בשעה 13:30 ניפתח לתובע חשבון קטין מעל גיל 16, הונפק לו כרטיס חיוב מסוג "דיירקט", המאפשר משיכת מזומנים מכספומט עד 400 ₪ ביום, בכפוף ליתרה פנויה וכן התאפשרה פעילות דיגיטלית ללא הגבלת סכום ולמעט פעולות בני"ע.
חצי שעה קודם לפתיחת החשבון, כשהתובע ואולי גם אביו מצויים בסניף, בשעה 13:02 מקבל הבנק פקס בן ארבעה עמודים, כשפסק הדין ביניהם ושם נרשם במפורש:
"בחשבון תרשם הערה ולפיה לא תותר משיכת כספים בטרם הגיע הקטין לגיל 18, אלא באישור האפוטרופוס הכללי ולטובת הקטין".
תכנם של שלושת העמודים הנוספים מלבד פסק הדין לא הוצג (מספר העמודים נלמד מאישור קבלת הפקס).
בעדותם השיבו כי הם מתחייבים להחזיר הכספים שקבלו, לבנם, שלא דרש זאת מהם עד כה.
הדין הנוהג
אחריות הבנק
ההלכה הפסוקה קבעה זה מכבר כי בנק חב זהירות ללקוחו ולעתים אף כלפי צד שלישי, שלגביו יכול הבנק לצפות כי יינזק אם לא ינקוט אמצעי זהירות סבירים למניעת סיכון כלפיו.
הפקידה אישרה כי לא שמה לב שהסכם הפשרה שהוצג בפתיחת החשבון (נספח 4 לתיק מוצגי הבנק) נשלח קודם לכן לגורם אחר, יחד עם ארבעה עמודים נוספים, ואם הייתה שמה לב, "בודאי" שהייתה מבקשת את יתר העמודים, "כדי לראות, לעבור על הכל, ולראות אם יש טענות או איסורים מסוימים".
עוד השיבה העדה כי לעתים "המנהלת או הסגן היו מביאים דף עם פעולות חריגות ופקידים כמוני היו מרימים טל' יזום לגבי מהות הכספים והחריגות, אם ניכנס סכום כסף גבוה מבקשים אסמכתות מה מהות הכסף (פרו' עמ' 46 ש' 33-36), אולם היא עצמה לא ביצעה שיחות כאלה. העדה נימנעה מלענות האם העברה בנקאית של 60,000 ₪ בחשבון קטין היא פעולה חריגה. סגן מנהל הבנק השיב כי דו"ח חריגים מתייחס רק לחריגות ממסגרת אשראי.
בפעם הראשונה כשפתח חשבון עו"ש רגיל לקטין, מבלי לוודא שלסכום שאמור להכנס במסגרת הסכם פשרה בהליך משפטי, אין הגבלות משיכה, בפעם השניה, כשהנפיק כרטיס חיוב, ללא קבלת הסכמת האפוטרופוס.
...
לסיכום
על אף שקבעתי כי הבנק התרשל בטיפולו כלפי התובע כלקוח שהוא קטין, לא נגרם נזק לתובע, ואם נגרם נזק, הרי שרובו ככולו נגרם על ידי התובע או אביו האפוטרופוס, ולכן אני מורה על דחיית התביעה.
בעקבות דחיית התביעה, ההודעה לצד שלישי נדחית.
לו הייתה מתקבלת התביעה ולו באופן חלקי, היו הורי התובע מחויבים לשפות הבנק במלוא הסכום.
