חיוב פושט רגל לתשלום חוב עקב רמת חיים גבוהה

בשל אי-תשלום חוב המזונות פתחו המערערות נגדו בהליכי הוצאה לפועל במסגרתם מומשו נכסים שונים שהיו בבעלותו, אך אלה לא כיסו את החוב והוא המשיך לתפוח.

ואולם חוב מזונות, כך ציין בית המשפט המחוזי, מחייב היתייחסות שונה על פי הדין וההלכה הפסוקה לפיהם ככלל לא יינתן לחייב בפשיטת רגל הפטר מחוב מזונות.

בעניינינו, ראה בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולפטור את המשיב 1 מחוב המזונות בהנתן נסיבותיו האישיות המפורטות לעיל וכן בהנתן העובדה כי המשיב 1 אינו חי ברמת חיים גבוהה כלל וכלל ולעומת זאת מצבן של המערערות "שפיר" (שכן המערערת מקבלת פנסיה ובתה היא משפטנית).

...

לגופו של עניין, טוענות המערערות כי היה על בית המשפט קמא לאמץ את המסקנה אליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה, אשר שקל את כלל הנסיבות וקבע כי המשיב 1 הוא חסר תום לב וכי נותר לו חוב בסך של כ-3 מיליון ש"ח אותו לא פרע, למרות שיש ברשותו נכסים שונים.

בית המשפט ער היה להלכה הפסוקה לפיה רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות (ראו סעיף 69(א)(3) לפקודה וכן ראו ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.1.2010); רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.2014)), אולם נוכח כלל הנסיבות שפורטו לעיל הגיע למסקנה כי עניינו של המשיב 1 אכן בא בגדר אותם מקרים חריגים אשר בהם יש מקום להפטר מלא מחוב המזונות.

במסקנה זו אין עילה להתערב בהינתן שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בעניין זה וכן בהינתן פסק הדין המנומק כדבעי שעליו מבוססת אותה המסקנה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי ההפטר האמור אין בו בשום אופן משום מתן הכשר להתנהגותו של המשיב 1 ומקובלת עלי בהקשר זה טענת המערערות כי התנהלותו הבעייתית של המשיב 1 בפרשה הנדונה, ראויה לכל גינוי.

בית המשפט המחוזי נימק החלטתו בכך שסכום זה אינו נמוך יחסית למזונות שנקבעים בהליכי פשיטת רגל אחרים, וכי בהיתחשב בגובה משכורתה החודשית של האם בסך 10,000 ש"ח, המזונות שנקצבו מאפשרים למבקשים רמת חיים סבירה.

הכונס הזמני הוסיף שבמקרה הנידון החייב אינו משלם עדיין תשלום חודשי לקופת הכנוס, וכי אף משום כך אין מקום להטלת סכום מזונות כה גבוה שיבוא על חשבון הנושים תוך כירסום ממשי בנכס היחיד העומד לטובת פרעון החובות כלפיהם.

...

אני סבורה כי מנוסח ההחלטה לא עולה באופן מפורש כי תשלום המזונות ישולם באופן ישיר על ידי החייב מתוך הכנסותיו וכי הוא לא יועבר למבקשים מכספי קופת הכינוס.

מכל מקום, גם אם זו לא הייתה כוונתו של בית המשפט המחוזי, אני מורה כי תשלום המזונות החודשי יועבר למבקשים מכספי קופת הכינוס.

סוף דבר: בכפוף להבהרה בפסקה 11, הבקשה נדחית.

ב-4 מתוך 5 תביעות החוב הנ"ל הנושים הנם בנקים, ואילו בתביעת החוב הנותרת הנושה היא הגב' יעל רותם, גרושתו של החייב, בגין חוב שנוצר כתוצאה מהפרת הסכם הגירושין בין הצדדים שקבל תוקף של פסק דין ביום 23.03.2017 (להלן: "גרושת החייב" או "הגרושה" ו-"הסכם הגירושין").

לטענתה, החייב צבר חובות במהלך הנישואים, ובעודה פורעת את חלקה בחובות אלה, הגיש החייב בקשה לפשיטת רגל, כאשר לזכותו עומדים כספים צבורים בסך של כ-600,000 ₪.

לטענתה, החייב חי ברמת חיים גבוהה שעה שמבלה בסופי שבוע, מסעדות וכדומה בנגוד למצג אותו מנסה ליצור לפיו המדובר באדם קשה יום ובמקום לשלם את דמי המזונות, תוך שהיא קורסת תחת הנטל הכלכלי בגידול ילדיהם והמשותפים ותשלום החובות המוטלים עליה מכוח הסכם החלוקה.

...

כמו כן, לו היה החייב מכלכל את הוצאותיו בתבונה ובאופן המצופה מחייב בהליך פש"ר, סבורני כי היה מפנה סכומים לא מבוטלים לצורך תשלום חובותיו.

טענה זו העלתה הגרושה במספר הזדמנויות ולא נסתרה על ידי החייב וסבורני כי לא נבדקה על ידי המנהל המיוחד באופן ראוי ולעומקו של עניין כנדרש.

סבורני כי בענייננו עולה כי באם תאושר תכנית פירעון, עלולה הגרושה למצוא עצמה לבדה מול הנושים שהנם נושים משותפים לה ולחייב, בעוד החייב נטל על עצמו התחייבויות, צבר חובות, נטל הלוואות ובסוף הופטר מכולם.

לאחר הדיון הגיש הנושה היתנגדות לבקשת הפטר, עקב טענה לחוסר תום לב ביצרת החובות, וכן בשל טענת ניצול לרעה של ההליך; טענת הנושה היתה כי החייב חי חיי רווחה ומקיים רמת חיים גבוהה שאינה הולמת פושט רגל.

עם מתן פסק הדין כנגדו – פנה החייב להליכי פשיטת הרגל, במטרה – כך מציין הנאמן – להיתחמק מתשלום חובותיו.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה, בתשובה ובעמדת הכונס הרשמי, דעתי היא שעל אף שהיה מקום לקבל את הבקשה, יש מקום – לטובת הנושים כולם – להמשיך ולהעמיק הבדיקות הכלכליות של נכסי החייב וזאת לפרק זמן נוסף.

עם זאת, אני סבור שיש מקום להמשיך ולבחון את מצבת נכסיו, לרבות אלו שנמצאים ברומניה – וזאת לטובת הנושים כולם.

החייב טוען כי המבקשת חיה ברמת חיים גבוהה לעומת החייב שקורס תחת הוצאותיו ומשכורתו הדלה, כאשר הוצאותיו מגיעות לסך של כ – 8000 ₪ לחודש.

במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסכום החובות של החייב, לסכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של החייב (רע"א 7210/09 פלוני נ' פלוני (2010)).

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הנני נעתר לבקשה ובאופן חלקי כדלקמן: סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע: "ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.". לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011).

ובפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלונית (2004)) מצאנו את הדברים הבאים - "סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

תק-מח 2011(4), 17240 ורבים אחרים) וכך גם בענין בכשי נאמר – "אין ספק כי מכח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם" )פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי (2006) וכן ראה – רע"א 7210/09 הנ"ל ) בנדון, אחר שבחנתי הן את הכנסתו הנטענת של החייב, כושר השתכרותו הנחזה, השתכרותה של המשיבה, וכן שיעור חובותיו של החייב ל – 5 נושים בשלב זה, והמתקרב לכ – 731,411,000 ₪ כפי שצויין בתגובת המנהלת המיוחד, וחיובו של החייב לשאת בתשלום של 500 ₪ לחודש לטובת קופת פשיטת הרגל, אני סבור כי ראוי לחייבו במזונות שלושת ילדיו הקטינים בשיעור של 2250 ש"ח לחודש .