חילופי בעלי דין לאחר מות משיב בערעור

המסגרת הנורמאטיבית הרלוואנטית לדיון בבקשה לחילופי בעל דין עקב פטירתו, קבועה בתקנות 36 עד 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינן חילופי בעל-דין.

עוד נקבע בעיניין ערפאת לעיל כי: "בנסיבות בהן הסיכסוך נשוא ההליך הערעורי נושא אופי כלכלי-כספי תוך פגיעה רכושית אפשרית בעזבון המנוח, דרך המלך היא כי מנהל העזבון או יורשי המנוח יהוו את חליפיו. באופן זה תנתן היזדמנות למי שהנם בעלי עניין בדבר, להביא בפני ערכאת העירעור את טענותיהם. אשר על כן, על דרך הכלל יהא זה מן הראוי להמתין להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, או מינוי מנהל לעזבון, בטרם יינתן צו לחילופי המשיב-המנוח בעירעור". ובהמשך נדון בעיניין ערפאת לעיל המצב בו בעל הדין עומד על ברור תביעתו אלא שבמשך תקופה ממושכת אף אחד מהיורשים הפוטנציאליים לא ביקש צו קיום צוואה או צו ירושה, ולא מונה לעזבון מנהל או גורם אחר שרשאי לייצגו, כיצד ייקבעו חליפיו של המנוח בנסיבות כאמור? במצב דברים זה קבע בית המשפט כי בפני בעל הדין פתוחות שתי דרכים לפעולה: האפשרות האחת היא צרוף היורשים הפוטנציאליים של המנוח כחליפיו בהליך אולם חסרונה של דרך זו נעוץ בכך שבעל הדין נוטל על עצמו סיכון שמא בסופה של דרך יתברר כי מי שחשב כיורשיו הפוטנציאליים של המנוח אינם יורשיו או שמא ישנם יורשים נוספים שלא ידע על קיומם.

באשר לטענת הנתבעת כי התובעים ניצלו את פטירת המנוח על מנת לטעון לנזקים נוספים הרי שטענה זו אין לה על מה לסמוך שהרי התובעים הגישו את תביעתם לאחר מות המנוח ומבלי שידעו כלל על פטירתו ולאחר בקשתם לתיקון כתב התביעה והחלפת הנתבע המנוח בחלפיתו, הגברת חנה זאגא, התובעים לא שינו את כתב התביעה באשר לנזקים הנטענים ובאשר להיקפם.

...

הנתבעת טוענת כי דין התביעה להימחק בשל היעדר זהות ברורה של הנתבע שכן "יורשי המנוח ארנסט שניצר" אינם אישיות משפטית.

" כאמור לא השתכנעתי כי התובעת הוכיחה כי התובעים זנחו את תביעתם, הנתבעת לא הוכיחה כי שינתה מצבה לרעה כתוצאה מהתנהגות בלתי ראויה של התובעים או כי התובעים התנהגו בחוסר תם לב. לאור כל האמור לעיל, מצאתי את גרסת התובעים ביחס לנסיבות קרות התאונה הגיונית, מהימנה ומתיישבת עם חומר הראיות שהונח לפניי.

סיכום ומסקנות דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה בתוספת הצמדה וריבית כדין, את אגרת בית המשפט כפי ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ .

מספר ימים לאחר הגשת בקשת ההצטרפות נפטר המערער, ובשל כך הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת סיכומיו ולהגשת בקשה לחילופי בעל דין.

דיון והכרעה האם יש לצרף את המבקשת כמערערת או משיבה לערעור שבכותרת? הפסיקה הכירה באפשרות לצירופו של מערער, אשר לא היה בעל דין בהליך הדיוני, וזאת בהתקיימם של שני תנאים מצטברים: האחד, שההחלטה משנה את מערך הזכויות שהיו נתונות לו והחובות אשר חלו עליו בטרם מתן ההחלטה; והשני, שהתקיים "הליך נילווה" בו הוא היה בעל דין בפועל ובסיומו ניתנה אותה החלטה הקובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת.

...

הבקשה נדחית אפוא.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 4-1 בסך של 2,000 ש"ח. בהתחשב במועד הדיון, אני מורה כדלקמן: המערער יגיש סיכומים מטעמו עד ליום 28.7.2019; המשיבים יגישו סיכומים עד ליום 28.8.2019; סיכומי תשובה יוגשו, ככל שהמערער חפץ בהגשתם, עד ליום 5.9.2019.

החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.

גם אם התובעים סברו מסיבה כזו או אחרת כי הזמן שנקצב להגשת בקשה לחלופי בעל דין לאחר פטירת התובע 1 ז"ל אינו מספיק, היה עליהם להגיש בקשת אורכה מתאימה, ולא להיתעלם מהחלטות ברורות של בית-המשפט, בפרט כאשר ניתנה התראה בדבר מחיקת הליך מחוסר מעש.

אותה החלטה עסקה בחילופי משיב בעירעור בעקבות פטירתו.

(ב) מאחר שנטען כי לפי צוואה שהותיר המנוח, התובעת 2 תהיה יורשתו היחידה; מאחר שמבוקש כי התובעת 2 תבל"א תהווה את חליפתו של בעלה התובע 1 ז"ל; מאחר שהתובעת 2 היא בעלת דין עצמאית בהליך שבכותרת (להבדיל מחליף מוצע שהינו צד חצוני להליך) - אני רואה לקבוע כי על התובעים להגיש בקשה לחלופי בעל-דין שתיתמך בתצהיר בחתימת התובעת 2, שמבוקש כי תשמש כחליפת המנוח.

...

בהתייחס לבקשה זו, אציין כי החלטתי מיום 27.1.2019 אכן חייבה את הנתבעים להשיב לשאלונים ולבקשת התובעים לגילוי מסמכים ספציפיים עד יום 3.3.2019.

בהתחשב בכל אלה, בקשת התובעים למחיקת כתבי טענות הנתבעים נדחית.

סוף דבר התובעים יפעלו בהתאם להוראות שניתנו לעיל, בסיום הדיון בעניינה של כל בקשה ובקשה.

הנתבעות בבקשתן לרשות להגן, שהפכה לכתב הגנה, טוענות את טענות ההגנה הבאות: כי הדירה ברחוב אבולעפיה רשומה על שם אמו של אביהן המנוח ומאשרות כי הוא התגורר בדירה זו עד לפטירתו, כי לאחר מות אמו של המנוח נוצר סיכסוך בינו ולבין אחיו לגבי הבעלות בדירה וכתוצאה מכך הדירה נותרה רשומה על שם האם ולא נמכרה עד היום, כי בעת מות המנוח, הוא לא הותיר אחריו נכסים כלל ואף היה שקוע בחובות כל חייו ואף פנה להליכי פש"ר בסמוך למותו, כי מעולם לא הוצא צו קיום צוואה או צו ירושה ביחס למנוח ועל כן הנתבעות אינן בגדר יורשות ודין התביעה להדחות ולו בשל כך, כי החוב ביחס לדירה ברחוב אבולעפיה התיישן עוד בימי חייו של המנוח עצמו, למעט לגבי השנים 2009 ו-2010, כי ביחס לדירה ברחוב מעפילי אגוז, בה התגורר המנוח עד שנת 1996 בלבד, התביעה היתיישנה כולה וזאת שעה שהמועד האחרון להגשת תביעה נגד המנוח בגין דירה זו חל בשנת 2004, כי גם התביעה כנגד הנתבעות עצמן היתיישנה וזאת משנודע למשיבה כבר ביום 31.5.12, לא רק כי המנוח נפטר, אלא גם מי הם יורשיו הפוטנציאליים וחרף זאת לא הודיעה לנתבעות על תביעת התובעת דנא ועל כן משחלפו שנתיים מאז, אין התובעת רשאית לתבוע עוד את הנתבעות בגין חוב זה, כעולה מסעיף 132(ב) לחוק ולבסוף נטען כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר.

יתר על כן, החלטת כב' הרשמת לקח בעיניין ערפאת זכתה לעיגון בבש"א 4091/13 גד מכלוף נ' פקיד שומה נתניה ואח' (פורסם בנבו, 22.7.14) (להלן: "עניין מכלוף"), אשר במסגרתו קבע כב' השופט ג'ובראן בעמ' 4-5 כדלקמן (ההדגשה בקוו תחתון שלי-י.ד.): "יחד עם זאת, טוען המערער בהודעת העירעור כי בית המשפט מוסמך לקבוע שיורשיו הפוטנציאליים של המנוח יהוו חליפיו והוא סומך ידו על ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (12.10.2010) (להלן: עניין ערפאת)... בעיניין ערפאת עמד בית משפט זה (כבוד הרשמת (כתוארה אז) ד' כהן-לקח) על האפשרויות העומדות בפני מערער העומד על עירעורו, במסגרת סיכסוך אזרחי-כספי, נגד משיב שנפטר, שלא הוצא בעיניינו צו ירושה תקופה ממושכת, או שלא מונה מנהל עזבון או גורם אחר שרשאי לייצגו: האחת, היא לבקש את צרופם של היורשים הפוטנציאליים, בדרך של הגשת בקשה הנתמכת בתצהיר, המפרטת את העובדות הצריכות לעניין, כמפורט שם. השנייה, היא כי המערער ייזום בעצמו הליך מתאים לקביעת זהות יורשי המשיב-מנוח (וראו גם ע"א 2929/11 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (25.5.2011)). לדעתי, יש להותיר בפני המערער את האפשרות לנקוט באחת החלופות שהוצגו בעיניין ערפאת, ואוסיף בהקשר זה כי אף המשיב 1 מציין בתגובתו שיש לאפשר למערער לנהל את העירעור מטעמו אם רצונו בכך. לפיכך, אני מתיר בזאת למערער להגיש לבית המשפט בקשה לחילופי בעלי דין, ערוכה כדין בהתאם לתקנה 38 בצרוף תקנה 426 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובהתאם לקריטריונים שנקבעו בעיניין ערפאת, ועליה להתמך בתצהיר...". אשר על כן, טענתן של הנתבעות לפיה החלטת הרשמת בעיניין ערפאת איננה יכולה להוות הלכה מחייבת בשל היותה החלטת רשמת 'נופלת' משעה שזכתה לעיגון בפסיקת שופט בית המשפט העליון, מה גם שספק בעיני אם לא ניתן לראות בהחלטה של רשמת בית המשפט העליון משום "הלכה" רק בשל העובדה שניתנה על ידי רשמת.

