אשר לדמי הבראה נפסק גם כן, כי בשים לב לכך שההסכם הקבוצי אינו נוקט במילים השלמת שנת עבודה אצל המעסיק, כי אם "במקום העבודה", הרי שבעת חילופי מעסיקים באותו "מקום עבודה" הרציפות לעניין הבראה לצורך חישוב הותק נשמרת (ויובהר, מדובר ברציפות לצורך חישוב הותק בלבד ולא לעניין חיוב המעסיק החדש בתשלום פדיון הבראה על כל תקופת העבודה, אלא רק על החלק היחסי בו העסיק את העובד) (ראו דמ"ש 40327-03-12 אנסטסיה פבניאק נ' ג'סמין שיווק 2010 בע"מ, (פורסם בנבו, ניתן ביום 7.4.13)).
עם זאת, יובהר, כי הסעיף מתייחס לפטור מאחריות לחוב של המעסיק הקודם ולא לפטור מתשלום זכויות השמורות לעובד מתוקף המשך עבודתו באותו "מקום העבודה". אשר על כן, המעסיק החדש אכן לא יהיה חייב בתשלום פדיון חופשה או דמי הבראה ביחס לתקופת העבודה ב"מקום העבודה" תחת המעסיק הקודם.
בית הדין הארצי הפנה לפסק הדין של כב' השופט איטח (כתוארו אז) בע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו, ניתן ביום 9.12.2014) (להלן: "עניין פלוני"), וסיכם את הכללים לפסיקת פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין תוך הבחנה בין פיצוי על נזק ממוני ובין פיצוי על נזק שאינו ממוני, כדלקמן:
"הפצוי בגין נזק ממוני נועד לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו בתקופה שלאחר הפיטורין. הפצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על הפגיעה בכבודו ועוגמת הנפש שנגרמה לו. בעיניין פלוני הודגש כי "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי". פיטורים על יסוד עילה שחל איסור לפטר בגינה (כגון, הפליה אסורה, מימוש זכות חוקתית או חוקית, עקב חשיפת שחיתות, הפרת חובת תום הלב המוטלת על המעסיק לאורך יחסי העבודה לרבות בסיומם, ועוד) – הנם פיטורים שלא כדין, המזכים בפצוי בגין נזק בלתי ממוני, ואף משפיעים על שיעורו.
...
סוף דבר
לאור האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים:
א. הפרשי חופשה בסכום של 11,891 ₪.
תביעות התובע לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש ופיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד - נדחות.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.