מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חילוט מניות של עבריין

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

נטען כי ייתכן וניתן היה לבקש חילוט זמני של מניות המערער בחברה, אך המשיבה בחרה בדרך של ירידה מידית לנכסי החברה, ובכך שגתה.
תכלית נוספת העומדת בבסיס הליך החילוט היא התכלית הקניינית: "הוצאת בלעו של גזלן מפיו", כלומר – החילוט לא נועד לפגוע בכיסו של העבריין המורשע (החילוט אינו "קנס"), אלא מטרתו היא להוציא מידיו של העבריין רכוש שהושג בעבירה ועל כן לא ראוי שיוותר בידיו (ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית, פ"ד נב(2) 385, 410 (1998); בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (31.10.2007) בפיסקה 34 (להלן: עניין סיטבון)).
...
גם טענה זו אין בידי לקבל.
סיכום לסיכום, מצאתי כי יש לקבל את טענתו העקרונית של המערער לפיה לא ניתן לחלט בכפל את הסכומים בהם נעברו העבירות.
את יתר טענותיו של המערער יש לדחות, ועל כן – הערעור מתקבל באופן חלקי בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לטענת כהן, מאחר ועל פי גזר הדין, סכום השוחד חולט והופקד בידי המדינה – שהיא בעלת המניות היחידה (דה פאקטו) של חברת החשמל – אזי, אין לחייב אותו להשיב את אותו סכום פעמיים וכי היה והוא יחויב, במסגרת התובענה העיקרית, בהשבת סכומי השוחד לחברת החשמל, אזי על המדינה לשפותו בשיעור הסכום שחולט.
אין מדובר בפגיעה בכיסו של עבריין המורשע (כפי שקורה כאשר הוא נקנס בגזר הדין), אלא מטרת החילוט להוציא מידי העבריין רכוש שאינו שייך לו ואינו מוחזק על ידו כדין, שכן הושג בעבירה (ראה: בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון (פורסם בנבו, 31.10.2007) (להלן: "עניין סיטבון"), פסקה 34).
...
בנוסף, הסתמכותו של כהן על הציטוט האמור לוקה בחסר שכן, בהמשך דבריו האמורים לעיל, מדגיש פרופ' פרידמן כי: "במקרים קיצוניים ניתן לעורר את השאלה אם זכות התובע לא תישלל מחמת אי-חוקיות. אנו סבורים כי לשאלה זו יש להשיב בשלילה. פקודת הנזיקין מכירה בזכותו של מעוול להשתתפות, וזכות זו לא סוייגה אפילו במקרים בהם היה דופי חמור בהתנהגות התובע. הוראת סעיף 31 לחוק החוזים מצביעה, אף היא, על מגמה לצמצם את תחולת הכלל לפיו "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". מובן שבמקרים שבהם נחתכות זכויות הצדדים לאור עקרון האשם ישא הצד שאשמתו חמורה מאשמת חברו במרבית הנטל ואולי אף בכולו.
לפיכך, המסקנה המתבקשת היא כי כהן היה ער לכך, בעת מתן גזר הדין ובעת הסכמתו להסדר הטיעון, כי תלויה ועומדת נגדו תביעה אזרחית מצד חברת החשמל וחרף זאת, הוא הסכים להסדר הטיעון.
סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפסיקה הודגש כי סעיף 39(א) לפסד"פ אשר נועד לפגוע בזכות קניינו של העבריין קובע כי דינו של החילוט כדין עונש שהוטל על הנאשם, וככל הוראה עונשית יש להעניק לה פרשנות מצמצמת, הואיל והיא נועדה לפגוע במעורבים במעשה הפלילי עצמו, ולא באלה שאין להם זיקה אליו או שזיקתם רופפת (ע"פ 1982/93 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 238 (1994)).
אם כך יש לקרוא מהלך זה, מניה וביה נשמט הבסיס תחת בקשת החילוט.
...
גזר הדין הבקשה לחילוט הרכב נדחית.
פועל יוצא מכך, שאני מורה על השבת העירבון שהופקד על פי החלטתי מיום 9.6.2022 למי שחויב בהפקדתו וכן מורה על ביטול כל המגבלות, האיסורים והשעבודים שהוטלו על הרכב.
בשים לב למתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על כל אחד מן הנאשמים את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים בניכוי ימי מעצרם: נאשם 1 מיום 8.3.2022 ונאשם 2 מיום 6.3.2022.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה מינעד רחב של עונשים בעבירות נשק שונות, אשר נגזרים, בין היתר, מנסיבות ביצוע העבירה, בכלל זה סוג הנשק, הקף העיסקאות, הצדדים לעסקה ועוד, ולצד זאת הנסיבות האישיות השונות של העבריין.
  בשל כך נקבע, כי "בטיפולנו בעבירות [נשק] מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות, יש מעמד בכורה" ועל כן "ככלל, יעדים עונשיים אלו מוחקים מניה וביה את בקשת העבריין לשקום [...] גם כאשר מדובר בעבריין צעיר שהסתבך לראשונה בפלילים ובקשתו לשקום כנה ואף זוכה לתמיכתו של שירות המבחן" (ע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל (28.07.22).
אני מכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" כמשמעות המונח בפקודת הסמים המסוכנים, ומורה על חילוט הרכוש שנתפס אצל הנאשם: 6,000 ₪ שנתפסו עליו במזומן; 6,000 ₪ שנתפסו בחשבון הבנק שלו; אופנוע מ.ר. 1041870.
...
       בשים לב לכל האמור, לאינטרסים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות והפסיקה הנוהגת, אני סבור כי מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו, בכל הנוגע לעבירות הנשק, נע מ-30 ועד ל-60 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה וקנס.
הפחתה של מספר חודשים במסגרת המתחם בשל שיקום, כשהתוצאה היא השמתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח לשנים רבות, מאיינת לחלוטין את שיקול השיקום, וממילא הפגיעה בעיקרון ההלימה הנגרמת מכך, גם היא חסרת כל הצדקה.
על כן, גם אם אין מנוס מלהשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, נוכח חומרת העבירות שביצע, והאינטרס הציבורי בהשתת עונש חמור על מבצעי עבירות אלו, תקופת המאסר צריכה להיות כזו, שהנאשם יוכל לראות את האור בקצה המנהרה, את התועלת בהליך שעבר וביכולתו לשמרו עד לריצוי עונשו, שגם הוא חלק משיקומו, בתשלום חובו על מעשיו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

במישור המידתיות צוין, כי העידר מעורבותן של המבקשות בפעילות העבריינית הנטענת היא בעלת משקל של ממש, ועל כן נידרש לבחון באופן מעמיק האם ישנה חלופה פוגענית פחות מתפיסת הכספים שבחשבונות המבקשות.
כן טענו המבקשות כי הציעו למדינה חלופת תפיסה חדשה שבכוחה להשיג את מטרת החילוט תוך צימצום הפגיעה בזכויותיהן: לפי הצעתן, בעקרו של דבר, הכסף שנתפס יושב למבקשות, וחלף זאת תחלט המדינה את מניותיו של המשיב במבקשות; תמנה דירקטורים במבקשות באופן שיקנה לה שליטה מלאה בדירקטוריון; ויוטל שיעבוד צף על נכסי המבקשות לטובת המדינה.
...
בכל הנוגע להחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להיעתר לבקשה לעיון חוזר, לא ראיתי עילה להתערב בהחלטה זו. בפסיקה הוכרו מספר עילות המצדיקות עיון חוזר בהחלטות מן הסוג הנדון בדבר תפיסת רכוש לשם חילוטו, ובכלל זה חלוף הזמן והימשכותם הצפויה של ההליכים, וכן שינוי נסיבות (ראו: בש"פ 9222/20 כהן נ' מדינת ישראל, פסקאות 13-12 (4.1.2021); ע"פ 2344/22 דוגה נ' מדינת ישראל, פסקאות 20-18 (24.5.2022)).
מכל מקום, מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לכפות את החלופה האמורה על המדינה, בין היתר בשים לב לקשיים שפורטו בעמדת יחידת החילוט ומשלא הומצא למדינה מידע מספק על החלופה המוצעת.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו