מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חיוב צד שלישי שהפר צו עיקול

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מדובר בהליך שעיקרו בקשה לחייב את החייב, שהוא צד ג' בהליך נגד מר אפי פרי, ואצלו עוקלו כספים השייכים למר אפי פרי, לשלם את מלוא החוב הפסוק.
ואזכיר גם החוב לנושה מר טובים נוצר תוך הפרת צו שפוטי, כאשר החייב לא הסס והעביר כספים לחייב אחר בנגוד לצוו עיקול תקף.
...
סיכום לאור כל האמור לעיל איני סבורה שיש מקום להותיר הליך זה על כנו, ויש מקום להיעתר לבקשת הנושה מר טובים לבטלו.
אשר על כן, אני מורה על ביטול ההליך ודחיית הבקשה העיקרית.
לאור תוצאת פסק הדין, אין צורך במתן החלטות בבקשות 25-22, ואולם לאור הסכמת בעלי התפקיד ומאחר ולא מצאתי ממש בהתנגדות החייב, היה מקום להיעתר לבקשה 25, ככל שצומצמה בדיון ביום 14.7.2021, ובכפוף להסכמת הנושה לשאת בהוצאות.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

ההחלטה דחתה את בקשת הזוכה (המערער) לחייב את צד ג' (המשיבה) בחובה הפסוק של החייבת, חברת "קבוצה לרכישה בכפר" בע"מ, בטענה להפרת צו עיקול.
...
פסיקת בית המשפט העליון בעניין ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך ואח', שנזכר לעיל, דנה בשאלה מהו "הצדק סביר" (בעמ' 875): "המחוקק לא מצא לנכון להגדיר 'הצדק סביר' מהו, והשופט בר-אופיר בספרו הנ"ל, בעמ' 158, מוצא, 'כי הכוונה היא לכל נימוק מתקבל על הדעת שיהווה בסיס להתנהגותו של הצד השלישי, מעשיו ומחדליו'. הוא מוסיף עם זאת, כי נקיטת המונח 'סביר' -'מעמידה מבחן אובייקטיבי לקיומו של הצדק לאי העברת המעוקלים אל המוציא לפועל, כלומר: מבחן ההתנהגות התקינה והמקובלת של אדם מן הישוב, כפי שהיה פועל באותן נסבות שבהן פעל הצד השלישי'. השקפה זו אכן מקובלת עלי". בענייננו, לא מתקבלת על הדעת האפשרות שהמשיבה תעביר לתיק ההוצאה לפועל סך של 50,000 ₪ עבור החייבת, מקום שבו היא מנהלת נגדה בבית המשפט המחוזי תביעה כספית בסכום גבוה בהרבה.
בנסיבות העניין, אני מורה על תיקון רכיב ההוצאות לסך של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצוו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למוציא לפועל למנהל לישכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.לטענת התובעים, אותה הגנה שמעניק חוק הגנת הפרטיות, איננה יכולה לעמוד לבנק במקרה דנא, שכן צו העיקול כלל לא חל על החשבון, נוכח הסייג המפורש שלפיו הצוו איננו חל על חשבון משותף לתובע 1 (החייב) ולאחרים.
החלטה זו מבהירה כי צו העיקול חל על הכספים בחשבון, מבהירה כי לזוכה עומדת הזכות (אם יתבררו התנאים האמורים בהחלטה) להפרע מהתובע 1 באמצעות הכספים שנתפסו בחשבון, מבהירה כי צדק הבנק בזהירות שנקט במסירת הודעה על החשבון כדי להמנע מחשיפה לטענה שהפר צו עיקול, וממחישה את חשיבות הדרישה לחייב מחזיק במענה מלא לצוו עיקול במתן עדיפות לזכות הנושה על פני זכות החייב לפרטיות.
...
נוכח נימוקים אלו נמצא שאין בסיס לטענה לפגיעה בפרטיות התובעים, והטענה – נדחית.
כך נמצא שגם הטענה להוצאת לשון הרע – נדחית.
אשר על כן אני דוחה את התביעה.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו נטען כי המשיבים הפרו את צו העיקול ויש לחייבם אישית בתשלום.
בהקשר זה נפסק: "נטל השיכנוע בהליכי חיוב על-פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל הוא על המבקש [...], שעותר לפי סעיף זה לראש ההוצאה לפועל לחייב את הצד השלישי [...] בתשלום החוב הפסוק, כאשר אותו צד שלישי לא מילא אחר הצוו למסירת המעוקלים ולא העבירם אל המוציא לפועל" (ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' ולך, פ"ד מג(2) 864, 871 (1989)).
...
האם במקרה כזה חלה חובה לשלם את יתרת התמורה מיד? שמא מועד התשלום יידחה למתן טופס 4? נראה לי לכאורה שפרשנות אובייקטיבית של ההסכם מטה את הכף לקבוע שאם הרוכש הסכים מסיבותיו-הוא לקבל את הדירה לפני שניתן טופס 4, אף שהוא אינו מחויב לכך ובלא שהביע מחאה, לכאורה קמה חובתו לשלם את יתרת התמורה במועד המסירה.
מסקנה זו מייתרת את הצורך לבחון את הטענה המקדמית השנייה שהעלו המשיבים ולפיה היה מקום לדחות את הערעור מהטעם שהחייבת לא צורפה כצד לו. עם זאת גם טענה זו של המשיבים אינה נטולת אחיזה לנוכח הכלל הדיוני האוניברסלי בהליכים ערעוריים אזרחיים הקובע שכל מי שהיה צד בערכאה הדיונית יהיה משיב בהליך הערעורי אלא אם כן ניתן פטור מהמצאה לו. בענייננו החייבת לא צורפה כמשיבה, ולא ניתן פטור מהמצאה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ביום 09.02.23 הגישה התובעת תגובה, לאחר שעיינה בתצהיר גילוי המסמכים שהמציאה הצד השלישי, והבהירה כי מהמסמכים שהומצאו "עולה שיטה על פיה, ספקי המשנה של המשיבה מס' 1 חב' בני עלי דיבה בע"מ, מגישים חשבונית ישירות למזמין העבודה חב' מרדכי בנימין והאחרונה משלמת להם ישירות, במקום שזרימת הכסף תעבור כפי שצריכה להיות, מחב' משה בנימין ובניו בע"מ למשיבה מס' 1 חב' בני עלי דיבה בע"מ ומשם לספקים של המשיבה מס' 1 חב' בני עלי דיבה בע"מ". סיכומו של דבר, התובעת מלינה על כך שהצד השלישי במעשיה יצרה מסלול עוקף עיקול, הפרה את צו העיקול הזמני, ולשיטת התובעת יש לחייב את הצד השלישי בתשלום סכום העיקול מאחר וזו האחרונה לא צייתה לצוו העיקול הזמני.
...
סופו של דבר – ככלל, אין תכליתו של צו המניעה הזמני להוות כלי לאכיפת ביצועו של צו העיקול הזמני, ובפרט במקרה דנן, משהוצג ההסכם, הרי שמשיקולים של מאזן נוחות והן משיקולי יעילות דיונית, אין עוד מקום להותרתו של צו המניעה הארעי על כנו.
אני מורה על ביטול צו המניעה הארעי שניתן ביום 02.11.22.
כמו כן, ובהתאם להוראת תקנה 53 לתקנות, אני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות הצד השלישי בסך 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו