חיוב מעסיק לתשלום פיצויי פיטורים על תקופה אצל מעסיק קודם

לטענת הנתבעת, היא אינה חבה בתשלום פצויי פיטורים בגין תקופת עבודה אצל מעסיק קודם, בחברת אורלי קניונים, מאחר שמדובר בחברות נפרדות והיה על התובעת לפנות למיצוי זכויותיה במסגרת הליכי פירוק של חברת אורלי קניונים.

לעומת זאת, בהסכם הקבוצי בענף הנקיון משנת 1985 נקבעה חובת תשלום פצויי פיטורים על קבלן שהפסיד במיכרז (הסכם שמספרו 7057/85 מיום 30.6.1985): "ד(3) עובדים שהועברו מקבלן לקבלן אחר במקום העבודה, זכאים לקבל תוספת ותק וכל שאר הזכויות הנובעות מן הותק, לפי שנות עבודתם במקום אצל הקבלנים הקודמים, למעט פצויי פיטורים אותם חייב לשלם כל קבלן עם סיום תפקידו כמעסיק." (ההדגשה הוספה-ד.ו.) כאמור, הוראה כזו לא התווספה לצוו ההרחבה הענפי שהיה בתוקף בעת חילופי המעסיקים.

...

לאור הסכומים שנוכו משכר התובעת התואמים לשיעורי הניכוי הנדרשים על פי דין, מקובלת עלינו טענת הנתבעת ועל כן התביעה ברכיב זה נדחית.

דין התביעה לפיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה להידחות.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 1,488 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.15 ועד התשלום בפועל; פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 8,500 ש"ח מיום 1.12.15 ועד התשלום בפועל.

אשר לדמי הבראה נפסק גם כן, כי בשים לב לכך שההסכם הקבוצי אינו נוקט במילים השלמת שנת עבודה אצל המעסיק, כי אם "במקום העבודה", הרי שבעת חילופי מעסיקים באותו "מקום עבודה" הרציפות לעניין הבראה לצורך חישוב הותק נשמרת (ויובהר, מדובר ברציפות לצורך חישוב הותק בלבד ולא לעניין חיוב המעסיק החדש בתשלום פדיון הבראה על כל תקופת העבודה, אלא רק על החלק היחסי בו העסיק את העובד) (ראו דמ"ש 40327-03-12 אנסטסיה פבניאק נ' ג'סמין שיווק 2010 בע"מ, (פורסם בנבו, ניתן ביום 7.4.13)).

עם זאת, יובהר, כי הסעיף מתייחס לפטור מאחריות לחוב של המעסיק הקודם ולא לפטור מתשלום זכויות השמורות לעובד מתוקף המשך עבודתו באותו "מקום העבודה". אשר על כן, המעסיק החדש אכן לא יהיה חייב בתשלום פדיון חופשה או דמי הבראה ביחס לתקופת העבודה ב"מקום העבודה" תחת המעסיק הקודם.

בית הדין הארצי הפנה לפסק הדין של כב' השופט איטח (כתוארו אז) בע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו, ניתן ביום 9.12.2014) (להלן: "עניין פלוני"), וסיכם את הכללים לפסיקת פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין תוך הבחנה בין פיצוי על נזק ממוני ובין פיצוי על נזק שאינו ממוני, כדלקמן: "הפצוי בגין נזק ממוני נועד לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו בתקופה שלאחר הפיטורין. הפצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על הפגיעה בכבודו ועוגמת הנפש שנגרמה לו. בעיניין פלוני הודגש כי "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי". פיטורים על יסוד עילה שחל איסור לפטר בגינה (כגון, הפליה אסורה, מימוש זכות חוקתית או חוקית, עקב חשיפת שחיתות, הפרת חובת תום הלב המוטלת על המעסיק לאורך יחסי העבודה לרבות בסיומם, ועוד) – הנם פיטורים שלא כדין, המזכים בפצוי בגין נזק בלתי ממוני, ואף משפיעים על שיעורו.

...

סוף דבר לאור האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: א. הפרשי חופשה בסכום של 11,891 ₪.

תביעות התובע לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש ופיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד - נדחות.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

בין היתר, נדחתה טענתו לפיה יש לחייב את המשיבה בתשלום פצויי פיטורים בגין תקופת עבודה קודמת באותו מקום עבודה אצל מעסיק אחר אשר נקלע להליכי פירוק.

לקביעה דלעיל משנה תוקף בנסיבות בהן לא נפרשה בבית הדין האיזורי תשתית עובדתית מתאימה ולמשיבה נגרם היזק ראייתי של ממש בכל הקשור לסוגיות העובדתיות הכרוכות במימוש זכויותיו של המבקש כלפי החברה שבפרוק, בנסיבות בהן גם המבקש לא חלק על זכאותו לקבלת פצויי פיטורים מהחברה שבפרוק בגין תקופת עבודתו בה (ובין היתר: האמנם לא שולמו למבקש פצויי פיטורים על ידי החברה שבפרוק; האם הגיש המבקש הוכחת חוב עם היקלעותה של החברה להליכי פירוק בשנת 2015 – ואם לא, מה משמעות הדבר, וכיוצא באלה היבטים עובדתיים).

...

לאחר הגשת הבקשה ניתנה ביום 4.11.2020 החלטת בית הדין לפיה דין בקשת רשות הערעור בעילה הפנסיונית להידחות משום שטיעוני המבקש בה מהווים הרחבת חזית ביחס לטיעוניו בבית הדין האזורי, ואף הסכום הנתבע בבבקשה שונה מן הסכום שנתבע בכתב התביעה ואינו מבוסס.

דיון והכרעה לאחר בחינת פסק הדין, טענות הצדדים בכתב ובעל פה בדיון שנערך בפנינו וכלל חומר התיק, הגענו למסקנה לפיה בנסיבות המיוחדות של העניין, כפי שיפורטו להלן, דין הבקשה להידחות מבלי שנידרש לסוגיה האם אכן נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי.

איננו מוצאים לנכון לפיכך להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור בגדרה יבחן המצב המשפטי שקדם לתיקון סעיף 33 לחוק, מבלי שאנו נדרשים לקבוע אם התיקון חולל שינויים בדין אם לאו.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית מטעמים דיוניים.

הפוכו של דבר, מעיון בכתבי בי דין בבית הדין לעבודה, שצורפו על-ידי המערערת לתביעת החוב מטעמה, עולה כי לדבריה שלה היא פוטרה באוגוסט 2012 לאחר שעבודתה אצל החברה שבבעלות החייה החלה רק באפריל 2010, כי פצויי פיטורין שולמו ליתר העובדים, כי ההבטחה לעניין תשלום מלוא הפיצויים לידיה ניתנה על-ידי גורם אחר ולא על-ידי החייב וכי אי-הפרשת זכויות סוציאליות יוחסה על-ידה למעסיקה הקודמת.

הנה-כי-כן, המעסיקה נושאת בחבות לתשלום פצויי הפיטורין המגיעים לתובעת עם פיטוריה בשנת 2012, וזאת בעבור כל תקופת העסקתה החל משנת 1993.

...

במסקנה זו אינני רואה עילה להתערב, מהטעמים שלהלן.

בכלל זאת נפסק, כי אי-העברת ניכויים משכרו של העובד עבור תנאים סוציאליים, מהווה, כהנחת מוצא, עילה להרמת המסך בין חברה מעסיקה לבעליה, וזאת משמדובר בשליחת יד של המעסיקה בכספי העובד (ע"ע (ארצי) 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ (פורסם במאגרים) (2003); לסיכום וחידוד ההלכה בעניין זה ראו מלאחרונה – ע"ע (ארצי) 35231-02-19 יד שירותי ייעוץ וליווי חברות בע"מ ואח' נ' אלעד סטפנסקי (פורסם במאגרים) (2020)).

סיכומם של דברים; נוכח כל המפורט לעיל, דין הערעור להידחות, וכך אני מורה.

הלכה פסוקה היא, כי בעת חילופי מעסיקים, ישולמו פצויי הפיטורים על ידי המעסיק האחרון אשר פיטר את העובד בגין תקופת העבודה של העובד תחתיו ובגין תקופת העבודה של העובד תחת המעסיק הקודם באותו מקום עבודה, אלא אם המעסיק הקודם שילם זה מכבר לעובד את פצויי הפיטורים בגין תקופת עבודתו אצלו, אשר קדמה לחילופי המעסיק[footnoteRef:24].

לפי סעיף 26א(ב) לחוק בית הדין רשאי (אך לא חייב) לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק בגין כל תלוש שלגביו לא פעל המעסיק בהתאם להוראת סעיף 24(ב) לחוק ובילבד שהמעסיק מסר תלוש שכר לא תקין "ביודעין", כאשר על פי סעיף 26א(ב)(2) לחוק קיימת חזקה ולפיה מעסיק שמסר לעובד תלושים לא תקינים במשך חודשיים לפחות בתקופה של 24 חודשים ביצע את ההפרה ביודעין.

...

] אשר על כן, התביעה לתשלום תגמולי מילואים – נדחית.

אשר על כן, התביעה ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 7,366 ₪ תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,400 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע 10,000 ₪ גמול שעות נוספות בסך 59,426 ₪ פדיון חופשה בסך 6,000 ₪ דמי הבראה 1,716 ₪ חלף הפרשות לפנסיה בסך 6,143 ₪ החזר ניכויים מהשכר בסך 7,943 ₪.