חייב מוגבל באמצעים צו תשלומים בהתאם לחוק ההוצאה לפועל

בהתאם לסעיף 69ד לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז -1967: "(א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:

לאור תכלית חוק ההוצל"פ והרציונל העומד מאחורי הכרזה על חייב כחייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו, הטלת ההגבלות מכוח סעיף 69ד לחוק באה כדי להבטיח מחד את פירעון החוב ומנגד מניעת יצירת חובות חדשים, כך למשל באה ההגבלה האוסרת שימוש בשיקים ובכרטיסי אשראי למנוע יצירת חובות נוספים באופן בלתי אחראי והגבלת התחייבויותיו של החייב בטרם שילם את חובותיו (ראו לעניין זה דברי ההסבר של הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14) (צוי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים), התשנ"ד 1994).

...

כשלעצמי, אני סבורה שקיימת חשיבות לעצם העמידה של החייב בתשלומים החודשיים באופן סדיר ולא רק לגובה הסכום המשולם עקב עמידה זו ואולם רציונאל זה אינו בא על סיפוקו עם התנאת הביטול של ההגבלה בתשלום סכום חד פעמי.

לאור האמור, שוכנעתי כי יש להתערב בהחלטתה של כב' הרשמת.

מנגד יש לזכור כי אי עמידה בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד יכולה להביא בעתיד לפיזור תיק האיחוד ולחידוש ההגבלה על רישיון הנהיגה מכוח סעיף 66ג לחוק ההוצל"פ. על כן, מאחר ועפ"י ההחלטה הראשונה, עליה לא הלין המבקש, נקבע כי תקופה של שנה הינה תקופת הזמן בה תיבחן עמידתו בתשלומים חודשיים, אני מורה על ביטול החלטתה של כב' הרשמת מיום 8.1.18 ועל ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה, זאת בכפוף לכך שהמבקש עומד עד היום (עד וכולל חודש מרץ) בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד וכנגד הקדמת התשלומים החודשיים עבור החודשים אפריל ועד יוני (כולל).

לאור תכלית חוק ההוצל"פ והרציונל העומד מאחורי הכרזה על החייב כחייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו, הטלת ההגבלות באה כדי להבטיח מחד את פירעון החוב ומנגד מניעת יצירת חובות חדשים ובדברי ההסבר של הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14)(צוי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים), התשנ"ד 1994, הובהר כי הטעם להגבלת החייב משימוש בשיקים ובכרטיסי אשראי הוא למנוע ממנו יצירת חובות נוספים באופן בלתי אחראי והגבלת התחייבויותיו בטרם שילם חובותיו.

אלא שבעניינינו, לא רק שהמבקשת אינה מצביעה על זיקה כאמור, על תועלת כלשהיא לזוכים עם ביטול ההגבלה או על קושי על פירעון החוב לאור ההגבלה שהוטלה, אלא שבהתאם להחלטה עליה מלינה המבקשת, כנגד המבקשת ניפתח תיק הוצל"פ חדש בחודש יולי 2017, בגין שיק שזמן פירעונו 2.6.14 ובזמן שנגד המבקשת מיתנהל תיק איחוד.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נימוקיה ולאחר שבחנתי את החלטת כב' הרשם, מצאתי לדחות את הבקשה.

אני מורה אפוא על דחיית בקשת רשות הערעור.

הבקשה מעוררת את השאלה מה דינם של חייבים מוגבלים באמצעים שאוחדו תיקיהם לפי פרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל לפני כניסת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 לתוקף, ואינם יכולים לשלם את חובותיהם בתקופות המנויות בסעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל.

הסעד הארעי שניתן יהפוך לקבוע במובן זה שצו התשלומים החודשי של המערער יעמוד על 500 ש"ח לחודש, וזאת בלא לגרוע מסמכותה של הרשמת לשנותו בהתאם לכל דין וכפוף להוראות פרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל.

...

מסקנה זו מתחזקת בשים לב לשאלה מה שונה עניינו של המערער כאן מעניינם של חייבים אחרים שנמצאים באותו מצב, ושצו התשלומים בעניינם לא שונה כך שיתאם את התקופות המנויות בסעיף 7א1.

כך או אחרת, לא נמצא טעם לסטות מחזקה זו. שלישית, המסקנה האמורה נתמכת בתכלית הסובייקטיבית של החוק.

סוף דבר הערעור מתקבל.

ביום 3.6.2021 הורתה הרשמת על צו ביניים של 400 ש"ח למשך ארבעה חודשים, וקבעה שהחל מיום 28.10.2021 יחושב צו התשלומים בהתאם לסעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל שמשמעו חיוב חודשי בסך של 19,231 ש"ח. אף על פי כן החלטה זו של הרשמת לא יושמה: גזברות ההוצאה לפועל המשיכה להנפיק למבקש שוברי תשלום על סך של 550 ש"ח לחודש, והמבקש שילם אותם כסדרם.

המבקש נסמך על פסק הדין ברער"ץ (שלום ת"א) 45212-09-20 אלפסי נ' בנדא מגנטיק בע"מ (7.2.2021) שבו נקבע כי תחולתו של תיקון מס' 58 לחוק היא פרוספקטיבית, וכי חייבים מוגבלים באמצעים העומדים בצו התשלומים אינם מחויבים לפרוע את חובותיהם במסגרת הזמנים הקבועה בסעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל.

...

אף שהמוטיבציה של המבקש ברורה, אין לקבל שהותרת נכס בידו לצד אי-תשלום חובותיו היא התוצאה הראויה וההוגנת.

על כן, בניגוד לעמדת המבקש, התוצאה שלפיה הוא ייאלץ לפנות להליך חדלות פירעון היא התוצאה הראויה וההוגנת.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

נקבע לא אחת, כי היתערבות ערכאת העירעור בקביעת הפקדת הערובה, וצו החיוב בתשלומים כתנאי לאיחוד תיקים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו, והוא המופקד על עריכת חקירת היכולת בעיניינו ׁ(בר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2.02.03); רע"א 7195/09 ציון קראטה נ' פרקליטות מחוז חיפה ואח', דינים עליון 2009(118) 1423; רע"צ 35723-04-12 לוסב נ' שטרוך (30.04.12).

וספק רב אם יהא בצו התשלומים בסכום המוצע ע"י המבקשת (150 ₪ לחודש), כדי לכסות את מלוא חובותיה ביעילות ובזריזות, לקיים את תכלית החוק ולעמוד בתקופה הנקובה בסעיף 69ג לחוק ההוצל"פ. כידוע, לרשם ההוצאה לפועל מסור שיקול דעת אם להכריז על חייב כמוגבל באמצעים אם לאו, זאת גם כאשר נוכח הרשם כי לא יעלה בידי החייב לפרוע את חובותיו בתוך המועדים הנקובים בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז, 1967 (ראו: רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' גרתי, פסקה ה(5) (27.9.2006); רע"א 1511/06 בנק הפועלים בע"מ נ' סוויסה-לביא (1.11.2006)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, החלטתי ליתן למבקשת רשות ערעור, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

בהתחשב בעובדה שסמוכים על שולחנה 4 ילדים, ובשים לב למצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, היא נעדרת הכנסה ואף אינה נתמכת בקרובים או מקור הכנסה אחר, אלא הכנסתה נשענת על תגמולי המזונות בסך של 2,600 ₪ המשולמים ע"י המל"ל, וסך של 600 ₪ קצבת ילדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין, משמעות ההחלטה בהטלת צו תשלומים בסך 750 ₪ החל מהתשלום הרביעי כמוה כאי-מתן הזדמנות למבקשת להיכנס למסלול של תשלום סדיר ועקבי בהתאם ליכולתה, ולמעשה, כמוה כדחיית הבקשה בדיעבד (בר"ע (חי') 1895/07 שושנה רואש נ' בנק הפועלים (מיום 25.10.07)).