מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חיובי חוזה ללא פרשנות חד משמעית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם אוצר הייתה רשאית להתנות את העברת קוד הממשק בתשלום יתרת החוב? לצורך מענה על שאלה זו יש לבחון אם חיובי הצדדים מכוח ההסכם היו חיובים עצמאיים, שלובים או מותנים.
חיובים שלובים (או מקבילים), משמעם שעל הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד, וכשהדבר לא ניתן, לכל הפחות לגלות נכונות חד משמעית לקיים את חיובם (למשל, הפקדת הסכום שצריך להשתלם על פי החוזה).
. יש לנהוג זהירות מיוחדת כאשר לשון החוזה אינה תומכת בפרשנות, לפיה חיוב פלוני הוא מותנה או שלוב, ואם הנימוק היחידי למתן פרשנות, כאמור, הוא ראיות ועדויות חיצוניות לחוזה, המובאות לבית המשפט על-ידי אחד הצדדים המתדיינים, ואשר שנויות במחלוקת ביניהם, בחינה בלתי זהירה עלולה להביא ליציקת תוכן חדש ומהות אחרת לחוזה, אשר אליו לא התכוונו מנסחיו.
...
יתרה מכך, לדברי אמן ושוכנעתי שאמנם כך, סירובה של אוצר להעביר את קוד המקור לתוכנה החדשה הוא שעמד ברקע הפסקת התשלומים (עדות פסטרנק בעמ' 43 לפרוטוקול ש' 7-4).
סוף דבר התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה, במובן זה שנקבע כי אוצר הפרה את ההסכם עם אמן, ולא קמה לאוצר זכות לבטלו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במקרים בהם לשון החוזה אינה ברורה וחד משמעית יש להיתחקות אחר אומד דעת הצדדים בהיתחשב בכלל הוראות החוזה ובאמצעות בחינת הנסיבות החיצוניות לו. יש לתת את הדעת, בין היתר, להיתנהגות הצדדים בשלב המשא ומתן, להתנהגותם לאחר כריתת החוזה, לחוזים נוספים בין הצדדים, לנוהג המסחרי ביניהם וכדומה (ע"א 5620-16 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' Luxottica Group Spa, (נבו 21.1.2020).
כאשר לשון חוזה עסקי שנכרת בין הצדדים איננה חד משמעית, אלא ניתן לפרשה לכאן ולכאן, יש לייחס לעדויות הצדדים בדבר כוונתם בעת כריתת ההסכם, כמו גם לנסיבות הכריתה, חשיבות בניסיון לעמוד על אומד דעת הצדדים (אומד הדעת הסובייקטיבי, וככל שלא ניתן לאתרו, אומד הדעת האובייקטיבי של איש העסקים הסביר) (ע"א 1805/20 Smart Trike MNF, PTE Ltd נ' יוסף דורון ינובסקי (נבו 1.8.2021).
למען הסר ספר מובהר כי הסכום הנקוב בסעיף 2 לעיל, הנו סכום סופי ומוסכם בגין ביצוע הפרוייקט ובכפוף לקיום חיובי המשיבות לפי הסכם זה, למבקשת לא תהיינה כל דרישות לתשלום נוסף בגין הפרוייקט".
...
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה של התובעת, ומוחק את ההודעה לצד שלישי ואת ההודעה לצד רביעי ומקבל את התביעה הנגדית של פולקום כך שהתובעת תשלם לפולקום 2,304,900 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום 25.11.21 עד לתשלום המלא בפועל ובתוספת ריבית פיגורים בשיעור 1% לחודש על היתרה הצמודה מיום הגשת התביעה שכנגד 26.12.18 ועד לתשלום המלא בפועל, והנתבע שכנגד 2, מר גרש פליק ישלם לפולקום 500,000 ₪.
הנתבעים ישלמו לצדדים השלישיים (התאגידים) הוצאות משפט שהם אגרת הודעה לצד רביעי בסך 269,587 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד בסך 237,870 ₪.
התובעת תשלם לנתבעים את הסכומים שחוייבה לשלם לצדדים השלישיים ועוד אגרות ששילמו בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי בסך 374,420.82 ₪, שכר המומחה בסך 38,025 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד בסך 630,539 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באותו שלב גם עלו חילוקי דיעות בעיניין הזכויות בתוכנה (MultiXFS) אך הצדדים "דילגו" עליהם וקיוו שלא יהא צורך להידרש לעניין ("הצעה זו אמורה להשאיר את המצב הקיים מבחינת הזכויות על כנו, כל אחד לפי הבנתו. אף אחד מאיתנו לא מוותר פה על אף זכות לפי הבנתו. אני מקוה ששיתוף הפעולה יהיה חיובי וכזה שלא יחייב אף אחד מאיתנו לחדד את הפינות") (מ/35, מ/37; "הסכם 2007" או "תיקון 2007").
"השאלה העיקרית היא... אם הרשות שניתנה להשתמש ביצירה ניתנת להעברה לאדם אחר לפי מהותה או לפי ההסכם עם נותן הרשות... נראה כי התשובה לשאלה זו מצויה בכללי פרשנות חוזים ולא בדיני זכות יוצרים" (אפורי, עמ' 301).
דיני המחאת חיובים הנזכרים לעיל באים לידי ביטוי בסעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969, אשר מורה כי זכות ניתנת להמחאה "זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם...". אשר לפרשנות הסכם, אליבא דכולי עלמא מהוה לשון ההסכם נקודת מוצא לכל הליך פרשני וכאשר היא ברורה, חד משמעית ומצביעה באופן בהיר על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים בעת כריתת החוזה, הבכורה בהליך הפרשני תנתן לה (ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ (8.2.2018), סע' 46).
...
מכל מקום, סבורני כי בסוגיה זו יש משמעות של ממש לנושא השיהוי.
אין לאפשר לה, שנים מאוחר יותר, להביא לשיתוק פעילות זו (הגם שעמדנו על כך שעצם העובדה שהתוכנה דרושה להפעלת המכשירים, אינה הופכת אותה ללבה של העסקה).
סוף דבר, ניתן צו האוסר על שב"א לעשות שימוש בתוכנה שבידיה (קוד המקור) או להעבירה לקרן התמר או לגורם שלישי כלשהוא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כן דחה משרד הבטחון את טענות הזוכה כי הקימה את המערכות הנדרשות, תוך שהפנה לעדויות שונות מטעם אנשי הזוכה שמהם עלה, כי הזוכה לא פעלה באופן שעולה בקנה אחד עם דרישות ההסכם ולא הובאו כל ראיות להקמת המערכת כנדרש, כאשר לנוכח הפרת החיובים מצד הזוכה, משרד הבטחון ביטל את ההסכם כדין (בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970) (להלן: חוק החוזים, תרופות).
בעקבות הצגת הגרסה הנוספת של הזוכה לטענות הפרת ההסכם, נשלח מכתב ממשרד הבטחון, מתאריך 23.8.2004 בו ראשית, "הזכיר" חיל האויר כי מכתב הביטול הראשון נשלח בראש ובראשונה בשל אי עמידה בדרישת נתוני העבר, וציין ברורות, כי "די בהפרת החוזה על ידכם עד כה כדי לבסס את זכותנו לביטולו לאלתר ... בדיונים שקוימו עמכם הבהרתם חד משמעית שלא תבצעו את יישום השינויים ההסטוריים במסגרת החוזה הקיים" (סעיף א למכתב).
הווא אומר, שאם צד לחוזה נהג בדרך מסוימת שיש בה כדי להצביע כיצד הוא מפרש את הוראותיו, יתקשה הוא לטעון בהמשך כי פרשנותו של החוזה שונה היא (וראו ע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עריית כפר סבא (לא פורסם, 10.6.2008), שאומץ לאחרונה על ידי כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) השופט ריבלין ברע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ מגדל חברה לביטוח (לא פורסם, 26.2.2012)).
והדברים מתיישבים היטב עם עמדתם של ג' שלו וי' אדר בספרם דיני החוזים – התרופות (תשס"ט-2009) (להלן: שלו ואדר) לפיהם, ההכרעה לעניין התקיימות הפרה יסודית של צד להסכם צריכה להעשות לאחר שקילת השיקולים הנוגעים לכדאיות ההיתקשרות בעיסקה מבחינת הנפגע ובכללם "חשיבותו היחסית של החיוב שהופר בהשוואה ליתר חיובי החוזה, עוצמת הפגיעה באנטרס הקיום של הנפגע הכרוכה בהפרה הנדונה, השלב שבו נמצא ביצוע העסקה". כאשר בין שיקולים אלה ניתן למנות שיקולים הנוגעים "לאשמתם היחסית של הצדדים ולתום ליבם", וכן לבחינת ה"מאמצים שהושקעו בקיום החוזה מצידו של המפר" (עמודים 588-589 לספרם של שלו ואדר).
...
בכך, כאמור, הפרה הזוכה את ההסכם הפרה יסודית, הפרה שהצדיקה בסופו של דבר, את ביטול ההסכם על ידי משרד הביטחון, בדומה למסקנתו של בית משפט קמא, אם כי לא מטעמיו, שכן לא הייתה כל אפשרות אחרת, לאחר שכבר ניתנה ארכה בת שישה שבועות לפעול אחרת ולתקן את תוצאות ההפרה שלא על ידי ביטול, כפי מציעים שלו ואדר בספרם, אורכה שדי היה בה לביטול ההתקשרות גם אם היה מדובר בהפרה לא יסודית.
ניתן היה להסתפק בקביעה זאת, אולם נוכח אשר נטען על ידי הזוכה בדבר אופן הנמקת פסק הדין מצאנו להידרש ולבחון את חומר הראיות.
לאור כל האמור, אמליץ לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המערערת לשלם למשיב 1 שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לשון אחר: כל עוד יימשך הפרויקט, בכפוף להסכמה שתנתן מדי שנה מחדש – יימשכו חיובי הצדדים זה לזה על פי ההסכמה בכל שנה.
לפי פרשנות זו, מדובר בהצהרה כללית, הכפופה לחידוש, ולא בהתחייבות "מכאן ועד עולם". לשון החוזה אינה חד משמעית איפוא, ואת פרשנות החוזה יש להסיק גם מ"אומד דעתם של הצדדים", המתגלה, הן "מתוך החוזה" והן "מנסיבות העניין". אומד דעתם של הצדדים בעניינינו, ההתנהלות של הצדדים עצמם, כאמור, אשר כוללת החתמה מדי שנה, מלמדת כי ראו בעצמם מתקשרים מחדש כל שנה וכי המשך ההיתקשרות טעון הארכה וחתימה על חוזה מדי שנה.
...
מסקנה פתחתי פסק דין זה בהעמדת ההמצאים בנקודות שבמחלוקת, מתחתי קו בין ממצא לממצא, וניתחתי משפטית את המשמעות.
חיבור קו אל קו מלמד כי בסופו של דבר לעמותה התובעת הייתה "ביד" התקשרות מצליחה עם מומחה בעל שם להוראת המתמטיקה למחוננים: ד"ר עותמאן.
סוף דבר אם לשוב לשפת המתמטיקה לא מצאתי לתביעה בסיס (וגם לא ניצב, ולא יתר).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו