מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חיסיון בנקאי והונאה בבנקאות

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי הנטען, קשרו המבקש והנאשמת 2 קשר במטרה להונות את בנק הפועלים (להלן- "הבנק") ולהציג את הנאשמת 3 כרשומה במירשם כדין.
באשר לבקשה לקבל את תעודת החיסיון מיום 10.1.18 שהיא מיסמך מה' בקלסר מסמכים 3, טוענים הסניגורים כי לא קיבלו העתק ממנה.
...
אני סבור כי אכן אין בידי ההגנה לבסס הרלוונטיות של המידע המבוקש לכתב האישום.
קבלת מידע? לא בהליך זה. הבקשה בעניין זה נדחית.
אני דוחה, על כן, את הבקשה בעניין זה. לסיכום החלטה זו, אציין כי אמנם "אין חקר לתבונת סנגור מוכשר, ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא בפניו" (ע"פ 35/50 מלכה נ' היועץ המשפטי הממשלה, פ"ד ד 429, 433 (1950)), אולם - "הביטוי לפיו "אין חקר לתבונת סניגור" אינו מפתח לקבלת כל חומר, מקום בו מדובר באפשרויות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין" (בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר [פורסם בנבו] (23.1.14)).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נקבע כי "מקצת העבירה" יכול שתזדהה במעשי סיוע שנעשו בשטח המדינה, כדי לאפשר את המימוש בחו"ל. המאשימה הפניתה בעיניין זה לספרו של ש"ז פלר, יסודות בדיני העונשין, כרך א 264 (1984), שצוטט בעיניין קורד, הנ"ל. הנאשם פעל לספק למבצעי ההונאה את חשבונות הבנק הפיקטיביים, שבלעדיהם לא ניתן לבצע את העבירות של קבלת דבר במירמה, תוך שהוא מודע למטרת מבצעי ההונאה ומסייע להם.
התובע הפנה לסעיף 45(ד)(1)(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שממנו עולה כי ניתן להסמיך קצין מישטרה בכיר, בדרגת תנ"צ, לחתום על תעודת חסיון, אך הודיע שיבדוק באופן ספציפי את התעודה דנן.
...
נוכח כל אלה, דין הטענה להדחות, לפחות בשלב זה. שנית, כספי המרמה (והמרמה כולה) נחשפו במקרה זה בשל פעילות של רשויות החקירה האמריקאיות.
סיכום נוכח כל האמור, ובכפוף לאמור בסעיפים 14 - 15 לעיל, אני דוחה את בקשת הנאשם להורות על ביטול כתב האישום, או סעיפים מתוכו.
נוכח הסכמת הצדדים לכך שההחלטה תשלח אליהם, אני מורה למזכירות לעשות כן. נקבע מועד לדיון לפי סעיף 144 לחסד"פ, וזאת ליום 21.5.18 בשעה 09:30.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

בארה"ב, בקנדה, ואף באנגליה ניפתחו נגדו תיקים שעניינם הונאת בנקים והעלמת מס. גם בישראל הורשע העורר, בשנת 1987, בעבירות של הונאה, במסגרת עסקת טיעון, והושת עליו קנס.
מן החומר החסוי שהגיש המשיב לעיוני עולה, כי קיים חשש ממשי, שעם שיחרורו של העורר, הוא ינסה להמלט מהארץ.
...
לאחר שעיינתי בכל חומר הראיות שהוצג בפניי, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.
בשולי הדברים אוסיף, כי גם טענתו של ב"כ העורר בעניין חוסר יכולתו לנהל את המשפט ממקום מעצרו דינה להידחות.
אי לכך, הערר נדחה.

בהליך בקשות שונות (ב"ש) שהוגש בשנת 1985 בעליון נפסק כדקלמן:

בעזרת הטלקסים הכוזבים קיבל עודד ניר סך שני מיליון וחצי דולרים לשיעורין לחשבונות בחו"ל, שאמורים להיות חשבונותיה של חברת "הבה נגילה בע"מ". בדרך זו עלה בידי כל המעורבים להונות את הבנק ולרמותו וגם להבריח את הסכום שבו מדובר אל מחוץ לגבולותיה של ישראל.
לכל זה יש להוסיף, שבידי התביעה מצוי מידע חסוי, שהמשיב 2 מתכנן, מיד עם שחרורו, בריחה מהארץ בדרכים א חוקיות ובסיועם של גורמים מבחוץ.
...
במקרה שבו עסקינן נימק השופט המכובד את החלטתו בכך, שאמנם מיחסת התביעה למשיבים מעשים חמורים, אך, אליבא דבית המשפט קמא, אין ההלכה מצדיקה מעצרו של נאשם אך ורק בשל חומרת העבירה המיוחסת לו. מסקנתו זו של בית המשפט נסמכת על מספר החלטות, שיצאו מבית-משפט זה, שהשופט המכובד סבר, שהן מתאימות למקרה שעליו סב הערר הנוכחי, וכך הגיע למסקנה שאליה הגיע.
ברור, אם כן, שמסקנתו ההחלטית של בית המשפט קמא בסוגיה זו אינה תואמת את פסיקתו של בית-משפט זה. אולם על-מנת להעתר לבקשתה של התביעה ולצוות לעצור נאשם עד תום ההליכים יש צורך וגם חובה לבדוק, אם אכן קיימות הוכחות לכאורה, שמסבכות את הנאשם במעשה העבירה המיוחס לו. שהרי מציאותן של ראיות כאלה הנה תנאי קודם למעצרו של הנאשם: ב"ש 1110/83 בעמ' 11 מול ות השוליים א. בערר שלפנינו קבע השופט המכובד בהחלטתו בזו הלשון: "עיינתי בחומר הראיות שב"כ הצדדים המציאו לי וכן בטיעוניהם בעל פה ובכתב, וזהו חומר רב כמות, והנני מוצא כי בידי התביעה ראיות לכאורה להאשמות המיוחסות למשיבים בשני כתבי-האישום". אין להרהר אחרי קביעתו של בית המשפט קמא, ויש מקום וגם טעם לקבוע, שהתנאי הראשוני למעצרם של העוררים, דהיינו הימצאה של תשתית ראייתית לכאורית, אכן היתקיים.
שניהם תמימי דעים, שאין להיעתר לבקשתה של המדינה, כי אם יש להשאיר את החלטתו של בית המשפט קמא על כנה.
התוצאה היא אפוא כדלהלן: עררה של המדינה מתקבל, והחלטתו של בית המשפט קמא לשחרר את שני המשיבים בערובה בטלה בזה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2009 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בשלב זה היה ידוע, לאור בקשתו להרחבת החסיון, שעוד בטרם החתימה על ההסכם הראשון עמו כבר היה מעורב ונחקר בפרשת דיסקונט.
כך בפרשת בנק משכן, בגלותו טפח מהפעילות העבריינית בה נטל חלק באותם הימים, הקשורה אך להונאת הבנק, תוך המשך ביצוע העבירות בפרשת שרונים, וכך בפרשת שרונים.
...
ברם, לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבות אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק; בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה, כמדומה, המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות.
עם זאת אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס, לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות, אלא למשל, לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל-עיקר אך המחייבות ומבססות בבירור את המסקנה, כי במקרה הנתון לא ניתן יהיה להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות.
סוף דבר, הטענות המקדמיות נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו