מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חיוב מע"מ על סכום זכרון דברים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט ש' לוין בד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד גונ'ס ג.מ.ב.ה., מב(1) 221 (1988): "בשיטה חברתית וכלכלית של faire- laissezאין בתי המשפט נוטים לבדוק את טובת ההנאה שנפלה למפר כתוצאה מההפרה, אלא הדגש מושם על ניזקו של המקיים. ידועה עמדתו המסורתית של המשפט המקובל, שאין לאכוף על צד לחוזה מימוש התחייבותו בעין, אלא עליו לשאת בתוצאותיה הכספיות של ההפרה אם זו הסבה נזק לצד האחר." נזקים אלה, אשר נגרמו לנתבעת, מוערכים על ידה בסך העולה על סכום של 40,000 ₪, ומנומקים על פי הפרוט הבא: · 200 שעות עבודה לצורך ניהול מו"מ בסך של 25,000 ₪.
בעיניין זה, כאמור לעיל, התובע שילם סך של 40,000 ₪ לנתבעת כאשר נותר חייב מע"מ בגין סכום זה, בסך של 7,200 ₪ וכן יתרת התשלום על פי זכרון הדברים בסך של 60,000 ₪.
...
לטענת הנתבעת- דין התביעה להידחות שעה שבהתאם לחוק החוזים זיכרון הדברים מחייב בין הצדדים ואין לתובע כל עילה שבדין לביטול החוזה.
מקובלת עליי טענת הנתבעת ולפיה נמנעה ממכירת הזיכיון לאחר כל אותה עת בה ניהלה מו"מ מול התובע, ולאחר החתימה על זיכרון הדברים, ואציין כי התנהלותה זו אף בהתאם לחוק, המחייב אותה לפעול להקטנת נזקיה, אולם, לא הוצג לפניי מהם הרווחים אותה יכלה להפיק הנתבעת ממכירות הסניף, בהתאם להסכם שבין הצדדים, ככל והיה פתוח אותה עת. בעניין זה, כמו גם בטענותיה הנוספות בדבר נזקים והוצאות אשר לא פורטו למכביר, מוצאת אני שיש מקום לפסיקת פיצויים.
בכלל זה מצאתי לקחת בחשבון את הוצאות הנתבעת אשר היו קשורות עם ניהול מו"מ וכריתת החוזה, שכ"ט עו"ד לצורך ניסוח ההסכם , עריכת סקרי שוק והימנעותה ממכירת הזיכיון לצד ג', וכן נזק בלתי ממוני, ובסה"כ מצאתי כי יש להעמיד רכיב נזק זה בסך של 22,000 ₪ מסקנה; טענות התובע בדבר זכותו לביטול חוזה בשל עילת ההטעיה נדחות בזאת, תוך שהתובע הפר את החוזה הפרה יסודית.
סוף דבר; הנתבעת תשיב לתובע סך של 18,000 ₪ ₪ בקיזוז סך של 1,652 ₪ בגין סכומי ריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית (כאמור בסעיף 33 לפסק הדין) ובסה"כ 16,348 ₪ .

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

להסכם מכר הפעילות קדם זכרון דברים מיום 11.8.16 בו צוין, שסכום המכירה הוא: 3,280,000 ₪ (לפני מע"מ) כשההפרש בין הסכום שצוין בזכרון הדברים לבין הסכום שבהסכם מכר הפעילות הוא: 300,000 ₪.
בנוסף קבע בית משפט קמא: "מצד אחד התוצאה היא קבלה חלקית של גרסת התובע אשר טען כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לו תמורת המניות. בפסק הדין התקבלה טענת התובע כי הוא זכאי לקבלת סכום זה. מצד שני, טענת הנתבעים כי שולמו לתובעים תשלומים, התקבלה אמנם, אך נקבע שהתשלומים, ובכלל זה ההיתחייבות להשכיר לתובע קו ייצור, היא תמורה בגין המניות. קביעת בית-המשפט קשורה איפוא בטבורה לטענות הצדדים..." (ההדגשה שלנו – פסקה 54 בפסק הדין).
...
המשיבים טענו בפני בית משפט קמא, שהמערער אינו זכאי לסעד כלשהו וכי דין תביעתו להידחות.
בית משפט קמא דן בפסק-דינו בהרחבה ובפירוט בסוגיית השווי של מערך הצביעה שניתן למערער והגיע למסקנה מנומקת לפיה גובה החוב שהותירה הרוכשת (חברת טים צבע בע"מ) היה: 225,900 ₪, סכום זה יכול לשמש קנה מידה מהימן לשווי התנור נוכח סיכום בין המערער לבין הרוכשת לפיה השארת התנור במושכר באה חלף החוב שהותירה הרוכשת, ויש בכך לפי קביעת בית משפט קמא משום הודאתו של המערער כי הסכום משקף את השווי הריאלי של התנור (פסקה 47 בפסק הדין).
גם בקביעה עובדתית זו אין מקום להתערבות ודין ערעורו של המערער להידחות.
הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית משפט קמא, ואין לגלות בה טעות שבחוק, לפיכך אנו מאשרים את פסק-דינו של בית משפט קמא לפי תקנה 148(ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ומורים הן על דחיית ערעורו של המערער בע"א 7353-08-21 והן על דחיית ערעורם של המשיבים בע"א 56670-10-21.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סכום של כ-800,000 ₪ מכספי דמי השכירות, ששולמו ע"י חב' הגרעין עבור השכרת חלק מהמחסן בשנים 2015-2017 [ראו דברי ב"כ אוזן בעמ' 55 לפרוטוקול מ-25.4.18 שורה 23], הופקד בקופת בית המשפט בתובענה זו, עפ"י החלטת בית המשפט המחוזי בת"א מ-6.9.15 בשבתו כערכאת ערעור.
לא ניתן לזקוף סך של 2,000 דולר ששולם בחתימת זכרון הדברים מ-9.12.97 [מוצג ת/2] לעיסקת המכר של 1.5 דונם במיגרש א', באשר הסכום של 2,000 דולר שולם כדמי רצינות בגין זכרון הדברים של הקמת מיזם המשתלה, שלא מומש.
הכונס ידאג להעברת המע"מ לשלטונות מע"מ. הסכום שהפקיד אוזן בידי פרקליטתו, ללא הסכמת ברוש, בחלוף כ-3 שנים ממועד מסירת החזקה בהסכם 02', אינו יכול לפטור את אוזן, בחלוף כ-18 שנים ממועד החוזה, מתשלום הפרישי הצמדה וריבית עפ"י חוק על הסכום שעוכב בידו להבטחת תשלומי המיסים בעיסקה החלים על ברוש.
...
הצבת נתונים אלה מביאה למסקנה שנכון ל-21.6.01 שווי זכויות הבנייה של ברוש שנוידו למגרש א' הוא 46% משווי מגרש א' והמחסן הבנוי עליו.
סוף דבר במערכת היחסים בין אוזן לבין ברוש, הסכמי 98', 99', 02', במסגרתם נרכשו 3.5 דונם – תקפים, והודעת הביטול ניתנה שלא כדין.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זכרון הדברים ונספח התשלומים נחתמו באותו יום 1/8/16, אלה היו שתי עיסקאות שונות ולא בכדי מצוין במפורש בסעיפים 9 לזכרון הדברים כי סכום המכירה הוא 360,000 ₪ + מע"מ. סכום זה הוא קבוע ולא ניתן לשינוי ולא בכדי, כמו כן מצוין במפורש בסעיף 10 כי כל שינוי יוכל להעשות על ידי הסכמה משותפת של הצדדים בכתב".
למותר לציין, שגם על מכירת ציוד וחשבונית יש לשלם מע"מ, יש להוציא/ לתת חשבונית מס ולשלם לשלטונות המס את המע"מ. בעדותו טוען מקסים רון מלכה שהוא לא הוציא חשבונית על סכומים אלו משום משום שהוא לא קיבל את המע"מ על סכומים אלו אותם, לטענתו, אמור היה לשלם דוד זיתון.
בדיון שהתקיים ביום 5/2/2020 אמר מקסים רון מלכה: "מר רון מלכה: מכרנו ציוד מחשבים, כן יש לי רשימה. מציג לבית המשפט. אלה מכשירים שבזמנו רכשנו כ- 10 שנים לא הייתי במקום והמקום היה מושכר הוא היה סגור, והעירייה חייבה אותו, ולכן כל הציוד נשאר שם. הייתי צריך לקבל החזר מע"מ, ומע"מ חתם, אמרתי מאחר ואין חשבון כי החברה מוקפאת. מגיש מסמכים של מחשבים ופריטים אחרים. רוב הציוד שנשאר במקום שהם רכשו אותו.
...
סוף דבר.
אני דוחה את התביעה.
נוכח התנהלות שני הצדדים כמפורט בפסק הדין, אני מחליט לא לעשות צו להוצאות.

בהליך רשות ערעור על הוצאה לפועל (רצ"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפסק הבוררות בעירעור שניתן על ידי הבורר גורן ביום 30.01.2020 אושרה מסקנת הבורר בוסקילה בדבר תוקפו של זכרון הדברים; נקבע כי מסקנת הבורר בוסקילה "שזכרון הדברים מהוה הסכם תקף ומחייב והצדדים פעלו בהתאם לרוחו וכוונות הצדדים היא קביעה מבוססת היטב על הראיות שהוצגו בפניו" (ההדגשה בקוו במקור); כי לא ניתן לקבוע שהמשיבים לא קיימו את ההוראות שבזכרון הדברים; אף אושרו סכומי הפיצויים בהם חוייבו המשיבים זולת ביטול רכיב הפצוי המתייחס למע"מ. בסופו של יום קבע הבורר גורן כי "ערעור המערערים נדחה במלואו, ומאידך גיסא ערעור שכנגד המשיבים מתקבל חלקית בנוגע לרכיב העוסק בחיוב המע"מ בלבד... על כן יישארו על כנם החיובים כפי שנקבעו בפסק הבורר, אשר בהם חויבו המשיבים יחד ולחוד...". המבקשים לא השלימו עם פסק הבורר גורן והגישו בקשה לביטולו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תוך הסתמכות על עילת הביטול שבסעיף 24 (9) לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968 [צימצום עילת הביטול התחייב מהוראת סעיף 21א לחוק הבוררות] בטענה שזכרון הדברים היה בלתי חוקי, וכי החיוב באכיפתו עולה כדי פגיעה בתקנת הציבור.
...
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו מיום 11.10.2021 (כבוד השופט עמית יריב), לפיו נדחה ערעורם של המבקשים על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 06.05.2021 (כבוד הרשמת יעל טימנס), שדחתה את טענת "פרעתי" בה טענו המבקשים שבפסק הבוררות שאושר כלל לא חויבו להעביר למשיבים 70% ממניות המערערת 1.
אין אפוא כל מקום לטענה כי הבורר נעתר לטענה שכלל לא נטענה בפניו.
הבקשה נדחית אפוא.
בהינתן זאת - אפשר לוותר על פסיקת הוצאות בהליך בקשת רשות הערעור, כך שאנו מורים כי כל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו