע שמסר מקור לעיתונאי, בלא קשר לחשיפת זהותו של אותו מקור – היא השאלה המתעוררת בדיון בבקשה דנן:
"דומה, כי צימצום החיסיון העיתונאי לשאלות ישירות שנשאל העיתונאי באשר למקור, כפי שפורשה לעתים הילכת ציטרין, עלול שלא להגשים את התכלית אשר לשמה נקבע. מקום שגילוי מידע עלול להוביל לחשיפתו של המקור, ראוי כי יחול החיסיון... אך עם זאת, איני סבור כי יש להרחיב את הקפו של החיסיון העיתונאי לכל מידע שברשותו של העיתונאי... נוכח השלכותיו של החיסיון העיתונאי, ראוי כי הקפו, כמו גם שאר משמעויותיו, יתפתחו בהתאם לצרכיה הקונקרטיים של ההלכה, עקב בצד אגודל" (פסקות פ-פא לפסק-דינו של כב' השופט א' רובינשטיין).
...
אשר למקרה דנן, לטענת ב"כ המבקשים, מכיוון שהמשיבה 3 היא עדת מדינה, "מאליו ברור כי שאלת אשמתם או חפותם של המבקשים תיגזר, רובה ככולה, ממידת האמון שימצא בית המשפט הנכבד ליתן לעדותה של המשיבה 3 ומכאן כי שאלת מהימנותה והדרך בה התפתחה והתעצבה גרסתה למן הפעם הראשונה בה סיפרה אותה... הינן שאלות שבבסיסו של ההליך המתנהל כנגד המבקשים..." (שם, בפסקה 15).
גם בהנחה שחל חסיון (יחסי) על תוכן התמלילים, מקובלים עליי, ככלל, דבריו של ד"ר נקדימון כי "...אם בא בית המשפט למסקנה כי ראוי להסיר את החיסיון, עליו לוודא כי הגילוי שיידרש מעיתונאי יהא המצומצם ביותר האפשרי... ראוי כי זהות מקורות ותוכן מידע שאינם צריכים לעניינו של הנאשם במשמעות המתוארת ייוותרו מחוץ לצו הגילוי" (נקדימון, חיסיון עיתונאי, בעמ' 295).
במקרה דנא, הגעתי למסקנה כי האיזון הראוי בין מכלול השיקולים והאינטרסים הרלוונטיים דלעיל, מוביל לכך שיש לקבל את הבקשה בעיקרה, במובן זה שתוכן הדברים שמסרה המשיבה 3, גב' דהן, בשיחות המוקלטות, מושא התמלילים, בתשובותיה לשאלות שנשאלה בשיחות, לרבות השאלות שהיא נשאלה – כדי שכאמור ניתן יהיה להבין את תשובותיה, על פי הקשר הדברים – יועבר לבאי-כוח הצדדים, דהיינו הן לב"כ המבקשים והן לב"כ המאשימה, כפוף לכך שב"כ המאשימה וב"כ המבקשים יתחייבו מראש שלא לפרסם או להעביר למאן דהוא אחר (לרבות למבקשים-הנאשמים) את התמלילים או את תוכנם, כדי שהדברים לא יתפרסמו ברבים שלא לצורך תוך פגיעה באינטרסים הציבוריים שביסוד החיסיון העיתונאי.
סוף דבר
סוף דבר, הבקשה מתקבלת בעיקרה כמפורט לעיל וכפוף לאמור בפסקה 42 דלעיל.
