חילופי מעבידים והשפעתם על זכויות העובדים

כך גם היה מקום להסביר לעובד את ההשלכות של חילופי המעסיקים על זכויותיו, ובין השאר, להסדיר עימו את הנושאים הכספיים, לרבות שמירת וותקו ותשלום או הבטחת זכויותיו הסוציאליות להן הוא זכאי בשל תקופת ההעסקה הקודמת.

בשולי הדברים נציין כי ערים אנו לכך שהתובע הגיש תלונות למישטרה, בין השאר, בגין פגיעה בפרטיות בעצם לקיחת מכשיר הטלפון הנייד שהיה בשימושו [נספח ג לכתב תביעת התובע], אולם תלונות אלה הוגשו ביום 22.10.18 וביום 25.10.18, לאחר שמסר התובע את מכתב התפטרותו ומשכך ממילא לא ניתן לראות בהן כגורם אשר השפיע על החלטתו לסיים עבודתו בנתבעת 2.

...

ברם משהועברו הכספים לחברת הביטוח בדיעבד (בחודש דצמבר 2018) כך שנותרו הפרשים נמוכים מאוד לתשלום, ובהתחשב בכלל נסיבות הענין כמפורט בפסק דיננו לעיל, לא מצאנו מקום להורות על הרמת מסך כלפי הנתבעים 4-5.

על כן התביעה להרמת מסך נדחית.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

נפנה לרציונאל הטמון בשמירה על זכויות העובד בעת חילופי מעסיקים, כפי שהסביר חברי כב' השופט הראל לעניין סע' 30(א) לחוק הגנת השכר – "הראציונאל האמור מיתקיים כאשר מעסיק רוכש מיפעל אחר (או ממזג אותו לתוכו), נהנה מנכסיו השונים של אותו מיפעל אחר, ובשל כך נתפס כמחויב לשאת בחובות אותו מיפעל אחר כלפי עובדיו."[footnoteRef:14] [14: סע"ש (איזורי חי') 34937-09-12 קבלאוי – רז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ (10.11.2014)] וכיצד הראציונאל מתממש כאן? ראשית, לגבי המלאי – הנתבע 3 העיד לפנינו, כי רכש מהנתבע 2 סחורה הממותגת תחת השם 'קורונה'.

אומנם נראה כי מצבו הבריאותי של התובע השפיע על הויכוח כשהנתבע 3 דרש לדעת אם התובע מסוגל לעבוד באופן מלא (ראו סע' ‎62 לעיל).

...

סיכומו של דבר רכיבי התביעה הבאים מתקבלים – פיצויי פיטורים – 13,690 ₪ דמי הודעה מוקדמת – 10,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע – 3,000 ₪ הפרשות פנסיוניות – 7,121 ₪ פדיון דמי הבראה – 567 ₪ פדיון חופשה – 7,037 ₪ השלמת שכר – 2,000 ₪ סה"כ 43,415 ₪ הסכומים בס"ק 125 (א), (ב), (ד) (ה) (ו) (ז) ישאו ריבית והצמדה מיום 10.5.2018 ועד למועד תשלומם בפועל.

בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים נוכח המחלוקת הכנה ביניהם לגבי נסיבות סיום עבודת התובע.

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

אחריות נתבעת 1 – כמעסיקה במשותף ביום 19.6.12 ניכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה בדיני העבודה, התשע"ב-2011, אשר חל על ענפי השמירה, הניקיון וההסעדה, ובהתאם חל על היחסים בין הצדדים החל ממועד זה. בהתאם להוראות החוק, בתי הדין לעבודה עושים שימוש במנגנונים הקבועים בו, על מנת להטיל אחריות לשמירה על זכויות העובדים, על מזמין השרות.

בעיניין הפוטה קבע בית הדין הארצי חובה על מזמין השרות לערוך שימוע לעובד הקבלן המוצב בחצריו, שעה שהוא מקבל החלטה שיש בה כדי להשפיע על הצבתו של העובד ואף המשך העסקתו על ידי הקבלן ע"ע (ארצי) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ - סמי הפוטה (05.07.2020).

כך נקבע בעיניין י.ב. שיא משאבים – "תשלומי מעסיקים לחשבון הפקדון עבור עובדים מסתננים אינם מחליפים את התשלומים שעליהם לשלם לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות ואינם באים במקומם, אלא באים על חשבונם בלבד; ההסכם הקבוצי וצו ההרחבה בענף הניקיון מחייבים מעסיקים להעביר תשלומים להסדרי ביטוח פנסיוני בשיעור העולה על 16% מהשכר לפיצויים, ובנוסף לכך תשלומים בשיעור 7.5% מהשכר הקובע לקרן הישתלמות." בר"ע (ארצי ) 52980-11-20 י.ב. שיא משאבים בע"מ - TEAME FSAHAYE KIBROM  (02.09.2021)‏‏ משכך, אין בהוראות סעיף 1יא1 בכדי לפטור את הנתבעות מהפקדות לזכות התובע.

...

נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעת 1 חבה בתשלומים אלה: פיצוי בגין אי עריכת שימוע; חופשה שנתית; דמי הבראה; דמי חג והפקדות פנסיוניות.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעות ישלמו לתובע את הסכומים המפורטים להלן.

לטענת התובעת, שלא הוכחשה על ידי הנתבעים, חרף חילופי המעסיקים לא נעשה כל שינוי בפועל במתכונת העסקתה וכפי שאף עולה מתלושי השכר, רצף ההעסקה של התובעת נשמר ונשמר הותק שלה במקום העבודה.

נוכח האמור, המחלוקת בין הצדדים בתיק צומצמה כך שהועמדה במסגרת כתב התביעה המתוקן על זכאות התובעת לתשלום פצויי הלנה בגין הסכומים שקוזזו מהתשלום שבוצע במסגרת גמר החשבון שנערך לה; על זכאותה להפרשי פצויי פיטורים והלנת פצויי פיטורים; להשלמת חסרים בהפקדות לפנסיה; והפרש דמי הבראה.

אין בידי לקבל פרשנות זו. הותק משפיע על הזכות לקבלת דמי הבראה בשני מובנים.

נוכח המשמעות הכלכלית שיש לתיקון בהיבט זה על המעסיק, נושא שמירת הזכויות התלויות בותק נדון במסגרת דיוני הועדה באופן מעמיק גם ביום 12.2.07 וגם בדיון שהתקיים ביום 16.7.07, תוך שנציגת משרד התעשייה המסחר והתעסוקה הבהירה כי במסגרת סעיף זה נקבע הסדר השומר את זכויות העובדת התלויות בותק בעת תקופת ההעדרות (בגין שמירת הריון ובנסיבות האחרות המוסדרות בסעיף) – "כמו בחופשת לידה". כמפורט בפתח פרק זה, תקופת חופשת הלידה, הקרויה היום תקופת לידה והורות, נלקחת בחשבון באופן מלא לצורך חישוב דמי ההבראה.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעים 1 ו- 2 ישלמו לתובעת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לידיהם פסק הדין: סך של 824 ₪ בגין הפרש פיצויי פיטורים והפרשי הפקדות לקופת גמל בהתאם להודעתם בדיון ההוכחות וככל שלא עשו זאת עדיין.

התובעת תשלם לנתבע 3 שנמחק, מר אלירן אזולאי, בתוך 30 ימים מהיום סך של 750 ₪ בגין הוצאות צירופו להליך.

על כן ככל שהצדדים לא יגיעו ביניהם להסכמות בדבר קיזוז הסכומים שנפסקו לחובת כל צד בהליך זה, ונוכח מערכת היחסים בין הנתבעים תשלם התובעת את ההוצאות שנפסקו ביום 23.3.23 בתוך 30 ימים לידי הנתבעת 1 והנתבעים יסכימו ביניהם על חלוקת הכספים ככל שיראו לנכון.

אשר לנוסחת ההיתחשבנות הבהיר הנתבע 2 כי לנוסחה האמורה אין כל השפעה על זכויות העובדים שעברו לתאגיד על פי סעיף 322 לחוק המזון, לרבות על התובעים שנמצאו זכאים להעברת הזכויות הרישומיות.

אשר לרצף הזכויות ותשלומי הפיצויים קיימת מחלוקת בין הנתבעים לבין משרד האוצר – מס הכנסה לעניין שימור הזכויות והחלפת המעסיקים וכן בקשר לחישוב אקטוארי לזכויות העובדים.

...

טען ב"כ התובעים כי יש לשלם לתובע מס 17 את מלוא הזכויות שלו לרבות פיצויי הלנה עד לחודש 2/21, המועד בו נמסרו לתובע 17 האישורים המתאימים על פי דין ובאיחור של כשנה – מקובלות עלינו בעניין זה טענות הנתבעת 1 לפיה העיכוב בתשלום זכויות תובע 17, נבעו מהדיונים מול משרד האוצר בקשר לחריגות השכר לכאורה ששולמו לו. כאמור בסופו של דבר התובע קיבל את התשלומים המגיעים לו אף על פי שלא הגיעו לסיכום עם הממונה על השכר, באותו השלב ומטעמים אלה אין מקום לפסיקת פיצויי הלנה.

לאור האמור, משמוצו המחלוקות בין הצדדים לפי כתב התביעה, אין מקום להמשיך לנהל ההליך ועל כן דין התביעה להימחק, תוך שמירה על טענות הצדדים אם תעלה מחלוקת בקשר לזכויות התובעים בהמשך.

למרות התוצאה, ומשהתרשמנו כי היה בהליך זה כדי להאיץ את הסדרת זכויותיהם של התובעים, אנו מורים לנתבעת 1 לשלם לתובעים סך כולל של 3,000 ₪ כהשתתפות בהוצאותיהם ובשכ"ט בא כוחם, בתוך 45 יום.