מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חיוב צד שלישי בתשלום חוב בהוצאה לפועל

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

נטען בבקשה כי עולה מנסח הטאבו, שהחייבת רכשה את הנכס בשנת 2012 ובחודש פברואר 2016, כשהיא מצויה בהליך פשיטת הרגל, היא העניקה את הנכס ללא תמורה לשניים אחרים אשר אף הם כבר הספיקו למכור את הנכס בסוף 2016 לצד ד'.
לדבריה, מדובר בכספים שקבלה והעבירה אותם לצד ג'.
עוד העידה החייבת, כי יתר התקבולים שמשו לתשלום החובות, לרבות אלו שלא הוגשו להוצאה לפועל, וכן עוד 62,000 ₪ לאח נוסף שלה בשם עמק מגידיש שגם הוא עזר בתשלומים.
...
לא שוכנעתי כי לאחר הדיון מיום 1.6.2020 נגלה מידע חדש שלא היה ידוע קודם, ושרק בעקבותיו החל הנאמן לחקור בעניין הנכס, ובכלל זה גם לזמן את הרוכשים.
להערכתי, העיכוב בהעלאת הנושא לדיון וכך גם העיכוב בבדיקה עצמה, הביאו לקשיים ראייתיים להצביע על כל שקל ושקל, ושוכנעתי כי למרות ניסיונותיה הרבים של החייבת ליטול לעצמה את נטל ההוכחה והשכנוע, כמו גם ניסיונותיה הרבים לתור אחר כל שקל כאמור, לא צלח הדבר בידה באופן מלא, בין היתר בשל בלבול, חוסר סדר ואף חלוף הזמן, כך לא בשל הסתרת הדברים.
סוף דבר התוצאה היא, כי בקשת הנאמן במסגרת בקשה 37 נדחית.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

סעיף זה קובע למעשה כי צד שלישי אשר ללא הצדק סביר הוציא מידיו נכס שלא כדין ביודעו שיש עליו צו עיקול, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, ובילבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס.
...
בנסיבות, בהינתן צו עיכוב ההליכים, בגבייה הקולקטיבית בתיק חדלות הפרעון, מתוך חשש להעדפת נושים וכדי לשמור על שוויון בין הנושים השונים, אני סבורה כי צדקה כב' הרשמת עת הפנתה את הזוכה לקבל את אישורו של בית המשפט של חדלות פירעון.
אי לכך, אין הצדקה להתערב בהחלטתה של כב' הרשמת ודין הבקשה להידחות.
אני מורה אפוא על דחיית הבקשה לרשות ערעור.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהקשר זה נפסק: "נטל השיכנוע בהליכי חיוב על-פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל הוא על המבקש [...], שעותר לפי סעיף זה לראש ההוצאה לפועל לחייב את הצד השלישי [...] בתשלום החוב הפסוק, כאשר אותו צד שלישי לא מילא אחר הצוו למסירת המעוקלים ולא העבירם אל המוציא לפועל" (ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' ולך, פ"ד מג(2) 864, 871 (1989)).
...
האם במקרה כזה חלה חובה לשלם את יתרת התמורה מיד? שמא מועד התשלום יידחה למתן טופס 4? נראה לי לכאורה שפרשנות אובייקטיבית של ההסכם מטה את הכף לקבוע שאם הרוכש הסכים מסיבותיו-הוא לקבל את הדירה לפני שניתן טופס 4, אף שהוא אינו מחויב לכך ובלא שהביע מחאה, לכאורה קמה חובתו לשלם את יתרת התמורה במועד המסירה.
מסקנה זו מייתרת את הצורך לבחון את הטענה המקדמית השנייה שהעלו המשיבים ולפיה היה מקום לדחות את הערעור מהטעם שהחייבת לא צורפה כצד לו. עם זאת גם טענה זו של המשיבים אינה נטולת אחיזה לנוכח הכלל הדיוני האוניברסלי בהליכים ערעוריים אזרחיים הקובע שכל מי שהיה צד בערכאה הדיונית יהיה משיב בהליך הערעורי אלא אם כן ניתן פטור מהמצאה לו. בענייננו החייבת לא צורפה כמשיבה, ולא ניתן פטור מהמצאה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור נדחה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

סמכות רישמי ההוצאה לפועל – לא מצאתי ממש בטענה, לפיה סמכות רישמי ההוצאה לפועל להטיל עיקול אצל צד שלישי, לא כוללת סמכות להטיל עיקול אצל הזוכה.
דומה שהשיקולים הדומינאנטיים בכגון דא, הם: מוסר התשלומים של החייב (לרבות גובה החוב האקטואלי בתיק ההוצאה לפועל), סכום המזונות החודשי ומספר החודשים שנותרו לתשלום, מהות הנכס מושא העיקול (לרבות האפשרות להמירו בסעד 'פוגעני' פחות), ושיקולי תום לב במובנם הרחב.
...
אין בידי לקבל טיעון זה, מכמה טעמים: ראשית, בהתאם לפרסום באתר המוסד לביטוח לאומי, קצבת נכות כללית ממשיכה להשתלם לזכאי שיצא לחו"ל במשך שלושה חודשים ממועד יציאתו.
בראי השיקולים המפורטים לעיל, נחה דעתי, שדין הערעור להתקבל, במובן הבא: בנוסף לעיקול שוטף על קצבת הנכות של המערער, ועיקול החנות, ולאחר שהמשיבה תקזז את סכום החוב האקטואלי (כפי שהיה בידיה לעשות אף ללא בקשה לעיקול, כאמור בסעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973) – יצומצם סכום העיקול ל- 100,000 ₪.
לפיכך, אני מחייב את המשיבה לשלם למערער הוצאות בגין הליך זה בסך של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

צדדים רביעיים בהודעת רשות האכיפה והגביה: ארנון דרור עו"ד דוד ברקוביץ אסיה סרז אנה קיצימוב פסק דין ענייננו בתביעת לתשלום פיצויים על סך 248,000 ₪ בגין טענות לרשלנות מקצועית מצד הנתבע שהנו עורך דין ואשר ייצג את התובעת בהליך גביית חוב בלישכת ההוצאה לפועל.
ההליכים עד כה וטענות הצדדים: התובעת הנה בתה של המנוחה, הגב' סופיה אסילביץ ז"ל אשר נשאה בחייה ת.ז 167668201 (צד ג' מס' 7) (להלן: "הזוכה" ו/או "המנוחה" ו/או "האם"), ואשר קיבלה מאתה ביום 17.10.2007 המחאת זכות לגבות עבורה חוב משנת 1988 על סך 52,000 ₪ ממר ולקוביץ מיכאל ז"ל אשר נשא בחייו ת.ז 14987275 (להלן: "החייב" ו/או "המנוח"), זאת במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 02-17701-88-2 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").
...
לסיכום: מכל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה דחייה.
אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, דין התביעה להידחות.
כפועל יוצא נדחות ההודעות לצדדים השלישיים והרביעיים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו