מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חיסיון הלכתי מטעמי דת בתביעה כספית

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בירושלים סע"ש 10474-09-16 09 דצמבר 2019 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה– סגנית נשיא נציג ציבור (ע) מר יעקב מלול נציג ציבור (מ) מר צבי גל התובע אליעזר אליוביץ הנתבעים .1 מועצה דתית ירושלים .2 אריה שטרן <#2#> נוכחים: בא כוח תובע עו"ד אברהם ביטון, התובע בא כוח נתבעת 1 עו"ד אשר אקסלרד, עוה"ד דרור אקסלרך בא כוח נתבעת 2 עו"ד אילן קמינצקי יו"ר הנתבעת 1 הרב יהושע ישי פרוטוקול
הולכים, מהרגע שהוא גרם לי לקחת עוה"ד, עוה"ד עולה כסף, זה גם לוקח ממני את הכוחות כי כמו שאמרתי אני בן אדם רגוע ועכשיו אני צריך להיות עוד יותר רגוע בשביל התהליך הזה.
לא. זה נכון שאתה כעסת על התובע כיוון שאמר לך שהוא רוצה לתבוע אותך על הכסף שמגיע לו. ברור שלא שמחתי לשמוע את הדברים האלה, זה לא דברים יפים, מאוד מכוערים, זה לא עובד שעובד איתך בפינה רחוקה, אתה נוסע איתו צמוד יושב לידו ובסוף הוא פוגע בך מאחורי הגב, איזה כיעור.
מפאת לוחות הזמנים המוגבלים דומה שלא יהיה טעם לצורך השלמת חקירתו של העד להקדיש לכך את הדיון שנועד לכתחילה לסיכומים, משכך ייקבע מועד נפרד, הצדדים מתבקשים להתאים עצמם בגמישות המתחייבת למועד חלופי וזאת שכזכור כי דיון אחד כבר נדחה בתיק זה. בהסכמת הצדדים בשלב זה יהיה פרוטוקול הדיון היום חסוי לצדדים.
...
זה לא דבר ראוי אני עשיתי מה שיכולתי, אין לי הרבה כסף להשלים את המשכורת הזו, עשיתי מה שאני יכול, עשיתי לו טובה בסופו של דבר, בתור מתנה או הלוואה, לא היה ברור לי בעצמי מה אני עושה אבל ידעתי שהוא בוכה לי כל יום שאין לו כסף רוצים לזרוק את הילדים מתלמוד התורה, פעם נתתי לו יותר מ-2000 ₪ כדי שיתן לתלמוד תורה.
בשביל זה יש לי רכב ונהג צמוד אני מקבל רכב ונהג, אם הוא לא היה רוצה יכול להיות שלא הייתי הולך לדברים האלה, זה קרה פעם אחת.
שנית בסופו של דבר אני מתחשב בנהג יותר ממה שאתה מתאר לעצמך, אם יכולתי ללכת למשל עם אשתי היקרה היינו עושים זאת ולא מטריחים את הנהג, אבל האוטו תמיד נשאר אצלו.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בנקודה זו אציין כי במכתב הודעת ביטול שנשלח על ידי בא כוחה ביום 18.6.2007 עוד קודם להגשת התביעה, ובמסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידי הפטריארכיה, העלתה הפטריארכיה שורה ארוכה של טענות כנגד תקפותן של העיסקאות, כגון פגמים בייפוי הכוח שניתן על ידי אירינאוס לפפדימס; אי תשלום התמורה; טענה לפיה פפדימס לא חתם על ההסכמים או לא היה מוסמך לחתום על העיסקאות, טענה כי התמורה שנקבעה בהסכם נופלת משווי השוק ועוד.
כאמור, הטענה להיעדר אישור של הסינוד הקדוש, היא שעמדה במרכז הגנתה של הפטריארכיה בשלבים הראשונים של המשפט, והפטריארכיה נאלצה לזנוח קו הגנה זה, משנדחתה טענתה לחיסיון מיסמכי הסינוד הקדוש מטעמי דת, ומשסירבה למרות זאת לחשוף את מיסמכי הסינוד.
במהלך המו"מ שהתנהל בין פפדימס, באמצעות בא כוחו עו"ד ארבל, לבין הפטריארכיה (מו"מ שלטענת החברות נועד "לקניית" עדותו של פפדימס בבחינת שבוש הליכי משפט), העלה פפדימס מספר גרסאות שהלכו והתפתחו, עד לטיוטת התצהיר האחרונה שם הועלתה לראשונה הטענה כי ניתנה הבטחה בעל פה של דן לפפדימס כי יקבל מיליון דולר עבור העיסקאות.
הפטריארכיה לא היתנערה באופן גורף מכל העיסקאות שנעשו באמצעות אירינאוס ופפדימס, ועמד על כך בית המשפט קמא בהרחבה בפיסקה 41 לפסק דינו, בציינו כי "הארכיבישוף אריסטרכוס הוסיף ואישר בעדותו כי פפדימס טיפל, במסגרת עבודתו, בעיסקאות נוספות בהוראת אירינאוס, אשר הפטריארכיה אינה כופרת בהן, וכדבריו 'אני רוצה להגיד שאנו לא מכחישים כל פעולה ופעולה של פפדימס'. הפטריארכיה אף הוסיפה וחידשה הסכם שנערך עם המדינה בתקופת פפדימס ואירינאוס". כאמור, לא הוכח, וממילא לא נטען, כי אירינאוס קיבל או שהובטח לו שוחד כספי.
...
מכאן שדין הערער להידחות.
אשר לערעור שכנגד, גם דינו להידחות.
סוף דבר שהערעור והערעור שכנגד נדחים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

צוין כי מעשה הרשלנות או המחדל המיוחסים למדינה, אשר גרמו וגורמים להם, לטענתם, סבל ועוגמת נפש, בגינם הם תובעים לפצותם כספית, ארעו, לפי המשיבים עצמם, בשנת 1950, עם מותו של שלום ז"ל. לפיכך, נקבע כי "מדובר בנזק מתמשך בעקבות ארוע נקודתי אחד, ולא בארוע מתמשך המוליד עילות תביעה בזו אחר זו". עוד קבע בית משפט השלום כי לא חל בעניינינו כלל הגילוי המאוחר שבסעיף 8 לחוק ההתיישנות.
בדונו בטענת ההתיישנות שהעלו רשויות התיכנון, קבע בית משפט זה כדלקמן: "כלל הוא, כי בעוולות בהן משמש 'נזק' אחד היסודות, אם המעשה נמשך והולך ויוצר עילות תביעה מתחדשות, תוך גרימת נזק לנפגע מעת לעת, תתפוש ההתיישנות בתום 7 שנים ממועד הווצרות כל עילת תביעה מתחדשת, כאמור. המדובר הוא בארוע עוולתי המצמיח זכויות תובענה מעת לעת, להבדיל מנזק נמשך שמקורו במעשה עוולה חד פעמי ...
גם בענין שוקרון, שעסק אף הוא בתביעת רשלנות נגד המועצה הדתית בעכו בגין נהולו של בית העלמין הישן בעכו, ביסס בית המשפט את החלטתו לדחות טענת היתיישנות מצד המועצה הדתית עכו על כך שהוכח שהיה ביכולתה של המועצה הדתית "לבצע חפוש ואיתור... והיא נימנעה מלעשות כן משך שנים", וכי בנתיים אף הודיעה המועצה על איתור הקבר.
בהקשר זה הוסיף בית משפט השלום וציין: "התובעים אינם מפרטים מהו אותו מידע שנחשף [בשנת 2016] והאם מדובר במידע חדש שלא היה ידוע להם מסיבות שלא היו תלויות בהם... התובעים עצמם מאשרים כי המידע אליו נחשפו עם הסרת החיסיון, אך חיזק את מסקנתם הקודמת אודות גודל מחדלה של המדינה ורשלנותה מבלי שנטען שהמידע החדש, ככל שישנו, הוסיף להתגבשות כוח התביעה או אם הוא כלל נימנה על העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעה, שלא היה קיים או ידוע קודם" (פסקה 21 לפסק הדין).
...
ואולם, אף אם עילה שכזו הוכרה בעבר כעוולה מתמשכת (רע"א 4892/15 ‏המועצה הדתית עכו נ' חכון (16.8.2015)), סבורני, כשאני לעצמי, כי הדבר מעלה קושי אנליטי לא מבוטל.
סיכומו של עניין, המסקנה כי המדינה חבה באחריות נמשכת רק משום שלא איתרה את הקבר היא מוקשית, משום שכפי שהוסבר לעיל, הדבר למעשה מחייב את המדינה לא רק לחפש את הקבר, אלא גם למצוא אותו, שאחרת תמשיך לעוול לנצח.
מסקנה זו שגויה לשיטתי, משום שככלל, אי-איתור הקבר יכול שיהיה תוצאה של מעשה עוולתי, אך לא המעשה העוולתי עצמו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה בע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי (4.8.2008), קבע בית המשפט העליון את השלבים לניתוח תביעת לשון הרע (להלן: "פס"ד נודלמן"): "מהלך הניתוח של טענת הפגיעה בשם הטוב, המולידה עוולה בנזיקין ומזכה בפצוי, בנויה מארבעה שלבים. ראשית, יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר. פרשנות זו יש להשעין הן על מובנם הפשוט של דברי הפירסום המפורשים, והן על האמור "בין שורותיו", כפי שמכלול זה עשוי להיתקבל ולהתפרש בעיני האדם הסביר (סעיף 3 לחוק).
להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; לבזות אדם בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם במשרה ציבורית ואם במשרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, בשל מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;"
לדעתו, שמו הטוב הולך לפניו, ואין מקום להכפישו בשקרים.
לכן, אם לפי הגדרתו של פירסום בחוק, די בהפצת לשון הרע לאדם אחר זולת הנפגע, הרי מקל וחומר שפרסום לחבר בני אדם עונה להגדרה זו. נשאלת השאלה, מה דינה של תלונה לפורום סגור, חסויה ושאינה מתפרסמת ברבים, שאף נגנזה, כטענת הנתבע.
אם לא די באמור, נביא מדברי הנתבע עצמו, שנשאל על הלבנת ההון, של התובע כביכול, באופן ישיר: "אני אמרתי שאני חושש כי הם מרמים אנשים, כאזרח טוב אפילו פניתי למוסדות להגיד את זה. לשאלת בית המשפט על סיס מה כתבתי ללישכת עוה"ד בתלונה נגד הבן את המילים: "וכנראה מלבין כספים דרך אביו..." אני משיב – אני גם אמרתי שהוא כנראה מלבין עוד כספים דרך אנשים אחרים כי הוא חי בפש"ר והוא חי ברמה גבוהה.
...
אני מוצאת, בהצטבר כל האמור לעיל, כי מנקודת מבטו אכן יש ממש בחשדות אלה, כדי הצורך לפנות בתלונה נגדו.
מכאן, כי מתוך האבחנה בין תלונת שווא שהמתלונן יודע כי אין בה אמת, ולא תוכל לחסות תחת הגנת "תום הלב", לבין תלונה שהמתלונן מאמין באמת ובתמים כי היא נכונה, ותוך יישום עקרונות אלה על המקרה דנא, אני סבורה כי הנתבע חוסה תחת הגנת תום הלב שבסע' 15 לחוק.
מכאן, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

יוער כי בין הצדדים הליך נוסף – ת"א (כפ"ס) 23306-07-22, אף היא תביעה כספית בעילת לשון הרע, על סך 76,000 ₪.
פירסום שני, הודעת דוא"ל שנשלחה בעקבות מכתב ההתראה, בין היתר למירי ולבנותיה, ובה נכתב, בין היתר: "רק שתבינו לאן הכסף שלנו הולך ... [התובע] הפך [את מירי] לגוש בשר מוטציה של מומיה לצערנו הרב. איפה מירי החזקה שיודעת לעמוד על דעותיה חייה חיי פחד ואימה ... [התובע] יוליך אותה שולל". פירסום זה, לעמדת התובע, מייחס לו ביזבוז של כספי מירי ובנותיה ופגיעה במירי.
דיון והכרעה בס' 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: החוק) נקבעה ההגדרה ל-"לשון הרע": "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;" בפסיקה נקבעו השלבים לבחינה האם פירסום עולה לכדי לשון הרע: "ראשית, יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות מידה מקובלות על האדם הסביר. פרשנות זו יש להשעין הן על מובנם הפשוט של דברי הפירסום המפורשים, והן על האמור "בין שורותיו", כפי שמכלול זה עשוי להיתקבל ולהתפרש בעיני האדם הסביר (סעיף 3 לחוק).
יחד עם זאת, בע"א (מחוזי ת"א) 21992-06-11 רם אל־רום נ' דוד חורי (נבו 05.07.2012) קבע בית המשפט כי אחד המכתבים שעמדו למבחן באותו מקרה היה בגדר פניה לקבלת ייצוג משפטי, במסגרת יחסי לקוח-עורך דין, ומשכך "על המכתב הזה חל חיסיון עלֿֿפי סעיף 48(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971. המערער לא ויתר על החיסיון, והמסקנה המתחייבת היא שמכתב זה לא היה יכול להיות מוגש כראיה לחובתו" (ברע"א 6933/12 רם אלרום נ' דוד חורי (נבו 08.01.2013) נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין הנזכר לעיל).
...
לא שוכנעתי כי עלה בידי הנתבע להרים נטל זה. הפרסום הראשון התייחס, כאמור, לכך שהתובע הוא האחראי "להוצאתה" של מירי מביתה (דהיינו, לפירוק נישואיה עם הנתבע) ולאינטרס כלכלי גרידא בקשר עמה.
לאור המקובץ, יש לבחון את שאלת הסעדים ואת שאלת הפיצוי הראוי לתובע.
נוכח כל המקובץ, ובאיזון שבין האינטרסים והשיקולים שלעיל, אני מקבל את התביעה ביחס לשני הפרסומים הראשונים ודוחה אותה ביחס לשלישי, ומחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו