מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חיוב עותר בארנונה בגין נכס שרכש

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכיוון שחלקם של התובעים בשותפות היה 34% הרי מחובתם להמשיך ולהשתתף ב- 34% מדמי השכירות, הארנונה, תשלומים לחברת ניהול וכד', בעוד שהסכומים אשר שולמו על ידם היו נמוכים יותר.
לטענתם חברת הנכסים חייבת לאריה סך של 3,918 ₪, וכן לאלכס סך של 102,411 ₪, ול- OPK סך של 104,000 ₪, בגין נכסים שרכשו מהם, סך הכול בגין רכיב זה 210,329 ₪.
התביעות בגין חברת הנכסים – בעלי המניות דה פאקטו בחברה התובעים עותרים, כאמור לעיל, לחייב הנתבעים בדמי שימוש בגין ציוד חברת הנכסים, כאשר מנגד עותרים הנתבעים בתביעה שכנגד לחיוב ולנשטין בגין הערבויות ששלמו אריה ואלכס בגין הלוואת חברת הנכסים.
...
סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעים בגין שווי הציוד סך של 229,464 ₪, ובגין הסכומים שנפסקו בחוות דעת המומחית (לאחר ביטול חיוב התובעים בתשלום הסך של 141,473 ₪) סך של 248,392 ₪ ובצירוף מע"מ סך של 290,618 ₪.
אני מורה על פירוק השותפות כמפורט לעיל.
הנתבעים ישלמו הוצאות התובעים בסך של 40,000 ₪, זאת בנוסף להחזר חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחית, וכן ישלמו שכר טרחת עו"ד בסך של 120,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך עידכנה הערייה, כי חיוב העותרת הנו מיום 13.5.15 (אז רכשה העותרת את התחנה המרכזית) ועד ליום מתן ההודעה, 13.11.17 (להלן: "התקופה שבמחלוקת").
עוד טוענת הערייה, כי לאחר הודעת העותרת אודות זהות המחזיק בנכס, היא פנתה ביום 4.4.19 אל המשיבה 2 בדרישה לתשלום חוב הארנונה (ראו נספח ג' לכתב התשובה מטעם משיבה 1), וזו השיבה, כי קיים הסכם שכירות בין הצדדים לפיו העותרת היא זו החבה בתשלום ארנונה על הנכס בגין התקופה שבמחלוקת (ראו חלופת מכתבים בין הערייה לבין המשיבה 2, נספחים ג' - ו' לתשובת הערייה).
...
בעע"מ 2611/08 שאול בנימין נ' עיריית תל אביב (פורסם בנבו, 5.5.10) תמך כב' השופט רובינשטיין בעמדת הרוב בפס"ד דור אנרגיה, בקובעו כדלקמן: "כשלעצמי סבורני, על פי השכל הישר, כי אם אכן ידעה אל נכון המחלקה הרלבנטית על השינוי למעשה, די בכך לצורך תחילת הפעלתו של המנגנון לשינוי, ולמצער לבדיקה נוספת. ער אני לעומס המוטל על העוסקים בגביית ארנונה, בודאי במקום רב נכסים ורב תחלופה כמו תל-אביב. אך במקום שנפתח הפתח לבדיקה קלה יחסית נוכח ידיעתה הקונקרטית של הרשות, יש מקום למאמץ מצידה". [ראו גם בבר"מ 8462/11 מנהל הארנונה בעיריית הרצליה נ' מירב פלקון (פורסם בנבו, 12.8.14)].
משכך, גם דין טענה זו של העותרת - להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, דין העתירה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד הפנה העותר לכך שבשנת 2016 החליטה ועדת הערר לפטור את הנכס ברח' נחמה 11 ת"א מחיוב בארנונה מאחר ונימצא כי אינו ראוי לשימוש עפ"י סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
מאחר והשעבודים הוטלו מכוח הליכים שהם לא היו צד להם, לאחר רכישת הנכס ומאחר והנכס בהרצל נרכש בתנאי תקנת השוק בהתאם לצוו יו"ר ההוצל"פ, כי אז דין השעבודים להמחק תוך מתן אפשרות לרשום הזכויות בנכס ע"ש העותרים.
...
דעת הרוב שנמסרה ע"י כב' הש' דפנה ברק ארז סברה אחרת וכלשונה: "יש אמנם להצר על אי-הסדרים שהתגלו בגביית הארנונה בעיריית רמת גן. אולם, מהיבטו של המשיב התוצאה היא שהוא יצא נשכר מכך וקיבל הטבה בעלת משמעות כלכלית נכבדה. ככל שנגרם למשיב נזק ראייתי כלשהו מכך שההתדיינות בגין חיוב הארנונה הגיעה לערכאות לאחר שהנכס כבר פונה, הרי שניתן לכך מענה שלם בדרישה שהופנתה כלפיו – לשלם ארנונה רק ביחס לשנתיים שקדמו למועד הדרישה. למעשה, אני סבורה כי אף כאן הלכה העיריה כברת דרך ארוכה מאוד, ואולי ארוכה מדי, לקראת המשיב, וזאת בהתחשב בכך שלא שילם ארנונה במשך קרוב לשלושים שנה אם כן, אני סבורה כי אף שאכן ככלל הגישה כלפי חיוב למפרע אינה אוהדת, הרי שבמקרה דנן ישנה הצדקה מלאה לחיוב כזה. למעשה, ייתכן בהחלט שהיה מקום לחייב את המשיב אף בגין תקופה ארוכה משנתיים, אך עניין זה אינו בפנינו." לדעתה זו הצטרף כב' הש' מזוז שסבר אף הוא כי לא יוכל החוטא לצאת נשכר.
