חיוב תובע חוזר בהוצאות

בנוסף כתב בן-דוד את הדברים הבאים: "אני ממתין לתשובתך בגין העירעור לעליון וכן לאחר שאעבור על הניירת שמסרת לי היום, אתאם איתך בימים הקרובים פגישה בעיניין שכה"ט". בנוסף, ביקש בן-דוד מעו"ד בטש להכין בקשה לעיון חוזר בנושא ההוצאות שנפסקו בפסק הדין.

תביעת רחל ****י זאת ועוד, בסיכומיו טען דקל כי ביום 13.11.14 שלח בטש לבן-דוד דוא"ל בנוגע לתביעת הגב' רחל ****י ובו כתב כי "בית המשפט חייב אותך בתשלום 60,000 ₪ + 5,000 ₪ הוצאות", וכי העובדה שבטש כתב את הדוא"ל רק לבן-דוד, מבלי לכתב את דקל, מעידה כי בן-דוד, נושא בתשלום לבדו בקשר עם תביעה זו, כבעלי "סיני ספיד", ללא שותפים.

...

סוף דבר אשר על כן, אני מחייב את בן-דוד לשלם לתובעים 124,769 ₪ (78,977 ₪ + 45,792 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.7.15 (מועד בו כבר היו חייבים הנתבעים את מלוא שכר הטרחה כמפורט בנספח 1 לתצהיר בטש) ועד לתשלום בפועל וכן 10,000 ₪ בגין עגמת נפש.

אני מחייב את דקל לשלם לתובעים 78,977 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.7.15 (מועד בו כבר היו חייבים הנתבעים את מלוא שכר הטרחה כמפורט בנספח 1 לתצהיר בטש) ועד לתשלום בפועל וכן 10,000 ₪ בגין עגמת נפש.

בנסיבות, אני מחייב את בן-דוד לשלם לתובעים בנוסף שכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪ ואת דקל לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 17,000 ₪.

בראשית שנת 2012 הפסיקה הנתבעת 2 את פעילותה כשהיא נותרת חייבת לתובעת את סכום התביעה, המורכב בחלקו משיקים חוזרים לגביהם פתחה התובעת בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת 2 (תיק הוצל"פ מספר 01-12884-13-0) וכן מחוב עבור סחורה שנמסרה לנתבעת 2 אך תמורתה לא כוסתה בשיקים מראש.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל חלקית.

משכך, אני מחייב את הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום התביעה (620,969 ₪) בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה כנגד הנתבעות 3-4 נדחית.

בתגובתו מיום 21.04.2021 הנתבע אינו מסכים להצעת התובעת לדחות את התביעה ללא צו להוצאות וחוזר על טענותיו לעיל.

אל לה לתובעת לנצל את כוחה לרעה כדי להגיש תביעה משפטית נגד אדם שלא על בסיס עובדתי ברור, ובשיטת המצליח מתוך מחשבה כי היתנהלותה הנפסדת לא תגרור אחריה חיוב בהוצאות, כאשר מדובר בנתבע ללא עוול בכפיו , כאשר התובעת יודעת בודאות כי אין לו כל נגיעה למיוחס לו בתביעה וכי הידבקות בעמדתה אין לה כל בסיס ולו תאורתי , הכל תוך מחטף של פסק דין בהיעדר , ולאחר מכן היתעקשות סתם הגובלת בהתעמרות בנתבע , ובאדישות כלפי זמנו היקר של בית המשפט שהינו המשאב הצבורי היקר ביותר .

...

התובעת תשלם לנתבע בגין טרטורים , עיוות דין והוצאות לרבות שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ .

בשל התנהלות שלא בתום לב ובזבוז זמן שיפוטי יקר, ניהול הליך סרק, החל מתחילת 2017 ועד יום זה 2021 ( 4 שנים) , התובעת תשלם הוצאות לטובת קופת אוצר המדינה בסך ל 5000 ₪ .

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

בעירעור חוזר המערער על הטענות המתייחסות לסכויי ההליך העקרי, וסבור כי שגתה כב' הרשמת בכך שקבעה, כי מקרה זה נימנה עם החריגים אשר בגדרם יחויב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הצד שכנגד.

...

סבורה אני כי, צדקה כב' הרשמת בהחלטתה המנומקת והמפורטת ואכן עניינו של המערער מצדיק חיוב בערובה להוצאות בסכום משמעותי, בהתייחס לחוב שנצבר עד כה. אשר לטענה כי, לא ניתנה למערער שהות להגיב לבקשת משיבים 4-5, דינה להידחות מאחר שתגובת המערער הוגשה ביום 1.3.2022, והיא כוללת התייחסות מפורטת לבקשת משיבים 1-2 בכללותה ובקשתם של משיבים 4-5 חוזרת בעיקרה על בקשתם של משיבים 1-2.

לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות הערעור ואת הבקשה לעיכוב ביצוע.

המערער ישלם הוצאות המשיבים בסך 7,500 ₪.

ועיין פד"ר (ג עמוד 18 ואילך) שדנו בעיניין אדם שמושך תביעתו וכתבו (בעמ' 38) שאם מושך את התביעה בצורה מוחלטת הרי שפטור אולם אם מושך את התביעה וחוזר ותובע הרי שוב חייב בהוצאות.

...

מסקנה זו מהווה את התשובה לשאלה ההלכתית בדבר מקום הדיון של התביעה.

במקרה רגיל הייתה מסקנה זו חלה הן על תביעת הגירושין והן על תביעת הכתובה, אך כפי שיתבאר להלן המקרה שלפנינו הוא ייחודי וקיים בו חילוק בין תביעת הגירושין לבין תביעת הכתובה.

אך מטרת החוק היא אחת ויחידה: כדי למנוע את עיגון הצדדים מבחינה הלכתית־יהודית וזאת מאחר שבית משפט זר אינו יכול לסדר גט לצדדים, לדבריו, אין כל טעם לקבוע כי המחוקק הרחיב את סמכות בית הדין גם על ענייני הכתובה של הצדדים, שכן: מאיזה טעם יש להניח כי יעשה כך? לדברי האישה, מאחר שהחוק מסמיך את בית הדין לדון בעניין הגירושין שוב כלולה הכתובה בכלל עניין זה. היא מביאה ראיה מפסיקת בתי הדין שקבעו לא אחת כי אין צורך לכרוך את הכתובה וזו כרוכה ועומדת בתביעת הגירושין כדין "ענייני נישואין וגירושין". בירור סמכותו ההלכתית של בית הדין קודם לבירור סמכותו החוקית סבורים אנו כי אין אנו נזקקים להידרש להכרעה בשאלת הסמכות החוקית לדון בשאלת הכתובה.