בית משפט השלום בחיפה
ת"א 2138-04-20 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' חאג' מוחמד ואח'
תיק חצוני:
בפני
כבוד השופטת סיגלית מצא
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבעים:
1. ראוף חאג' מוחמד
2. פאטמה חאג' מוחמד
3. אלקטרה אפ אם - אחזקת מבנים ומערכות בע"מ
צד ג':
צדדי ד':
ש.י.ר.ן ובניו שירותי ניקיון ושמירה בע"מ
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. אריה אברמוביץ
החלטה
אשר לטענה להפטר שניתן לנתבעת 2 בגין החוב, טען הבנק שהגם שהטענה נטענה באופן סתמי וללא כל תימוכין המצביעים על קשר כלשהוא בין הליך ההפטר לבין החוב הנתבע, ממילא לא חל ההפטר ביחס לחובות שנוצרו במירמה לה היה פושט הרגל שותף (סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980).
לעניין זה ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, אמינון הוצאה לאור, מהדורה שביעית (1995), בעמ' 384:
"העידר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה. היינו, את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א). אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שבקש, כי אז – ורק אז – אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה. במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להדחות, ותביעה שסופה להדחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה, ולשמעה?"
(לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א 163/84 מדינת ישראל נ' חברת העובדים העברית השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ, פ''ד לח(4) 001)
בעניינינו, אין לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד הנתבעת 2.
כך נקבע כי "הקשר בין מטרת-העל של חקר האמת והתכלית המרכזית של עשיית צדק, העומדות ביסוד ההליך השפוטי, לבין הליכי הגילוי, בא לידי ביטוי בגישה הליבראלית לגילוי ולעיון במסמכים. הפסיקה חזרה והדגישה כי נקודת המוצא היא גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוואנטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. נקודת המוצא היא של גילוי מירבי, והיא נובעת מתפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת, שכשלעצמה מותנית בפריסה מלאה של התשתית הראייתית הרלוואנטית לסכסוך. מכאן הביטוי שחוזר ונשנה בהקשר זה בפסיקה, של ניהול ההליך ב'קלפים פתוחים', כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, הן מסמכים 'מועילים' והן מסמכים 'מזיקים"" (י' עמית, שם, עמ' 59-60).
...
משכך, אני מורה כדלקמן:
דרישה 2.3 – התובע יבהיר, בתצהיר, האם היו במועד הרלבנטי הנהלים שגילויים התבקש אם לאו.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת ברובה.
סופו של דבר
בקשה מספר 34 נדחית, בקשה מספר 37 מתקבלת.