לעניין זה נטען, כי האירועים להם טוענת התובעת אינם חריגים לאופי העבודה, מאחר שעבודת התובעת כרוכה בלחץ יומיומי, לרבות הרמת קול בין עובדים; התובעת לא הוכיחה קיום ארוע של דחק נפשי; אין אזכור לארוע חריג בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה; ואין תמיכה לטענות התובעת לקיום אירועים חריגים בחומר הרפואי.
דיון והכרעה
בסעיף 79 לחוק הוגדרה תאונת עבודה כך: "תאונת עבודה - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו".
על פי ההלכה הפסוקה, בתאונה אשר נגרמה כתוצאה מגורמים שאינם נראים לעין חל מבחן "הארוע החריג", לפיו "יש להוכיח קיומו של ארוע חריג בעבודה שהנו בלתי שיגרתי לעובד אשר היתרחש עובר לקרות ארוע הפגיעה הגופנית. מדובר בארוע אשר יכלול הפעלת מאמץ פיזי מיוחד, דחק נפשי, מתח או היתרגזות יוצאת דופן שהעובד אינו מורגל בה בעבודת היום יום שלו" (עב"ל 24894-10-21 עובד גוהר - המוסד לביטוח לאומי (מיום 15.6.2022); עב"ל 32691-06-10 אליהו דהן - המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן (מיום 19.6.2012)).
אם קיים ספק בדבר חריגות הארוע, יש למנות מומחה יועץ רפואי, על מנת שלא לנעול את דלתות בית הדין בפני המבוטח על הסף, בטרם יבחן המומחה את שאלת הקשר הסיבתי בין הארוע בעבודה ובין הפגיעה הגופנית בה לקה המבוטח (עב"ל 27065-05-15 מישה ציונוב - המוסד לביטוח לאומי (מיום 21.2.2016)).
אמנם, יוליה טענה כי בארוע הראשון הוחלפו צעקות באופן הדדי וכי היא לא קיללה את התובעת והתובעת גם לא בכתה, אולם היא לא הכחישה כי מדובר היה בהתנהגות חריגה מצידה כלפי התובעת, שבעקבותיה היא היתנצלה וחיבקה את התובעת.
...
בנסיבות ענייננו, בשים לב לעדויות שנשמעו לפנינו לפיהן היחסים בין התובעת לבין הממונים עליה, יוליה ופחרי, היו יחסים טובים מאוד, והן יוליה והן פחרי התייחסו אל התובעת בדרך כלל בכבוד רב, על פי דבריהם "כמו לאמא שלהם", שני האירועים בהם התובעת חוותה צעקות מצידם מהווים לטעמנו אירוע חריג בעבודה.
כמו כן, סמיכות הזמנים בין שני האירועים הנ"ל לאירוע המוחי עשויה ללמד על קיומו של קשר סיבתי ביניהם, באופן אשר מצדיק לטעמנו מינוי מומחה רפואי לבחינת שאלה זו, טרם הכרעה בתביעה.
מכל מקום, אין במסמכים הרפואיים ממצא שיש בו כדי לסתור את גרסתה של התובעת, ובשים למכלול הראיות שהובאו לפנינו כמפורט לעיל, אנו סבורים כי אין במסמכים הרפואיים כדי להפריך את גרסתה של התובעת, אשר כאמור נמצאה על ידינו מהימנה.
לאור כל האמור, מצאנו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה, ויש למנות מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין מצבה הרפואי.