הש' מזוז קובע כי הגם שקיימת חובת הגינות לרשות קיימת גם חובת הגינות של הפרט כלפי הרשות וכלשונו: "עצם התפיסה בדבר חובת הגינות של הפרט ביחסיו עם הרשות זכתה להכרה רחבה, ואף נעשה בה שימוש הלכה למעשה" ובהמשך "כשם שקיימת חובת הגינות כללית של הרשות כלפי הפרט, כך קיימת גם חובת הגינות כללית - שונה בהיקפה ובמקורותיה - של הפרט ביחסיו מול הרשות. אני סבור כי קיימת חשיבות במסר הערכי-חינוכי שבקביעה בדבר קיומה של חובת הגינות כללית של האזרח ביחסיו עם הרשות, גם אם בפועל היקפה ועוצמתה של חובת הגינות זו תהא שונה בהתאם לסוגי מצבים ונסיבות" נסכם אם כן עד כאן ונאמר כי חובת ההגינות השלטונית, מחייבת את העירייה לגבות מס אמת מהחייבים ומהאזרח לשלם לרשות מס אמת.
סוף דבר העתירה מתקבלת ברובה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

רקע העותר, ליאב סוויסה, רכש בשנת 2014 זכויות בבית מגורים בישוב שבי ציון המצוי בשטח המועצה האזורית מטה אשר (להלן: המועצה).
כמחזיק בנכס בישוב נידרש העותר לשלם ארנונה למועצה האזורית ומסי ועד מקומי לועד הישוב (מסי הועד המקומי מוטלים בהתאם להוראות סעיף 133 לצוו המועצות המקומית (מועצות אזוריות), התשי"ח- 1958).
יצוין כי בטרם המדידה חויב העותר בגין שטח כולל של 199.07 מ"ר, ואילו בעקבות המדידה חויב בגין שטח כולל של 302.8 מ"ר. העותר חלק על הדרישה המתוקנת וביום 9/9/2021 שלח את השגתו למנהל הארנונה.
אלא, לגירסת העותר עצמו המבקר רק ציין כי האישור לא הוצג לו. כאן נזכיר גם את פסק הדין בעע"מ 867/11 עריית תל-אביב יפו נ' אי. בי. סי ניהול ואחזקה בע"מ (28/12/2014) שדן בשאלה האם ניתן לתקוף צו ארנונה בשל פגם משורשר שנפל בו, לאחר חלוף שנים רבות.
...
בג"ץ 232/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, פס' 24-23 (8/5/2016)) אמנם לעיתים ניתן להגיש דו"ח מבקר לצורך הוכחת מחדלים ביישום המלצות המבקר (ראו למשל החלטתי בתיק ת"א 52925-02-12 קונדיטוריה שפיק בע"מ נ' מדינת ישראל (25/2/2015), אולם לא זה המקרה בהליך הנוכחי.
סוף דבר בשים לב לכל האמור, אני דוחה את העתירה.
בנסיבות העניין, אני מחייב את העותר לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך של 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובעת עתרה לחייב את הנתבעים באופן אישי בחוב האמור, מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, המחיל לצורך גביית ארנונה את סעיף 119א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ("פקודת מס הכנסה").
מנוסח הסעיפים דלעיל עולה, כי על הרשות המקומית הנטל להוכיח התקיימותם של חמישה תנאים מצטברים על מנת שתוכל לגבות חוב ארנונה מבעל שליטה של חברה: (1) החיוב הוא בגין נכס שאינו משמש למגורים; (2) המחזיקה בנכס היא חברה פרטית שאיננה דייר מוגן; (3) החברה לא שילמה את חוב הארנונה והחוב סופי; (4) החברה התפרקה או הפסיקה את פעילותה; (5) הנתבע הוא בעל השליטה בחברה.
ככל שהנתבע חפץ להוכיח זאת, היה עליו לעשות כן באמצעות חוות דעת שמאית, או למצער באמצעות הצעות מחיר לרכישה והובלה של הרכוש, אך הוא לא עשה כן. לא זו אף זו, לפי טופס הפחת, שווי הרכוש הקבוע בחברה לשנת 2019 עומד על אפס.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.
הנתבע ישלם לתובעת סך של 78,973 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הריבית, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
הנתבע ישלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך של 9,000 ש"ח (כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו