מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חיסיון יועץ משפטי של בנק

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 1995 בעליון נפסק כדקלמן:

הדין-וחשבון של הביקורת הועבר ליועץ המשפטי של הבנק.
עמד על כך השופט קלינג, בציינו: "בעניינינו קדמה הבקורת לגילוי מעשי הפקידים של הבנק, שהם נשוא התובענה שבפני. מדברי גרניט עולה בבירור שהיתה זו ביקורת שיגרתית, וגילוי מעשי הפקידים בא רק במהלכה. בנסיבות אלה אין לומר שהביקורת באה בשל צפיה להליכים משפטיים, וכי שלילת החיסיון מפרי הבקורת היתה המוליכה להימנעות מקיומה". לדברים אלה אנו מסכימים.
...
לעניין דו"ח הביקורת הפנימית מסקנתי הינה כי אין לגזור מדין הסודיות דין חיסיון.
לעומת זאת, לעניין דו"ח בנק ישראל, מסקנתי הינה כי יש לגזור מדין הסודיות דין חיסיון.
התוצאה היא כי אנו מקבלים את העירעור במובן זה שדו"ח בנק ישראל הוא סודי ואין חלה עליו חובת גילוי.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

חסיונות אלה, "הם פרי איזון בין ערכים מתנגשים. הקפם נקבע על-פי דרישותיו של איזון זה. אין הם מעניקים חיסיון 'מוחלט' לראיה, אלא מתנים את החיסיון באיזון בין התועלת לנזק אשר יצמחו מגילוי הראיה" (ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 62-61 (להלן - פסק-דין אזולאי)).
על כן, סבור היועץ המשפטי לממשלה, "השיקולים היחידים אותם רשאי בית המשפט לשקול בהכריעו בשאלת החיסיון, הם אלה שעניינם 'עריכת איזון קונקריטי', הקשור בנסיבותיו של המקרה העומד בפניו...כל מבחן או שיקול אחר, העוסק בטעמי החיסיון עצמו, ואשר אינו קשור באיזון הקונקרטי כאמור, אינו מגשים את המבחן אשר נקבע על-ידי המחוקק, אלא מיתערב במלאכת החקיקה, אשר כבר הושלמה". מקובל עליי, שהאיזון המתבצע על-ידי בית המשפט אסור לו שיפגע בטעמי החיסיון הסטאטוטורי.
...
עצם העובדה שמסקנה זו אינה מקובלת על המערערים, אינה מצדיקה לגלות את הפרוטוקול.
אפילו אניח שטרונייתם של המערערים בנוגע למסקנה זו מוצדקת לגופה, אינני רואה כיצד יש בכך ללמד על חשיבות הפרוטוקול לעשיית צדק.
סיכומו של דבר, המערערים לא הצביעו על שיקול קונקרטי ממשי המצדיק את גילוי הפרוטוקול לשם עשיית צדק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

החזקה לא רק שלא נסתרה, אלא התובע, עורך הדין, שהיה היועץ המשפטי של הבנק, והבקיא במצבו הכלכלי של הבנק, לא טען מפורשות שהבנק אינו בעל איתנות כלכלית.
לקראת ישיבה זו ניתנות ההוראות הבאות: 20.1 ניתן צו גילוי ועיון במסמכים הדדי (למעט מסמכים שנטען לגביהם חיסיון בתצהיר הגילוי) כל זאת לבצוע תוך 45 יום מהיום.
...
קביעת הערובה דין הבקשה החלופית של התובעת להעמיד ערבות אישית של מנכ"ל החברה, מר רגב, חלף הפקדת ערובה – להידחות.
סוף דבר אני מחייבת את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות בסכום של 50,000 ₪.
בכפוף לביצוע ההפקדה כאמור לעיל בסעיף 19 להחלטה זו – אני קובעת ישיבת קדם משפט ליום 28.12.17 שעה 09:30.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבנק ציין כי במסמכים שהועברו לעיון בית-המשפט מצויים בין היתר "פרוטוקולים בהם משתקפים דיונים חיסויים של הבנק (באמצעות האורגנים המוסמכים שלו) עם יועצים משפטיים פנימיים וחיצוניים שלו, או דיונים פנימיים באורגנים של הבנק, בהם נדונו ותוארו חילופי דברים עם יועצים משפטיים של הבנק או דברים שנמסרו על ידי אותם יועצים משפטיים" (ס' 12 למסמך שנספח לקלסרים שהבנק הגיש לעיון בית המשפט).
...
אינני מקבלת את הטענה.
בחינת הקטעים המושחרים על ידי בית המשפט לאור כל האמור לעיל, בחנתי בקפידה את המסמכים שהובאו לעיוני על ידי הבנק, כדי לוודא שכל המידע ה"מושחר" בהם אכן מתייחס למידע שחל עליו חיסיון עורך דין לקוח.
סוף דבר לאחר שעיינתי בכל החומר בקלסרים, אני קובעת כי יש להתיר לבנק להשחיר את כל הקטעים שהושחרו על-ידיו למעט הקטעים הבאים: · פרוטוקול 12/2014 מיום 17.11.2014, עמ' 2 לפרוטוקול, הקטעים המתחילים במילים "א. פרשר: רק רגע. ל. עופר שאלה מה האמריקאים מחפשים...." ומסתיימים במילים "קודם כל רשימת שמות". · פרוטוקול ועדת ביקורת 21/2014 מיום 4.8.2014 – 3 הקטעים המושחרים למעט הקטע הראשון (דברי א. זליגמן, דברי א. רנן, דברי א. פרשר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

אם כן, מי שיכול להגיש בקשה להכרזה על אדם כפסול דין, ולמינוי אפוטרופוס לדין, הנו בן זוגו של החסוי או קרובו של החסוי, או היועץ המשפטי לממשלה.
באשר לטענות ל"אי העברת כספים לגרושה" ו- "גניבת כספים שמופקדים לגרושה ומשלשל לכיסו", טען הנתבע בעדותו בישיבת קדם משפט, כי גם על כך שמע מפי הגב' ענת, ור' עדותו: "הכספים שגבה מהגרושה ולא החזיר לה. אני הייתי מפקיד לה כסף במשך שנתיים כימעט 40,000 ₪ שלא העביר לה. היא כל הזמן סיפרה שלקח ממנה סכומים ושלח אותה לבנק ומוטט אותה ובגללו אושפזה." (פרו' עמ' 2 ש' 19-21).
...
לאור כל האמור לעיל, מצאתי לקבוע פיצוי לתובע בגין לשון הרע נגדו, בסך של 50,000 ₪ (ראה ע"א 53708-08-20 שם פסק כבוד השופט גד גדעון 50,000 ₪ בתביעת לשון הרע של עורך דין).
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע סך של 50,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה דנן, ועד לתשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו