חילופי מעבידים בענף השמירה המשך העסקה באותם תנאים

התובע מוסיף בתצהירו וטוען, (ס' 9) " אני רציתי להמשיך לעבוד אצל הנתבעת והלכתי לנתבעת לבקש עבודה, אבל לא היה לה איפה לשבץ אותי. בינתים מצאתי עבודה כי לא היתה לי ברירה ולא רציתי לשבת בבית" ובהמשך "מיעוץ משפטי שקיבלתי הבנתי כי על הנתבעת לשלם לי פצויי פיטורין מלאים הואיל והיא פיטרה אותי..". עוד טוען התובע, טענה שהועלתה רק בסיכומיו, כי עצם השארותו אצל מזמינת השרות, הום סנטר, מזכה אותו בפיצויי פיטורים בהתאם להלכה בדבר חילופי מעסיקים במקום העבודה.

ביום 28.6.15 נפגשו הצדדים על רקע דרישת "דן פנורמה" לסיום הצבתו של התובע במלון, כאשר במסגרת אותה פגישה הוצעו לתובע מקומות עבודה חלופיים באותם תנאי העסקה.

סעיף כ(11) להסכם הקבוצי הישן משנת 1973 בענף השמירה קבע הסדר מפורש למצב של חילופי מעסיקים באתר שמירה, כדלקמן: "במקרה וצד ב' יפסיד מקום עבודה כלשהוא לגורם אחר, יהיה צד ב' חייב לשלם את פצויי הפיטורים המגיעים ממנו לפי החוק לעובדים שהועסקו על ידו באותו מקום, ואילו צד א' יפעל להשארת העובדים באותו מקום ובהתאם לתנאי העבודה ושכר לפי הסכם זה ומבלי לפגוע בזכויות העובדים שנרכשו על ידם קודם לכן במקום העבודה". בצו ההרחבה שחל על הצדדים במועד סיום יחסי העבודה (צו ההרחבה משנת 2014, ניכנס לתוקפו מיום 1.11.14 7029/14), לא מופיעה הוראה המסדירה את סוגיית תשלום פצויי פיטורים במקרה של חילופי מעסיקים.

...

ניכויים התובע זנח בסיכומיו את טענת הניכויים ועל כן התביעה בגין רכיב זה נדחית.

סיכום בהתאם לפסיקתנו לעיל, תשלם הנתבעת לתובע כדלקמן: סך של 43,743 ₪ בגין פיצויי פיטורין (שישולמו ע"י שחרור כספי קופת הפיצויים לטובת התובע והשלמת חסר) דמי חג בסך של 1,072 ₪.

נוכח התוצאה אליה הגענו לפיה נדחו עובדתית טענות התובע ונפסקו לו פיצויים רק בשל זכאות משפטית, מחד גיסא ונוכח העובדה כי התובע , בניגוד לנתבעת (אשר פרטה תחשיבים לכל חלופה לה טענה), לא טרח לערוך חישובים מבוררים של סכומי תביעתו אף שלא היתה כל מניעה לכך, באופן שהכביד על ניהול ההליך, לא מצאנו לפסוק לטובת התובע הוצאות.

מנגד, טוענת המעסיקה כי הנכוי בוצע בהתאם להוראות הסכם העבודה המורה על התחייבותו של העובד להמשיך ולהיות מועסק אצלה במשך 10 חודשים מיום תחילת העבודה או ביצוע ההכשרה על-פי המאוחר מביניהם, כי ההכשרה בוצעה בחודש 5/13 ואילו העובד החל להפחית ממספר המשמרות שביצע עוד בחודש 8/13 עד שבחודש 11/13 הוברר כי אין ביכולתו ובכוונתו לבצע עבודה בהקף מלא.

לטענתו של העובד, נציג המעסיקה ידע ואישר הסדר זה ועשה שימוש בשירותיו של התובע כשומר מחליף במקומות שונים, לרבות בנהריה, נצרת ועפולה.

ביום 24.11.13 שלחה המעסיקה מכתב לתובע ובו צוין כי הוסבר לו כי הקב"טית בשם לריסה אינה מעוניינת בהמשך העסקתו, כי שובץ מחדש בנהריה אך גם שם הקב"ט אינו מעוניין בשירותיו, כי הוצע לו לעבוד במקומות עבודה נוספים כגון נצרת באותם התנאים בעוד העובד סירב וכי אם לא תיתקבל מהעובד תגובה עד ליום 30.11.13 תסיק המעסיקה כי העובד בחר לעזוב את עבודתו.

לאחר שקילת טענות הצדדים בעיניין הנכוי בגין עלות ההכשרה, מצאתי כי לא היה מקום לנכות מהשכר האחרון את עלות ההכשרה, וזאת מהטעמים הבאים: המעסיקה לא סיפקה כל הסבר כיצד מתיישב הנכוי עם הוראות סעיף 18 לצוו ההרחבה בענף השמירה מחודש 6/09 (המרחיב את תחולת ההסכם הקבוצי הכללי מיום 2.11.08 שמספרו 7041/2008), הקובע כי על המעסיק בענף השמירה לשאת בעלות המלאה של מטווח, ריענון והשתלמות מקצועית וכל הכרוך בהם, ואוסר על ביצוע ניכוי מהשכר בגינם.

...

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מהיום, סך של 1,560 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.13 ועד התשלום המלא בפועל.

דיון והכרעה [א] זכאות העובדים לפצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים בענף השמירה עיקר טענת העובדים הוא שקמה להם זכאות לתשלום פצויי פיטורים אך מהטעם שהנתבעת הפסיקה לספק שירותי שמירה ואבטחה במקום העבודה בו הועסקו באופן קבוע והם בחרו להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה אצל קבלן השמירה החדש שהחליף את הנתבעת.

סעיף כ(11) להסכם הישן קבע הסדר מפורש למצב של חילופי מעסיקים באתר שמירה, כדלקמן: "במקרה וצד ב' יפסיד מקום עבודה כלשהוא לגורם אחר, יהיה צד ב' חייב לשלם את פצויי הפיטורים המגיעים ממנו לפי החוק לעובדים שהועסקו על ידו באותו מקום, ואילו צד א' יפעל להשארת העובדים באותו מקום ובהתאם לתנאי העבודה ושכר לפי הסכם זה ומבלי לפגוע בזכויות העובדים שנרכשו על ידם קודם לכן במקום העבודה". בהתאם להוראה זו נקבע בהלכה הפסוקה כי "במקרה של חילופי קבלני שמירה באתר העבודה, זכאי העובד לפצויי פיטורים ממעסיקו גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה באמצעות קבלן השמירה החדש, וגם אם המעסיק הראשון הציע לו מקומות עבודה חלופיים" (ע"ע 184/09 פיודור קרבצ'נקו - חברת השמירה בע"מ, מיום 18/12/2011; "עניין חברת השמירה". ראו ההפניות שם: דב"ע נה/ 105- 3 צוות בטחון שירותי אבטחה בנלאומי – אלי הורתי, פד"ע כט 115; דב"ע נז/ 135- 3 אגודת השומרים בע"מ – אברהם פיסקון, פד"ע לב 78).

הדגש הוא על מקום העבודה של העובדים, מתוך מגמה שהעובד יועסק באותו מקום ויישאר בתפקידו.

...

סיכומו של דבר: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומיהם, עיינתי בחומר הראיות בתיק בית הדין, ונתתי דעתי לשאלות המשפטיות הטעונות הכרעה בתיק זה, הגעתי למסקנה כי בעקבות חילופי מעסיקים במקום העבודה, קמה לעובדים זכאות לפיצויי פיטורים.

מאחר שהנתבעת לא חלקה על כך, אני קובעת כי שכרו הקובע של העובד הוא 4,743 ש"ח. אין מחלוקת שהעובד סיים את עבודתו בנתבעת בעקבות גיוסו לשירות בתי הסוהר (מוצג ת/18).

סוף דבר על יסוד כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעים, בתוך 45 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: [1] לתובע ניר אלקיים (ס"ע 11647-08-13) פיצויי פיטורים בסך 18,933 ש"ח, והפרשי שכר בסך 15,010 ש"ח. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/1/13 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לטענת הנתבעת שעה שמדובר היה בהצעות כנות ובאותם תנאי העסקה וכי התובע מטעמיו בחר להמשיך ולעבוד במסוף רידינג וזו הסיבה לכך שהוא עבר לעבוד אצל הקבלן החדש שהפעיל את שירותי השמירה במקום, הרי שאין הוא זכאי לפצויי פיטורים.

לטעמנו, על פי ההלכה הפסוקה, כפי שבית הדין הארצי חזר עליה (ולאחר כניסתו לתוקף של ההסכם הקבוצי החדש, עצם חילופי קבלן השמירה או האבטחה במקום העבודה מקימה זכאות לפצויי פיטורים, גם אם העובד המשיך לעבוד באותו מקום עבודה באמצעות קבלן השמירה החדש, וגם אם המעסיק הראשון הציע לו מקומות עבודה חלופיים וזאת ללא תלות ישירה בסעיף הרלוואנטי בהסכם הקבוצי הישן בענף השמירה.

כך נקבע בע"ע 184/09 פיודור קרבצ'נקו נ' חברת השמירה בע"מ, (ניתן ביום 18.12.11): "סעיף כ(11) להסכם הקבוצי, בנוסחו בתקופה הרלוואנטית, קבע הסדר מפורש למצב של חילופי מעסיקים באתר שמירה, במילים הבאות: 'במקרה וצד ב' יפסיד מקום עבודה כלשהוא לגורם אחר, יהיה צד ב' חייב לשלם את פצויי הפיטורים המגיעים ממנו לפי החוק לעובדים שהועסקו על ידו באותו מקום, ואילו צד א' יפעל להשארת העובדים באותו מקום בהתאם לתנאי העבודה ושכר לפי הסכם זה ומבלי לפגוע בזכויות העובדים שנרכשו על ידם קודם לכן במקום העבודה'.

...

כפי שנפרט להלן, אנו סבורים כי גם אם נכונות עובדות אלו הרי שהן אינן מעלות או מורידות לצורך ההכרעה בשאלת זכותו של התובע לפיצויי פיטורים.

כאמור, התובע טוען גם שמרבית הזכויות הנתבעות על ידו נתבעות מכוח ההסכם הקיבוצי הישן ולכן אין בסמכותה של הוועדה הפריטטית לדון בעניינו שעה שסעיף 33.1 להסכם 2008 קובע כי היא תדון בכל הנוגע "לפרשנות הסכם זה יישומו ו/או לביצועו". לטעמנו שעה שעילות התביעה מכוח ההסכם הקיבוצי הישן, מרביתן התיישנו, ושעה שבהסכם 2008 נקבע כי הוראותיו באות במקום ומחליפות את הוראות ההסכמים הקיבוציים הקודמים בענף (סעיף 4.3 להסכם), כך שממילא קיימת רציפות זכויות במקום העבודה, אזי אין מקום לקבל טענה זו של התובע.

ובאשר להלכת ישייב (ע"ע 53348-01-12 ישייב נ' ח.א.ש מערכות ושירותים מיום 29.8.13) – עניינו של פסק הדין בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי עובד בענף השמירה כנגד מעסיקתו, בה התייצבה ההסתדרות וטענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף נוכח פרט סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

התביעה כנגד הנתבעת 2 – ההסתדרות, נדחית.

דיון והכרעה לשאלת זכאותם של התובעים לפצויי פיטורים כאמור לעיל, באמצע חודש 4/2017 הפסידה הנתבעת במיכרז והתובעים המשיכו להיות מועסקים באותו מקום עבודה, תחת חברה חדשה.

בהסכם הקבוצי בענף השמירה מיום 12.7.1972, נקבע מפורשות כי בעת חילופי מעסיקים עקב הפסד במיכרז, יש לשלם לעובדים פצויי פיטורים.

בפסיקה מאוחרת יותר, דחה בית הדין הארצי ערעור על קביעתו של בית הדין האיזורי לפיה כאשר עובד ניקיון או שומר מבקש להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה, חרף החלפת מעסיקים, עומדת לו הזכות לכך תוך קבלת פצויי פיטורים מהמעסיק הראשון, אפילו אם סרב להצעת עבודה חלופית (ע"ע 32805-11-11 אופק מ.ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ נ' אולג בליוזר (8.7.13)).

בע"ע (ארצי) 4893-10-12 גושן שירותי ביטחון פרטיים ומסחריים בע"מ נ' גיא ביתן (4.3.18) סוכמה ההלכה בעיניין כדלקמן: "ניתן איפוא לסכם כי לאור ההלכה כפי שפותחה וחודדה בחלוף העיתים, רואים את ארוע חילופי ספקי שירות במפעל - שעה שהעובד נותר לעבוד במפעל, תחת ספק השרות הבא שזכה במיכרז - כפיטורים, אשר בתור שכאלו מקנים לעובד שנשאר במפעל אצל ספק השרות החדש, זכאות לפצויי פיטורים, כל זאת ללא תלות בהוראה מסויימת בהסכם הקבוצי או בהתקיימות תנאי סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, לרבות קיומה של הצעת עבודה כזו או אחרת מצד המעסיק." להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 29.10.18 חוקק סעיף 9א(ב) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים) אשר קובע: "הסתיימה ההיתקשרות בין קבלן ובין מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, ועבר עובדו של הקבלן להיות מועסק על ידי קבלן אחר שהתקשר עם אותו מעסיק בפועל או אותו מזמין שירות, יהיה העובד שצבר תקופת העסקת המזכה בפיצויי פיטורים זכאי לפצויי פיטורים מהקבלן שההתקשרות עמו הסתיימה כאילו פוטר, אף אם אותו קבלן הציע לו עבודה חלופית". הינה כי כן, על אף שסעיף זה תוקן לאחר סיום עבודתם של התובעים, הרי שיש בו כדי לעגן את עמדת הפסיקה.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לידיה, כדלקמן: לתובע - בגין פיצויי פיטורים – סך 13,488 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.17 ועד לתשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת סך כולל של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט וסך כולל של 3,500 ₪ כהשתתפות בשכר טרחת עורך דין.