מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חיוב כפול במס בגין חשבונית כוזבת

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברנס הטיל את החברה [אדני פז] כאמור לתהום כלכלית והציע לנאשמים הצעה לחלצם מתהום זו. לצורך כך דרש לשלוט למעשה בעסק בצורה אבסולוטית ולנהל עיסקאות בשמו, באופן שהוא הנפיק (הוא בפועל בהיותו היחיד היודע להפעיל מחשב) את סחרחרת החשבוניות בסכום של 2.5 מיליון ש"ח, את החשבוניות הפיקטיביות הללו העניק ברנס לעסקים מחבורת וניני לכסות את הבור הבלתי נתפס שיצר אצלם בגין הנפקה בלתי נתפסת של חשבוניות כוזבות מכל אחד ואחד מהם.
המערער מלין על כך כי מעורבים אחרים בפרשה לא חוייבו בכפל מס בגין אותן חשבוניות – והינה המערער, שחלקו במעל היה לכל היותר טפל ומשני לפי הטיעון (ואף מוכחש), חוייב על ידי המשיב במלוא כפל המס האפשרי, אפילו בנוגע לשלושים ושלוש חשבוניות שלא נכללו בכתב האישום הסופי.
...
יוצא אפוא כי סכום המע"מ "המתוקן" לאחר גריעת 22 חשבוניות איננו יכול לעמוד על 2,877,215 ש"ח, כפי שהמשיב מתעקש לציין.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, לפיה הערעור נדחה ברובו אך מתקבל בחלקו (לגבי גובה החיוב), אני מוצא לנכון לפסוק הוצאות משפט במשורה, כך שהמערער ישלם למשיב הוצאות משפט בסכום כולל של 18,000 ש"ח, וזאת עד ליום 15.12.2019.
ניתן לפרסם את פסק הדין ברבים, וכך גם לגבי החלטתי הנ"ל מיום 2.9.2019.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

עירעורו של המבקש על החלטתו של מנהל מע"מ לחייבו בכפל מס נדחה על ידי בית המשפט המחוזי וערעור שהגיש המבקש נדחה ביום 20.6.2020 על ידי בית משפט זה (ע"א 7699/18 (להלן: ערעור המע"מ)).
כמו כן, מכיוון שהמבקש נימנע מהצגת ראיות ואסמכתאות בנוגע לפעילותו העסקית וההוצאות שהוציא לטענתו במסגרתה, ומאחר שלא עלה בידו לספק הסברים לחוסר הסבירות שהתגלה בהקף ההוצאות שעליהן דיווח, החליט המשיב לערוך לו שומה לפי מיטב השפיטה לשנים 2015-2011 באופן הבא: שומה ראשית המבוססת על חוות-דעת כלכלית, שבה הופחת סכום ההוצאות שעליו דיווח המבקש בגין העסקת עובדים שכירים לסכום התואם באופן סביר ונאות את מחזורו המוצהר תוך דחיית סכום ההוצאות שעליו דיווח בגין תשלום לקבלני משנה; שומה חלופית המבוססת על היותן של חשבוניות המס שקבל המבקש מקבלני המשנה שהעסיק (בכללן החשבוניות שסיפק לו אביבי), כוזבות כך שאינן מותרות בנכוי.
בית המשפט קבע כי המבקש לא הציג כל ראיה התומכת באמיתות החשבוניות שניכה בספריו, ולא הציג אסמכתות כי ניתן לו שירות בגין החשבוניות אותן ניכה בספריו.
...
להוכחת מצבו הכלכלי צירף המבקש מכתב פיטורים מחברת אלקטרה בה עבד וכן תדפיס של חשבון עו"ש. בתגובתו לבקשה טען המשיב כי דין הבקשה להידחות.
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

במוקד העירעור שלפנינו עומדת החלטת המשיבה להטיל על המערער חיוב בכפל מס בגין הוצאת חשבוניות מס שלא כדין, זאת מכוח הוראת סעיף 50(א) לחוק מע"מ, הקובע כי: "אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 להוציא חשבונית מס, והוציא חשבונית מס או הוציא מיסמך הנחזה כחשבונית מס אף אם חסרים בו פרטים הנדרשים לענין חשבונית מס, יהיה חייב בתשלום כפל המס המצויין בחשבונית או המשתמע ממנה". ההלכה הפסוקה בנושא הבהירה כי החיוב בכפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ הוא בבחינת סנקציה אזרחית-מנהלית שנועדה לשרת שתי תכליות עיקריות: האחת, עניינה בהשבת המצב לקדמותו, במובן של העמדת מצבה של הקופה הציבורית במקום שבו הייתה אילמלא הונפקה החשבונית בנגוד לדין; והשנייה, עניינה בהרתעת הרבים באמצעות התשלום הכפול, וזאת כדי למנוע לכתחילה הנפקה של חשבוניות בנגוד לדין (ע"א 6825/98 חברת אדוריים בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים, פ"ד נה(5) 330, 335 (2001) (להלן: עניין אדוריים); ע"א 6267/14 גולד נ' מנהל מע"מ תל אביב, פסקה 12 (26.3.2017) (להלן: עניין גולד); ע"א 8052/19 בוחניק נ' מדינת ישראל - רשות המיסים אגף המכס והמע"מ, פסקה 20 (14.11.2021) (להלן: עניין בוחניק)).
מכתב האישום המתוקן שבו הודה המערער והורשע עולה תמונה, ולפיה עמד המערער בראשה של התארגנות עבריינית מסועפת ומתוכננת היטב, שבגדרה בוצעו שורה ארוכה של עבירות, ביניהן הנפקה שיטתית של מאות חשבוניות מס כוזבות לאורך כחמש שנים ובהקף כספי אדיר של מאות מיליוני ש"ח. כזכור, המערער שימש כבעלים של חברת נופר ולינוי, וכבעל השליטה בפועל בחברת דורן – שתי החברות אשר עמדו במוקד הנפקת החשבוניות הכוזבות, זאת לצד החברות שהיו בשליטתו של איזברגה.
...
סיכומו של דבר: על יסוד כל האמור לעיל, אני סבורה כי עניינו של המערער אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים הקלה מכוח סעיף 100 לחוק מע"מ. אציע אפוא לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו, ולחייב את המערער בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ₪.
השופט י' כשר: לאחר התלבטות, החלטתי לצרף את דעתי לדעתה של חברתי, השופטת ג' כנפי-שטייניץ.
זאת, בהקשר מה שכינה בית המשפט "הגישה העולה מהפסיקה" ולפיה "..אכן, במקרים המתאימים, יש שמצא בית המשפט 'לכייל' את העונשים שהושתו בהליך הפלילי וכדי למנוע מצב בו הענישה הכוללת נושאת אופי בלתי מדתי, להפחית מרכיב הכפל שהושת...". בית המשפט קמא סבר כי במקרה דנן, הואיל וברור כי לא יהיה בידי המערער לשלם אפילו חלק משמעותי מקרן החיוב במס, אין טעם לערוך "כיול" כאמור (וראו סעיפים 58 ו- 59 לפסק הדין של בית המשפט קמא).

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

החיוב בכפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ: סעיף 50(א) לחוק מע"מ קובע: "אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 להוציא חשבונית מס, והוציא חשבונית מס או הוציא מיסמך הנחזה כחשבונית מס... יהיה חייב בתשלום כפל המס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה". סעיף 50(ב) לחוק מע"מ מקנה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי על חיוב בכפל מס. סעיף 100 לחוק מע"מ קובע את סמכותו של מנהל מע"מ לוותר על כפל מס או להפחית אותו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
המועד להראות שלא מתקיימים במערער תנאי סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, שהם בפני עצמם מעידים על מירמה, או שהוצאת החשבונית הכוזבת הייתה בתום לב, הוא מועד ההשגה/העירעור על השומה, ועל פי תנאי הפסיקה שהובאה לעיל.
...
לגופה של ההחלטה, בית המשפט מצא כי הונחה תשתית מספקת שהצדיקה את הקביעה שחובותיו של המערער, רובם ככולם, אינם בני הפטר.
דיון והכרעה לאחר עיון בכלל הטענות, מצאתי כי דין הערעור להידחות.
סיכום הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

העירעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט י' לוי) שבמסגרתו הושת על המערערים חיוב בכפל מס בגין הוצאת חשבוניות מס שלא כדין, לפי סעיף 50 (א) לחוק מע"מ, וזאת בעקבות הרשעת המערערים בקבלה במירמה של מענקים והלוואות מהרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה שפועלת בגדרי משרד הכלכלה והתעשייה (להלן: מרכז ההשקעות).
דוחות אלה מבוססים על 19 חשבוניות שלגביהן נקבע, כעניין עובדתי, כי הן כוזבות; ועל בסיס הסכומים הנקובים בהן ביקש המשיב לחייב את המערערים בכפל המס בסכום המופחת (ביחס להחלטתו המקורית) של 4,620,970 ש"ח. בשלב הבא פנה בית המשפט לבחון אם די בממצאים המרשיעים כדי להקים למערערים (להבדיל מהחברות) חבות מכוח סעיף 50 (א) לחוק מע"מ, ובפרט לנוכח לשון הסעיף שלפיה מי שהוציא חשבונית מס שלא כדין-הוא זה שעליו יושת כפל מס. בעיניין זה בית המשפט קבע כי התנאי מיתקיים, דהיינו שהמערערים הם מי שלמעשה הוציאו את החשבוניות הכוזבות, מאחר שנימצא כי החשבוניות הוצאו לבקשת המערערים; על ידי חברות המצויות בשליטתם; ובהסתמך על החשבוניות הגישו המערערים את הבקשות לצורך קבלה במירמה של מענקים והלוואות לפי החוק לעידוד השקעות.
...
בנסיבות המקרה, בית המשפט מצא כי תצהירי המערערים לא מגלים טענות חדשות ביחס לחשבוניות הרלוונטיות, אלא אך טענות שנטענו זה מכבר במסגרת ההליך הפלילי ונדחו על ידי בית המשפט.
המערערים טוענים כי לנוכח העובדה שהם זוכו מהעבירות שבהן נאשמו לפי חוק מע"מ, לא היה מקום להסיק כי ביצוע של דבר מרמה לפי הדין הפלילי הכללי מוביל בהכרח למסקנה שחשבוניות המס הוצאו שלא כדין לפי סעיף 50 (א) לחוק מע"מ. בתמצית, נימוקם הוא שהחשבוניות הוצאו בעקבות עסקאות אמת, וכי המצג כלפי מרכז ההשקעות היה מצג שווא אך מן הטעם שהעבודות טרם בוצעו בפועל בעת הגשת דו"חות הביצוע; וכן מן הטעם שהחשבוניות שיקפו מחיר גבוה מזה ששולם בפועל-טעמים שלשיטת המערערים אין בהם כדי להשליך על חוקיות הוצאת החשבוניות לפי חוק מע"מ. זאת, מאחר שלפי חוק מע"מ ניתן להוציא חשבונית גם בגין התחייבות עתידית לעשות עסקה; ובאשר למחיר, זה יכול להיות כל מחיר שעליו הסכימו הצדדים.
לכן, חרף הנסיבות החמורות של הפרשה כולה, הגעתי לידי מסקנה כי היה מקום לייחס משקל לעובדה שהמערערים לא התחמקו מתשלום המס בהתאם לנקוב בחשבוניות הכוזבות, הגם שהוציאו את החשבוניות כחלק מתכנית פלילית אחרת, ולהורות על הפחתה מסוימת בכפל המס.
סוף דבר 18.
בהינתן כל האמור, מסקנתי היא שיש לדחות את הערעור ככל שהוא נוגע לטענות בדבר עצם חיובם של המערערים בכפל מס לפי סעיף 50 (א) לחוק מע"מ בהתאם לממצאים שנקבעו בהליך הפלילי; ועם זאת, אציע לחבריי להפחית את חיובם של המערערים בכפל מס, מכוח סעיף 100 לחוק מע"מ, כך שהוא יעמוד על 2,310,485 ש"ח, המגלמים תוספת של 50% מגובה המס, וזאת תחת תוספת של 100% שהשית המשיב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו