מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חילוקי דעות בין לקוח לעורך דין על אופן ניהול תיק גירושין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

וגם - "אכן, הערכת עבודתו המקצועית של בעל מיקצוע וקביעת רשלנותו אינה משימה קלה; יתכן שקשה היא במיוחד כשהמדובר בעורך דין, אלא אם כן הרשלנות וחוסר המקצועיות זועקים. הלא בשאלה אם לנקוט בצעד פלוני בטיפול בתיק, כגון הגשת ראיות או בחירת עדים, תתכן החלטה אחת ותתכן החלטה אחרת, וטעות בשקול דעת אינה בהכרח רשלנות" (רע"א 417/05 מרים אברהם נ' מרצל קדם (פורסם בנבו, 18.07.2005)).
ההתפטרות מיצוג נבעה בראש וראשונה מחילוקי דיעות בעיניין היצוג.
לצורך בחינת הדברים, אזכיר את ההלכה הנוהגת לעניין תפקידו של עורך הדין בהתנהלות מול הלקוח: "יש להבחין בין לקוח אשר מנהל בעצמו את המגעים מול הצד השני, ותפקיד עורך דינו מתמצה בייעוץ בלבד, לבין לקוח אשר "מפקיד את גורלו" בידי עורך הדין וזה מנהל את המגעים למען הלקוח.
הינה בשנת 2016 המליץ התובע לנתבע להגיש שוב תביעה בשל הפרה של אותו הסכם גירושין משנת 2011, הנתבע אישר זאת במפורש לאחר קבלת הסבר בכתב, כולל התשלום (מב/1) ולא טען כי התביעה נמחקה, לאחר שהעביר את היצוג לעו"ד אחר.
לאור העובדה שהתביעה התקבלה במחצית סכומה, ולאור קביעותיי לעניין בעייתיות אופן הגשת התביעה וניהול חשבון הלקוח, איני מחייבת את הנתבע בהוצאות ושכר טירחת עורך דין התובע.
...
בהעדר ראיות אודות מועדי פגישות המשא ומתן, ובהתחשב במועד מסירת היצוג לתובע, בקשת ב"כ התובע בתיק החוזי להארכת מועד ופסק הדין, אני מקבלת את טענת התובע כי המשא ומתן התנהל בעל פה במספר שיחות בעל פה, יהיה זה טלפונית או אחרת.
מאחר וניהול המשא ומתן, ארך יותר משיחה קצרה, אני קובעת כי פעולת התובע עבור הנתבע בתיק החוזי יכולה להתיישב כ"ישיבת גישור/מו"מ", ודוחה את טענת הנתבע כי אינו חייב לשלם לתובע עבור ניהול המשא ומתן שהביא למחיקת התביעה נגדו, אלא סכום של 300 ₪ לפי עלות מכתב מו"מ (סעיף 3.1 להסכם שכר הטרחה).
הסיכום הינו כי התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: הסכומים, שהנתבע היה מחוייב לשלם לתובע עבור פעולותיו עבורו בתיקי המשפחה מסתכמים ב-18,195 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובע בתגובה שלח לנתבעת "הודעה על הפרת הסכם ודרישה מיידית לתשלום שכ"ט". עקב חילוקי דיעות בין הצדדים בנוגע לזכאותו של התובע לשכר טירחה הגיש התובע תביעה לאכיפת הסכם שכר הטירחה לבית משפט שלום בראשון לציון, אשר נדונה בפני כב' השופט אורן שוורץ [ת"א 3063/06 – להלן: "התביעה הראשונה")].
בית המשפט קבע כי התובע אינו זכאי לפיכך לפצויי ציפייה, והוא אינו זכאי לתשלום שכר על יסוד הסכם שכר הטירחה, אלא לשכר ראוי שישקף את טירחתו למען הנתבעת, וכי בכך יש לשמר את יסוד האמון בין עורך הדין ללקוח, ובד בבד לתגמל את התובע באופן הוגן בגין הטירחה שפעל למען הנתבעת.
רק לאחר שהושגה הסכמה בין הצדדים לחתימה על ההסכם והוכן נספח להסכם הגירושין עליו הודיעו הצדדים לבית המשפט כי יגישו אותו לחתימה, החלה הנתבעת לנסות בדרכים מוזרות להפחית את שיעור שכר הטירחה ומשנדחתה, ביטלה את ייפוי הכוח שמסרה לתובע.
לפי הילכת ביניש-עדיאל [ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993) (להלן: "הילכת ביניש-עדיאל")], שכר ראוי לעורך דין ששכרו מושתת על שיעור מסוים מזכייה הצפויה, להבדיל משכר לשעת עבודה, אין לחשב על-פי שעות העבודה שהושקעו, אלא יש לחשב עפ"י היחס בין הקף העבודה שהושקע על ידי התובע לבין הקף העבודה הכולל שהיה אמור להיות מושקע בתיק עד לסיומו.
משהסכים התובע לביטול צוי המניעה הזמניים שניתנו בבית המשפט לעינייני מישפחה, לא היה סיכוי לסיים את התיק בהסדר, ועל התובע היה למצות את דרך המלך להכרעה במחלוקות בין הצדדים, דהיינו לנהל את התיק לגופו, ודרך זו נמצאה רק בתחילתה.
התובע טען כי פסק הדין בעיניין בייניש-עדיאל מאפשר קביעת שכר ראוי הנגזר לפי האחוזים שנקבעו בהסכם שכר הטירחה מהתמורה שתתקבל, תוך היתחשבות בהקף העבודה שבוצעה בפועל על ידי עורך הדין, באופן יחסי להקף העבודה המלא שהיה עליו לבצע אילמלא בוטל ההסכם עימו, וכי אין צורך בחוות דעת לעניין זה. טענה זו אין לקבל.
...
אני סבור כי היה בידי התובע להביא חוות דעת בדבר שכרו הראוי.
התוצאה היא כי תביעת התובע נדחית.
התובע ישלם, אפוא, לנתבעת הוצאות משפט (ככל שקיימות, שכן העדים היחידים היו התובע והנתבעת), וכן שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני ירושלים נפסק כדקלמן:

ראשית נזכיר את האמור בסיומה של החלטת בית הדין מיום ח' באדר א' תשע"ט (13.2.19): ובכן, לאור האמור ולאחר הפעלת שיקול הדעת, מוחלט כדלהלן: באשר לגירושי הצדדים; בית הדין היה חפץ להורות על גירושין לאלתר, כתביעת הבעל וכהסכמת האשה.
כנראה התובע מעדיף לנהל הליך בהאג, ונכרכה ונקנתה סמכות בהכל, בחר התובע לעשות פניה לאחור ולהעביר את התביעות לבית הדין הבין לאומי בהאג.
בשלב זה הודיע בית הדין על סיום הדיון, לצורך בחינת החלטתו באשר להמשך ההליך.
" כאמור, הבקשה לסגירת התיק הועלתה על ידי עורכת דין שמונתה על ידי המדינה באמצעות הלישכה לסיוע משפטי.
נכון שבעת הייצוג בפני בית הדין או בית המשפט עוסק עורך-הדין הממונה בסוגיה של המשפט הפרטי, ובאופן טבעי שקולי טובת הלקוח הנם השיקולים הדומינאנטיים.
בקשר לכך יתכנו חילוקי דיעות לגבי השאלה מהי טובתו של הלקוח הספציפי.
...
בנוסף, אין זה סוד כי בשלב זה הסכסוך בין הצדדים לא מתקדם לקראת פתרון (האישה גרה באנגליה עם הבת, הבעל גר בישראל, ותובע משמורת על הבת), וברור שתכלית הבקשה לסגירת התיקים אינה משום שהסכסוך תם. בנסיבות אלו בית הדין אינו יכול להיעתר לדרישת התובע לסגירת התיקים שפתח, ונבאר.
לאור האמור מחליט בית הדין כדלהלן: בקשת האם לסגירת תיק התביעה למזונות הבנות נדחית.
לאור כל האמור והמנומק מעלה, בית הדין מתרשם וסבור שהבעל מבקש לסגור את התיקים בבית הדין רק כדי לפתוח הליך מקביל בערכאה אחרת, וברור לנו שהסכסוך בין הצדדים לא הסתיים.
הלכך, בית הדין לא יוכל להיעתר לדרישת התובע לסגירת התיקים שפתח, והתיקים לא ייסגרו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

שיר הציגה לעו"ד שדה תיק מסמכים שהוכן עבורה על ידי עורך הדין שייצג אותה בהליכי יישוב הסיכסוך; נקודת המפנה ביחסי הצדדים הייתה שיחת הטלפון של ע"ד שדה עם שיר וזאת בהמשך לשיחת טלפון בין שיר לעו"ד שיר לנדאו ממשרדה בעיניין העידר ייצוג בהליכי הוצאה לפועל, בגדרה עו"ד שדה צעקה, פגעה וזלזלה בשיר; עו"ד שדה נהגה בשיר בזלזול, תוקפנות וחוסר רגישות; שיר הודיעה לעו"ד שדה על היתנגדותה להחלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בקריית גת לכנוס נכסים על בית המגורים של שיר ובעלה (דאז), החלטה שהתקבלה בהסכמת הצדדים, כך כעולה מפרוטוקול הדיון, במסגרתו מונו באי כוח הצדדים ככונסי נכסים לצורך הוצאת שמאות ומכירת הבית בתוך חמישה חודשים, שבמהלכם הורחק הבעל (דאז) מבית המגורים; עו"ד שדה לא פרסה לפני שיר את כל האפשרויות לביטול צו כנוס הנכסים ולא עשתה ניסיון לבטל את כנוס הנכסים בטענה שמדובר בצו שפוטי ולא ניתן לבטלו; עו"ש שדה שלחה את שיר לנסח ולהגיש בקשה לבית המשפט לעינייני מישפחה בעיניין ביטול כנוס הנכסים וסרבה להפגש עם אחיה של שיר שפנה אליה בעיניין זה; שיר סבורה שלנגד עיניה של עו"ד שדה עמד שכר טירחתה בשל הליך כנוס הנכסים על בית המגורים ולא טובת האנטרס שלה; העידר האימון גרם לכך ששיר דחתה את הצעתה של עו"ד שדה לערוך עבורה הסכם לשלום בית וגירושין, לאחר שהחליטה על שלום בית עם בעלה (דאז).
שיר קיבלה הסבר מפורט לגבי הייצוג, ההליכים ושכר הטירחה עובר לחתימת ההסכם; שיר היתנערה מהתחייבותה לתשלום שכר הטירחה לאחר קבלת הטיפול; תלונותיה של שיר לועדת האתיקה וועדת שכר הטירחה של לישכת עורכי הדין נדחו; שיר עצמה טענה שעו"ד שדה ייצגה אותה באופן מקצועי; עו"ד שדה לא הפרה את ההסכם; שיר הייתה נחושה בדעתה להתגרש ולהתקדם בהליכים המשפטיים נגד בעלה (דאז); יש לדחות את מצגה של שיר שלפיו הייתה במצב נפשי רעוע ורומתה על ידי עו"ד שדה לאורך כל הדרך; בדיון בבקשה לצוו הגנה בבית המשפט לעינייני מישפחה הושגה התוצאה שהתבקשה על ידי שיר, הרחקתו של בעלה (דאז) מבית המגורים למשך חמישה חודשים כנגד מכירת הבית בכינוס נכסים וככל שלא יימכר בתקופה האמורה הנכס יושכר לצד ג' ודמי השכירות יתחלקו בין הצדדים בחלקים שוים; לשיר ניתן הסבר מלא לגבי כנוס הנכסים על בית המגורים בהפסקה שנערכה במהלך הדיון ובטרם ניתנה החלטת בית המשפט להסכמת הצדדים; שיר בחרה לחזור לשלום בית מדומה על מנת להיתחמק מתשלום שכר הטירחה; טענותיה של שיר לגבי טיב הייצוג והיחס אינן מתיישבות עם המחמאות ששיר הרעיפה בכתובים על עו"ד שדה; שיר הודיעה ביום 5.3.2020 לעו"ד שדה שפניה לשלום בית והציעה לשלם עשרה אחוז משכר הטירחה, שבעת אלפים ₪ בלבד, לאחר שנעשתה פעילות רבה בעיניינה; הסכמים יש לכבד ושיר התחייבה לשלם את מלוא שכר הטירחה גם במקרה של הפסקת הייצוג טרם סיום הטיפול; היתנהגותה של שיר עולה לכדי חוסר תום לב; למרות שהשרות לא כלל טפול בהליכי הוצאה לפועל, כפי שאף צוין בייפוי הכוח, צוות המשרד סייע לשיר במילוי הטפסים ושליחתם בשמה ללישכת ההוצאה לפועל; הטענה לאבוד האימון הומצאה כתרוץ להפסקת הייצוג כפי שניתן ללמוד מהודעותיה של שיר לעו"ד שדה.
שיר טענה כי בהמשך לשיחת הטלפון הנ"ל היא שלחה הודעה ב"ווטספ" לעו"ד שדה (13.2.2019) וציינה "כשנפגשנו אמרת שאת קמה בבוקר ועד השעה 16:30 את רבה, לא ידעתי שאת רבה ומדברת בצורה כזאת גם ללקוחות שלך, ללא טיפת אמפתיה. ... מאוד קשה לי לשמור על קור רוח בתקופה הזאת רעות, אל תוסיפי עלי עוד ממה שכבר אני עוברת כל דבר הכי קטן גורם להתפרקות". על כך הגיבה עו"ד שדה ב"סמיילי" ובהודעה הבאה "לא כדאי שתמשיכי את הלך הרוח בשתי השיחות שלך עם שיר ממשרדי ואתי. קיבלת את מלוא התמורה בעד כל הייצוג כל התביעות הוגשו יצאת ממשרדי עם 19 נילוניות המכילות את כלל התביעות כולל צו הגנה שאני יזמתי לא היה לך מושג מה זה אז בואי כדאי שתכנסו לפרופורציות ותרדי מהזלזול שלך את בחרת אותנו ולא להפך". על כך הגיבה שיר "על איזה זילזול את מדברת? אני לא נבהלת מלשלם, לא חשבתי לרגע שלא אצטרף לשלם". על כך השיבה עו"ד שדה "אמרת לי שניהלת שיחה חברית עם שיר אנחנו עורכות דין מקצועיות יכול שתהיה אמפתיה אבל אנחנו לא חברות שלך בטל (צ"ל- "בטח"- מ.ה.) לא אחרי שבוע אינטנסיבי ככל שיהיה אני מציעה לך לעצור עכשיו זה מתדרדר".
נראה שאין מחלוקת שעו"ד שדה ייצגה את שיר בדיון באופן ראוי ומקצועי, למרות הטענה לחילוקי דיעות בעיניין כנוס הנכסים.
מעיון בחילופי ההודעות בין הצדדים מתקבל הרושם שעו"ד שדה הייתה זמינה ונתנה מענה לפניותיה של שיר.
...
שיר טענה בסיכומיה שעו"ד שדה יצרה לפניה מצג שווא לגבי תום תקופת עיכוב ההליכים (בהמשך להליך יישוב הסכסוך בבית המשפט לענייני משפחה שבו יוצגה על ידי עו"ד אחר), על מנת ללחוץ עליה לחתום על הסכם שכר הטרחה, באופן שמנע ממנה ליטול ייעוץ נוסף בעניין ייצוגה, אך סבורני שהיא אינה יכולה להסתמך על טענה זו. מעיון בכתב התביעה (ת"א 43650-09-19 שיר נגד עו"ד שדה) עולה שהטענה בדבר עשיית מצג שווא על ידי עו"ד שדה בעניין המועד שבו יסתיים עיכוב ההליכים וההשלכה של מצג השווא האמור על שיקוליה של שיר לגבי ייצוגה המשפטי לא עלתה בגדרו באופן מפורש ומשכך המדובר בניסיון פסול להרחבת חזית המריבה ואין מקום להידרש לדיון בטענה זו. בכתב התביעה נטען שעו"ד שדה עשתה כלפי שיר מצג שווא בכך שהציגה את עצמה כרגישה וקשובה לצורכי לקוחותיה (סעיף 9).
בנסיבות העניין, בשים לב להיקף העבודה שנעשתה בהכנת כתבי הטענות והבקשות, לייצוג ולליווי ולפרק הזמן שבו נמשכה ההתקשרות, סבורני שניתן להעמיד את שכר הטרחה הראוי על סך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ) וממנו יש להפחית את שכר הטרחה ששולם (לא כולל שכר הטרחה ששולם בגין הדיון).
הצדדים העלו טענות לגבי פסיקת פיצוי כספי בשל נזק לא ממוני אך לא מצאתי לנכון לקבל את הטענות בעניין זה וסבורני שהחיכוך שהתלווה ליחסים שבין הצדדים, על ההיבטים הרגשיים שיכול והיו כרוכים בכך, אינו מצדיק פסיקת פיצויים למי מבעלות הדין.
התוצאה התוצאה היא שהתביעה ב-ת"א 43650-09-19 שהוגשה על ידי שיר נגד עו"ד שדה נדחית והתביעה ב-תא"מ 69483-06-20 שהוגשה על ידי עו"ד שדה נגד שיר מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2004 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים מצידם טוענים כי עורכי הדין התרשלו, לא ניהלו את התביעה כנדרש, לא גילו את קיומו של ניגוד אינטרסים בתיק וגרמו לנזק עקב התפטרותם מהתיק.
החלפות ייצוג נפוצה במיוחד בתביעות בתחום הגירושין והמעמד האישי כנראה עקב עומס האמוציות והתסכול הרב שחשים זוגות בתהליך הגירושין.
החלפת ייצוג עלולה להגדיל את עלויות הטיפול ועלולה להוביל לקונפליקט בין עורך הדין הראשון לעורך הדין השני, וכמובן בינם לבין הלקוח.
כשם שלקוח רשאי לפטר עורך דין, כך רשאי גם עורך דין להתפטר מהייצוג, בייחוד אם נוצרו חילוקי דיעות בדבר אופן המשך הטיפול, וסיכויי התביעה.
הפרמטרים שנקבעו בפסיקה לפסיקת שכר טירחה ראוי הם כאמור, אומד דעת הצדדים, באשר להסכם שהיו עושים בעיניין שכר הטירחה, אופי העניין, המוניטין, הותק והמומחיות של עורכי הדין, כמות העבודה ומשך הטיפול, השלב שבו הופסק הטיפול, שווי התיק, מידת מורכבות העבודה, טכנית או יצירתית או מקורית, סוג הלקוח, לקוח קבוע או לקוח חד פעמי ועוד.
...
בסופו של דבר התפשרו בסך 400,000 ₪ בעת יצוגם ע"י עו"ד סובוטקה.
הפשרה שנעשתה בסופו של דבר התבססה על עבודתם של התובעים, והיתה פרי עבודתם במשך מספר שנים.
בנוסף, ישלמו הנתבעים הוצאות בשיעור 10% + מע"מ מהסכום שנפסק לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו