חיוב מדור עלייה בשכר הדירה החודשי

הוצאה על דירה בשכירות לאמהות חד הוריות יהודיות עם ילדים ובודדות ללא ילדים, סקר הוצאות משק הבית 2017 עם 3 ילדים ומעלה עם 2 ילדים עם ילד 1 בודדות ללא ילדים 3.3 3.5 3.1 2.5 מספר חדרים בדירה בשכירות 2,430 3,376 3,241 2,668 הוצאה חודשית לשכר דירה -238 708 573 0 סך כל התוספת עבור כל הילדים כלומר, התוספת עבור ילד אחד לצורך הגדלת המדור, הנה 573 ₪, עבור ילד שני עוד 135 ₪, כלומר, 708 ₪ ל-2 ילדים, וכשיש 3 ילדים ומעלה אין לחייב כלל את מרכיב המדור, [ההסבר לכך הנו, כי מ-3 ילדים ומעלה ישנן הטבות וסיוע של המדינה, כגון סיוע בשכ"ד בסך 1470 ₪ בהתאם לגובה הכנסת האם, כך, שאמנם האם שוכרת דירה קצת יותר גדולה, מאשר אילו התגוררה בגפה, אך כנגד זה המדינה משלמת עבור הקטינים, כך שהוצאות האם לא גדלות בגלל הקטינים, אלא, להיפך, ההוצאות קטנות בעקבות שהות הקטינים אצלה, ואדרבא, כדאי לה שתחזיק בקטינים, אפילו ללא תשלום מדור מהאב, משום, שכך תוציא בפועל על המדור גם בעבור עצמה, פחות ממה שהייתה מוציאה לבדה, דבר זה נכון גם ביחס לתשלום ארנונה, שבד"כ האם תקבל הנחה משמעותית מאד ואפילו עד 80% בזכות הקטינים].

...

ואכן, בשו"ע מצאנו פירוט מדויק מה האב צריך לתת לילדיו, וממילא לגרושתו, בזמן שהם אצלה, והם מזונות וכסות וכלי בית ומדור, ולא אישתמיט שום פוסק שכתב שצריך לשלם לאם דמי טיפול או לשכור מטפלת לילדיו, דפשיטא ליה לשו"ע ושאר פוסקים, שזהו תפקידה העצמי של האם ולא מכח שיעבודה לבעלה, דאל"כ למה לא כתב אף פוסק שחייב לשכור אומנת או לשלם לאמם כשכר אומנת, והרי גם בזמנם היה מקצוע כזה, אלא ודאי לא עלה על דעתם כלל המחשבה כי האב חייב גם להאכיל את הילדים וגם לטפל בהם, אלא ודאי כ"א מחוייב בתפקידו המסורתי, האב לספק מזון, כסות, כלים ומדור והאם לטפל בילדים.

מסקנה - כל אחד מההורים זקוק, לפני כלכלה וביגוד, לסכום מינ' של 2500+1000+750=4250 ₪ [שכ"ד,רכב ואחזקת מדור].

  גיל הילד פחמימות מס' מנות מומלץ ליום מחיר למנה סה"כ ליום חלבונים מס' מנות מומלץ ליום מחיר למנה סה"כ ליום מוצרי חלב מס' מנות מומלץ ליום מחיר למנה סה"כ ליום 2-3 4 1+0.5+0.6 2 ₪ 1.5 בין 1  ל-2 ₪ 2.5 ₪ 2 1 2 4-6 כנ"ל כנ"ל 2 ₪ כנ"ל כנ"ל 2.5 ₪ 3 1 3 ₪ 6-12 8 5 פרוסות – 1.5 ₪ דגנים,תפו"א,קוסקוס 3.5 ₪ 3 בין 1 ל2 4 ₪ 2 1 2 13-14 6 4 פרוסות – 1.2 ₪ דגנים,תפו"א, 3 2.5 כנ"ל 4 ₪ 3.5 1 3.5 14-18 7 4 פרוסות – 1.5 ₪ דגנים,תפו"א,קוסקוס 3.5 ₪ כנ"ל כנ"ל 4 ₪ כנ"ל כנ"ל 3.5  גיל הילד ירקות מס' מנות מומלץ ליום מחיר למנה סה"כ ליום פירות מס' מנות מומלץ ליום מחיר למנה סה"כ ליום שמנים מס' מנות מומלץ ליום מחיר למנה סה"כ ליום סה"כ [כולל כל המוצרים] ליום 2-3 3 0.6 1.8 2 1.2 2.4 - - - 10.7 ₪ 4-6 3 0.6 1.8 2 1.2 2.4 2 0.5 1 12.7 ₪ 6-12 4 0.6 2.4 2 1.2 2.4 - - - 14.3 ₪ 13-14 5 0.6 3 2 1.2 2.4 - - - 15.9 ₪ 14-18 5.5 0.6 3.3 2 1.2 2.4 - - - 16.7 ממוצע רב גילאי 14.06 הנה כי כן לאחר מסע ארוך של שקלול מנות המזון המומלצות ע"י גורמי המקצוע הגענו לאותה מסקנה, והיא כי עלות המזון לילד בממוצע הינה כ-14 ₪ ליום.

ביום כ"ב בטבת תשע"ה (13.1.2015) ניתנה החלטה ע"י ביה"ד בנושא סמכות השיפוט ובה נאמר בין השאר: "תביעת הגירושין הוגשה כדין ובכנות ונושא מזונות הקטין נכרך כדין. בכתב התביעה שהגישה באת כוחה של התובע תיארה בהרחבה את דבר הסיכסוך המשפחתי וציינה בו את עילות הגירושין שבגינן יש לחייב את הנתבעת בגט (סעיפים 23-27). בנושא המזונות קיימת הרצאת פרטים על הכנסתו של התובע וגם צורפו תלושי משכורת. נציין לטובה גם את היתנהלותו המעשית של התובע המקפיד לשלם מדי חודש סך של 1,500 ₪ בהעברה בנקאית לחשבון הנתבעת-האם עבור מזונות הקטין עוד בטרם ניתנה ההחלטה שיפוטית רשמית בנושא.

באותו מועד ניתנה החלטה בתיק המזונות שלשונה: "לאור החומר שבתיק ולאחר בחינתו אנו קובעים דמי מזונות קטין עבור [פלוני] בסך 1500 ₪ לחודש. סך זה ישולם על ידי האב מדי חודש בחודשו בהעברה לחשבונה של האם, כפי שהוא נהג עד כה. בדיון הקרוב שנקבע ליום כ"א בשבט (10/2/15) נעסוק בין היתר גם בנושא זה." בדיון שהתקיים ביום 12/4/2015 נאמר בין השאר ע"י ב"כ האם (פרוטוקול שורה 157 ואילך) בזה"ל: "רציתי לדבר עם חברתי על זה, כי זה עניין פתיר. אני רוצה משהו מדורג בהתאם לגיל הילד. לאור הישתכרותה המאוד נמוכה של מרשתי, מוכנים ל- 3000 ש"ח + מחצית בריאות ומחצית גן." ב"כ הבעל ענה: "אנחנו מוכנים לתת 1500 ש"ח + מחצית גן ומחצית בריאות..." באותו מועד יצאה החלטה שבה נאמר בין השאר: "עד להחלטה אחרת, הבעל ימשיך לשלם את מזונות הקטין בסך 1500 ₪ לחודש..." לאחר חתימת הסכם הגירושין וסידור הגט נותרה שאלת מזונות הקטין פתוחה ונקבע דיון לצורך ברור נושא זה. ביום כ"ב בטבת תשע"ה (13.1.2015) הוגשה בקשה מטעם האם וב"כ שכותרתה: "בקשה לחיוב האב במחצית ההוצאות הרפואיות של הילד". בסעיף 4 לבקשה נכתב: "אשר על כן מתבקש בית הדין הנכבד להורות כי האב מחויב במחצית מכל הוצאה רפואית הנדרשת לילד וכן במחצית מעלות החינוך שעה שהילד מתחנך בגן ועל האב לא מוטל מחצית עלות החינוך של הילד על כל הנלווים לעלות מוסד החינוכי." בתגובתו של האב נאמר כי הוא משלם את מחצית ההוצאות החינוך כסדר ואף את חובת המזונות בסך 1,500 ₪ שילם מיוזמתו עוד בטרם הוחלט על כך בהחלטה שיפוטית ואף את הוצאות הרפואיות משלם.

ולאחר הגירושין משלמת האם להוריה סך 2,000 ₪ שכר דירה כאשר סך זה מועבר בהעברה בנקאית וישנו חוזה שכירות על כך. לדברי האם בדיון 2,000 ₪ כוללים את הוצאות המדור כולל חשמל מים גז וארנונה ועוד.

לדבריו כיצד יתכן שלאחר גירושיה ידרשו ממנה הוריה שכר דירה חודשי.

...

באותו מועד ניתנה החלטה בתיק המזונות שלשונה: "לאור החומר שבתיק ולאחר בחינתו אנו קובעים דמי מזונות קטין עבור [פלוני] בסך 1500 ₪ לחודש. סך זה ישולם על ידי האב מדי חודש בחודשו בהעברה לחשבונה של האם, כפי שהוא נהג עד כה. בדיון הקרוב שנקבע ליום כ"א בשבט (10/2/15) נעסוק בין היתר גם בנושא זה." בדיון שהתקיים ביום 12/4/2015 נאמר בין השאר ע"י ב"כ האם (פרוטוקול שורה 157 ואילך) בזה"ל: "רציתי לדבר עם חברתי על זה, כי זה עניין פתיר. אני רוצה משהו מדורג בהתאם לגיל הילד. לאור השתכרותה המאוד נמוכה של מרשתי, מוכנים ל- 3000 ש"ח + מחצית בריאות ומחצית גן." ב"כ הבעל ענה: "אנחנו מוכנים לתת 1500 ש"ח + מחצית גן ומחצית בריאות..." באותו מועד יצאה החלטה שבה נאמר בין השאר: "עד להחלטה אחרת, הבעל ימשיך לשלם את מזונות הקטין בסך 1500 ₪ לחודש..." לאחר חתימת הסכם הגירושין וסידור הגט נותרה שאלת מזונות הקטין פתוחה ונקבע דיון לצורך ברור נושא זה. ביום כ"ב בטבת תשע"ה (13.1.2015) הוגשה בקשה מטעם האם וב"כ שכותרתה: "בקשה לחיוב האב במחצית ההוצאות הרפואיות של הילד". בסעיף 4 לבקשה נכתב: "אשר על כן מתבקש בית הדין הנכבד להורות כי האב מחויב במחצית מכל הוצאה רפואית הנדרשת לילד וכן במחצית מעלות החינוך שעה שהילד מתחנך בגן ועל האב לא מוטל מחצית עלות החינוך של הילד על כל הנלווים לעלות מוסד החינוכי." בתגובתו של האב נאמר כי הוא משלם את מחצית ההוצאות החינוך כסדר ואף את חובת המזונות בסך 1,500 ₪ שילם מיוזמתו עוד בטרם הוחלט על כך בהחלטה שיפוטית ואף את הוצאות הרפואיות משלם.

7 ₪ בסיכומיה, עתרה התובעת לחיוב הנתבע במזונותיה השוטפים של הקטינה ל' בסך של 2,640 לחודש, במלוא הוצאות המדור ואחזקתו (ולעת פירוק השתוף בבית בסך של 60% מהוצאות שכר דירה בסך של 12,000 ₪ לחודש עבור כל הקטינים) וכן ב 80%- מהוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות של הקטינה.

התובעת לא הציגה עלויות שכר דירה ממוצעת ב---, אולם בסיכומיה עתרה לדמי מדור בשיעור של 60% משכר דירה חודשי בסכום של 12,000 ₪.

בכל הכבוד, ציפייתה של התובעת לקבוע עלות שכר דירה בסכום של 12,000 ₪ לצורך הערכת מזונות, אינה ריאלית בנסיבות העניין, כאשר התובעת טענה זו באופן סתמי וכללי, מבלי להביא כל אסמכתות בעיניין ומבלי לפרש מדוע עליה לשכור בית ב 12,000 ₪ והאם יש לה אפשרות כלכלית 23 .

...

עתירת התובעת לעריכת איזון מוניטין עסקי, מוניטין אישי ופערי השתכרות – נדחית; עתירת התובעת לקבלת כספי תמורת המגרש ברמת צבי – נדחית; עתירת התובעת בנוגע לאיזון הרכבים – כמפורט בסעיף 129 לעיל.

התביעה לסילוק ידה של התובעת מבית המגורים ותשלום דמי שימוש - נדחית.

באשר להוצאות המשפט, לאחר שבחנתי ושקלתי את מכלול הנתונים ובשים לב לכך שחלק מעתירות התובעת התקבלו וחלקן נדחו וכך גם לגבי הנתבע, אזי איני רואה לנכון לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים וכל צד יישא בהוצאותיו.

הכלה אף הגישה הודעת צד ג' בהליך נפרד (תמ"ש - 07- 19 ) וביקשה לחייב את בעלה בכל תשלום או חיוב שיוטל עליה בגין דמי השמוש שתובע החם.

ביום 28/6/19 קיבל בית הדין השרעי הסכמות הצדדים ולפיהן האישה רשאית לשכור דירה חליפית והאיש יישא בהישתתפות בשכר דירה בסך ₪1700 בחודש החל מהיום שבו יוצג חוזה שכירות ובמקביל חייבת האישה למצות זכויות מול משרד השיכון כך שאם יפחת שכר הדירה ייעשה קזוז מול חיוב האיש במדור בהתאמה.

...

₪ אני יכול לשלם 1,300 לשאלת בית המשפט: אני יכול לשלם 1,700 ₪, אני לא עובד, אבא שלי ישלם, הם עוזרים לי. ממשיך להשיב: אם אומר לך היום שמצאנו דירה האם תשלם את ה - 1,700 ₪ ? יש לי עו"ד. אני אומרת לך שזה ניצול לרעה של הליכי בית המשפט ואתה מתחמק מהחובה שלך.

רק כך תתקבל הכרעה הוליסטית המאזנת בין האינטרסים של כל הצדדים ושומרת על כך כי עמידה על זכות קניינית או משפטית תיעשה בתם לב. התוצאה: כפועל יוצא מכל האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעת תהיה מחוייבת לסלק ידה מבית החם ב*** בכפוף לתנאים הבאים ורק מהיום שבו יבוצעו: 32.1.

בנסיבות העניין ולאור התוצאה, נדחית בזה הודעת צד ג'.

לימים החליטה המשיבה על דעת עצמה לשכור דירת שלושה חדרים ולשלם עליה שכר דירה חודשי בגובה 3,300 ₪; אין הלימה ואף לא מידתיות בין דרישתה המוגזמת לנשיאה בהוצאות המדור לבין אורח חייהם הצנוע של הצדדים.

מכאן שבשלב זה של ההליך, אין מקום להתערב אף בפסיקת סכום זה. לאור האמור לעיל, ניכר כי השופטת קמא שקלה שיקולים רלוואנטיים בבואה להכריע בגובה החיוב במזונות, לרבות דמי המדור ואחזקתו, תוך ראיית התמונה הרחבה, ככל האפשר בנסיבות התיק קמא והצדדים.

...

התוצאה היא, כי קביעת בית המשפט קמא בנושא מזונות זמניים ניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים.

אני סבור כי מדובר בהוצאה סבירה ומידתית עבור שתי נפשות במציאות הקיימת במדינת ישראל.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.