באשר למשיבים 2, 3 ו- 4 (הערבים) - סעיף 51 (ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996, קובע: "בקשה לחילוט ערבות שניתנה על ידי ערב, לא תדון אלא אם כן ניתנה לערב היזדמנות להשמיע את טענותיו". המשיבים 2, 3 ו- 4 זומנו כדין לדיון לדיון בבקשה לחילוט ערבויותיהם, אך נימנעו מלהתייצב ומשכך יש לראותם כמי שניתנה להם ההזדמנות להשמיע את טענותיהם והם נימנעו מכך, וקמה סמכות לידון בבקשה לחילוט ערבויותיהם.
באשר למשיבים 3 ו- 4, הדברים יפים מקל וחומר משאלו גם חתמו על ערבויות צד ג' במסגרת הבקשה לעיכוב הבצוע תוך שעל גבי כתבי הערובה של שניהם מצויינת הערה בה מצוין מפורשות כי הודע לכל אחד מהם מועד ההתייצבות לריצוי המאסר, כי ידוע להם כי ככל שהנאשם (משיב 1) לא יתייצב, יכול ותחולט ערבותם, ואלו אף חתמו על כתב הערובה אשר על גביו גם מופיע כי כל אחד מהם מתחייב שככל ויוגש ערעור, יעקוב הערב אחר מועדים נדחים ככל שיקבעו.
...
בין לבין, ביום 22.12.21 נדחה ערעורו של משיב 1.
בנסיבות אלו, ובדלית ברירה, אין מנוס אלא מלהכריע בבקשת המבקשת (המאשימה) לחילוט הערבויות צד ג' של משיבים 2, 3 ו- 4, מבלי שניצבות בפניי טענות המשיבים.
משיב 1 הוא שביקש לעכב את ביצוע המאסר ובית המשפט נעתר לבקשתו של משיב 1 ועיכב לבקשתו את תחילת הריצוי למועד שנקבע בפניו ועל משיב 1 הנטל לעמוד בהתחייבויותיו בהתאם לבקשתו שלו או למצער לעקוב אחר החלטות המשך ביחס לבקשות שסבר שהוגשו מטעמו ולא ניתן לקבל טיעון מעין זה או לצפות כי אדם שביקש לעכב ביצוע, ימתין לתזכורות על מנת שיואיל להתייצב לריצוי מאסרו במועד שנקבע.
בנסיבות אלו, דומה כי הדין הוא להעתר לבקשה.
לאור האמור, אני מורה כדלקמן:
משיב 1 (הנאשם)
מתוך הסך של 38,000 ₪ שהעמיד (סכום שתי ההפקדות והערבות צד ג' כמפורט לעיל), בתיק המעצר הקשור לתיק זה יחולט סך של 20,000 ₪ באופן בו שתי ההפקדות יחולטו באופן מלא והיתרה, מתוך הערבות העצמית, תשולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.8.22 ובכל 1 לחודש שלאחריו.
