חיוב צד שלישי לגלות מסמכים תקנה 69(א)

דיון והכרעה רלוואנטיות המסמכים המבוקשים "על מנת שבית המשפט יצווה על גילוי ועיון במסמכים או על מתן מענה לשאלונים (להלן: צוי גילוי) בהליך לאישור תובענה ייצוגית על המבקש לקיים מספר תנאים: התנאי הראשון והבסיסי הוא שהמידע שנתבקש רלבאנטי להליך ודרוש להכרעה במחלוקות בין הצדדים... התנאי השני הוא שהמידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו... התנאי השלישי הוא שיהיה במתן הצוו כדי לפשט ולייעל את ההליך...והתנאי הרביעי הוא שמתן הצוו לא יטיל על בעל הדין שכלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר וידרוש ממנו להוציא הוצאות שאין הצדקה כי יוציא אותן בנסיבות העניין...כאשר העותר למתן הצוו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, נידרשת התקיימותו של תנאי נוסף והוא – שמבקש הצוו העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית (ראו: עניין יפעת, בעמ' 519). דרישה זו מעוגנת בתקנה 4(ב)(2) לתקנות תובענות ייצוגיות המצוטטת לעיל והיא מתייחסת לגילוי ועיון במסמכים, אך יש טעם רב להחילה גם לגבי מתן צו המורה על מענה לשאלונים בהליך לאישור תובענה ייצוגית, שכן לעניין הנטל הראשוני שנידרש מבקש בקשת האישור לבסס בהליך מסוג זה, אין סיבה להבחין בין גילוי מסמכים למתן מענה לשאלון. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות אף מביאה בחשבון את ייחודיותו של הליך התובענה הייצוגית ואת ההשלכות העשויות לנבוע מכך לעניין סדרי הדין בהליך זה ועל כן נקבע בה כי תקנות סדר הדין האזרחי יחולו בהליכים לאישור תובענה ייצוגית "בשינויים המחויבים". (ר' רעא 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' ירון זליכה (2016)) ההכרעה העקרונית בבקשתו עמד המבקש על קבלת המסמכים הבאים הנוגעים להכרעה העקרונית (ר' סעיף 15.1 לבקשת הגילוי): · ההודעה שהועברה על ידי המשיבה ו/או מי מטעמה לאגף הפיקוח על הביטוח כאמור בסעיף 3ד' להכרעה העקרונית במתכונת המפורטת בנספח א' להכרעה העקרונית · תכנית העבודה של המשיבה בהתאם לסעיף 3א' להכרעה העקרונית ובכלל כך הבדיקה והתיעוד ביחס לכמות העמיתים שנגבו מהם דמי ניהול ביתר בהתאם להכרעה העקרונית וכן הפרוט ביחס לכמות המקרים עליהם חלים הסייגים החלים בסעיף 2ד' להכרעה.

(רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 197 (2002); ר' גם רעא 1743/16 גד זאבי נ' זאב רום (2016)) באשר לנספח "ח" לתשובת המשיבה לבקשת האישור ביקש המבקש, כי יועברו לעיונו: · מכתב אגף הפיקוח על הביטוח המוזכר ברישת המכתב שצורף בעמ' 1 לנספח "ח" לתגובה לבקשת האישור · עמדת אגף הפיקוח ו/או כל מכתב ו/או היתייחסות מטעמה שניתן במענה למכתב הנ"ל אם וככל שניתן · התכתבות ו/או תרשומות משיחות ו/או פגישות שנעשו בין נציגי איגוד קרנות הפנסיה לבין אגף הפיקוח ככל שהתקיימו · כל התכתובות ו/או המסמכים שהועברו ו/או הוחלפו בקשר ו/או בהמשך להתכתביות הנ"ל · מכתב אגף שוק ההון מיום 26.5.08 המוזכר ב"סימוכין" ברישת מכתב מגדל מיום 18.6.08 (שצורף כעמוד האחרון לנספח "ח") · העתק ו/או תרשומת מההודעה הטלפונית 11.6.08 הנזכרת ברישת מכתב מגדל · כל הנספחים שצורפו למכתב מגדל אך לא צורפו למכתב שצורף לתשובה לבקשת האישור · כל התכתובות ו/או מסמכים שהועברו ו/או הוחלפו בקשר ו/או בהמשך למכתב מגדל ובפרט כל מענה ו/או התיחסות למכתב מגדל ככל שהיתקבל · כל ההתכתבויות שהוחלפו בין מגדל ו/או איגוד קרנות הפנסיה לבין משרד האוצר בקשר עם תקנה 53ב(א) לתקנות מס הכנסה הווה ידוע לכל, כי לא ניתן לחייב צד שלישי, שאינו צד לתובענה, להמציא מסמכים המצויים בידו ו/או נערכו על ידו.

...

המבקש הגיש בקשה לגילוי מסמכים ושאלון אשר המשיבה דחתה מן הטעמים שיפורטו להלן.

לאחר בחינת טענות הצדדים אני סבורה שיש להורות למשיבה לגלות למבקש את המסמכים את נספח "א" להכרעה העקרונית, אותו הורה המפקח על הביטוח לקופות הגמל למלא ולהעביר לעיונו עד ליום 1.1.2015 ביחס לשנת 2009 בלבד ואת הדו"ח המסכם של מבקר הפנים של החברה המאשר כי החברה ביצעה את ההנחיות הכלליות לביצוע ההשבה עליהן הורה המפקח על הביטוח במסגרת ההכרעה העקרונית (ר' סעיפים 3ד' ו-3ו' להכרעה העקרונית).

מבלי לקבוע מסמרות באשר להתאמת ההליך לניהול כתובענה ייצוגית, בין היתר, לאור טענת המשיבה כי לא הוכחה קיומה של קבוצה ו/או נזק שנגרם לה, אזכיר, כי בע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל – עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל (2011) נקבע: "במקרים שבהם קיימת שונות רבה בין חברי הקבוצה עשוי הדבר להוליך אל המסקנה כי העניין אינו מתאים להתברר בדרך של תובענה ייצוגית (ראו: סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות; ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים, פסקאות 24-27 ([פורסם בנבו], 20.7.2010)... אך דומה כי טעם זה בדבר שונות בין חברי הקבוצה כוחו רב לו לדחיית בקשה לאישור תובענה כייצוגית ואף לדחייתה אם אושרה, באותם המקרים שבהם עשויה השונות להשליך על קביעת החבות ועל דבר קיומה של עילת התביעה. החשש העיקרי המתעורר בהקשר זה הוא כי תפגע זכותו של הנתבע לנהל הליך הוגן ולהעלות טענות הגנה שיש בפיו כלפי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה". לסיכום המשיבה תמציא למבקש את המסמכים על גילוים הוריתי עד לא יאוחר מיום 15.8.2018.

המסמכים אשר גילויים מבוקש הם: א. כל הפרוטוקולים של דיוני הנציגות והחלטותיהם; ב. כל הפרוטוקולים של דיוני האספה הכללית והחלטותיה; ג. כל הפניות לייעוץ משפטי שהופנו לעוה"ד בקשר עם שינויים בתכנון הדירות; ד. כל תשובות עוה"ד לפניות כאמור; ה. כל ההודעות שנשלחו לתובעים בקשר עם השינוי התיכנוני בדירתם; ו. הגרמושקות המלאות שנחתמו ע"י עו"ד יצחק וטנשטיין לצורך מתן היתרי בניה עבור קבוצת הרכישה; ז. השומות המלאות של דירת התובעים לפני ההיתקשרות בהסכם השתוף ובמועד סיום הבניה; ח. השומות המלאות של דירות השייכות, בהווה ובעבר, לחברי הנציגות או לחברי הקבוצה הקשורים עם חברי הנציגות; ט. ההתכתבות המלאה בין הצדדים השלישיים או חברי הנציגות לבין חברת פז כלכלה בקשר עם שומות הדירות; י. פירוט תשלומי האיזון שחושבו לכל חברי הקבוצה; י"א. פירוט ההחזרים ששולמו לכל אחד מחברי הקבוצה.

מנגד, טענו הצדדים השלישיים כי יש לדחות את הבקשה, היות שהם אינם עוד צדדים בתיק, כי מתן צו המורה להם לגלות מסמכים יחזיר אותם להליך "בדלת האחורית" ויאלץ אותם להשקיע משאבים באיתור מסמכים וצילומם, וכי ממילא לפי תקנות סדר הדין האזרחי, הליכים מקדמיים חלים בין בעלי הדין בלבד.

עוד טענו התובעים כי קיימים קשרים הדוקים בין הצדדים לתובענה לבין הצדדים השלישיים ומשכך יש לחייבם לגלות את המסמכים; כי לפי דיני ההתיישנות, היה על הצדדים השלישיים לשמור את המסמכים ולחלופין לא חלה היתיישנות בשל כך שהמסמכים הוחזקו בנאמנות; וכי אין מקור חוקי לפסיקת הוצאות לטובת צדדים שלישיים בעד מסירת המסמכים וכי למיטב ידיעת התובעים, קיים במשרדם של הצדדים השלישיים קלסר ובו הפרוטוקולים המבוקשים (יצוין כי התובעים צרפו תצהיר התומך בטענה זו).

...

אחת הבקשות שנדונה במסגרת החלטתי מיום 22.6.17 היא בקשתם של התובעים לחייב את עורכי הדין להשיב על דרישת גילוי מסמכים ומענה על שאלון שנשלחה אליהם ביום 13.12.16.

משכך, אני מוצא לנכון להיעתר לבקשת התובעים להורות לצדדים השלישיים להעמיד לעיונם של התובעים עד יום 9.12.17 את הפרוטוקולים ולאפשר להם להעתיקם, בכפוף לתשלום עלות הצילום כמקובל.

סוף דבר התוצאה של הבקשות הנה, אפוא, כפי שפורט לעיל.

אני קובע את התיק לתז"פ ליום 15.1.18 וככל שלא תהיינה בקשות מקדמיות מטעם הצדדים עד למועד זה, יינתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית וייקבע מועד לקד"מ אחרון.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 2138-04-20 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' חאג' מוחמד ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת סיגלית מצא התובע: בנק לאומי לישראל בע"מ הנתבעים: 1. ראוף חאג' מוחמד 2. פאטמה חאג' מוחמד 3. אלקטרה אפ אם - אחזקת מבנים ומערכות בע"מ צד ג': צדדי ד': ש.י.ר.ן ובניו שירותי ניקיון ושמירה בע"מ 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. אריה אברמוביץ החלטה

אשר לטענה להפטר שניתן לנתבעת 2 בגין החוב, טען הבנק שהגם שהטענה נטענה באופן סתמי וללא כל תימוכין המצביעים על קשר כלשהוא בין הליך ההפטר לבין החוב הנתבע, ממילא לא חל ההפטר ביחס לחובות שנוצרו במירמה לה היה פושט הרגל שותף (סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980).

לעניין זה ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, אמינון הוצאה לאור, מהדורה שביעית (1995), בעמ' 384: "העידר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה. היינו, את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א). אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שבקש, כי אז – ורק אז – אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה. במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להדחות, ותביעה שסופה להדחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה, ולשמעה?" (לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א 163/84‏  ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' חברת העובדים העברית השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ, פ''ד לח(4) 001) בעניינינו, אין לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד הנתבעת 2.

כך נקבע כי "הקשר בין מטרת-העל של חקר האמת והתכלית המרכזית של עשיית צדק, העומדות ביסוד ההליך השפוטי, לבין הליכי הגילוי, בא לידי ביטוי בגישה הליבראלית לגילוי ולעיון במסמכים. הפסיקה חזרה והדגישה כי נקודת המוצא היא גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוואנטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. נקודת המוצא היא של גילוי מירבי, והיא נובעת מתפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת, שכשלעצמה מותנית בפריסה מלאה של התשתית הראייתית הרלוואנטית לסכסוך. מכאן הביטוי שחוזר ונשנה בהקשר זה בפסיקה, של ניהול ההליך ב'קלפים פתוחים', כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, הן מסמכים 'מועילים' והן מסמכים 'מזיקים"" (י' עמית, שם, עמ' 59-60).

...

משכך, אני מורה כדלקמן: דרישה 2.3 – התובע יבהיר, בתצהיר, האם היו במועד הרלבנטי הנהלים שגילויים התבקש אם לאו.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת ברובה.

סופו של דבר בקשה מספר 34 נדחית, בקשה מספר 37 מתקבלת.

בבקשתן להתיר להן לתקן את כתב התביעה טוענות התובעות, כי בעקבות גילוי המסמכים שנעשה בין הצדדים, התברר לתובעות, שהנתבעת מס' 1 הייתה מבוטחת גם על ידי המבטחת הזרה, וזאת בנוסף לביטוח שהופק על ידי הנתבעת מס' 2.

(2) לעניין דין מקום השיפוט ("דין הפורום"): קביעת מקום השיפוט בחוזה יכולה לחייב אך ורק את הצדדים לחוזה, ואינה יכולה לחייב צדדים שלישיים שלא הסכימו לתניית השיפוט.

ואולם, יריבות ישירה בין הניזוק וחברת הביטוח שביטחה את המזיק בביטוח אחריות, יכולה להווצר בישראל על פי סעיפים 68 או 69 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"ב – 1982.

לעניין המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט: (א) בתקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, נקבעה שורה של זיקות המצדיקות את המצאת כתב התביעה אל נתבע המצוי מחוץ לתחום השיפוט של המדינה.

...

אשר על כל האמור לעיל הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני נעתר לבקשה, והנני מתיר לתובעות לתקן את כתב התביעה באופן שהמבטחת הזרה Zuruch Insurance plc, תצורף לו כנתבעת מס' 3.

(ד) הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, הוצאות הבקשה בסך 8,190 ₪.

בית המשפט הופנה לסעיף 69 (א) בתקנות סדר הדין האזרחי, המסמיך את בית המשפט לזמן אדם לעדות, לידרוש מאדם הנוכח באולם בית המשפט להעיד; להציג לעד כל שאלה או להציג לו כל מיסמך המצוי ברשותו או בשליטתו.

דיון והכרעה תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי"), כמו גם התקנות שקדמו להן, עוסקות בגילוי מסמכים בין בעלי הדין, בינם לבין עצמם, ובית המשפט אינו מוסמך לחייב צד שלישי שאינו צד להליך, לגלות מסמכים או מידע, או להשיב על שאלון, למעט בהתקיימם של מספר חריגים (שאינם מתקיימים בעניינינו), כגון: קנוניה בין הצד השלישי לבעל הדין; או כאשר הצד השלישי נמצא בבעלותו או בשליטתו של בעל הדין (ראו, כב' השופט י' עמית ברע"א 3816/15 ב.ש. ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש. אלפיים (1997) בע"מ (מיום 23.8.2015); רע"א 8571/16 מעברות נכסים- אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ (מיום 19.1.2017), והפסיקה המוזכרת שם).

הדרך הנאותה לקבלת מידע מהצד השלישי היא באמצעות זמונו של הצד השלישי לעדות בבית משפט במהלך דיון ההוכחות (ראו רע"א 4256/98 ה.ל.ס נ' כור מתכת בע"מ, פ"ד נג (1) 621 (1999); רע"א 1126/08 לבייב נ' רפאלי (מיום 7.5.2009); כב' השופט נ' הנדל בע"א 9183/09 , The Football Association Premier League Limited נ' פלוני ואח' (מיום 13.5.2012), פסקה 2), או הגשת תעודת עובד ציבור בנסיבות של מידע המצוי בידי רשות ציבורית; כפי שציין כב' השופט י' עמית בע"א 1604/19 מדינת ישראל נ' פלונית (מיום 22.1.2021) (להלן- "פרשת פלונית"), בעיניין תביעות ניזקי גוף, החובה המוטלת על צד למסור מידע מעוגנת בחובתו למסור עדות- "ענייננו בתביעת ניזקי גוף שמתנהלת בין שני צדדים, שאחד מהם מבקש גילוי ועיון במסמך שלטענתו נמצא ברשותו של צד שלישי. דרישה מעין זו שכיחה במקומותינו, לדוגמה, בקשה למתן צו המורה לחברת טלפון סלולארית להמציא פלט שיחות בין בעלי הדין ... החובה המהותית של צד שלישי למסור מידע מעוגנת בחובה הכללית להעיד ולהציג מסמכים כאמור בסעיף 1(א) לפקודת הראיות. הדרך הדיונית לגרום לצד שלישי למסור עדות או מסמכים שנמצאים ברשותו מעוגנת בתקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א) ותקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות) (לזימון עד לצורך הצגת מסמכים ראו, לדוגמה, רע"א 4028/97 הלסקו נ' גלאון (29.9.1997); רע"א 4256/98 ה.ל.ס. בע"מ נ' כור מתכת בע"מ, פ"ד נג (1) 621 (1999); רע"א 2124/13 רבינוביץ נ' הפטריארך היווני האורתודוקסי (21.7.2013); רע"א 3024/18 טי.אם.אף מדיה פורס שותפות מוגבלת נ' נחמני צפריר בע"מ, פסקות 24-20 (12.6.2018)). כאשר הצד השלישי הוא רשות ציבורית, דרך המלך לגביית עדותו והמצאת מסמכים על ידו היא באמצעות תעודת עובד ציבור, כאמור בתקנה 178 (א1) לתקסד"א ותקנה 83(ד) לתקנות החדשות: "עובד ציבור לא יידרש לתת עדות בעל פה, אם ניתן לגבות את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית, זולת אם בית המשפט הורה אחרת". ואכן, מעשה של יום ביומו שהרשות נידרשת לספק מידע מסוים והיא עושה כן בדרך של תעודת עובד ציבור.

...

מטעמים אלו הבקשה לחתימה על הצווים המבוקשים נדחית.