...

סוף דבר אשר על כן, הנתבעות תשלמנה ביחד ולחוד לתובעות את סכום החוב בגין רח' אבולעפיה, בסך של 253,716 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות כמבוקש בתביעה ועד לתשלום בפועל.

כן תשלמנה הנתבעות לתובעת 87% מסכומי האגרות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרות ועד התשלום בפועל וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

משלא התגונן הנתבע 4 מפני התביעה ונעשתה לו לכאורה המצאה כדין וכן נוכח הממצאים שלי בתביעה נגד הנתבעות 1 – 3, שכן התגוננו, המהווים ממילא מעשה בית דין ביחס לנתבע 4, מכוח היות הנתבעות 1 – 3 חליפות של הנתבע 4, ישלם הנתבע 4 ביחד ולחוד עם הנתבעות 1 – 3 את כל הסכומים שפסקתי לעיל.

בהחלטתי מיום 23.1.2022 ציינתי כך: " בתגובתה של הגב' נגרי נטען כי טרם הוגשה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה של המשיב 1 המנוח. אולם, הגב' נגרי לא פירטה אימתי, למיטב ידיעתה, בכוונת היורשים להגיש בקשה מעין זו ומדוע היא לא הוגשה חרף הזמן שעבר מאז פטירת המשיב 1. אשר על כן, בשים לב למכלול נסיבות העניין (ובפרט להליכים שהתנהלו בבית משפט זה בע"א 3333/20) ולרצון לקדם את העירעור, על פני הדברים, דומה כי קמה הצדקה להורות על צירופה של גב' נגרי כבעלת דין חלף המשיב 1 (ראו: ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ, פיסקה 5 (12.10.2010)). אולם, בטרם אורה כן, ובשים לב לכך שהדיון בעירעור ממילא קבוע ליום 25.7.2022, אני מאפשרת לגב' נגרי להודיע עד ליום 1.3.2022 האם הוגשה בקשה למתן צו ירושה או צו לקיום צוואה של המשיב 1, ומיהם היורשים הפוטנציאלים לפי בקשה זו.

לאחר ששקלתי בעיניין, ראיתי להעתר לבקשה מטעם המערער במובן זה שיורשיו הפוטנציאליים של המנוח יצורפו כבעלי דין חלף המנוח.

למען הסדר הטוב אציין כי בעוד שתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כללו הוראות באשר לחילופי בעלי דין (תקנות 43-36 ו-426 לתקנות אלה), הרי שתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 אינן כוללות הוראות מפורשות בעיניין זה. מכל מקום, בע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ (12.10.2010) דנה כב' הרשמת ד' כהן-לקח בהרחבה במקרים שבהם צד להליך נפטר ובמשך תקופה ממושכת אף אחד מהיורשים הפוטנציאליים לא ביקש צו קיום צוואה או צו ירושה, ולא מונה לעזבון מנהל או גורם אחר שרשאי לייצגו.

...

לאחר ששקלתי בעניין, ראיתי להיעתר לבקשה מטעם המערער במובן זה שיורשיו הפוטנציאליים של המנוח יצורפו כבעלי דין חלף המנוח.

בענייננו, לא ראיתי להיעתר להצעתה של גב' נגרי כי היא זו אשר תייצג את עזבון המשיב כמנהלת זמנית לצורך הליך זה, כבר משום שאין זו המסגרת הדיונית לדון בבקשה זו (ראו: סעיפים 77, 78 ו-151 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965).

זאת ועוד, חרף ההזדמנות שניתנה לגב' נגרי, לא הובהר בפני מדוע לא הוגשה עדיין בקשה למתן צו קיום צוואה או צו ירושה, ואף לא הובהר אימתי תוגש בקשה מעין זו. בנסיבות אלה, בהתחשב בכך שחלפה כשנה מאז מות המנוח, ובשים לב לרצונו הלגיטימי של המערער לקדם את שמיעת ההליך, אני נעתרת לבקשה שהגיש המערער להורות על יורשיו הפוטנציאליים של המנוח כחליפיו בהליך.

אשר על כן: אני מורה כי חלף המשיב 1 יבואו בהליך יורשיו הפוטנציאליים המפורטים בסעיף 7 לתגובת המערער מיום 17.9.2021.